להלן עיקרי דבריו של השר לפיד:
"מדינת ישראל מוגדרת, גם בחוק, כמדינה יהודית ודמוקרטית. במפגשים כמו זה, נהוג להצניע את ההגדרה הזו. אנחנו מעדיפים להדגיש את הדמוקרטיה הישראלית, את העובדה שיש לנו קצינים ושופטים ערבים וכולנו מעמידים פנים שאין בעיה. אבל יש בעיה. זו בעיה שאין לה פתרון מפני שההגדרה של ישראל כיהודית ודמוקרטית אינה קלינית. אם המדינה היא דמוקרטית, איך היא יכולה להיות שייכת לבני לאום אחד?".
לפיד התייחס לסוגיה של הפרדת הדת מהמדינה ואמר ש"זה לא יקרה בישראל, מפני שמדינת ישראל – בשונה מרוב המדינות – אינה רק מקום, היא גם רעיון. היא הוקמה אחרי שהעולם הוכיח לנו – פעם אחר פעם, מאה אחרי מאה, קורבן אחרי קורבן, דם אחרי דם – שאין לנו מקום אחר ללכת אליו. היא הוקמה אחרי שגילינו, בדרכים הכואבות ביותר, שעלינו לשלוט בגורלנו ולא לסמוך על אחרים. גם היהודים בישראל עוד לא הגיעו להסכמה מה פירוש מדינה יהודית-דמוקרטית. גם בציבור היהודי יש מאבק, שאינו נראה כאילו הוא עומד להסתיים אי פעם, בשאלה האם אנחנו יותר יהודים או יותר דמוקרטיים, יותר אזרחיים או יותר לאומיים, יותר המערב החדש או יותר המזרח הקדום? וגם אנחנו לא נגיע לתשובה, מפני שאין תשובה אחת".
