סמוטריץ': אני דפוק. אני פסיכי. יש עוד כמה אנשים כמוני בעולם. וזה מדיר אותי. אנחנו ננצח אתכם בסוף כי הדמוגרפיה תנצח.

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשויון מגדרי קיימה ב 21 במרץ 2017 דיון בנושא ישום המלצות דו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת הנשים , בנוכחות עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

משרד המשפטים- עו"ד דינה זילבר
התופעה דורשת מעקב אקטיבי מתמשך וזוהי חובה שלנו לחברה הישראלית, בשביל שכולנו נוכל להתהלך ביחד על פני האדמה בצורה שויונית, שלא יהיו איזורים שבהן צריכות להשתיק את קולן ולהתכופף. שהיחס לאשה יהיה יחס שויוני.
מדובר בטפטוף שהפך למבול. אנחנו מקבלים פניות כל הזמן.
זו סוגיה חברתית טעונה ערכית ולא מתמצה בהיבט המשפטי.
ההתרשמות שלנו שהדרת הנשים גוברת, מגמות של "צניעות" ושל כוחות ופעולות שממשטרים את הנוכחות הנשית במרחב הציבורי. מפתיע לגלות שגם בישראל שמתיימרת לחשוב על עצמה כמדינה נאורה רוזה פארקס היא תופעה נוכחת.
 
ח"כ עאידה תומא סולימאן:
האם יש למשרד המשפטים הרגשה שהתופעה הולכת וגוברת? או שבגלל המודעות ושיש כתובת- יש יותר תלונות.
 
ח"כ רחל עזריה:
מברכת על הדיון הזה, כן ירבו. היה גל משנת 2000 עד לפני חמש שנים, היה גל שצבר תאוצה ולא היתה שום התנגדות. עד שהתחלנו בתהליך היינו קמים בבוקר ומגלים על בנק נפרד וסניף דואר נפרד וחנות דגים נפרדת ורחובות מופרדים, לא ידענו מאיפה זה יבוא לנו. וזה גם לא עניין את התקשורת. בבית שמש היו דברים ממש קשים, אולי כתבו בגיליון של ארץ אחרת. אנחנו יצרנו התנגדות לטרנד, והוא לדעתי נעצר. אבל כל הזמן יש התקפים שחוזרים.
 
ח"כ בצלאל סמוטריץ':
אני מניח שאני שונה כאן מרוב מי שבא להציג, וזה בסדר. אני סבור שחלק מאוד גדול מהפעילות של משרד המשפטים בעניין הזה הוא לא חוקי. אתן יכולות לצקצק. הנסיון לאכוף אג'נדה אידאולוגית באמצעות משפט זה בעיני דבר שלילי. החוק קובע שהפרדה מגדרית על רקע דתי איננה הדרת נשים. הפרדה בין נשים לגברים בבית כנסת או אירוע תרבות
אני לא יכול להיות בהופעה שיש בה שירת נשים. אני דפוק. אני פסיכי. יש עוד כמה אנשים כמוני בעולם. וזה מדיר אותי, מדיר אוכלוסייה שלמה מליהנות ממשאבים. אנחנו ננצח אתכם בסוף כי הדמוגרפיה תנצח.
 
ח"כ יוסף ג'אברין:
הנושאים הללו רלוונטיים גם לחברה הערבית. אני מקווה שמשרד המשפטים יבדוק את הנושאים הללו גם בחברה הערבית. שלטי הצניעות ממלאים את הרחובות גם בחברה הערבית, לדעתי צריך להרחיב את היריעה. חשוב שהדיון לא יהיה רק על החברה היהודית.
יש 11 נשים מתוך 576 גברים בשלטון המקומי בחברה הערבית, ויש מקום שמשרד המשפטים יתערב.
 
ח"כ תמר זנדברג:
אני רוצה מאד להודות על העלאת הנושא לרמת חשיבות עליונה.
הימנעות מכוונת משירת נשים באירוע ציבורי הוא מעשה מפלה אשר פוגע במעמד הנשים באשר הן נשים.
פמיניזם זו התובנה הרדיקלית שנשים הן בנות אדם. עד כמה זה רדיקלי להבין את מלוא האנושיות של אישה. לאף אחד לא יכולים להיות רגשות שגוברים על הזכות שלי להיות אדם. כחברה שהיא עדיין פטריארכלית אנחנו לא מבינים את המשמעות העמוקה. המהות של הפמיניזם זה לפתוח את כל האפשרויות.
 
מרב מיכאלי:
חברה שיש בה כזה אי שויון נוכח של נשים היא לא דמוקרטית. זה לא על כבוד, כבוד זה לא במחלקה שלי. אני מתעניינת בשויון הזדמנויות, בטחון פיזי ושלמות נפשית. הסימון שלך כפיתוי וכגוף שמעורר יצר, ההגבלות על תחומים שאת יכולה להשתתף בהם. אצטט את אריה דרעי בעצמו אמר שאנחנו מדינה יהודית חילונית, כרגע המדינה לא מכילה את כל סוגי היהודיות והיהודים בין השאר בשל אפלייה מגדרית.
 
יעל כהן פארן:
בלי להפסיק להיאבק באפליה בואו נראה איפה אפשר לשפר את המצב. יש מקום לדרוש בכל כנס שויון מגדרי, אחוז מסויים מכובד של דוברות. גם בכנסים שאינם קשורים לדת. כל כנס שהמדינה נותנת בו שקל, צריך לעמוד בסטנדרטים מסוימים, וכך נביא לשינוי. וזו דרישה מאד סבירה בישראל של 2017.
 
המשרד לשירותי דת:
המשרד מנחה באופן קבוע את כל גופי הקבורה על האיסור בהדרת נשים, ההנחיות מתרעננות גם בניוזלטר חודשי. יש לנו גם מוקד טלפוני שכל פניה שמגיעה אליו מטופלת. המשרד עושה את מירב המאמצים. יש אלף מאתיים בתי עלמין, אנחנו לא יכולים להיות בכל לוויה. יש 500 גופי קבורה. אנחנו עושים ביקורות יזומות. כל פנייה מטופלת, גם באמצע הלילה. רק אם המשפחה מבקשת וחותמת שהיא רוצה הפרדה, אז החברה קדישא זכאית לתת הפרדה.
 
מכיל רוזין:
הטיעון שבשם צניעות ובשם דת ורב תרבותיות צריך להכיר בצד האחר. זה תמיד עובד לטובת הגברים ונגד הנשים. כנראה שיש פה בעיית הדרה אמיתית. וזה לא חד פעמי אלא אפליה כוללת. למרות כל המשחקים והפלפולים מדובר באפליה.
טיעוני צניעות ושמירת כבודה של האישה, זה בסוף עובד לטובתה.
 
עאידה תומא סלימאן:
אני מבקשת להודות לעו"ד דינה זילבר ולצוות משרד המשפטים על העשייה.
אני מדגישה שכל פעולה שיש בה כפייה של הדרה של נשים, זו לא רק בעיית ייצוג, גם יש מצב שנשים מורחקות בכוונה תחילה.
החברה הישראלית עוברת תהליך של דתיזציה, וזה לא פוסח על שום קבוצה, יהודים וערבים. יש השתלטות של ריאקציה אידאולוגית.
בכדי להיות על המשמר ולשמור על הערכים ועל ההישגים ועל זכויות הנשים, אנחנו נכבד כל אחד באמונתו, ולא ימשילו אותה על המרחב הציבורי.
נקפיד בקבלת הדוחות , אני אפנה למשרדי הממשלה ואבקש התייחסות ודיווחים מטעמם. אבקש למסור דוחות גם לוועדה וגם למשרד המשפטים, כל שנה עד אפריל. ואז ביוני הוועדה תתכנס לשמוע את הדיווח גם של משרד המשפטים וגם של המשרדים השונים.
ואני מבקשת לחשוב גם על הדרת נשים באוכלוסייה הערבית.
 
 

שינוי גודל גופנים