Notice: WP_Scripts::localize נקרא בצורה לא תקינה. הפרמטר $l10n חייב להיות מערך. כדי להעביר מידע לסקריפטים, יש להשתמש בפונקציה wp_add_inline_script(). למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 5.7.0.) in /home/mishmarorg/public_html/wp-includes/functions.php on line 5663

Notice: WP_Scripts::localize נקרא בצורה לא תקינה. הפרמטר $l10n חייב להיות מערך. כדי להעביר מידע לסקריפטים, יש להשתמש בפונקציה wp_add_inline_script(). למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 5.7.0.) in /home/mishmarorg/public_html/wp-includes/functions.php on line 5663
סקירה וניתוח – רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת בחוק ההסדרים - על משמר הכנסת

סקירה וניתוח – רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת בחוק ההסדרים

סוגיית הכשרות היא אחת מסוגיות הליבה בתחום הדת והמדינה. זוהי סוגיה הלכתית, כלכלית ועקרונית המשליכה, בין היתר, על מחירי המזון בישראל – אלה המיוצרים בישראל ואלה המיובאים מחו"ל.

ביולי 2021 הציג השר לשירותי דת, השר מתן כהנא, את "המהפכה בכשרות" – הרפרומה בשירותי הכשרות בישראל. לדברי השר, הרפורמה שנכללת בחוק ההסדרים, תתן "מענה מלא לסוגית משגיח מושגח, הסדרת תנאי העסקת משגיחי הכשרות, תחרות בין גופי הכשרות, חופש בחירה לבעלי העסקים עם איזה כשרות לעבוד, סוף לדרישת "השגחה כפולה", סטנדרטים אחדים, ועלייה ברמת הכשרות". עוד הוסיף השר כי המתווה "יחזק את הרבנות הראשית לישראל".

צעד זה הוא חלק מתהליך שעובר נושא הכשרות בזירה הפוליטית והמשפטית. למעלה מ-80 הצעות חוק בנושא הכשרות  עלו  ב20 השנים האחרונות. חלקן עסקו בהסדרה טכנית של ההשגחה (כמו ניסיון להגביל את מחירה של תעודת כשרות) וחלקן עסקו בניסיונות להסדיר את שוק הכשרות כולל יצירת גוף רגולטורי שיעשה זאת. כך למשל, הצעת חוק של 19 חברי כנסת בכנסת ה-20 מבקשת לאפשר לרבנות הראשית ליצור כללים אחידים למתן כשרות ברמות שונות. על הצעת החוק חתומים, בין היתר, ח"כ בצלאל סמוטריץ', ח"כ משה גפני, ח"כ אורי מקלב, ח"כ דוד ביטן, וח"כ שרן השכל.

התפתחות משמעותית חלה בשנת 2017 בה ניתן פסק הדין בעניין גיני ובו הורה בית המשפט העליון על ניתוק התלות הכלכלית בין המשגיח למושגח.

אכן, בעקבות פסק הדין התקדמו ברבנות הראשית עם יישום הפסיקה והוצגו רפורמות שונות, אך בעקבות  רצף מערכות הבחירות נעצר התהליך. בנוסף, על אף התגובות החריפות שקיבלה הרפורמה מהמפלגות החרדיות, דווקא חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי ממפלגת ש"ס הגישו בשלהי הכנסת ה-23 הצעת חוק פרטית שעסקה בניתוק התלות בין המשגיח למושגח (הצעת חוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות, התש"ף–2020) שהוא אחד מעמודי התווך של הרפורמה.

כאמור, הרפורמה אותה הציג השר לשירותי דת היא המשך של אותו פסק דין ועיקריה הם:

  1. ע"פ התכנית שוק הכשרות ייפתח לתחרות. תאגידי כשרות שיעמדו בקריטריונים ההלכתיים שתקבע הרבנות הראשית, יוכיחו אמידות כלכלית וניהולית יוכלו להעניק תעודות כשרות.
  2. גופי הכשרות הפרטיים יעסיקו ויפקחו על משגיחי הכשרות. בראש גוף כשרות פרטי יעמוד "מרא דאתרא" בעל כושר לרבנות עיר. גופי הכשרות יפרסמו לציבור את הסטנדרט ההלכתי (שקבעה הרבנות הראשית) בו הם מתחייבים לעמוד.
  3. יוקם גוף פיקוח עליון של הרבנות הראשית שיפקח על גופי הכשרות הפרטיים ויוודא שהם עומדים בסטנדרט ההלכתי בו בחרו.
  4. תאגיד כשרות שירצה, יוכל לבחור לעמוד בסטנדרט בסיסי יותר מזה שהגדירה הרבנות שיאושר ע"י שלושה רבני עיר.

עם זאת, נראה כי השינוי הדרוש במערך הכשרות לא יגיע מהמהלך הזה. בניגוד להצהרות השר בדבר יצירת תחרות בתחום הכשרות, תזכיר החוק מדיר את הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי מהאפשרות להעניק תעודות הכשר. הדרה זו נעוצה בדרישה כי ועדת הרבנים תורכב מרבנים שלהם כשרות לשמש כרב עיר. עיון בתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז-2007 מגלה כי סעיף 4 מונה מספר דרישות שלא מאפשרות לרבות ורבנים שאינם אורתודוקסים לכהן כרבני עיר: דרישת הסמכה מהרבנות, כהונה כרב ראשי לצה"ל, מי שכיהן כדיין לפי תקנות הדיינים, הסמכה על ידי הרבנים הראשיים לישראל כחלק משירות כרב צבאי פיקודי.

המשמעות היא שזו אינה תחרות מסחרית שתוביל להוזלת מחירים, כי אם יצירת קונצרן כשרות של בעלי אינטרסים זהים, הנלחמים על תקציבים נוספים על אלה שהם מקבלים גם היום מהמדינה, בניגוד לזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי.

כצפוי, הצגת הרפורמה כללה תגובות רבות, שעיקרן דחייתה על ידי המפלגות החרדיות והרבנות הראשית:

אורי מקלב – יהדות התורה

׳׳על שינוי מה שהיה מקובל מדור-דור, מאימא לבת, מסבתא לנכדה וכן מאב, על השורשים ועל ההלכה המסורה מדור-לדור לגבי מה נקראת כשרות. להציג כשרות שהיא ריקה מתוכן, כשרות מזויפת –  כשרות היא לא תחרות מסחרית וגם לא סטנדרטים קבועים מראש; כשרות דורשת מיומנות, ידע רב, פיקוח, יושרה והסמכה, ואת כל זה אתם רוצים לכלול בתוך רפורמה אחת, שתרוקן מתוכן את כל נושא הכשרות, בסופו של דבר׳׳…….׳׳ ויותר מזה, הבעייתיות בדבר הזה זה לא להגיד שאני רוצה לעשות כשרות מקילה, סוג של כשרות אחרת. הייתם מציגים: אנחנו רוצים כשרות אחרת – מי שלא עומד בסטנדרטים של הרבנות, יכול גם לקבוע לעצמו סטנדרטים חדשים. תגידו שיש לכם משהו שאתם רוצים לקרוא – איזה הווי מסורתי. למה אתם נושאים את השם הזה של כשר לשווא? אל תונו את הציבור בעניין הזה.׳׳

שר החקלאות עודד פורר

׳׳כשרות נשמרה בעם ישראל עוד לפני שהייתה רבנות ראשית ועוד לפני שהייתה מועצה דתית בירושלים, מועצה דתית ברחובות ומועצה דתית בכל מיני מקומות. שמרו כשרות. אבל מה קרה עם מערך הכשרות במדינת ישראל, עם הרבנות הראשית? מה שקורה הרבה פעמים לארגונים כאלה – זה הפך להיות ארגון מסואב, פוליטי, של חלוקת משרות; הפך להיות מקום להתעמרות בבעלי עסקים ובאזרחים שרוצים לשמור כשרות, שרוצים לאכול כשר; הפך להיות מקום של קומבינות, ואין אחד שניהל מימיו בית עסק של אוכל שלא מכיר בדיוק את הסיבובים שעושים מסביב׳׳.

ח"כ ינון אזולאי מש"ס

"הונאת הכשרות של השר כהנא נראית שנוצרה במפעלי ארגון 'צהר', בתיבול רפורמי. הופכת את הכשרות לבדיחה. גם שונאי הדת הנועזים ביותר לא העזו לפגוע בסממנים היהודים ובשמירת המצוות".

משה גפני – יהדות התורה

ח"כ גפני פנה לשר לשירותי דת מספר פעמים לאורך מליאת הכנסת שעסקה ברפורמה וכינה אותו "אנטיוכוס".


Deprecated: wp_make_content_images_responsive לא קיים מאז גרסה 5.5.0! השתמשו ב wp_filter_content_tags() במקום. in /home/mishmarorg/public_html/wp-includes/functions.php on line 5211
שינוי גודל גופנים