סגן השר בן-דהן בדיון על מערך רישום הנישואין בישראל: אעביר חוק שיטיל עונשים פליליים על מי שיערוך נישואים באופן פרטי. ח"כ מיקי רוזנטל:" אנחנו כאן כדי לתקן ליקויים".

אתמול (23/10) התכנסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה על מנת לדון בו"ח המבקר באשר לליקויים במערך רישום הנישואין בישראל. בדיון השתתפו נציגים מהרבנות הראשית, משרד מבקר המדינה, נציגי המועצות הדתיות וסגן שר הדתות אלי בן-דהן. בין היתר, דובר על חוסר עמידה של רבנים רושמי הנישואין בנהלים, נפוטיזם בתחום מדריכות כלות, עיכובים בתהליכי בירור יהדות ועוד.
סגן השר בן דהן הציג במהלך הדיון את המערכת החדשה לרישום נישואין אותה מקדם, שלטענתו תפשט ותסדיר את מערך רישום הנישואין.
במהלך הדיון הצהיר סגן השר בן דהן כי הוא עתיד להעביר חוק שיטיל עונשים פליליים על מי שיערוך נישואין באופן פרטי וכן חוק נוסף שיטיל צעדים משמעתיים כולל פיטורים על רבני ערים שלא יישמעו לנהלים.
להלן עיקרי הדברים מתוך הוועדה [פרוטוקול לא רשמי].

יום רביעי, י"ט בחשון התשע"ד (23 באוקטובר 2013), שעה 9:00
 
סדר היום: רישום נישואין במועצות הדתיות, דו"ח מבקר המדינה 63ג'
 
 
היו"ר אמנון כהן: …אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא על סדר היום – רישום נישואין במועצות הדתיות, דו"ח מבקר המדינה 63ג'.
 

 
היו"ר אמנון כהן: …נפתח את הדיון שהוא ציבורי, ערכי, חשוב שכמעט כל אחד צריך לעבור את התהליך הזה, ובכלל, כל הנושא של הנישואין נוגע בכל אחד ואחד מאיתנו. כל הנושא של משרד הדתות, מועצות דתיות, זה נושא שמלווה אותנו מיום שנולדים עד 120. לכן אנחנו כמדינה חייבים לתת את השרות הזה על הצד הטוב ביותר, בהתחשב כמובן הכול על פי מה שנקבע על פי ההלכה. אני חושב שהמדינה התקדמה כברת דרך, אני מברך על הדוח שעשיתם, נגעתם בנקודות חשובות ביותר, ציבוריות, שבעקבות הדוח הזה אני כבר ראיתי כמה מהלכים שהמדינה עשתה, משרד הדתות עשה, זה היה בכפיפות למשרד ראש הממשלה, עד היום זה כך?
 
היו"ר אמנון כהן: ברוך השם, מה שהרסו לפני הרבה שנים עד שאתה מקבל את זה בחזרה, עד שאתה בונה את זה חזרה לוקח 20 שנה – להרוס זה צ'יק צ'ק. אני זוכר כאשר פירקו, שלחו את זה ל-7 משרדי ממשלה, כל אגף הלך למשרד אחר, ועכשיו לאט לאט זה חוזר. השרות הזה חשוב ביותר, ולכן צריך לראות את הליקויים, לתקן אותם. יש לך שליחות אמתית אדוני, באת למקום שאתה מכיר אותו גם מבפנים וצריך לתקן את הליקויים. אנחנו נשמע גם את הליקויים ואת התיקון, ונשמע את המשלחות שהגיעו.
 
הזמנו לכאן את כל אלה שהדוח נגע בהם, זאת אומרת, דוח מבקר המדינה לוקח מדגמית מספר מקומות ומגלה את הליקויים שם. אנחנו נשמע גם את הנציגים, גם את המשרד, מצאתם שפה משותפת שהדברים מתוקנים. עדיין יש עוד הרבה דברים שצריך לתקן שם, גם לגבי משגיחים, גם כל מה שקורה בדברים אחרים. אם רב מקומי שנמצא במקום, ולמשל, בעירו או בתחום שיפוטו של אותו רב יש איזה אולם שמחות, וזוג צעיר בא מעיר אחרת, ורוצה להביא את הרב שלו, את ראש כולל שלו, או ראש ישיבה שלו, אוסרים עליו להביא.
 
אני חושב שהנושא הזה צריך להיות פתוח, ושיידעו את המגבלות כל אחד מהם. אני לא חושב שצריך למנוע מאחד שמלווה את המשפחה שנים ארוכות, או מעצב את אישיותו של אותו אדם שהוא רוצה שהוא יהיה ברגע ההיסטורי שלו, פעם אחד בחיים שהרב יקדש אותו, הרב שהוא מכיר, שהוא סומך עליו. הוא חייב לקחת את הרב של אותו מקום, של אותה עיר – הדברים האלה עדיין לא הוסדרו. אני מקבל תלונות עוד היום, מקבל את זה במיילים, שהוא רצה להביא את הרב שלו, מקובל, אבל כמובן עם אישורים, אמרו לו לא, לא אתה לא יכול להביא. גם בעל האולם לא רוצה להסתבך כמובן עם רב העיר, אז הוא אומר, תשמע, אל תסבך אותי. יש פה דברים שצריך לתקן אותם עוד היום, אבל אנחנו כרגע נתמקד בכל נושא דוח המדינה. 
   
יובל חיו (מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה): אני אומר מספר מלים קצרים בפתיחה, ולאחר מכן יוצגו באמת בקצרה עיקרי הליקויים. אני אומר שהדוח הזה מצביע על מספר רב של ליקויים וחולשות בכל המערכת של רישום נישואין.
 
אנחנו כשסיימנו את הדוח והתבוננו על המכלול כולו, אנחנו הגענו למסקנה שהמערך הזה מחייב בדק בית, בדק בית ממשי בגזרות שונות של התפקוד שלו. אני אשים במרכז העניינים את פישוט וייעול התהליכים. אני אדבר על מתן שירות שוויוני לכל מקבלי השרות בתחום הזה על ידי כל המועצות הדתיות. בסוף, ואולי עם דגש מסוים, אני גם אדבר על תקינות התהליכים המנהליים שכרוכים בכל השרות הזה.
 
אם אני יכול לומר שהעדר תיקון ממשי ונרחב של הליקויים שיש בדוח הזה, עלול להיסדק האמון שנותן הציבור במערך כולו של רישום הנישואין. אם אני אלך לצד השני, אז תיקון של כל הליקויים האלה, להבנתנו, יחזק באופן משמעותי את האמון של הציבור במתן השרות הזו ובמערכת כולה, לדעתי גם בלי פגיעה, כפי שאנחנו רואים את הדברים, בתקפות של מוסד הנישואין ובתשתית הדתית שעומדת ביסודו. 


 
רונית אלימלך (משרד מבקר המדינה): הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של כל אדם. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה. בשנים האחרונות נישאו במדינת ישראל באמצעות המועצות הדתיות כ-37,000 זוגות יהודים בממוצע בכל שנה.
 
אנחנו בדקנו היבטים שונים במערך הנישואין של זוגות יהודים, ונביא את הממצאים העקרוניים בעיקר.
 
הליך הרישום לנישואין: –
 
הנוהל של המשרד קובע כי רישום הנישואין ייעשה באזור המגורים של אחד מבני הזוג או במקום שבו ייערך טקס הנישואין. כ-67% מהמועצות הדתיות רושמות לנישואין גם בני זוג שאינם עומדים באחד הקריטריונים שנקבעו בנוהל לעניין מקום רישום הנישואין. חרף זאת המשרד לא בחן אם יש הצדקה לעדכון הנוהל וליתר גמישות בנושא אזור הרישום לנישואין.
 

 
רונית אלימלך (משרד מבקר המדינה): נמצא כי המועצות הדתיות פועלות באופן שונה זו מזו – הן במסגרת ההליך והן בדרישות שהן מציבות לנרשמים לנישואין במסגרת בדיקת מצבם האישי: ליקויים אלה עלולים לפגוע בתוקף הנישואין ולהשליך על מעמדם האישי של בני הזוג וצאצאיהם.
 
בירור יהדות לצורך נישואין: – לעתים נוצרו עיכובים ממושכים עד להכרעתו של בית הדין הרבני בשאלת היהדות של המבקשים להינשא, ולעיתים נמנע מבני זוג שנרשמו במועד מוקדם להינשא במועד שתוכנן על ידיהם בגלל עיכובים בבירור יהדותם.
 
היו"ר אמנון כהן: 90 יום.
 

 
רונית אלימלך (משרד מבקר המדינה) : מינוי רושמי נישואין והעסקת מדריכות כלות: –
 
התברר כי הרבנות הראשית לא הוציאה נוהל כתוב המגדיר את הליך הבחירה של רב לכהן כרב רושם נישואין. הבדיקה העלתה שתי מועצות דתיות שבהן מינתה מועצת הרבנות הראשית רבנים רושמי נישואין שאבותיהם כיהנו בהן קודם לכן כרושמי נישואין, וקיים חשש כי במינויים אלה ניתן משקל לייחוסם של הרבנים.
 
19 מבין 43 המדריכות המועסקות במועצות הדתיות כמדריכות כלות, הן נשות הרבנים רושמי הנישואין בהן. בנוסף, ההדרכה לכלות אינה מתבססת על הנחיות מסודרות הדנות בתוכני ההדרכה ובמספר שעות ההדרכה.
 
     נמצאו מקרים שבהם ועדת הנישואין של הרבנות הראשית נתנה אישור קבוע לעריכת חופה וקידושין לרבנים אשר לא עמדו בכל הדרישות שקבעה. קיים חשש כי עם חלק מהרבנים היא הקלה בשל ייחוסם או בשל קרבתם לגורמים בעלי השפעה.
 
אף שנקבע כי אישורים חד-פעמיים לעריכת חופה וקידושין יינתנו רק על ידי הרבנים הראשיים עצמם, למעשה ראשי לשכות הרבנים הראשיים הם אלה שנתנו את האישורים החד-פעמיים. עוד נמצא כי בקשות שנדחו בלשכה אחת הוגשו ללשכה השנייה ואושרו.
 
 
 
השאת זוגות בנישואין פרטיים: –
 
יש מבין הזוגות שבוחרים להינשא בנישואים פרטיים מבלי שיירשמו כנשואים ברישום ממסדי כלשהו. לדבר יש השפעות הן במישור הפרט והן במישור הציבורי, אולם הנושא טרם הוסדר.
 
קבלת תמורה בגין עריכת חופה וקידושין: –
 
על פי כללים שאישרה מועצת הרה"ר ביולי 2009, אסור לרב עובד ציבור לקבל תמורה עבור עריכת חו"ק, אלא אם כן שני בני הזוג אינם מתגוררים בתחום כהונתו. הועלה כי הרבנות הראשית והמשרד לא פעלו לאכיפת האיסור לעבודה פרטית ללא היתר וליישום הכללים בתחום זה.
 
גביית האגרות: –
 
גובה אגרת נישואין במועד הביקורת היה 600 ש"ח ויש גם אגרות נוספות, כמו אגרה על הוצאת תעודת רווקות. חלק מהמועצות הדתיות לא מקפידות לגבות את האגרות בהתאם להוראות המשרד והדבר אף מתבטא בגביית תשלומים פחותים או גבוהים מהדרוש.
 
רישום לנישואין של בני הקהילה האתיופית: –
 
    על פי הנחיות הרבנות הראשית, כל רושמי הנישואין חייבים לרשום לנישואין זוגות מבני הקהילה באזור מגוריהם. למרות זאת נמצאו מועצות דתיות שסירבו לעשות כן. התנהלות זו פוגעת בכבוד האדם ומנוגדת לעקרון השוויון המחייב כי הרישום לנישואין במועצות הדתיות ייעשה באורח שווה לכל יהודי.
 
    בשנת 1989 הורה בית המשפט העליון לשר לענייני דתות להבטיח הקמת מכון ליהדות אתיופיה, שבו ירוכזו בו פרטי משפחות העולים – בין היתר לצורך הבטחת תיעוד ייחוסם של בני הקהילה. למרות זאת, עד היום המכון טרם הוקם.
 
ניהול רשימת מעוכבי הנישואין: –
 
היות שנישואי יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה, יש מגבלות שבגינן יחידים מקרב האוכלוסייה היהודית מנועים מלהינשא. מנהל בתי הדין הרבניים אחראי לניהול רשימת מעוכבי הנישואין. התברר כי הרשימה לא עודכנה כראוי.
 
בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין רשימות מעוכבי נישואין, נקבע כי יש להימנע מאיסוף מידע על אנשים שלא פנו כלל בבקשה להירשם לנישואין. זאת אומרת, שבדרך אגב נמצא מידע עליהם ובכל זאת העבירו את זה לרשימת מוקדי נישואין. הועלה כי לעתים הוספו לרשימה גם אנשים כאלה, דבר זה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת ההנחיות.
 
     נמצא כי במועצה הדתית בירושלים מתנהלת כרטסת הכוללת גם מידע על מעוכבי נישואין, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
 
הפיקוח והבקרה של המשרד לשירותי דת על המועצות הדתיות: –    
 
    לא היו למשרד תכנית עבודה או סדרי פיקוח שיטתיים על הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות.
 
לא כל המועצות הדתיות מקפידות לעדכן במועד את המשרד על דבר הנישואין, ועקב כך נמצאו בני זוג שנישאו לפני כמה שנים והם עדיין רשומים במרשם האוכלוסין כפנויים, וגם לזה כמובן יש השלכות שונות.
 
סיכום הדוח: –
 
מכלול הממצאים שהועלו בדוח מחייב הסדרה ממוחשבת של כלל המערכות המעורבות בהליך הרישום לנישואין. משרד מבקר המדינה סבור כי הסדרה נאותה של הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות ופיקוח על כלל הגורמים המעורבים כדי לוודא שאכן מתקיימים הכללים שנקבעו, הם צעדים נחוצים. הם יתרמו להבטחת השוויון בין הנרשמים לנישואין, ויחזקו את אמינותו של הליך רגיש זה המשפיע על מעמדם האישי של רבים מאזרחי ישראל.
 
היו"ר אמנון כהן: כבוד סגן שר הדתות, אני מציין שתקופת הדוח היא לא בתקופתך.
 
ח"כ מיקי רוזנטל: זה אחד התירוצים – – –
 
היו"ר אמנון כהן: … כל מה שהצביע פה דוח מבקר המדינה נוגע ללב ליבו של המשרד שהוא צריך לתקן את הליקויים האלה, זה השליחות שצריך לעשות. אנחנו עומדים לעזר, וכבר אני אומר לך, כבוד סגן שר הדתות, אנחנו לא מרפים. לא מרפים מהנושאים, וכן, אנחנו נעבור על הסעיפים שהצביע משרד מבקר המדינה שאנחנו הולכים לתקן, נלמד מה כבר תוקן, אם משהו עדיין לא תוקן, אנחנו נעשה דיון המשך עד שנדע שכל התיקונים האלה באו על מקומם בשלום והכול בסדר.
 
    ….
 
ח"כ אלי בן-דהן: בוקר טוב, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם, מייד כאשר נכנסתי למשרד, ביקשתי לראות הדוחות האחרונים של משרד מבקר המדינה, אגב, אני גם נפגשתי באופן אישי עם המבקר עצמו, עם הצוות הבכיר שלו, גם כדי לשמוע ממנו את נקודת מבטו על המשרד, איך הוא רואה, מהם נקודות החולשה שהוא גילה או יודע על המשרד כדי שזה ייקל עליי להתמקד בדברים החשובים לתקן.
 
בעקבות זה, אני די מהר הכרזתי על כך שאנחנו נלך על הנושא של פתיחת אזורי הרישום. למי שיודע, אני סברתי שזה דבר חשוב עוד בהיותי מנהל בתי הדין הרבניים לפני שנים, חשבתי שזה דבר נכון, וצריך לעשות אותו, כמובן, צריך לעשות אותו בדרך הנכונה, ולא כפי שנעשה. צדק המבקר, שגם היום עוד לפני שאני הכרזתי על פתיחת אזורי רישום, אזורי הרישום פתוחים, זאת אומרת, קרוב ל-70% אזורי הרישום פתוחים, אז למה לא לפתוח אותם בצורה מסודרת ולסדר אותם? – זה מה שאנחנו עושים, אנחנו פותחים את אזורי הרישום, ופותחים אותם בצורה שבה – מייד אראה לכם. אנחנו הקמנו פה מערכת מיחשוב מסודרת, וכפי שאתם יודעים, אי אפשר להימנע מכך. יש רבנים שטוענים שיש חששות הלכתיים בגלל הנושא של פתיחת אזורי הרישום, חשש שמא מישהו יילך למקום אחד, ופתאום התברר שהוא לא יכול להינשא, ואז הוא יעבור למקום השני וינסה להטעות את הרב השני – כל הדברים האלה נראה לכם?
 
בנינו פה מערכת ממוחשבת, זאת מערכת שמונעת את האפשרויות לתקלות הלכתיות. זו מערכת שעונה על הצורך שאתם הצגתם. זו מערכת אחידה שכל רושמי הנישואין יפעלו על פיה, אי אפשר יהיה להתקדם במערכת אם אחד השלבים לא בוצע ולא נעשה כראוי, אז המערכת לא תאפשר להתקדם. אני כבר מקדים, הסעיף האחרון שנאמר כאן, שיש מועצות דתיות שלא מעבירות את המידע על זוגות שנרשמים, פה זה יעבור אוטומטית, זה לא יהיה תלוי בהם באופן אוטומטי – כפי שאתם רואים כאן, אני לא הלאה אתכם בפרטים.
 
יש טפסים מקוונים, אי אפשר לרשום זוג ללא טופס מקוון, ללא העברתו אצלנו למרכז במשרד לשירותי דת שאנחנו מבצעים את הבדיקות שלנו מול מאגרי מידע אחרים. אנחנו צריכים להחזיר תשובה לרבנות שבה בני הזוג נרשמו. אם בני זוג נרשמים שלא בעיר מגוריהם, גם הם צריכים להתייחס אל בני הזוג אם יש להם איזשהו מידע כלשהו שאנחנו לא יודעים עליו, ורק לאחר התייחסות שלהם אפשר להתקדם. זה לא נוגע לבני הזוג בכלל, הם אפילו לא רואים את זה, מבחינתם התהליך הוא שקוף, הוא מהיר.
 

 
ח"כ אלי בן-דהן: שאלה מצוינת, חלק מהרעיון כשהכרזתי על אזורי רישום, הסברתי למה אני רואה בזה חשיבות גדולה, כדי שמועצות הדתיות יבינו כרגע מהיום ואילך אין להם קהל שבוי. לשם הדוגמה – אם בירושלים לא יתנו שרות טוב אני אלך למבשרת, או אני אלך למעלה אדומים. דבר שני, זה יחייב את המועצות הדתיות לפתח שירותים טובים יותר, לתת בימי שישי שירותים אחר הצהריים, לתת אפשרות להירשם את הרישום הראשוני באינטרנט, הוא יכול לקבל טופס מקוון, למלא אותו דרך האינטרנט, ולשלוח אותו חזרה מקוון, כשהוא יגיע, כבר הטופס המקוון נמצא, הוא כבר בדק אותו, זה מה שיקרה. זה התהליך, זה הרעיון.
 
….
 
חזקיהו סאמין (המשרד לשירותי דת): בני זוג בערך מגיעים שלושה חודשים לפני החתונה להירשם לנישואין. הטופס מקוון לוקח שבוע, שבועיים, זה נכנס בתוך זה, הם לא רואים את זה, בסופו של דבר התהליך צריך להיגמר עד שמתחתנים.
 

 
היו"ר אמנון כהן: נתקדם לסעיף הבא – מינוי רושמי נישואין והעסקת מדריכות כלות – גם פה משהו שהצביע דוח המבקר.
 
לא תקין בעיניי שרב שרושם נישואין, אשתו גם מדריכת כלה, או רב עיר שם את הבן שלו, או הבת שלו כמדריכת כלה, זה לא עובר בירושה. אנחנו נלחמים בהרבה תופעות של נפוטיזם בכל המקומות, ולכן אנחנו צריכים גם פה לעשות סדר, לא צריך אחד ליהנות מכל המטעמים של השלטון, ואחד לא אוכל כלום. גם בני תורה, ובלנית שלא קשורה לרב, לא קשורה לרב שכונה, לא קשורה לרב הראשי, לא קשורה למועצה דתית ולראש מועצה דתית. אנחנו צריכים לדאוג שגם אחרים, למשל, רשת הנמלים, כל אחד מכניס את המשפחה שלו, ואחרים לא יכולים להיכנס לנמל, או רשות שדות התעופה, אנחנו נלחמים בתופעות האלה. יש יושב ראש ועד עובדים, יש מבקר המדינה, יושב ראש ועדת עובדים בראשות שדות התעופה, 25 אנשים כך או כך קשורים אליו, למשל.
 
ח"כ מיקי רוזנטל: התוכן של הדברים שמוסרת הבלנית זה חלק מהעניין, אין משהו ברור איזה מידע צריכה הבלנית להעביר לזוג המחליט להינשא – – –
 
היו"ר אמנון כהן: קשרי נפוטיזם, שנית, מה ההכשרה של אותה בלנית, או אותו מדריך נישואין, מה הוא מדבר, על מה הוא צריך לדבר. יש כאלה שאומרים חצי שעה קיבלתי הדרכה, אני לא הבנתי. פעם ראשונה נחשפים לנושא הזה, מקווה, לא מקווה, מה ההשלכות, מה חשיבות של הנושא, אולי באמת היו מדברים נכון, והיו שומרים על זה כי זה חשוב. אבל באים כאילו לצאת ידי חובה, לא כשליחות אמיתית, גם לא יודעים מה להגיד.
 
ח"כ אלי בן-דהן: לגבי רבנים רושמי נישואין ממלאי מקום – זאת סמכות בלעדית של מועצת הרבנות הראשית לישראל. בעניין הזה כאשר מתעורר צורך למנות רב ממלא מקום בערים שבהן אין רבנים, הרי איפה זה נעשה, זה נעשה בערים שבהם אין רב עיר כרגע, כי יצאה לגימלאות והעיר לא בחרה עדיין רב עיר, אבל אני צריכה לקבל שירות, צריך מישהו שיאשר לפני הנישואין. אנחנו פונים למועצת הרבנות הראשית, והמועצה ממנה.
 
אני מודה ומתוודה שלא תמיד, לפחות בחודשים האחרונים מועצת הרבנות הראשית מינתה כמה מינויים שאני מודה שאני לא רוויתי נחת גם מהמינויים האלה.
 
אני חושב שמועצת הרבנות הראשית צריכה למנות רבנים עם זיקה ברורה לעיר שבה הם מתמנים, ובוודאי, עם כל קישוריהם שהם בנים של הרב הקודם, הערה נכונה. דיברתי עם הרבנים הראשיים, אני אפנה את תשומת ליבם של הרבנים, אני כבר דיברתי עם הרבנים הראשיים הנוכחיים החדשים. אני לא רוצה לומר, היה מינוי שלהם לאחרונה שלדעתי מינוי לא ראוי, ואני הערתי את תשומת ליבם שהם טעו במינוי, ואני מקווה שהם יתקנו, זה הסמכות שלהם.
 

 
ח"כ מיקי רוזנטל: אנחנו כאן כדי לתקן ליקויים.
 
ח"כ אלי בן-דהן: אני לא חושב שאני מתחמק. אני אומר את הדברים הברורים ביותר.
 
אני שוב אעיר את תשומת ליבם של הרבנים הראשיים, שיהיה תשומת לב מירבית להערות של המבקר לא למנות מינוי של מקורבים, ולמנות אנשים שבראש ובראשונה העיר רוצה אותם, ולא למנות אנשים שהעיר לא רוצה אותם, אלא מישהו אחר, זה לא נכון ולא ראוי.
 
לגבי הדרכת כלות, אני מתכונן לצאת במכרז ארצי. אני רוצה שמי שהתעסק בנושא הזה, יהיו גופים שזה עניינם. שיודעים לדבר עם הציבור הרחב, שיודעים לקרב את הציבור הרחב לנושאים של תורה ויהדות. אגב, זה לא בדיוק לזה, אבל משיק לזה הקמנו במשרד לשירותי דת מינהלה לזהות יהודית, הרעיון הוא רק לומר את הערכים של המדינה לציבור שלא מכיר אותם.
 
בעניין הזה אני פניתי לרבנים הראשיים לישראל, ביקשתי מהם לקבל הנחיות ברורות מהם נושאי הליבה שהם חושבים שצריכים להיות בהדרכה כזאת. אנחנו כמשרד לשירותי דת, מתכוננים מעבר לנושאי הליבה שהרבנות הראשית תקבע, נוסיף עוד נושאים אחרים על ערכי משפחה, על החשיבות של ערכי המשפחה. אני בא לצערי מ-21 שנים של מנהל בתי הדין הרבניים, אני ראיתי את אחוזי הגירושין הגבוהים, ואני חושב שזה דבר שחייבים לעשות אותו, כי לצערנו הרב אחוז הגירושין הגדול הוא בחמש השנים הראשונות לנישואין, כי לצערנו לא הייתה מספיק הכשרה לבני זוג. אני מתכוון בשנת התקציב הקרובה לקחת על עצמנו לעשות תהליך של הדחה ארצית. אני מקווה מאוד שהנושא הזה יקבל שינוי מהותי ושונה ממה שהוא היום.
 
….
 
אילנה מזרחי (המשרד לשירותי דת): אני עוזרת ליועץ המשפטי במשרד לשירותי דת. אני רציתי בהקשר של מינוי רושמי נישואין להפנות אתכם לסעיף 2, הוא בעצם נותן סמכות לרבנות הראשית לתת כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין, ומתוך אותם רבנים שקיבלו כשירות, למנות את הרושם, וזה מה שאני מבינה הבחנה שעשה הרב ערוסי, שהוא בעצם דיבר על זה שהם עושים מבחנים זה מתן הכשירות, ומתוכם הם בודקים מבחינת ניגודי עניינים. נכון שצריך אולי לחדד, לעשות איזשהם נהלים, אבל אני חושבת שהצטיירה כאן תמונה של הפקרות מוחלטת שהיא לא קיימת בשטח. כן חשוב לנתב את הדברים.
 

 
היו"ר אמנון כהן: אני ממשיך בסעיף הבא, צריך להתקדם – היבטים בעריכת חופות וקידושין, מתן אישור קבוע או חד פעמי לעריכות חופות וקידושין.
 
כבודו, נתקלתי בזוגות שהתקשרו אליי, למשל, שהם רוצים להתחתן באזור מסוים, הרב של אותו אזור מונע ממנו להביא את הרב שלו כי הוא רוצה לקבל את הכסף.
 
….
 
ח"כ אלי בן-דהן: הנושא של נישואין פרטיים הוא נושא באמת חמור. אני כבר שנים מטפל בעניין הזה כמנהל בתי הדין. לצערי הרב, אני אומר פה מערכת המשפט בישראל, או משרד המשפטים, כמה וכמה פעמים היו לי דיונים עם יועצים משפטיים לממשלה, הגשנו הצעות חוק, אני רציתי להטיל עליהם עונשים פליליים על אדם שעורך נישואין פרטיים, כי זה תקלה. לצערי, משרד המשפטים בעניין הזה מאוד מקל, וגם פה.
 
…. 
  
ח"כ אלי בן-דהן: שני דברים. קודם כל הנוסח שיעלה, הוא פותח את אזורי הרישום לגמרי, לא 14 רשויות, זה היה הטיוטה הראשונית. מה שכן, ויהושע צודק, יש ערים ומועצות אזוריות רבות שאין להם מועצה דתית, מחלקת דת, אבל כרגע הם לא מוסמכים לגביית אגרות. כרגע אצלנו במשרד, הלשכה המשפטית מכינה עכשיו אמנה בין המשרד לבין רשות שאיננה רוצה להקים מועצה דתית, האמנה הזאת תכלול מצד אחד מה הרשות המקומית מתחייבת ומה היא מחויבת מבחינת שירותי דת.
 

 
משה דגן (המשרד לשירותי דת): אני רוצה לחדד את העניין הזה. אנחנו מתכוונים אמנם ללכת להסדרה, אבל זה לא בהכרח שיהיה באמצעות גביית אגרות. היום לרשויות המקומיות אין סמכות לגבות אגרות, האגרות יכולות להיגבה על פי סמכות של חוק שירותי הדת היהודיים רק על ידי מועצה דתית. הרשויות המקומיות מהסיבה שאמרת, הן לא יכולות, הן רשאיות לתת סל שירותים כאשר שירותי הדת לא נכללים בסל השירותים הזה, ולכן הן לא מחוייבות, ומאחר והן לא מחוייבות, הן גם לא יכולות לגבות אגרות. כרגע ההסדרה היא שהרשות המקומית יכולה לגבות את האגרה באמצעות מועצה דתית סמוכה, אבל גם ההסדרה הזאת, משרד המשפטים ומשרד הפנים אומרים שהיא הסדרה לא חוקית כיוון שזה נעשה בדרך עקיפה, ולכן אנחנו מתכוונים ולעשות איזושהי הסדרה שתהיה משהו באמצע, בסקאלה, דהיינו לא גביית אגרה, אבל לבוא ולקחת איזשהו עלות או מחיר לשרות שהם נותנים אבל לא בצורה של אגרה. תהיה הסדרה של היחסים בינינו לבין הרשות.
 

 
ח"כ אלי בן-דהן: בנושא רושמי נישואין לבני העדה האתיופית, המצב היום הוא שיש יותר רבנים שהרבנות הראשית הסמיכה כרבנים רושמי נישואין לבני העדה האתיופית, סליחה, בבירור יהדות, אז הם עושים בירור היהדות, ואז הם באים להירשם לנישואין בכל מקום עם אישור בירור יהדות. תהליך הזה של רישום הנישואין ובירור יהדות, כרגע אצלנו בבחינה מעמיקה. אנחנו רוצים למחשב את התהליך הזה שעד היום הוא לא ממוחשב.
 

 
טלי דג'ין (מנהלת מחלקת משפטים בעמותת טבקה): עברנו די מהר על העניין של רישום נישואין של יוצאי אתיופיה, אבל קיימת שם בעיה מאוד רצינית, שאחרי שזוגות יוצאי אתיופיה עוברים תהליך של בירור יהדות, לכאורה, הם יכולים לפתוח בכל מועצה דתית את התיק שלהם, אבל זה לא המצב. יש מועצות דתיות שמסרבות לפתוח תיקים ליוצאי אתיופיה עם שיעור נישואין. אין הליכי משפט, אין איך לפתור את הבעיה הזאת.
 

 
היו"ר אמנון כהן: אני חייב לסכם את הדיון הזה. יהיה דיון המשך בטוח. כפי שהבטחתי, אפגש עם רבנים ראשיים, אני אבהיר להם, כי שניהם חדשים. אני אקח מספר דוחות ממנהלת הוועדה שקושרים לרבנות הראשית, אעלה בפניהם כרגע ברמה היכרותית, אני אבהיר כדי שילמדו את הסוגיות, אז נחליט אולי נעשה דיון אצלם בנושאים שנוגעים בהם. גם כבודו, אם יש לו משהו להעיר שתקוע שם, אנחנו לעזר. אנחנו מחוקקים. אנחנו רוצים שהמערכות התייעלו לבד, ימצאו נוסחאות לבד, תקנות לבד, חוקים לבד, נהלים, מומחה, בא מאזור משני ההיבטים, כבודו מומחה בתחומים, תמצאו את הנוסחה, לא רוצים אנחנו נעשה חוק, אבל, לא צריך. שתדעו שצרכי הציבור הכי חשוב לנו. העוול בציבור זה מה שחשוב לנו, אנחנו רוצים לפשט, אנחנו רוצים לחתן, נדע בדיוק איפה לעשות, ומה לעשות במינימום זמן, להתחתן, לא יבטל אולם שמחות, ייקח את הרב שהוא רוצה, כל הדברים האלה חשובים לנו מאוד. תודה רבה.
 
 
 
הישיבה ננעלה בשעה 11:10

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רישום נישואין במועצות הדתיות
הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של כל אדם. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו על פי דין תורה. בשנים האחרונות נישאו במדינת ישראל באמצעות המועצות הדתיות, כ-37,000 זוגות יהודים בממוצע בכל שנה.
 
בשנת 2011 בדק משרד מבקר המדינה היבטים במערך הנישואין של זוגות יהודים, הנערכים בישראל באמצעות המועצות הדתיות.
 
הליך הרישום לנישואין
1.    הנוהל של המשרד קובע כי רישום הנישואין ייעשה באזור המגורים של אחד מבני הזוג או במקום שבו ייערך טקס הנישואין. כ-67% מהמועצות הדתיות רושמות לנישואין גם בני זוג שאינם עומדים באחד הקריטריונים שנקבעו בנוהל לעניין מקום רישום הנישואין. חרף זאת המשרד לא בחן אם יש הצדקה לעדכון הנוהל וליתר גמישות בנושא אזור הרישום לנישואין.
2.    נמצא כי המועצות הדתיות פועלות באופן שונה זו מזו – הן במסגרת ההליך והן בדרישות שהן מציבות לנרשמים לנישואין במסגרת בדיקת מצבם האישי: ליקויים אלה עלולים לפגוע בתוקף הנישואין ולהשליך עך מעמדם האישי של בני הזוג וצאצאיהם.
בירור יהדות לצורך נישואין
1.    לעתים נוצרו עיכובים ממושכים עד להכרעתו של בית הדין הרבני בשאלת היהדות של המבקשים להינשא, ולעיתים נמנע מבני זוג שנרשמו במועד מוקדם להינשא במועד שתוכנן על ידיהם בגלל עיכובים בבירור יהדותם.
2.    למרות שעל פי ההנחיות בירור יהדות ייעשה רק באמצעות בתי הדין הרבניים חלק מהמועצות הדתיות מבררות את יהדותם של המועמדים לנישואין באמצעות עמותה פרטית.
מינוי רושמי נישואין והעסקת מדריכות כלות
1.    התברר כי הרה"ר לא הוציאה נוהל כתוב המגדיר את הליך הבחירה של רב לכהן כרב רושם נישואין. הבדיקה העלתה שתי מועצות דתיות שבהן מינתה מועצת הרה"ר רבנים רושמי נישואין שאבותיהם כיהנו בהן קודם לכן כרושמי נישואין, וקיים חשש כי במינויים אלה ניתן משקל לייחוסם של הרבנים.
2.    נמצא כי 19 מבין 43 המדריכות המועסקות במועצות הדתיות הן נשות הרבנים רושמי הנישואין בהן. בנוסף, ההדרכה לכלות אינה מתבססת על הנחיות מסודרות הדנות בתוכני ההדרכה ובמספר שעות ההדרכה.
אישורים לעריכת חופה וקידושין
1.     נמצאו מקרים שבהם ועדת הנישואין של הרה"ר נתנה אישור קבוע לעריכת חו"ק לרבנים אשר לא עמדו בכל הדרישות שקבעה. קיים חשש כי עם חלק מהרבנים היא הקלה בשל ייחוסם או בשל קרבתם לגורמים בעלי השפעה.
2.     אף שנקבע כי אישורים חד-פעמיים לעריכת חו"ק יינתנו רק על ידי הרבנים הראשיים עצמם, למעשה ראשי לשכות הרבנים הראשיים הם אלה שנתנו את האישורים החד-פעמיים. עוד נמצא כי בקשות שנדחו בלשכה אחת הוגשו ללשכה השניה ואושרו.
השאת זוגות בנישואין פרטיים
יש מבין הזוגות שבוחרים להינשא בנישואים פרטיים מבלי שיירשמו כנשואים ברישום ממסדי כלשהו. לדבר יש השפעות הן במישור הפרט והן במישור הציבורי, אולם הנושא טרם הוסדר.
קבלת תמורה בגין עריכת חו"ק
על פי כללים שאישרה מועצת הרה"ר ביולי 2009, אסור לרב עובד ציבור לקבל תמורה עבור עריכת חו"ק, אלא אם כן שני בני הזוג אינם מתגוררים בתחום כהונתו. הועלה כי הרה"ר והמשרד לא פעלו לאכיפת האיסור לעבודה פרטית ללא היתר וליישום הכללים בתחום זה.
גביית אגרות
גובה אגרת נישואין במועד הביקורת היה 600 ש"ח ויש גם אגרות נוספות, כמו אגרה על הוצאת תעודת רווקות. חלק מהמועצות הדתיות לא מקפידות לגבות את האגרות בהתאם להוראות המשרד והדבר אף מתבטא בגביית תשלומים פחותים או גבוהים מהדרוש.
רישום לנישואין של בני הקהילה האתיופית
1.    על פי הנחיות הרה"ר, כל רושמי הנישואין חייבים לרשום לנישואין זוגות מבני הקהילה באזור מגוריהם. למרות זאת נמצאו מועצות דתיות שסירבו לעשות כן. התנהלות זו פוגעת בכבוד האדם ומנוגדת לעקרון השוויון המחייב כי הרישום לנישואין במועצות הדתיות ייעשה באורח שווה לכל יהודי.
2.    בשנת 1989 הורה בית המשפט העליון לשר לענייני דתות להבטיח הקמת מכון ליהדות אתיופיה, שירוכזו בו פרטי משפחות העולים – בין היתר לצורך הבטחת תיעוד ייחוסם של בני הקהילה. למרות זאת, עד היום המכון טרם הוקם.
ניהול רשימת מעוכבי הנישואין
היות שנישואי יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה, יש מגבלות שבגינן יחידים מקרב האוכלוסייה היהודית מנועים מלהינשא. מנהל בתי הדין הרבניים אחראי לניהול רשימת מעוכבי הנישואין.
1.    התברר כי הרשימה לא עודכנה כראוי.
2.    בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין רשימות מעוכבי נישואין, נקבע כי יש להימנע מאיסוף מידע על אנשים שלא פנו כלל בבקשה להירשם לנישואין. הועלה כי לעתים הוספו לרשימה גם אנשים כאלה, דבר זה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת ההנחיות.
3.     נמצא כי במועצה הדתית בירושלים מתנהלת כרטסת הכוללת גם מידע על מעוכבי נישואין, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.    
הפיקוח והבקרה של המשרד לשירותי דת על המועצות הדתיות
1.    לא היו למשרד תכנית עבודה או סדרי פיקוח שיטתיים על הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות.
2.    לא כל המועצות הדתיות מקפידות לעדכן במועד את המשרד על דבר הנישואין, ועקב כך נמצאו בני זוג שנישאו לפני כמה שנים והם עדיין רשומים במרשם האוכלוסין כפנויים.
 
סיכום והמלצות
 
מכלול הממצאים שהועלו בדוח מחייב הסדרה ממוחשבת של כלל המערכות המעורבות בהליך הרישום לנישואין. משרד מבקר המדינה סבור כי הסדרה נאותה של הליך הרישום לנישואין במועצות הדתיות ופיקוח על כלל הגורמים המעורבים כדי לוודא שאכן מתקיימים הכללים שנקבעו, הם צעדים נחוצים: הם יתרמו להבטחת השוויון בין הנרשמים לנישואין, ויחזקו את אמינותו של הליך רגיש זה המשפיע על מעמדם האישי של רבים מאזרחי ישראל.
 
 

שינוי גודל גופנים