ערב דת ומדינה ומה שביניהן בקהילת עמיתי ברעננה בנוכחות חברות הכנסת מיכל רוזין (מרצ), שרן השכל (הליכוד), ויעל כהן-פארן (המחנה הציוני)

בתאריך ה-20.6.2017 קיים מכון על משמר הכנסת בשיתוף הקהילה המסורתית קהילת "עמיתי" שברעננה מפגש עם שלוש חברות כנסת משלוש מפלגות שונות, על מנת לקבל תמונה ממגוון רחב של זוויות בדבר הפעילות בכנסת בנושאי דת ומדינה.

להלן עיקרי הדברים שנאמרו:

ח"כ מיכל רוזין (מרצ)

על הסטטוס-קוו והכרה בזרמים הקונסרבטיבים והרפורמים:

"צריך להבין שסיפור של יחסי דת ומדינה הוא לא החרדים. אי אפשר להאשים את החרדים, הסיפור הוא כולנו-  אנחנו הרוב הדומם ששותק מקום המדינה, חלק מהבעיה היא שהמקימים של המדינה באו מציונות מאוד עמוקה, ובעטו ביהדות של דור ההורים, ולא ייחסו חשיבות לעניין החיים היהודים. לכן, בן גוריון, אמר יש עניינים קואליציונים. רוב החברים שלי עדיין במדינה, זה לא מעניין אותם, הרוב מקבל על עצמו שהמגזר האורתודקסי זאת היהדות, ואיך אני משווה את עצמי אליה. אין אופציה נוספת שאני אמצא את ההגדרה שלי מהי החילוניות שלי, אבל הבחירה שלי לחיות חיים שהיהדות היא נוכחת בהם, ואני מחליטה מהי היהדות שלי. המאבק של נשות הכותל הוא מעבר למאבק פמיניסטי. זהוא מאבק המתקיים על מנת שכל אחד יחיה על פי דרכו. הבן שלי עשה בר מצטטה רפורמית, ושהוא הגיע כולו נרגש לחופשה, וכל אחד סיפר על איזו פרשה הוא דיבר. בית כנסת רפורמי, היינו צריכים לעבור 4 שיעורים אחה"צ, והילד היה צריך לעבור 18 18 שיעורים, ואז הוא בא לבית ספר, והמורה אמר לו אתה בכלל לא דתי.

על הפרדת דת ומדינה:

החלק האופטימי היום הוא שהסטטוס קוו מת. הסטטוס קוו שלצערי נשאר בצורה כל כך מדויקת הוא הסטטוס-קוו בנישואין וגירושין.אני רוצה לומר באופן ברור, כשמרצ מדברת על הפרדת דת מהמדינה, היא מדברת על הפרדת הדת מהפוליטיקה, כשאנו אומרים הפרדת דת ומדינה, זה לא אומר שאני מצפה שהמדינה לא תתמוך במוסדות דת. כמו שאני חושבת שהמדינה צריכה לתמוך בתאטראות, היא צריכה לתמוך בבתי כנסת, אך בכל בתי הכנסת, ללא הפרדה. הלוואי שהיה ליד הבית שלי בפ"ת בית כנסת שאני יכולה ללכת בשישי בערב, אני לא אלך לבית כנסת
על נישואין וגירושין:
אני חושבת שהרבנות הראשית מיותרת, היא מבנה של כוח שקיים היום רק בשביל החילונים. החרדים יש להם את המוסדות שלהם, הדתיים מתחתנים עם הרב של הישיבה, האולפנה. אותו דבר הכשרות, החרדים יש להם את הכשרות שלהם, את הכשרות דלנו נותנת הרבנות הכללית. כמו שיש משרד בריאות, צריך משרד דתות שקובע את התקנות, ושכל אחד יכול להתחתן איפה שהוא רוצה.

שאלה מהקהל- האם יש מחיר שאת מרגישה על תמיכתךבזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים?
"לא איכפת לי. אנחנו גם לא צריכים להפריד את עצמינו  ( הכוונה להדגיש את ההפרדה מהרפורמים)  מרץ היא המפלגה היחידה שיש לה את חוק יסוד חופש הדת".

  • שאלה מקהל- איך ניתן לקדם את ניתוק הדת מהפוליטיקה?

"קודם כל חקיקה.  הרבנות הראשית מיותרת. היא מקום של כוח וקיימת רק עבור החילונים. החרדים והדתיים משתמשים ברבנים שלהם, ובכשרות שלהם. יש את משרד הדתות והוא יכול לקבוע כללים".

  • שאלה מהקהל- איזה פרוייקט חוק קידמת , לכיוון הניתוק של דת מפוליטיקה?
  • "הקמתי את השדולה הפלורליסטית קיימתי הדלקת נרות חנוכה בכנסת עם רבה רפורמית, רבה קונסרבטיבית ורב אורתודוכסי".

ח"כ שרן השכל (הליכוד)

על המוסדות הדתיים במדינת ישראל:

מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, הרכיב היהודי צריך להיות מונכח. אני גם מאמינה שהמוסד הדתי צריך להיפרד ממערך הנישואין והקבורה. בנושא הנישואין המדינה צריכה לתת ואוצרים לאנשים, ושכל אחד יילך עם הוואצר לגוף שהוא רוצה להתחתן בו. לגבי קבורה, יש בעיות נוראיות בהתנהלות של חברה קדישא, וכאשר נתנו למונופול את הסמכות נעדרת גם שקיפות, וזוהי שורש הבעיהלגבי כשרות, גם כאשר יש סימון של כשרות אחרת, גם הם יוכלו להתקבל במכרזים, הסיבה שבגללה מחפשים את הכשרות, היא בגלל ארגונים מאורגנים וכדומה. לטעמי, הפתרון האולטימטיבי הוא לספק פתרונות בכשרות עבור ארגונים אחרים

על מתווה הכותל:

מתווה הכותל עלה גם בישיבת הסיעה ביום שני האחרון, המציאות היא מורכבת. רה"מ אמר בישיבת הסיעה שהוא מעוניין למצוא פתרון לנושא. מתווה הכותל הוא החלטת ממשלה שהתקבלה, וראש הממשלה מוצא את הדרך הנכונה לעשות את זה, והסוגייה עצמה היא מי ינהל את זה. אני חושבת שמי שתנהל את צריכה להיות רשות העתיקות, והיא תקבל בקשות מהקהילה, אני מאמינה שראש הממשלה יגיע לפתרון הכי טוב לכולם. 

על נישואין וגירושין:

"אני םא רב, אני לא נכנסת להחלטות של רבנים, ולא למדתי את זה. מאותה בחינה אני לא מתערבת בהחלטה של הרבנים, אם לעשות ככהף או ככה. איה אני כן מוצאת לנכון שעל המדינה להתערב? איפה שיש מונופול. המדינה צריכה לתת אופציה לנישואין אזרחיים וכמו כן 'ואוצר' להתחתן לכל אחד על פי הזרם שהוא יבחר בו. עמדתי היא המדינה צריכה להכיר בנישואין אזרחיים. אך, זוהי לא עמדת הרוב. אתם כקהילה שרוצה לייצור לחץ ציבורי צריכים להשתמש באפשרויות הפוליטיות, ללכת ולהתפקד, אם תראו כמה אנשים בחרו בפועל אותי וח"כים אחרים בליכוד, תראו שאתם צריכים אלפים בודדים."

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)

על התנועה המסורתית:

גדלתי בבית חילוני לגמרי, ואישי הלך והתחזק, ואני יעל הפמינסטית אמרתי דאני לא מוכמה לחיות בבית כנסת, שבו נשים בעונש. אני חושבת שזה מאוד מתחבר, אנחנו שומרים שבת בבית. הליברליו, אני מוצאת בקהילה דלי בפרדס חנה שהערכים הליברליים האלה מאחדים אותנו, וזה לא מה שקורה בתנועה המסורתית. אנחנו בבעיה עם המצב הפוליטי, מרבית אזרחי ישראל הם לא קיצוניים, אם היינו מגיעים לקואליציה יותר מרכזית, לא היינו שבויים אצל החרדים, ולא אצל המתנחלים התנועות הלא אורתודוקסיות בארץ, הן קטנות יחסית. אבל זה לא רק להרחיב, אני חושבת שאחנו סף מלחמת דת. גם אם כל חברי כל התנועה המסורתעת והרפורמית יילכו וייתפקדו כולם לליכוד, אני לא חושבת שזה יכול לייצור שינוי גדול, יש מרכז מאוד חזק של תנועה מסורתית. לא סתם דודי אמסלם מתפקד כמו שהוא מתפקד. בעייני להתפקד למפלגה כדי לשנות מבפנים, זה לא נכון. העניין הוא פה להתגייס לשינוי.

על הסטטוס-קוו בנושא יום השבת, והצעות החוק בנושא:

"אני בעד שחנויות יהיו סגורות בשבת, שבת צריכה להיות בעלת אופי מיוחד, המרכזי תרבות צריכים להיות פתוחים, המסחר לא. אומרת רת זה הסביבתית שבי, אבל זה גם עניין של אופי השבת. יש פה אופי מיוחד וצריך לשמור עליו. מנו מוביל את הצעת החוק, אבל כל הסיעה תומכת. כל מה שקורה היום בכותל היא בזכות הרצוג".

שינוי גודל גופנים