עוד הוסיפה שרת המשפטים בתגובתה לשאילתא כי "אני חושבת שזו תהיה בשורה גם למגזר הערבי, וגם לכלל אזרחי מדינת ישראל, שלראשונה תיבחר אישה, קאדית, לבתי-הדין השרעיים".
להלן דבריה של שרת המשפסטים, איילת שקד במליאת הכנסת-
"גברתי יושבת-הראש, כנסת כבדה. הצעת כבוד יסוד: כבוד האדם וחירותו, תיקון שוויון, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, מבקשת לעגן את עיקרון השוויון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף לכך מבקשת ההצעה לקבוע שאין להפלות אדם אחד על אחר מטעמים. ערך השוויון, המבטא הכרה עמוקה כי כל אדם באשר הוא אדם, נברא בצלם, ללא קשר לשיוכו הקבוצתי או לתכונותיו, מונח ביסוד הקיום החברתי, והינו מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי בישראל.
מגילת העצמאות קבעה במפורש כי המדינה הצעירה תקיים שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין. מאז השוויון הינו עיקרון-על, המשתקף בחקיקה הישראלית לאורכה ולרוחבה, והוא שזור בפסיקה לאורך השנים.
אמנם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לא מונה במפורש את הזכות לשוויון כאחת הזכויות המוגנות בו, ואולם ההלכה המושרשת של בתי המשפט בישראל היא כי הזכות לשוויון מעוגנת בחוק היסוד בהיותה חלק מרכזי של הזכות החוקתית לכבוד האדם בהיבטים בהם היא קשורה אליו בקשר ענייני הדוק כמבטא אוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש הפעולה.
לפיכך, הפליה על רקע השתייכות קבוצתית שעניינה: גזע, דת, מוצא, לאום, מין וכיוצא באלה, שלא בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פוגעת בכבוד האנושי ומוחזקת כפגיעה בכבוד האדם הנוגדת את חוק היסוד.
כאמור, מעמדה של הזכות לשוויון לכלל האזרחים מושרשת כבר היום בשיטת המשפט הישראלית, ושוויון הזכויות הפוליטי והאזרחי של אזרחי מדינת ישראל הוא, אם כן, עיקרון יסוד מכונן ומוכר בדמוקרטיה שלנו, וזאת אף מבלי שעוגן במפורש בחוק היסוד. לאור זאת, מבקשת הממשלה להתנגד להצעת החוק.
אני רוצה להוסיף, אני חושבת שכל אחד משרי הממשלה פועל בתחומי אחריותו על-מנת עודד ולראות שזכות השוויון מוענקת לכל אזרחי מדינת ישראל. בימים האחרונים פנו אלי מספר חברי כנסת מהרשימה המשותפת, וביקשו ממני להקים בית-משפט בעיר ערבית בישראל. ואני בודקת את העניין, ואני אומרת לכם, חבר הכנסת טלב אבו עראר וחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שפנו אלי, ומסעוד גנאים, שאני בהחלט פועלת. ואני מקווה שאם הממשלה הזאת תכלה את ימיה, אז אני אהיה שרת המשפטים הראשונה שתזכה להקים בית-משפט בעיר ערבית בישראל.
ואני חושבת בכלל שהממשלה הזאת – גם במשרד החינוך, גם במשרד הרווחה, במשרד התחבורה, במשרד לשוויון חברתי, במשרד התרבות – אני חושבת שבאמת יש רצון והבנה לדאוג לשוויון זכויות של אזרחי מדינת ישראל.
פנה אלי גם חבר הכנסת מסעוד גנאים בבקשה לפתוח בית-דין שרעי בעיר סכנין, ואני בהחלט הבטחתי לחבר הכנסת גנאים שאני אבדוק את העניין. כפי שאתם יודעים, מאז 2009 לא מונו קאדים, וסוף-סוף מינינו שבעה קאדים מאוד מוכשרים, חמישה לבית-הדין האזורי ושניים לבית-הדין לערעורים. אני מקווה מאוד שבמהלך השנה הקרובה נמנה עוד קאדים.
וכמו שאמרתי לחברי ועדת המשנה, תעשו עבודה יסודית, תאתרו לי מועמדת קאדית – כפי שהבנתי שיש בירדן – ואז אנחנו נדאג לשוויון בין המינים. זה גם יהיה משהו מאוד פורץ דרך. אני אשמח מאוד להיות שרת המשפטים שממנה קאדית לבתי-הדין השרעיים. כמו שאמרתי, אם יש את זה ברשות הפלסטינית ובירדן, אין סיבה שזה לא יהיה בישראל. וזה עוד שלב לשוויון בין המינים, ובעניין הזה אני חושבת שאתם יכולים להוות דוגמה.
אני מאוד מקווה שחברי ועדת המשנה יעשו עבודה רצינית ויסודית. אני כבר הבנתי שחושבים על שלוש מועמדות. אבל באמת, תעשו עבודה, תזמינו אותן לראיונות. אני חושבת שזו תהיה בשורה גם למגזר הערבי, וגם לכלל אזרחי מדינת ישראל, שלראשונה תיבחר אישה, קאדית, לבתי-הדין השרעיים.
בשנה הקרובה אני מתכוונת גם למנות לבתי-הדין הדרוזיים – שוב, גם בתי-הדין האלה הוזנחו במהלך השנים, ואני מאוד מקווה שהשנה אנחנו נזכה, גם את בתי-הדין האלה לחזק. דרך אגב, גם הוועדה למינוי דיינים אמורה להתכנס בקרוב ולמנות דיינים לבית-הדין העליון. אני מאוד מקווה שהוועדה תצליח להגיע להסכמות ולבחור דיינים במהרה, כי למעשה היום, בבית-הדין אין אף דיין מכהן. כולם שם ממלאי מקום בפועל, חוץ מהנשיא, כמובן, וזה גם מצב שהוא בלתי סביר"
