מליאת הכנסת דחתה את הצע"ח של ח"כ גרמן להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, באישור ראש הרשות המקומית

ביום רביעי ה-20.2.2018 דחתה מליאת הכנסת בהצבעה טרומית ברוב של 38 מתנגדים, אל מול 21 תומכים, את הצע"ח של חברי הכנסת יעל גרמן, קארין אלהרר ויואל רזבוזוב, להפקיד בידי ראש רשות מקומית, את הסמכות להפעלת תחב"צ בשבת בשטח השיפו של הרשות המקומית. 

להלן עיקרי הדברים:

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד):

לכאורה, אתם יכולים לשאול: תגידי לי, מה את מעלה את ההצעה הזאת, תחבורה ציבורית מצומצמת בשבת? הרי את יודעת שאין לזה סיכוי כל עוד הממשלה הזו, יש לה ההסכמים הקואליציוניים עם החרדים. אז אני רוצה להשיב לכם: נכון, ידוע לי שההסכמים הקואליציוניים מדברים על כך שלכאורה יש סטטוס קוו ואין לפגוע בו; וכל עוד ההסכמים הקואליציוניים קיימים, הרי שלכאורה יקיימו את הסטטוס קוו – ומייד אני אגיע לנושא הסטטוס קוו. אבל נושא התחבורה הציבורית בשבת זהו נושא חברתי; זהו נושא של שוויון הזדמנויות; זהו נושא שצריך להיות בדאגתם של כל אחד ואחד שאכפת לו מזה שאנשים שאין להם רכב ולא יכולים להרשות לעצמם לנסוע במוניות, יוכלו לנסוע בשבת, בשישי ובימי החג בתחבורה ציבורית מצומצמת במחיר שווה לכל נפש, ולהגיע לים, לפארק, לנכדים, לילדים, לקרובים – מה שהיום הם לא יכולים לעשות.
אין לתחבורה ציבורית מצומצמת בשבת לא כלום עם פגיעה בדת, או עם פגיעה בסטטוס קוו. אין לא כלום לתחבורה ציבורית מצומצמת בשבת עם פגיעה בסטטוס קוו משתי סיבות: הסטטוס קוו המפורסם, אותו מסמך שעליו מדברים, בכלל לא דיבר על מה יהיה בשבת; הסטטוס קוו דיבר על כך – אך ורק על כך – שהשבת תהיה יום המנוחה החוקי של המדינה היהודית. זהו. לא אם תהיה תחבורה ציבורית או לא, לא מה יהיה פתוח ומה לא. זה כל מה שהמסמך של הסטטוס-קוו אמר.

בכל המחקרים שנעשו, בכל הסקרים שעשו, אנחנו רואים שלמעלה מ-76%, לרבות אנשים דתיים ומסורתיים, הם בעד תחבורה ציבורית בשבת משתי סיבות: 1. מפני שיש אנשים, גם דתיים וגם מסורתיים, שלא חושבים שצריך לכפות על האחר את אורח חייהם; 2. מפני שהם מבינים שהמצב כיום גורם עוול לאוכלוסייה המוחלשת. גורם עוול לאותה אוכלוסייה שלא יכולה לנסוע כמו כל אדם אחר.

ולכן, הרוב, באמת רוב בלתי רגיל – 76% זה רוב גדול, וברור שבתוך 76% נמצאים גם דתיים וגם מסורתיים. הרי יש לנו דתיים ומסורתיים שהם בסביבות 40%. אז רוב מוחלט בא ואומר, בא ומצביע בעד תחבורה ציבורית בשבת. ומיעוט, מיעוט של כ-11% שנמצא כאן בכנסת, רוצה לכפות את דעתו על הרוב, גם בממשלה וגם בכנסת. כי אין לי ספק שאם הייתה ניתנת חופש הצבעה היום לחברי הכנסת, הרוב של חברי הכנסת בליכוד, בכולנו, בישראל ביתנו, בוודאי באופוזיציה, היו מצביעים בעד החוק.

אז כמו שהתחלתי, אני גם אסיים. אני יודעת שההסכמים הקואליציוניים מחשקים את ידי הממשלה וגורמים לכך שמיעוט משפיע על החלטותיה; שמיעוט קובע את אורח חייו של הרוב. אז בבקשה, אל תדברו איתי על דמוקרטיה כל עוד אתם מאפשרים למיעוט לקבוע. כי אם יש דמוקרטיה, מעבר למשמעות שלה, המשמעות המהותית, הרי שבוודאי שלטון רוב. אין כאן רוב, אין כאן רצון של רוב, אין כאן לשמוע את הציבור. אין כאן ענווה; אין כאן חמלה כלפי ציבור חלש. יש כאן דיקטטורה של מיעוט, שמשליט את כוחו ומנצל את כוחו כדי לא לאפשר לרוב לקיים אורח חיים נורמלי. 

 

שר התחבורה והביטחות בדרכים, ישראל כץ (הליכוד):
בהצעת החוק מוצע להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים להתקין תקנות לביצוע החוק, ובכלל זה לקבוע משיקולים כלכליים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי קו שירות המופעל ביום המנוחה השבועי על פי הוראות חוק זה, יפעל בתדירות השונה מתדירות פעילותו בימי חול, ובלבד שאין בהחלטה כדי להפסיק את פעילות הקו.

 

הצעת החוק אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 71(7א) לפקודת התעבורה, המסמיך את שר התחבורה להתקין תקנות בעניין איסור הפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה בקו שירות, שלפיו בעניין זה יתחשב שר התחבורה ככל שניתן במסורת ישראל. יש כאן גם עוד דברים נוספים. בעצם, יש כאן ניסיון לשנות את הסטטוס-קוו, ורק לא מכבר היה דיון בבג"ץ נוכח עתירות שהיו. בג"ץ באופן חד-משמעי קבע שהחוק הקיים הוא מתממש, והמדיניות היא בהתאם לחוק. הוא דחה את העתירות – בעצם הציע למשוך אותן או דחה אותן, את העתירות של מרצ והתנועה הרפורמית בעניין הזה.

 אני גם חייב לומר, שאני פועל כדי לתת פתרונות שהם בגדר הסטטוס-קוו, וכרגע החלטנו וחוקקנו חוק, שאושר בכנסת ברוב גורף – אולי אפילו פה אחד – על מהפכה גדולה, רפורמה גדולה בתחום מוניות השירות, דבר שיאפשר מצד אחד לשמור על הסטטוס-קוו, ויאפשר במהלך השבוע שימוש במוניות שירות באמצעות שילובן בכרטיס הרב-קו, כחלק מהרב-קו המסובסד, באמצע השבוע כחלק ממערך האוטובוסים, על מנת לתת פתרונות לביקוש הרב, ויאפשר למוניות השירות, בדיוק כמו היום, לעבוד גם במהלך סוף השבוע, אבל יהיו הרבה יותר מוניות שירות בקווים שיותאמו לצרכים האמיתיים שקיימים, אם זה בתל אביב, בהרצליה או בכל מקום. הדבר הזה בעצם יפעל לא כשירות ממלכתי; אבל הוא יפעל כמונית לכל דבר, ואין שום ספק שזה גם יפתור הרבה מאוד צרכים של מי שירצה להשתמש.

 אני רואה שהמציעה גם הציעה שירות במיניבוסים או בדברים דומים – אז הינה, מונית השירות היא בעצם תיתן שירות גם כמו היום, רק רחב ביותר במהלך סוף השבוע, יותר מדויק אפילו – מונית שירות מכילה מספיק מקומות, ובפועל ניתן לצמצם בהיקף משמעותי את הבעיה הזאת. מצד אחד, לשמור על הסטטוס-קוו, שמאפשר לציבורים לחיות כאן ביחד במדינה בלי מהומות ובלי דברים ובלי מתחים; מצד שני, אכן מהפכה מאוד גדולה באפשרות של ציבורים גם להשתמש במוניות השירות בסוף השבוע בהיקף הנדרש. מאחר שהרפורמה במוניות השירות לראשונה מאז הרבה שנים, היא מנתחת את הצרכים של המשתמשים, וקווי השירות יהיו בהתאם לצורך גם באמצע השבוע ובכלל, צפוי שהצורך הזה יקבל מענה באמצעות שימוש במונית שירות.

אני מאוד גאה בזה שמצאתי את הדרך, אחרי התייעצות, להביא להסכמה מאוד רחבה, שמצד אחד פותרת את לב הבעיה, מצמצמת בצורה דרמטית את הבעיה של היכולת לקבל שירות בסוף שבוע, ומצד שני, לשמור על הכללים, שמדינת ישראל כמדינה לא מפעילה באופן ממלכתי שירות של תחבורה ציבורית בשבתות, בימי המנוחה. אני חושב שזה מענה ודרך מאוד נכונה, גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית, ואני משוכנע שהרפורמה הזאת תפתור גם באמצע השבוע – מונית השירות תהיה דבר מאוד פופולרי, שאפשר יהיה לעבור מהאוטובוס לרכבת, לרכבת הקלה, למונית השירות, באותו רב קו, ללא תוספת תשלום מצד הנוסע עצמו, ובסוף שבוע ללא מגבלה הם יוכלו לעבוד לפי הביקוש וההיצע ולפי הרצון שלהם. לכן הממשלה – אלא אם כן חברת הכנסת גרמן תסכים לראות את תוצאות הפעילות של מוניות השירות, ולא נצטרך להצביע כרגע; אני מקווה שתהיה שבעת רצון. אם לא, הממשלה לא תוכל לתמוך בהצעת החוק הזאת, כי אנחנו נתנו מענה שצפוי להיות מאוד משמעותי.

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): אני לא יכולה שלא לברך אותך, אדוני השר. אני חושבת שהרעיון הוא רעיון נכון. גם מונית שירות היא למעשה שירות ציבורי, על כל פנים ודאי מבחינת המחיר זה יהיה שווה לכל נפש, בתנאי שבאמת בכל הערים תתאפשר תחבורה כזאת. אני רק לא אוריד את ההצעה שלי; אני כן מבקשת להצביע, מפני שיש בהצעה שלי משהו עקרוני, שבא ואומר שמגיע לנו, לציבור, שתהיה לנו תחבורה ציבורית בשבת. ויש בהצעה עוד משהו: הרי מה אני אומרת? מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים שמי שצריך לאזן בין האינטרסים שאתה דיברת עליהם, וגם אני מציינת אותם, זו הרשות המקומית, ולא יהיה דין בני ברק, ואולי אפילו ירושלים, כדין באר שבע, חיפה, הרצליה ורמת גן. לכן אני עדיין חושבת שההצעה שלי, שמביאה את ההחלטה למועצת העיר, כאשר כל מועצה בצורה דמוקרטית תקבל את ההחלטה אם כן או לא להפעיל את הרשות – אני חושבת שאתה זקוק לה. אפילו אם נקבל את ההחלטה שהתחבורה הציבורית היא באמצעות מוניות שירות, עדיין לדעתי אתה כן צריך את ההצעה שלי, כדי שבאמת יהיה הבדל בין רשות שלא רוצה להפעיל את מוניות השירות, והציבור בה לא רוצה, לבין רשות שכן רוצה, והציבור בה רוצה. לכן ההצעה הזאת חשובה. אז תחשוב על זה, אולי תצביע בעדה.

שינוי גודל גופנים