הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד) קיימה היום (ב') דיון נוסף בהצעת חוק-יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי להכנתה לקריאה ראשונה. הדיון התמקד בסעיף המשפט העברי המבקש לעגן בחוק יסוד את העיקרון הקיים היום בחוק יסודות המשפט, ולפיו על בית המשפט לפנות ל"עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" במצב שבו יש לאקונה לעניין שאלה משפטית, וכן להוסיף במפורש את המשפט העברי אל תוך מקורות המשפט המשלימים בשיטתנו, בנוסף לעקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום.
חברי כנסת רבים השתתפו בדיון, והתבטאו בעניינה של הצעת החוק:
יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) הודיע בפתח הדיון כי כל עוד הוא יו"ר הוועדה "נוסח סעיף המשפט העברי לא יישאר, יש קווים אדומים. אני לא יכול לשלול שהנוסח המוצע יביא לפגיעה מסוימת, שתתרחש תקרית משפטית שבמסגרתה יובא עניין עם אספקט להט"בי או של זכויות נשים ולא יימצא היקש והשופט יכריע בו לאור עקרונות המשפט העברי ולרעת העניין. או שאשמע הצעות נוספות או שהסעיף יישאר בחוק יסודות המשפט ולא בחוק הלאום שהוא חגיגי דקלרטיבי".
ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "לאחרונה הסכמים קואליציוניים מתממשים גם אם חלק מהמצביעים לא מצביעים בלב שלם אבל זה הסיכום. לא כולנו אהבנו את חוק ההמלצות או חוק הפריימריז אך זו טיבה של קואליציה והצבענו. לכל מפלגה יש הסכם קואליציוני ואם נתעקש על הנוסח, הוא שיהיה. אם ח"כ מתנגד ומקבל אישור מהקואליציה זה בסדר ואם לא אז לא. עם זאת, החששות מיותרים, ננסה להגיע לנוסח מתון יותר. 700 שנים של מלכות עבדו לפי המשפט הזה, לבוא עכשיו לומר שהוא לא שייך לחוק הלאום?"
ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "ההבנה הייתה שמדובר בהצהרה סמלית. יש הפרדה מהותית בין עיגון של מדינת הלאום כמדינה יהודית לבין לבוא בדלת האחורית לשנות את עקרונות המשפט של מדינה שבבסיסה היא יהודית חילונית. בשורה ארוכה של נושאים שיש בהם ערבוב דת ומדינה, אנחנו צריכים הפרדה ברורה מול האמירה הערכית תרבותית שאני מתחבר אליה בכל מקום שתרצה, שאנחנו פוסקים לפי עקרונות הצדק, החירות ומורשת ישראל והמשפט העברי כמקור השראה סמלי. עם כל הכבוד לאמירה שאנחנו יושבים יחד כקואליציה, חו"י של החברה הישראלית הוא לא דיל. בנושאי הליבה גם בחוק הזה אנחנו צריכים לייצר הסכמות רחבות".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "אני לא חושב שיש מקום למשפט העברי דווקא בחו"י הלאום וזה יפגע במטרת החוק. הגדרת ארץ ישראל כמולדת העם היהודי בחקיקה חשובה מאין כמוה וכשמתחילים להלביש עליה עניינים אחרים גורעים מהחשיבות. בנוסח המתוקן שהגשנו לא מופיע הסעיף".
ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "מדובר בשינוי משמעותי ומהותי לעניין מעמד המשפט העברי במשפט הישראלי, מעצם כך שזה חו"י ומעצם ההפניה הישירה כמקור פרשנות מרכזי למשפט העברי ולא לעקרונות האוניברסליים שבמורשת ישראל. לקביעה כזו יש השלכות על מיליון וחצי אזרחים ערבים, אפילו אם שני המתדיינים ערביים והשופט ערבי. זו סטייה משמעותית מהסטטוס קוו הקיים ופגיעה בכל קבוצות המיעוט".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "זהו אחד הנושאים הבעייתיים ביותר בהצעת החוק ועל הסעיף להימחק. מפתיע שהממשלה הנוכחית ששונאת כל-כך את הערבים מנסה להשתלב בגל שנמצא בחלק מהמדינות הערביות להפעיל את חוקי השריעה. יש להתנגד לניסיון החמור להחיל את חוקי השריעה אצלנו. המשפט העברי כולל גם את מה שכתוב בספר ויקרא שם כתוב שמעשיהם של הומוסקסואלים ראויים לסקילה ואז כשהשופט ימצא לאקונה וילך למשפט העברי כפי שהוא מופיע שם".
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "האם כשאנחנו רוצים לראות איזה חוק לאום נחוקק למדינה, כשיש ממשלה שכבולה בהסכמים קואליציוניים למיעוט, נשנה את המסלול בו הולכת המדינה 70 שנים כשהיהודית והדמוקרטית באותו מעמד. זה מעשה חמור שאין מנדט לעשותו. אין מנדט לשנות את אופייה של ישראל לדורות הבאים, זה מחטף".
ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "התחושה היא שאנחנו במרוץ סמכויות מול יו"ר ועדת החוקה שיש לו משאלת לב לנושא המשפט העברי. בשביל מה הכפל, למה אתם מנסים לדחוף את הסעיף בכל מחיר". היא פנה לחה"כ סלומינסקי: "אם אתה לא מוכן להתפשר ,לפחות לעדכן את הנוסח לרמת ימינו באמצעות החלת עקרונות החירות הצדק והשלום שנכונים למורשת ישראל. על פי ההלכה שאתם מנסים להכניס כאן היום רציתם לקחת אדם ממקום אבלו. זה עניין רגשי ומצפוני. תתביישו לכם".
ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): "החוק הוא מתנת הכנסת לעם ישראל לחגיגות ה-70 וההסגות שלכם הם למה צריך בכלל את החוק, שהרי זה לא האלמנט היחידי היהודי בחוק. ראינו שהמפלגות השילו את כל הסעיפים הלכאורה בעייתיים בעיניהם והשאירו רק את הכותרת ועדיין התנגדתם. המשפט העברי הוא חלק מסדרת סעיפים יהודיים בהצ"ח שאינה רק דקלרטיבית כמו סעיף הדגל והסמל, השפה וקיבוץ גלויות. אין שום חוק יסוד שבהכנה לקריאה ראשונה, הוועדה שהופקדה לדון בו קיימה כ"כ הרבה דיונים עם ניירות מצע כ"כ רציניים של הייעוץ המשפטי".
