שר הביטחון בני גנץ במליאה: "נשמור על עולם התורה ונשמור על עוצמתה ולכידותה של ישראל"

ביום ב', 17 לינואר 2022, ט"ו בשבט התשפ"ב, התכנסה מליאת הכנסת לישיבה מיוחדת לציון 73 שנים לכינון הכנסת. בניגוד לנהוג בעקבות התפשטות נגיף הקורונה חגגה הכנסת את יום כינונה ללא נוכחותם.ן של אזרחי ואזרחיות ישראל.

ראש הממשלה נפתלי בנט (ימינה) התייחס בנאומו ליסוד היהדות:

"היהדות היא הדת והמורשת של הוויכוח. יסוד היהדות זה תרבות הוויכוח, מימי התנ"ך דרך התנאים, האמוראים ויותר מאוחר, ועד ימינו אלה. הוויכוחים שנמשכים ביהדות הם ויכוחים על פני דורות רבים. לפעמים הדורות המאוחרים יותר מנהלים ויכוח על מה היה הוויכוח של הדורות הקודמים, וכך התפתחה ההלכה היהודית.

כמדינת ישראל אנחנו צריכים להיות אור לגויים, לא רק ב-Waze, לא רק בהייטק, לא רק בחיל האוויר שלנו, אלא גם באיך בשנת 2021 מנהלים מדינה דמוקרטית רוויית ויכוחים בצורה נכונה. אני רוצה לאחל לכולנו אם עם צמא חיים אנחנו, אנחנו חייבים כצו קיומי לנהל פה, בבית הזה, ובעם, מחלוקות לשם שמיים. זה האיחול שלי ליום ההולדת של כנסת ישראל."

בנוסף בפני מליאת הכנסת הועלתה הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות). מטרת החוק על פי ההצעה היא לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. לאחר ההצבעה הצעת החוק לא התקבלה בקריאה ראשונה.

לפנכם.ן דבריהם של חברי הכנסת במהלך הדיון בהצעת החוק.

שר הביטחון בני גנץ (כחול לבן):

"זוהי אחת הרפורמות המורכבות, החשובות והמשמעותיות לביטחון ישראל כמו גם לחוסנה של החברה הישראלית כולה. עד שנשלים את התהליך אנו מבקשים לאשר את חוק הגיוס הנוכחי, שאני רואה אותו כשלב הראשון בגיבוש מתווה השירות הכולל. לכן אנו כוללים בתוך החוק גם אפשרות לשירות מקוצר לחרדים מעל גיל 21, שיכלול הכשרה ביטחונית או הכשרה של חירום והצלה, לצד הכשרה מקצועית ואזרחית והצטרפות לשירות המילואים.

לצד השינויים והתמריצים ישנם גם מנגנונים שמטרתם להבטיח עמידה ביעדים, על מנת שנשמור על הצרכים הביטחוניים והצה"ליים, ועם זאת, חבריי החרדים הנמצאים פה במליאה, אני בטוח שלא נגיע לשימוש בכלים הללו. אני רואה אתכם ואת החברה שאתם מייצגים שותפים מלאים בתהליך שבו נשמור על עולם התורה ונשמור על עוצמתה ולכידותה של ישראל."

חה"כ אבי מעוז (הציונות הדתית):

"ממשלת בנט-כהנא-ליברמן-לפיד היא הממשלה הראשונה בתולדות מדינת ישראל המתחדשת שהיא איננה ממשלת המדינה היהודית כי אם ממשלתה של מדינת כל אזרחיה. זו חד-משמעית לא ממשלת ישראל, כי אם ממשלת מיעוט לא יהודית, לא ציונית ולא לגיטימית. מתוך אותו איבוד עשתונות שגרם להקמת כזו ממשלה, היא מרשה לעצמה להתפרע בענייני דת ומדינה.

הדבק היחידי של הסיעות המרכיבות את הממשלה, היא הסכמתם בעניינים של דת ומדינה והנאה צרופה של ניצן הורוביץ, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן לראות איך השר לשירותי דת של מדינת ישראל, שהוא כידוע בוגר כל המסלולים הנכספים בציונות הדתית, מפרק את הרבנות הראשית ומממש את חלומותיהם באופן נועז וחריף, הרבה מעבר למה שהיה מעז שר חילוני לעשות."

חה"כ ינון אזולאי (ש"ס):

"לצערי אנחנו נמצאים ברגע קשה לבני התורה, קשה למדינה היהודית שבו רוצים להביא חוק גיוס, קוראים לו: שוויון בנטל. את השוויון אנחנו לא רואים. תמיד בעם ישראל צריכים את הקבוצה שתשב ותלמד תורה, כי התורה היא חיינו, התורה היא זו שמחזיקה אותנו. אנחנו מחזקים כמובן את חיילי צה"ל, אנחנו יודעים, ותאמינו לי שאנחנו רואים את זה. יש הרבה מחיילי צה"ל, גם בני תורה וגם חרדים שהלכו לצבא. אבל אתם רוצים לעשות זאת בכפייה, לסגור עוד מקום של תורה."

חה"כ הרב אורי מקלב (יהדות התורה):

"ביום חגה של הכנסת, יום הולדת לכנסת, מייד אחרי ציון היום הזה מביאים חוק שמערער את יסוד קיומנו. אני מאמין באמונה שלמה שלימוד התורה וקיומה היא זכות הקיום שלנו, היא נשמת אפנו, היא עמוד התמך המרכזי, העיקרי והבלעדי, הוא אבן היסוד לקיומנו, לקיומו של עם ישראל, לקיומה של מדינת ישראל בארץ ישראל, הוא הבסיס לקיומנו הערכי וגם המעשי. ערך הלימוד הוא הרבה יותר מהערך, אם בכלל, של צבא. צבא זה לא ערך, צבא זה צורך. אם לא צריך צבא, יותר טוב. מה יותר טוב? שלא יהיה צבא. ערך וחיוב זה לימוד התורה."

חה"כ יואב בן צור (ש"ס):  

"כאן במדינת היהודים רוצים לכפות על בחורים שיפסיקו את לימודם ויתגייסו לצבא וקובעים לנו מכסות. לא ביקשנו להגן על מי שלא לומד. לא ביקשנו להגן על מי שמסתובב ולא נמצא בבית המדרש. אנחנו מבקשים להגן על אותם בחורים שתורתם זו עבודתם יומם ולילה, והיא עבודה קשה מאוד. היום בחורי הישיבות הם הבחורים שמופרשים לעבודת הקודש. והזכות של לימוד התורה שלהם עומדת לנו ותעמוד לנו לעד. אבל אף אחד ואף חוק לא יצליח להפסיק את הקול של התורה שימשיך להדהד בציון וירושלים."

חה"כ מאיר פורוש (יהדות התורה):

"אני רוצה לספר בגילוי נאות, לפעמים אני נשאל מה הייתה עמדת אגודת ישראל לפני שהבריטים החליטו לאמץ את המלצות ועדת פיל, כידוע, על חלוקת הארץ, ואני עונה שאגודת ישראל, היהדות החרדית ההיסטורית – היינו נגד. ואני אומר, לא תמיד זה היה נוח לומר שהיינו נגד ולהסביר לפני אנשים חילונים את הסיבות לכך, למה אנחנו לא רוצים, מפחדים שהשלטון בידי יהודים יעשו כל מיני פעולות נגד התורה. אבל אין לי ספק שעל חוק כזה, שקובע שבתנאים מסוימים לא תהיה סמכות לשר הביטחון לתת ללומד תורה דיחוי לאחד שמצהיר על תורתו אומנותו, מדינה בשלטון של יהודים שמחוקקת חוק כזה, עדיף שמדינה כזו לא תקום. זו דעתנו."

חה"כ אוריאל בוסו (ש"ס):

"צריך לזכור דבר אחד. אני וחבריי גם כן, חברי כנסת מתנועת ש"ס ועוד חברים, רובם המכריע עשו צבא, תומכי התנועה עשו צבא, ועדיין – אם בחור ישיבה לא לומד, הוא מתגייס. גם היום החוק ככה אומר. דוד בן-גוריון בשנת 1951 נתן פטור בגלל שהוא הבין שלאחר השואה אם לא ישמרו את החלק הקטן של יבנה וחכמיה התורה תישכח מישראל. היום לא מבינים, ואנחנו יודעים שאין באמת חוסר בכוח אדם בצה"ל. לא זו המטרה. אבל הוא כלי לאורך שנים להתנגח בציבור."

חה"כ אופיר סופר (הציונות הדתית):

"ההתרוקנות הערכית הזאת נוגעת כמובן כשאנחנו מדברים על הדברים הכי חשובים לקודשי ישראל, אם מי שמוביל היום את חוק הגיור בפועל זה שר האוצר ליברמן, שלקח את זה כמשימת חייו למחוק את היהדות, ולא משנה אם הוא יעשה את זה עם מתן כהנא או בלי מתן כהנא זוהי התרוקנות ערכית. לכן קשה לי ביום ט"ו בשבט הכל-כך סגרירי וכל כך קודר הזה לראות את אותה אופטימיות."

חה"כ יוסי שיין (ישראל ביתנו):

"שירות בצה"ל הוא אחד מהדברים הכי מכובדים שאדם יכול לעשות, לתרום בלימוד בצה"ל. אנחנו לא מפריעים מעולם לכל מי שרוצה ללמוד תורה. אבל כאשר אתה אומר תורתו אומנותו, ותורתו אומנותו בא על חשבון הגנה על מולדת, אזי יש עיוות מוחלט של כל המושג. הגיע הזמן, אחרי כל אותן חקיקות, שנשנה את המסגרת כי היריבות בעם תלך ותתחדד לאור הדבר הזה. וכל הסיפורים כאילו לימוד התורה מגן על הארץ, הוא מגן ברמה רוחנית על כמה אנשים."

חה"כ משה ארבל (ש"ס):

"מעמדם של לומדי התורה במדינת ישראל הוא מעמד קודש. קודש-קודשים. בזכותם אנחנו קיימים, בזכותם אנחנו קיימים פה, ובזכותם אנחנו קיימים בעולם. הם מעתיקי השמועה מדור לדור. בלעדיהם אנחנו כאן נמצאים ככובשים, בארץ הזו. הזכות שלנו על הארץ היא בזכות לומדי התורה באופן חד וברור."

חה"כ הרב אריה דרעי (ש"ס):

"אני רק רוצה לפנות לבני התורה היקרים ולומר להם: כיוון שאתם הקיום של עם ישראל, אתם תמשיכו ללמוד תורה. אנחנו נדאג, כולנו, שאתם תלמדו תורה ואין מי שירצה ללמוד תורה, שמישהו יפריע לו ללמוד תורה. לא יהיה מצב כזה במדינת ישראל, כיוון שכל הקיום שלנו במדינת ישראל, כל הזכות שלנו מול אומות העולם, כל הזכות שלנו מול הפלסטינים שהיו כאן לפנינו, היא בגלל לימוד התורה ובגלל התורה. זה הקושאן האמיתי שלנו."

שר החוץ יאיר לפיד (יש עתיד):

"זה לא חוק נגד עולם התורה, כי בכל תולדות היהדות תורה ועבודה הלכו יחד יד ביד. גם תורה והגנה על עם ישראל הלכו יחד יד ביד. גם בחוק הזה תורה, עבודה והגנה על מדינת ישראל ילכו יד ביד. אנחנו צריכים להבין שאנחנו פה יחד, הרעיון הוא שזה יאחד אותנו, לא יפריד אותנו. אתם רוצים לכעוס ואתם רוצים לצעוק, זה בסדר. אבל אף אחד לא עושה שום דבר נגדכם. עושים בשביל עם ישראל, בשביל ארץ ישראל ובשביל אחדות ישראל."