שר התפוצות ח"כ נפתלי בנט על מתווה הכותל בראיון לעיתון מקור ראשון: "רחבת המשפחות שהקמתי היא פתרון ראוי וזה כבר עומד וקיים. זה שם כדי שמשפחות יוכלו לבוא וכל אחד יבחר איך הוא רוצה להתפלל".

בסוף השבוע האחרון, פורסם בעיתון 'מקור ראשון' במוסף שבת ראיון של הכתב צביקה קליין עם שר התפוצות ח"כ נפתלי בנט (הבית היהודי).

עיקר הריאיון, עסק בעבודתו ועיסוקיו של ח"כ נפתלי בנט כשר התפוצות, ועל הקשר בין מדינת ישראל ליהדות ארצות הברית.

"משפחתי והוריי וגם אני היינו יכולים להיות יהודים אמריקאים שאין להם שום קשר לישראל או ליהדות, ורק בגלל זיק קטן שגרם למעין 'דלת מסתובבת', הוריי הגיעו לישראל. זה הסיפור האישי שלי על רגע היסטורי בחודש יולי 1967, שניצת בהוריי שהיו יהודים חילונים לגמרי ורחוקים מהיהדות. זיק שגרם להם לעלות לארץ. לולא החלטה זו שלהם, הייתי ככל הנראה אחד מאותם שישה מיליון יהודים אמריקאים. אולי הייתי גר ועובד בעמק הסיליקון. הסיפור של יהדות ארה"ב בכלל ויהדות התפוצות בפרט, הוא סיפור מאוד אישי עבורי. אין לנו היום המון קרובי משפחה בארה"ב, אבל מי שעדין שם- לחלקם כבר יש ילדים או נכדים לא יהודים. לכן, עבורי השיח עליהם ועלינו הוא לא אירוע תיאורטי, אלא מאוד אישי. בעצם, החלטתי עם כניסתי בשנת 2013 לדרוש תיק שכוח אל עם מטרה אחת: להציל את היהודים. אצלי המושג 'נצח ישראל' הוא לא רק נצח מדינת ישראל אלא נצח העם היהודי. שיהיה ברור, הייתי רוצה שכולם יעלו לארץ ישראל, אבל אני מבין באותה נשימה שמאז ומתמיד יש לנו תפוצות יהודיות חזקות, כבר אלפי שנים. לראשונה משזה 2,800 שנה, הריכוז היהודי הגדול בעולם חוזר להיות בישראל. זה לא היה כך מאז תקופת בית ראשון".

ש: אמרת עכשיו וגם בישיבת הממשלה שאתת רוצה "להציל את העם היהודי". אמירת זאת קוממת אנשים רבים, בישראל ובתפוצות, שרואים בסך סוג של פטרנליזם.

"אני לא טוען שהנוסחה של מה טוב או לא טוב לעם היהודי נמצאת אצלי בכיס. אני לחלוטין גם לא דוגל בפטרנליזם. אני חושב שצריך להיכנס לעידן של שותפות אמת לעתיד העם היהודי. במאה השנים האחרונות הפרויקט של יהודי העולם היה במידה רבה מדינת ישראל; להקים את המדינה היהודית ולחזק אותה. אך מדינת ישראל גדולה וחזקה, ובמובן מסוים, הנטל התהפך: תפקידה של מדינת ישראל הוא לחזק את יהודי העולם. לו אני  הייתי ראש ממשלה, הייתי בוחר זאת כאחד משלושת היעדים החשובים ביותר למדינת ישראל, בניגוד  למציאות כיום, שהתפוצות לא נמצאות גם ברשימת שלושים הנושאים החשובים. אצלי כיום, ובטח כראש  ממשלה זה בשלישייה הראשונה".

ש: למדו? הרי ישנם נושאי פנים כל כך נדרשים להכרה הישראלית. אולי אנחנו צריכים להשקיע קודם כול כעצמנו, ורק אז כשאר יהודי העולם, אם יישארו זמן ומשאבים?

"יש התשובה הערכית והאמתית, והיא: כי ככה. כי יהודי הוא יהודי, ונצח ישראל לא ישקר. לא מדברים כאן רק על יהודים בישראל, אלא על כל יהודי באשר הוא. הסיבה השנייה, שהיא אמנם חשובה אך היא הרחק מאחור מבחינתי, היא שישנה חשיבות אסטרטגית לקיום יהודי בגולה עבור מדינת ישראל".

ש: בבחירות הכאות, אם תקבל לדוגמה את תיק הביטחון, תדרוש גם את תיק התפוצות לך או למפלגתך?

"תיק התפוצות נחשב זעיר בחשיבות, ויצקנו בו תוכן של יקום שלם בשש השנים האחרונות. זה לא סוד שבנינו את המהלכים בצורה שהם יהיו ׳אל חזור' כלפי השר הבא, ללא קשר לזהותו".

ש: כשר תפוצות העברת מיליון דולר לקהילה היהודית ביוסטון, אשר נפגעה קשה מהוריקן. התגובות בעמוד הפייסבוק שלך לבך היו קשות מאוד. אנשים לא הבינו מדוע מדינת ישראל צריבה לתרום להם כסף.

"אבל הרי זו המורשת של העם היהודי: אותה מורשת שכל ישראל ערבים לזה לזה. כשהייתה למשל ׳עלילת דמשק' בשנת 1840  משה מונטפיורי התערב, למרות  שחי בלונדון. אם כואב ליהודי בלטביה, צריך לכאוב יהודי בתל אביב. הביקורות האלה מובנות, זה לא מפתיע אותי, אבל הן בעיניי לא מוצדקות. זה רק מבהיר את גודל עבודת החינוך שיש לנו ולי כשר חינוך של מדינת ישראל לעשות. בשנה הנוכחית עוסקים במערכת החינוך באחדות וביהדות התפוצות. זה היתרון בכך ששר החינוך הוא גם שר התפוצות".

ש: לפני כשלוש שנים ביקרת בבית הספר היהודי־ קונסרבטיבי סלומון שכטר במנהטן, ואף העלת תמונה לרשתות החברתיות שבה דיברת בשבח המוסד. הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, יצא אז נגד הביקור. האם היית עושה זאת שוב?

 "לחלוטין. כל יהודי בתפוצות הוא יהודי. נקודה. כל יהודי בארה״ב או בשאר העולם הוא רצוי ואהוב. נקודה. למרות המחלוקות. והרי אני מאמין שאסור לשנות את ההלכה, ויש לנו את הדרך שלנו, אבל זה לא קשור. מי שהיה מסתכל ככה בצורה שלילית על הוריי, היה משאיר אותי לגדול בסן פרנסיסקו כיהודי חילוני. אמא ואבא שלי גדלו בסן פרנסיסקו, למדו שניהם  באוניברסיטת ברקלי, אבא היה פעיל זכויות ארם ואף נעצר בהפגנה למען זכויות שחורים. אני לא חושב שזכויות אדם צריכות לסתור את הלאומיות והציונות שלי. להיפך הציונות האמתית דוגלת בזכויות אדם".
 
ש: יהודים רפורמים בעמיך מעודדים התבוללות או שמא מונעים התבוללות?

"אני לא נכנס לניתוח של הדבר הזה. אני חושב שכל מי שבתפוצות פועל כדי לחבר יהודים לעם, אנחנו צריכים לראות את זה בעין טובה. זו שאלה נפרדת לגמרי ממה שאנחנו מכירים פה במדינת ישראל. הבעיה הגדולה בקשר שלנו עם יהדות ארה"ב היא קודם כול בעיה של עשרות שנות התבוללות. לא בגלל מעשה ספציפי, אלא כי מדובר בדינמיקה די טבעית של חיים במדינה מערבית מפותחת עם איכות חיים טובה. המשפחה שלי היגרה לשם בסביבות שנת 1860. אבות אבותיי היגרו מהולנד ומפולין.  טסתי מבוסטון לוושינגטון וישבה לידי אישה בשנות ה40 לחייה. אני תמיד אוהב לפתוח בשיחה. קראו לה אלישיה, והתברר שהיא יהודייה שגרה בפרבר של מיניאפוליס. שאלתי אותה איך היא מרגישה בנוגע ל׳משבר׳ סביב מתווה הכותל ומתווה הגיור. היא לא ידעה על מה אני מדבר. היא לא ביקרה מימיה בישראל, ובטח שלא היה לה קשר. זה קהל היעד שלי: לפי המחקרים יש קרוב לארבעה מיליון אלישיות שלא יודעות או יודעים שום דבר על מדינת ישראל. שכנעתי אותה שתבוא לארץ ב׳תגלית לאימהות׳. זו הייתה אמנם רק הצלחה אחת, אך זה הכיוון. בעינינו היהודים המאוגדים הם לא הבעיה".

ש: אז בוא נדבר רגע על מתווה הכותל. הממשלה העבירה אותו, ואז הקפיאה וביטלה אותו. יש כאן משבר אמיתי, או שהדבר מעניין רק את ראשי הארגונים היהודיים?

"רחבת המשפחות שהקמתי היא פתרון ראוי וזה כבר עומד וקיים. זה שם כדי שמשפחות יוכלו לבוא וכל אחד יבחר איך הוא רוצה להתפלל".

ש: מתווה הכותל היה צריך לעבור ולהישאר כפי שהיה?

"אני חושב שהפתרון הנוכחי שהבאנו הוא הפתרון הנכון. הרחבה כפי שהיא היום מכובדת וראויה לתפילה של משפחות".

ש: למה תחום התפוצות לא מעניין את הישראלים?

"אני חושב שזה טבעי שאנחנו עסוקים בפקקים ביוקר המחיה ובקסאמים. הרי מדינת ישראל מאוימת כל הזמן. בנאדם הוא נוף סביבתו, ולכן לצערי זה לא מספיק מעניין את הישראלים. גם המנטליות מאוד שונה, ברמה שקשה להבין. כאדם שחי חמש שנים מחייו בניו יורק אני יכול להגיד שהמנטליות של יהודי ארה״ב וישראל מאוד שונה. מאוד. צריך להתאמץ ולהשקיע בלמידה של הצד השני, כיוון שזה לא יקרה מאליו. כחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, יש רק שני דברים המותירים אותי ער בלילה, וזה ביטחון ישראל מול איראן והחיזבאללה והדחיפות שיש מול מיליוני יהודים שהם בשלב כזה או אחר של התבוללות. זה קורה כיום. זה לא אסון עתידי. אני מרגיש תחושת דחיפות אדירה. צריך עוד להשקיע. הגדלנו במאות אחוזים את ההשקעה הממשלתית, אבל זה לא מספיק, צריך להשקיע לפחות פי עשרה, אם לא יותר. זה צריך להיות יעד לאומי של ראש הממשלה".

 

ש: אם נודה על האמת, רוב מצביעי הבית היהודי לא חושבים כמוך על הקונסרבטיבים ועל ההשקעה שלך בתפוצות. זה בטח לא מוסיף לך בוחרים, ואולי אף מרחיק ממך את החרד"לים.

 "אתה צודק. זה לא מביא לי קול אחד. ידעתי שעל התיק הזה לא אקבל עוד קול אחד. לדעתי בשש השנים האחרונות עשינו מהפך, אבל זהו רק הצעד הראשון. צריך לחשוב על מודלים חדשים. יו״ר הסוכנות היהודית יצחק בוז׳י הרצוג  ואני מדברים על הצבעה פוטנציאלית של ישראלים בחו״ל.  אפרופו, ישראלים שגרים בארה״ב זו בעיה קשה. יש מעל לחצי מיליון ישראלים שם, ורמת הסיכון גבוהה במיוחד. הם גם לא משתייכים לקהילות יהודיות בארה״ב, וכמעט כולם שולחים את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים. בחוק הלאום עשינו דבר אדיר, וזה נטו הבית היהודי. הכנסנו את יהדות התפוצות לראשונה לחוק שכזה. יצרנו זיקה בין מדינת שראל לבין יהדות התפוצות. עד כה הקו היה שאין שום אחריות, שיעלו לארץ וזהו. אני אומר: אני רוצה שיעלו לארץ, אבל גם הסתכלות של מאה שנה קדימה".

ש: לסיום, מה יש לנו ללמוד מהם?

"להיות יותר מאוחדים ופחות שיפוטיים. גילת  אשתי ואני התחתנו כאשר היא באה מבית חילוני. רציתי לקרב אותה ליהדות והיא לא התחברה בארץ. אבל היה בית כנסת אחד במנהטן שבו לא הסתכלו איך היא לבושה, אם זה מתאים לבית הכנסת או לא. כשטסנו לחיות בארה״ב עבור הסטארטאפ שלי, הלכנו ברחוב במנהטן וראינו פרסומת ל׳מניין מתחילים׳ בבית כנסת אורתודוקסי עם חוש הומור ועם אוכל טוב. היינו אז תפרנים, ואף אחד לא אומר לא לארוחה בחינם. אף אחד לא שפט אותה כחריגה. מכל המקומות בעולם, שם היא התחילה תהליך של התקרבות ליהדות. היום היא שומרת מצוות באופן מלא, והבית שלנו הוא ציוני דתי באופן מלא. את אותה פתיחות שהייתה שם הלוואי שתהיה פה. החלום שלי הוא שכל בתי הכנסת בישראל יהיו אוהל פתוח לחילונים אם הם ירצו לבוא. שלא יסתכלו עליהם בצורה מוזרה. יש אמנם פעולות בעניין הזה – אבל אני רוצה לראות יותר״.

לצפייה בכתבה יש ללחוץ כאן

שינוי גודל גופנים