עיקרי הדברים מתוך דיון המשך בסוגיית נשות הכותל

בהמשך לדיון שהתקיים בשבוע שעבר בנושא הסדרי התפילה בכותל, התכנסה הוועדה לקידום מעמד האישה, בשיתוף נציגים רבים, על מנת לקיים דיון המשך בסוגייה. להלן עיקרי הדברים (ולא הפרוטוקול הרשמי) מתוך הדיון. במהלכו הוצג "מתווה שרנסקי", ובייחוד ההשלכות המעשיות שלו. הדיון עסק, בין היתר, בפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, ובהחלטת היועמ"ש להורות לשר הדתות להתקין תקנות האוסרות על נשות הכותל להתעטף בטלית ברחבת הכותל, החל מהחודש הבא.

ח"כ עליזה לביא: הבוקר אנחנו מבקשים לבוא, ללמוד, לשמוע על מתווה שרנסקי – דרך פעולה להסדרה של מקום תפילה שייתן מענה לאוכלוסיות שמבקשות לבוא ולהתפלל על פי דרכן. היוזמה הזו שמוביל שרנסקי – אנחנו נשמע עליה פה בהרחבה, וגם את ההיבטים השונים שלה, לוח הזמנים, הערות מהגופים השונים. לאחר מכן נמשיך את הדיון שהתקיים בשבוע שעבר נוכח ההחלטה של היועמ"ש, נרצה לשמוע עליה בכלל ובפרט לגבי יום שישי הקרוב. נרצה לשמוע גם על התקנות ששמענו אתמול.

הכותל המערבי, בשנים האחרונות חוזר להיות מקום שרבים מבקשים לבוא, להתפלל, לערוך טקסים, לנהל אירועים ובאמת הכותל בקרב החברה הישראלית והעם היהודי תופס מקום מחדש. מספר הפניות שמגיעות לערוך טקסים, הסירובים שנתקלים – הכותל קטן מלהכיל את כל מי שרוצה לבוא בשעריו. נוסיף לכך את מגוון הזרמים והאוכלוסיות בחברה הישראלית. נוסיף לכך גם את ההרחבה עצמה שמחלוקת באופן לא שיוויוני בין גברים לנשים. בתוך כך גם את נושא נשות הכותל.
רה"מ ביקש מנתן שרנסקי ללמוד את הנושא ולהציע הצעה שתפתור את העניין.

ח"כ מירי רגב: ההישג של החלטת היועמ"ש הוא הישג גדול. אפשר לזקוף את זה לדיון שאנחנו קיימנו בשבוע שעבר. סוף סוף לקחו את כל החלטות בג"צ למיניהן שלא עוגנו באופן מעשי – ועשו איתם משהו. זה לא נתון לפרשנות יותר- יש כאן תקנות ברורות שמשרד הדתות צריך להתקין אותם. בעז"ה ביום שישי הקרוב אתן תתפללו כמנהג המקום, ואני מתכוונת אישית להיות שמה. אבל אני לא באה עם טלית, אני באה עם כיסוי ראש. עד ר"ח הבא אמורים משרד הדתות להתקין תקנות והן יהיו בגדול בצמוד למתווה שרנסקי ובהמשך להחלטות של יועמ"ש. כלומר, שיהיה קטע מעורב, קטע לנשים וקטע לגברים. המדינה צריכה להתעורר מחדש, היא נרדמה בשמירה עד עכשיו. לכן המדינה עד סוף חודש הבא תהיה חייבת להכשיר מתחם שנשים יוכלו להתפלל בו.

נתן שרנסקי (יו"ר הסוכנות היהודית): אני רוצה להגיד שלכבוד יום ירושלים, אני מסתכל על ההיסטוריה – למעשה איחוד ירושלים הביא לאיחוד של יהדות רוסיה עם העם היהודי. באיזשהו מובן, פריצת חומות העיר העתיקה היתה גם פריצה של מסך הברזל. על כן יש לי הרגשה מאד מיוחדת כלפי יום ירושלים, כלפי הכותל. לכל יהודי בעולם יש יחס מאד ייחודי לכותל – יש לו תפקיד מרכזי בזהות הלאומית שלנו, בהיסטוריה שלנו. יחד עם זה, מדובר במקום אינטימי של תפילה עם הקב"ה. האינטרס שלנו הוא שכל יהודי בעולם יוכל לבוא ולהביע הזדהות עם העם ועם מדינת ישראל, בדרך שלו. הפיתרון בסופו של דבר, לא יהיה בבית משפט ולא בחוקים בכנסת. הפיתרון יהיה בהסכמה רחבה של כל החלקים בעמ"י. ב-1968 היתה החלטה של ועדת שרים לחלק את הכותל לשני חלקים – חלק אחד לתפילה וחלק שני לארכיאולוגיה. ככה זה היה וארכיאולוגים הגיעו להישגים יפים. ב-1988, נשות הכותל בעקשנות ובמסירות–

ח"כ ישראל אייכלר: הן מקבלות כסף, הן לא באות להתפלל. הן רוצות לגרום לשפיכות דמים במקום הזה.

נתן שרנסקי: נשות הכותל מזכירות לכולנו שאין פיתרון לכל מי שרוצה להתפלל בדרך שלו. אין פיתרון כזה היום. זה רק מזכיר עד כמה הבעיה רחבה שזרמים שלמים לא יכולים להתפלל בכותל.
ב-2003 היתה החלטה שמותר להן להתפלל, אבל אסור לתפילה המסורתית ולפתילה של נשות הכותל להתערב אחת בשנייה וכך הגיעו להסכם קשת רובינסון. אלא שנשות הכותל אומרות שזה לא מקום שנותן לנו אפשרות להתפלל, זה ""back seat of the bus. מדובר בגישה מצומצמת מבחינת השעות, הכניסה היא בכלל כניסה אחורית סוג ב'. אני בדקתי אם יש עדיין המשך לחפירות אקטיביות – אין, כבר הרבה שנים. אבל יש הרבה מקומות שיש שם גישה 24 שעות לאנשים, ואז רציתי להשוות עם תכנית שהממשלה כבר התחילה להתפתח. התכנית היא שהכניסה תהיה משותפת ומכובדת. שתהיה אפשרות שתהיה גישה משותפת, וכל יהודי שמגיע לכותל יוכל לבחור איך להתפלל– בצורה אורתודוכסית או בצורה אחרת. בדקתי עם רה"מ הוא אמר שבעיקרון הוא יכול לקבל את זה. אני חייב להגיד שהיתה לי פגישה מאד מרשימה בחו"ל עם המנהיגים של חב"ד, הרפורמים, הקונסרבטיביים –הם מבינים שזה לא הפיתרון הכי טוב אבל זה מה שיש ולכן מוכנים ללכת על הפיתרון הזה. תוך חודש ימים אפשר להתחיל לבנות, אבל ההצלחה תלויה בזה שנוכל להגיע לתנאים שאף אחד לא יוכל להגיד שזה "back seat of the bus". המטרה היא שכל יהודי בעולם יוכל להגיע לכותל ולהביע את הקשר שלו עם הדת היהודית, עם העם היהודי.

ח"כ עליזה לביא: כלומר הכניסה תהיה במשותף – כולם ייכנסו באותה כניסה?

נתן שרנסקי: הרעיון הוא שהגן הארכיאולוגי יעבוד 24 שעות, ויהיה פתוח לכולם בלי שום הגבלות. זה אחד השלבים הראשונים שצריך לעשות. שתהיה פלטפורמה מעל השטח של היום. יש קשיים אמנם – צריך להגיע להסכם עם הארכיאולוגים. בין הארכיאולוגים יש כמה אנשים מאד אורתודוכסים. צריך להגיע להסדר פיננסי בין רשות העתיקות לבין הממשלה. צריך לדאוג שלא יהיו לנו בעיות עם הוואקף.

ח"כ ישראל אייכלר: הוואקף יסכים שיעלו עם טלית להר הבית?

נתן שרנסקי: זה לא במנדט שלי

חנה קהת (יו"ר פורום קולך): ההשוואה בין רבנים לוואקף היא קצת עצובה

ח"כ ישראל אייכלר: אני ראיתי את שרנסקי בפעם הראשונה בכותל המערבי – הרפורמים לא באו לקבל את שרנסקי. אבא שלי היה עם הצנחנים ביום הכיבוש של הכותל ולא הרפורמים. גם החיילים שפתחו את הכותל היו אורתודוכסים. אני אלמד אותכם.

ח"כ עליזה לביא: תן לנו להבין את המתווה עד הסוף.

ח"כ ישראל אייכלר: אני לא מכבד את מי שמנסה להחריב את היהדות

ח"כ עליזה לביא: מבחינת לו"ז אתה יכול לתת לנו איזשהו מתווה? עזרת הנשים מצומצמת מאד היום, עוברות שנה, שנתיים ושום דבר לא קורה. השטח של הגברים הוא פי 3 מזה של הנשים.
אז אשמח לתשובתך לגבי מתווה הזמנים וגם איפה הדברים צריכים לעבור מבחינת אישורים.

נתן שרנסקי: השלב הראשון כולל בנייה של פלטפורמה עד 30 מטר, הכניסה די צרה אבל אפשר להרחיב אותה. בטח שבשלב הראשון צריך לפתור את עניין הכניסה 24 שעות ביממה. אישורי טאבו יש, היתרי בנייה – מבקשים כבר. תוך חודש אפשר להתחיל לבנות ותוך 10 חודשים לגמור. יכול להיות שזו הערכה מאד אופטימית. אפשר לסיים את כל התכנית תוך שנתיים. אין ספק שצריך לדון – איך מארגנים תפילה לנשים. אם רה"מ יקים צוות לנושא, אז יהיה מו"מ בין הצדדים לגבי השאלה מה עושים בתקופת הביניים. אם תהיה הסכמה, יהיה הרבה יותר קל להחליט מה עושים בתקופת הביניים.

ח"כ עליזה לביא: מבחינה תקציבית איפה אנחנו עומדים?

נתן שרנסקי: נציגים של רה"מ התעקשו שהממשלה תיקח את כל ההוצאות על עצמה, דווקא בגלל שזה פרוייקט לאומי חשוב לממשלה. אני מאד בעד. יש לי הוכחות שהעם היהודי ישתתף בלעשות matching, במידה ויתברר שצריך עוד כסף ממה שחשבנו.

ח"כ עליזה לביא: אנחנו יודעים שהקרן למורשת הכותל – פרוייקט ברמה הזו מחייב שקיפות. האם לא כדאי להקים ועד משותף שימשיך את הדיאלוג? בתוך הקרן למורשת הכותל, כמקובל לפרוייקטים לאומיים.

נתן שרנסקי: כמיטב ידיעתי – הקרן למורשת הכותל לא אחראים על שטח תפילה שהוא לא אורתודוכסי. אני לא חושב שהם מעוניינים להיות אחראים ואני לא חושב שזה רצוננו. מי שצריך להיות אחראי זה רשות העתיקות. המקום צריך להיות מנוהל ע"י נציגים של רה"מ ונציגים של הסוכנות. שאלה אחרת היא איך לדאוג שיישמר האיזון ברחבת הכותל המסורתית, ששם יש טקסים לאומיים וכו'.

ח"כ בוז'י הרצוג: בנושאים הללו צריך הרבה קשב. מי שחושב שהוא יכופף את השני – לא רק שהוא גורם לעימות מיותר בעמ"י אלא שהוא לא באמת מנצח כלום.

כשאני הייתי מזכיר הממשלה, התקשרו אלי בתשעה באב כדי לספר לי שקבוצה מהתנועה הקונסרבטיבית ניסו להתפלל בכותל ונתקלו בהרבה מאד אלימות. אני אמרתי – אני לוקח את הפרוייקט הזה על עצמי. ניהלתי דיאלוג אינטימי, בלי ממשלה ובלי כלום. הגעתי לרבנות הראשית ולרב הכותל ולראשי התנועות ולארכיאולוגים. בסופו של דבר, ההסדר של היום פועל בצורה מאד יפה. לגבי השאלה האם בכלל אפשר להתפלל במקום – המקום הוא המשך ישיר של הכותל על זה אין עוררין. מבחינה רוחנית זה מקום יותר יפה מהכותל. הסידור שהוסכם עליו הוא שפעם-פעמיים בשבוע יוכלו לבוא להתפלל וראשי התנועות הסכימו. גם עם כלי קודש – והכל בתיאום עם הרבנות הראשית. דאגנו גם לנגישות ולגישה. מה שקרה בהמשך זה שכל מזכיר ממשלה לקח את הנושא והצעיד אותו קדימה. כל אחד תרם את תרומתו והמקום התפתח. אני מסכים עם נתן שרנסקי שזה לא אתר תפילה עולמי. מה שקרה שפס"ד המקורי שניתן בקשר לנשות הכותל – המדינה ביקשה לקיים דיון נוסף והציעה את הנושא של קשת רובינסון. השופטים ראו את האתר בעיניים ואח"כ הוציאו פס"ד תחת ידם. ענת הופמן בזמנו לא קיבלה את ההצעה.

אני מאמין ב"חייה ותן לחיות", ואני הצעתי את האלטרנטיבה של הפרדה – איש תחת גפנו ותחת תאנתו. עם כל הכבוד למי שחושב אחרת. אני חושב שבנושאים האלה צריך לנהוג בפיתרון של "חייה ותן לחיות". המתווה של קשת רובינסון עובד היום, מאז 2003, בלי בעיה. שרנסקי רוצה לשדרג את העניין של קשת רובינסון. אין לי כל ספק שזה פיתרון טוב.

הרב רבינוביץ' (רב הכותל): ביום שישי הקרוב, לפני 6500 שנה עמדו כל עמ"י כאיש אחד בלב אחד – לפני הר סיני. באותו רגע כולם הבינו שצריך להתחשב אחד בשני. הכותל הוא מקום תפילה של כל יחיד בישראל והסוד שלו הוא שנדע את סוד הצמצום. שכל אחד יצניע את מנהגיו הייחודיים. אני הייתי רוצה שהכותל ימשיך להיות מקום לכל העם היהודי בלי לסטות מההלכה היהודית, אבל אני חושב שמי שחושב שייקוב הדין את ההר – לא יצליח בדרך הזאת. צריך להגיע להסכמה כלל הניתן. אם לא, בשביל מה להגיע לעימות פוליטי, מדיני – בשביל מה להגיע לבעיה?

ענת הופמן אמרה בעבר בראיון: "אני רוצה לראות ולהיראות". אם המטרה היא להראות את עצמה בפני החרדים, הדתיים וכו' – אם זה הרצון – איך נגיע להסדר? אם אף אחד לא מוכן להתפשר – לא נגיע לשום מקום. צריך בראש ובראשונה להסתכל על הכותל למקום מאחד. אם המטרה היא פרובוקציה – לא נגיע לשום מקום. הכותל הוא ידידותי לכל עם ישראל.

ח"כ עליזה לביא: מה דעתך לגבי המתווה?

הרב רבינוביץ': מי שאמון על הכותל המערבי זה מועצת הרבנות הראשית. אני מסכים עם חלק מהדברים, אני לא מסכים עם חלקים אחרים. בכל מקרה, אני יושב בצמוד עם מר שרנסקי בדיונים לגבי המתווה.

ח"כ דוד צור: אני חושב שמתווה שרנסקי הוא פיתרון טוב מאד. אותי מטרידה ההנחיה של היועמ"ש למשרד הדתות להוציא תקנות שסותרות את הפסיקה של בית משפט המחוזי. אני פונה לחברי מהמשטרה – אחרי פסיקת ביהמ"ש המחוזי, עילת המעצר לא יכולה להיות במקרה של חריגה ממנהג המקום – אלא רק אם יש אלימות.

ח"כ ישראל אייכלר: מזה אלימות? אתה מאיים באלימות שלטונית.

ח"כ דוד צור: אני פשוט אומר – שוטרים, אל תהיו כלי למעצרים.

נציג משרד המשפטים: אתמול התקיים דיון במשרד המשפטים עם כל הגורמים הרלוונטים. היועמ"ש קיבל החלטה שלא להגיש בקשה לערעור על פס"ד של המחוזי. העניין הוא הבהרת המצב המשפטי. אין בכוונתינו להגיש ערעור. פס"ד של המחוזי קבע כי בנוגע לאיסור על קיום טקס דתי שלא לפי מנהג המקום – הפרשנות צריכה להיות רחבה, לאו דווקא אורתודוכסית. פס"ד ב-2003 היה שאמנם זכותן של נשות הכותל להתפלל כמנהגן – אבל לא כל זכות היא זכות שצריכה להתממש. לכן בנסיבות כאלה צריך לאזן בין הזכויות. ראוי שנשות הכותל יתפללו בקשת רובניסון. בנוסף, קבע המחוזי כי הממשלה צריכה למצוא מתווה חלופי. בהתאם לפס"ד של המחוזי לפני שבועיים – השר לשירותי דת הודיע על כוונתו לבחון את עדכון התקנון. אנחנו נבחן את התקנות ונציג את עמדתינו המשפטית לפני השר.

נציג המשטרה: אנחנו ביום שישי הקרוב לאור פס"ד של המחוזי, וכל עוד לא תוקנו התקנות – אנחנו לא נפעל בניגוד לפסיקת ביהמ"ש המחוזי. כלומר אנחנו לא נמנע מנשות הכותל להתפלל כמנהגן. כולל טלית ותפילין. לגבי ספרי תורה יש תקנה שאוסרת.

ח"כ ישראל אייכלר: האם המשטרה תאפשר את זכות ההפגנה והמחאה של מי שמתנגד לזה בלי אלימות? האם אתם תפגעו באנשים שמתנגדים לזה?

נציג המשטרה: הכותל פתוח לכולם. אף אחד לא מונע מאף אחד.

ח"כ עליזה לביא: אני רואה יוזמות שונות בפייסבוק של רבנים שקוראים לאנשים להגיע לכותל וכד' – יכול להיות שיגיעו המונים לכותל. האם אתם ערוכים לזה?

נציג המשטרה: אנחנו נבצע הערכת מצב כל הזמן, גם סמוך לתפילה, וניערך בהתאם.

ח"כ עליזה לביא: ח"כ אייכלר אני מבקשת לשבת.

ח"כ ישראל אייכלר: אני קובע את מנהג המקום ואני עומד.

ח"כ אייכלר יוצא

ח"כ מיכל רוזין: לאור עובדה שח"כ אייכלר ורב הכותל יצאו – ניתן לראות כי אין פה לא בעיה משפטית, ולא בעיה הלכתית – מדובר בהתעקשות פוליטית שמביאה להדרה והרחקה של נשים מרחבת הכותל. מדובר בהדרה של קבוצות שלמות מהיהדות. עושים לנו מבחני נאמנות ליהדות – כמה פעמים התפללת ואיך. אני פונה למשרד לשירותי הדת ולמשרד המשפטים – אני מבקשת לא ליצור מעקפים להחלטות המשפטיות, כדי לאפשר הרחבה של רחבת הכותל.
הרב גלעד קריב (מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת): קודם כל, אני רוצה להגיד שכל מתווה שיסוכם על דעת כל הזרמים, צריך לקחת בחשבון את המנהגים של הקבוצה המיוחדת של הרפרומים.

המושג "מנהג המקום" מעולם לא שיקף רק את ד' אמותיו של הכותל. מנהג המקום של ימינו הוא לא מנהג המקום של שנות ה-80. מתחולל תהליך גם בתוך הזרם האורתודכסי לגבי תפילות של נשים וזכויות של נשים. התנועה הרפורמית הביעה הסכמה עקרונית להתקדם בדיונים. חשוב לי להבהיר שאנחנו הצגנו 5 עקרונות להתקדמות:

1.    רחבה שיוויונית באופן מלא – מבחינה טופוגרפית וכ'
2.    רחבה פתוחה לציבור 24 שעות
3.    אתר לאומי אחד שיש בו שתי רחבות תפילה, לא כניסות נפרדות
4.    חייב להיות גוף אחד שינהל את רחבות הכותל והוא הגוף שיקבע האם באתר הכותל המערבי יש אתר הנצחה כזה או אחר. אם הגוף הזה יהיה הקרן למורשת הכותל – חייבים לשנות את ההרכב של הגוף הזה. אבל זה יכול להיות גוף ממשלתי.
5.    הכותל יחזור להיות המקום של הציבור היהודי בישראל

דבר אחרון שאני רוצה להגיד הוא שלא יכול להיות מצב שמזמינים אותנו להתדיינות ותוך כדי פועלים בדרך משפטית כדי לפגוע בפלורליזם היהודי שאותו מייצגת התנועה הרפורמית.

ח"כ תמר זנדברג: זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימות בנושא. בשבוע שעבר זה היה בדיוק אחרי הפס"ד של המחוזי, השבוע זה ישר אחרי ההחלטה של היועמ"ש. אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר נפגשתי עם קבוצה של דיפלומטים והם שאלו אותי לגבי הפלורליזם במדינת ישראל. אני עניתי להם בשבוע שעבר ששאנחנו מתקרבים לזה. אבל היום אני מרגישה שנסוגנו אחורה בצורה משמעותית. התחושה שלי מכל העיסוק בנושא זה שממשלת ישראל, שגוררת אחריה גם את המשטרה – מכפיפה את עצמה לזרם אחד ביהדות שמי שמייצג אותה זה רב הכותל. הוא קיבל את המנדט לקבוע מה מנהג המקום. אנחנו שומעות כאן חוות דעת משפטיות שמכפיפות את עצמן לזרם שהוא אחד הקיצוניים. מוסדות המדינה האזרחיים מכפיפים את עצמם לזרם יהודי אחד, ולאחד השמרנים וקיצוניים שיש ליהדות. זה לב העניין. היהדות שייכת לכולם. אני קוראת אליך יו"ר הסוכנות – תן דעתך על הסכם הביניים.

ענת הופמן (יו"ר נשות הכותל): המתווה שלך מר שרנסקי, שיושלם בעתיד, נראה מבטיח ויצירתי ואנחנו לגמרי בעד. אבל באמת תקופת הביניים היא דבר שיכול לשבור את האפשרות להגיע להסדר הזה. אנחנו רוצות לדעת מה יקרה לנו עכשיו – אנחנו לא רואות היום את המתווה בעיניים. אנחנו רוצות להניח תפילין, לקרוא בתורה וכו' – לזה אנחנו רוצות להגיע. מדברים הרבה על להתחשב ברגשות של האחרים. על הרגשות של נשות הכותל לא מדברים – מזה 24 שנים של סבל? אנחנו עושות את זה רק בשביל פרובוקציה? בזמן שרב הכותל ישן שנת ישרים, אני ביליתי בתא מעצר עם שתי פושעות, וזה לאחר בדיקה גופנית מקיפה.

לגבי הפרובוקציה – נפגשנו עם שר הדתות, בנט. פעם ראשונה ששר דתות ביקש להיפגש איתנו. הוא שאל אותי איזה מחווה אנחנו יכולות לעשות כדי להוריד את הלהבות. הסכמנו לא להביא את ספר התורה שלנו. זה כואב לנו כי זה ר"ח סיוון – מתן תורה. אנחנו מוכנות לעשות מחווה, אני שואלת – איזה מחווה עושה הצד השני.

ח"כ נחמן שי: אני מאד מתקומם על ההחלטה מאתמול של היועמ"ש ושל בנט. אם בנט רוצה לאתגר את ביהמ"ש המחוזי – שילך לעליון. מה שהוא מנסה לעשות זה להתחכם לביהמ"ש המחוזי ותכליתה היא לא לאפשר את המשך תפילה של נשים בכותל. לדעתי ההחלטה של המחוזי היתה מספקת.
הפיתרון שמציע יו"ר הסוכנות הוא פיתרון סביר ומעניין, אני לא יודע מה מידת הישימות שלו אבל אני חושב שצריך לתת לו הזדמנות. היוזמה של שרנסקי היא חשובה בכל אופן. צריך לבדוק אותה עד הסוף. צריך לגבות את המהלך הזה.

הרב אנדרו זקס (התנועה הקונסרבטיבית): הדבר הזה חשוב לא רק ליהדות התפוצות אלא לישראלים – היה לאחרונה ביטול של השתתפות מקהלת צה"ל ביום העצמאות בגלל שירת נשים. הגיע הזמן להחזיר את רחבת הכותל לאזרחי המדינה ויהדות העולם. בזמן שאנחנו מנסים לקרב את יהדות התפוצות באמצעות "נפש בנפש" וכו' – אנחנו עושים נזק עצום בתקשורת. אלה שאומרים שזה יגרום נזק – יש המון דרכים שניתן ליהנות מהארכיאולוגיה. אחת הדרכים זה אנשים שרוצים להתפלל בין השרידים, כמו שקורה יפה מאד במצדה. בעניין מורשת הכותל, יש כ-30 ספרי תורה בכותל. אני מנסה לברר מי קנה אותם, מי מתקן אותם – למה יש בעיה להעביר ספר כזה לצד של הנשים. במדרש כתוב: מיכל בת שאול הניחה תפילין – ורבנים לא מחו. אני מציע לאותם אנשים שמתנגדים לזה שאישה תניח תפילין – שילמדו את התורה שבע"פ.

ח"כ חיליק בר: אני חושב שצריך להיות קטע שהוא מסורתי, קטע לנשים וקטע לגברים ושכל אחד יהיה מסוגל להתפלל כהלכתו. לפני כמה זמן ביקרנו בארה"ב, והביקור הבהיר לנו דבר – יש מיליוני יהודים שיש להם פרקטיקה אחרת של יהדות. הישראליות לא יודעת שיש עוד אופציה. כשאנחנו ראינו את הכמות והעוצמה של החשיבות של הסיפור של נשות הכותל – בשיקגו, בניו-יורק וכו'. אנשים לא מדברים על האיום האיראני, הם מדברים רק על נשות הכותל. ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית- זאת אחת הסוגיות הכי חשובות. כשאתה מבין שחלק ענק מהעם היהודי חשוב לו העניין הזה – זה לא הגיוני שמדינת ישראל לא נותנת פיתרון לדבר הזה. אני מגבה את המתווה שלך.

נציג רשות העתיקות: אני מרגיש אנחנו נמצאים במצב של סכנה. לפני כן, הציגו אותנו בצד האורתודכסי. צריך לזכור שמבחינתנו מתווה שרנסקי, מדובר באירוע היסטורי. מדובר בהתקדשות של אתר – וזה לא דבר של מה בכך. אנחנו מדברים על אתר שכל כולו פעולה של עבודה ארכיאולוגית. לכל אורך הדרך, כבר מ-1998 כאשר ההחלו החפירות, נשמרה מחיצה בין השטח שמיועד לתפילה לבין השטח שמיועד לארכיאולוגיה. לכן אנחנו חייבם לקחת בחשבון שאנחנו גוזרים כלייה על האתר הארכיאולוגי החשוב ביותר במדינת ישראל.
לפני כמה שנים הוכשר שטח לטובת נשות הכותל, במרוצת השנים זה לא הספיק והוחלט על מתווה נוסך להרחבת השטח. השטח הזה – אנחנו אמורים להתחיל להכשיר אותו. מדובר בשטח של 30 מטר משטח הכותל המערבי. מתווה שרנסקי אומר – זה לא מספיק, צריך להכשיר 81 מטרים של הכותל המערבי. זה המקום היחיד שאפשר לראות בו את הרחוב ההרודאיני, ועוד הרבה עניינים חיוניים מבחינה ארכיאולוגית.

רשות העתיקות מתנגדת באופן מוחלט למתווה שרנסקי. אנחנו מסכימים למתווה המצומצם. כל מוסדות העולם יתנגדו לזה, אני לא מכיר ארכיאולוג בר דעת שיאפשר בנייה של מתחם עצום על המבנה של הרחוב ההרודיאני. זה לא יעלה על הדעת.

הרב גלעד קריב: אנחנו מעדיפים שהרחבה הפלורליסטית תהיה חלק מהרחבה המסורתית. אין לנו ויכוח עם רשות עתיקות.

רחל עזריה (ראש סיעת "ירושלמים"): השאלה היא לא רק איפה מתפללים אלא בכלל על החוויה של מי שמגיע לכותל. אם אתה לא בא להתפלל – אין מה לעשות שם. אין הסבר היסטורי, אין כלום. אנחנו ב"ירושלמים" עבדנו על זה במשך שנתיים בהסכמתה של הקרן למורשת הכותל. ברגע שזה היה אמור להיות מושק בפועל – הקרן למורשת הכותל חזרה בה. צריך להתייחס לכותל לא רק כמקום תפילה ואיפה זה בא לידי ביטוי בחוויה של מי שמגיע לכותל.

נציגת "קולך" (פורום לנשים דתיות): בתוך המתווה הזה נשכח מה קורה בעזרת הנשים הקיימת. מה שקורה זה שאו שאת שייכת לזרם האורתודוכסי ואת מקבלת את כללי הטקס של הזרם, או שאת עוברת צד לזרמים האחרים. מה עם נשים דתיות שורצות להתפלל עם טלית ברחבה המסורתית?
חופש הפולחן של נשים דתיות באשר הן – זה דבר שצריך להיות מסודר ומוסכם.

נתן שרנסקי: אם רוצים להגיע לפשרה משמעותית, צריך לעשות דברים לא קונבנציונליים. התחזקתי בעמדה שבסופו של דבר פיתרון לא יהיה בבתי המשפט ובחקיקה. המשימה היא גדולה – או שיש מספיק רצון או ששום דבר לא יקרה. אנחנו צריכים כולנו לעבוד ביחד. מה שיהיה ביום שישי הקרוב יכול מאד לעזור, ויכול להרוס את מה שעבדנו עליו. אני עובד על תכנית ארוכה ולא על מה שקורה ביום שישי. מצד אחד, אני פונה לענת ואומר– השרים החליטו משהו חסר תקדים שנשות הכותל יוכלו להתפלל ביום שישי עם טלית. מצד שני, אני פונה לממשלה ואומר– נשות הכותל מוכנות לא להביא ספר תורה. תסתכלו על הצד השני, מה הוא עושה. אם לא נהיה סבלניים אחד לשני – זה לא יהיה.

ח"כ עליזה לביא: אני קוראת לרה"מ להקים צוות מיוחד לנושא, שיהיה בו שקיפות מלאה. אני קוראת לכל הצדדים לגלות איפוק, בלי אלימות.

הישיבה ננעלה

שינוי גודל גופנים