שרת התפוצות בראיון ראשון לתקשורת: "את הדור הצעיר לא מעניין אם הוא ייכנס לכותל מצד ימין או מצד שמאל".

במהלך סוף השבוע, שישי 1.1.2021 התראיינה שרת התפוצות ח"כ עמר ינקלביץ' (כחול לבן) בפעם הראשונה מאז הצטרפה לפוליטיקה הארצית לעיתונאים צביקה קליין ועטרה גרמן מעיתון 'מקור ראשון'.

במהלך הריאיון, התייחסה שרת התפוצות ח"כ עמר ינקלביץ' (כחול לבן) להפרדה מגדרית במגזר החרדי, לפרוייקטים אותם קידמה בתפוצות ולמגזר החרדי.

 ש: למדת במחזור הראשון של הקריה האקדמית אונו, שמאפשרת לימודים נפרדים לגברים ולנשים: 

"צריך להבין עד כמה ההזדמנויות האלה חשובות לאוכלוסיות מודרות. זה מה שנתן לי את הפתח לצאת וללמוד. אלמלא המסלול הזה, לא הייתי הולכת לאקדמיה. כל שדולות הנשים שיוצאות נגד לימודים בהפרדה – בלי להעליב, אתן פשוט לא מבינות כמה נזק אתן עושות לנשים האלה, כשאתן לא מאפשרות להן לצאת וללמוד בנפרד מהגברים".

ש: איך תגדירי את המשפחה שהקמת עם ירון? חרדים מודרנים? חרדים חדשים?

"לא זה ולא זה, אני לא אוהבת את המושגים האלה. אנחנו חרדים. בעלי חובש כיפה שחורה, ואנחנו מתפללים בבית כנסת חרדי. תראו, כשפורסם שאני אהיה 'השרה החרדית הראשונה', קיבלתי תגובות קשות מתוך המגזר. אמרו 'עכשיו הבנות החרדיות יחשבו שזה מותר'. אפשר לומר שהייתי מוקצית לתקופה מסוימת. היום היחס אליי הפוך, וזה מדהים. ראשי ערים חרדים מזמינים אותי לפגישות, וגדולי הרבנים פונים אליי ומבקשים שאסייע, בעיקר בתהליכים הקשורים לנשים חרדיות".

ש: אחד ההישגים שלך היה העברת 50 מיליון שקלים מתקציב הקורונה לטובת סיוע ליהדות התפוצות בתקופה הקשה הזו. את בטוחה שזה היה רעיון טוב, בזמן שכאן בארץ יש כל כך הרבה צרכים דחופים?

"כל ישראל ערבים זה לזה, וזו לא קלישאה. אנחנו מחויבים אליהם, ולא ייתכן שדווקא כעת לא נילחם על תקציב לתפוצות. אני רוצה להעביר להם מסר של משפחתיות. אנחנו לוקחים אחריות על העם היהודי, ולא מתביישים בזה. רק כשליש מיהודי צרפת שולחים כיום את ילדיהם לחינוך יהודי", היא מסבירה. "כל שאר יהודי הקהילה נמצאים בדיסוננס אל מול יהדותם, או מתבוללים. הדגש העיקרי בפרויקט הזה הוא לאחד את כל הארגונים היהודיים והתנועות הבלתי פורמליות בצרפת. עד היום, משרד התפוצות הצליח לתת מענה של תוכניות עבודה והכשרות מורים ל־73 בתי ספר בשנה. בקצב הזה לעולם לא נגיע לכל 5,000 בתי הספר היהודיים הפועלים בעולם, מה גם שמתוך כ־1.6 מיליון ילדים יהודים בתפוצות, רק כ־400 אלף לומדים בבתי ספר כאלה. לכן אנו עובדים על פלטפורמה דיגיטלית שתאגד תכנים אינטראקטיביים של זהות יהודית וציונית. המנהלת תהיה גוף שיוביל ויתכלל מערך פעילות שלם כדי לחבר את הישראלים כאן לאתגר של יהדות התפוצות, ולגרום להם להכיר בכך שהם חלק מעם גדול. אנחנו פה 45 אחוז מהעם היהודי, ו־55 אחוז חיים בתפוצות. חשוב להבין את זה. יש כמעט מיליון ישראלים שחיים בחו"ל". לפני חודשיים פגשתי את הקהילה הישראלית בלוס־אנג'לס, והתוודעתי לכך ששיעור ההתבוללות שם גבוה מזה של הקהילות היהודיות המקומיות. הקמנו תוכנית ייעודית שעוזרת להם לבנות חיי קהילה וליצוק בהם תוכן. אני מתכוונת להביא הצעת חוק ממשלתית בשבועות הקרובים. אנחנו עובדים כרגע על הנוסח, ומשוחחים על כך עם כל מי שאפשר – מוועד רבני אירופה ועד ארגוני סטודנטים באמריקה וקהילות באוסטרליה. המעט שמדינת ישראל יכולה לעשות זה להתייעץ עם יהודי התפוצות בנושאים 'יהודיים'. כאמור, מדובר רק בהתייעצות; מי שרוצה להשפיע ישירות על קבלות ההחלטות במדינת ישראל, מוזמן לעלות לארץ ולהצביע בבחירות".

ש: בחלק מהתפוצות, נישואי תערובת הם כבר בגדר נורמה. איך את מסתכלת על התופעה הזו?

"לי יש בעיה עם השלב שמגיע לפני כן, ההתנתקות מהזהות היהודית. אתה הרי יכול להיות נשוי ליהודייה ולהיות מנותק לגמרי".

ש: האם את עומדת בקשר עם גורמים רפורמיים וקונסרבטיביים?

"אני מדברת עם כל העם היהודי בכבוד ובאהבה. אני מחפשת שיח מאחד ולא שיח מפריד, מניחה את הדברים האלה בצד ומנסה להושיב את כל חלקי העם היהודי סביב שולחן אחד. אנחנו מתעסקים יותר מדי במה מפריד בינינו, ולא שמים לב שאנו נמצאים על סף תהום. את הדור הצעיר לא מעניין אם הוא ייכנס לכותל מצד ימין או מצד שמאל, כי בכלל לא מעניין אותו להגיע אל הכותל".

 

לקריאת הריאיון המלא יש ללחוץ כאן

שינוי גודל גופנים