מליאת הכנסת אישרה את הודעת הממשלה בנושא העברת הסמכויות בממשלה לצורך קידום מתווה הכותל החלקי. ח"כ עליזה לביא: "מדינת ישראל היא הבית של כל העם היהודי".

היום, שלישי 03.07.2018 לפנות בוקר, אישרה מליאת הכנסת את הודעת הממשלה להעביר לראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד) את הסמכות הנתונה לשרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב (הליכוד) ואת הסמכות הנתונה לשרת המשפטים ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) לחוק העתיקות, לשר האנרגיה ח"כ יובל שטייניץ (הליכוד).

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "חברים, אני רוצה להוסיף מילה לכל מה שהיה כאן הערב, והמילה היא אחריות. מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי כולו. אז תסבירו לי, איך יכול להיות ששרות בורחות מאחריות? שרה אחת מתפטרת מראשות הוועדה אחרי שאמרה בדיוק את ההפך בכנסת הקודמת – ישבנו ביחד בוועדה בפעם הראשונה. בפעם הראשונה אחרי עשרים שנים של התנצחות עשינו ועדה משותפת, הוועדה למעמד האישה, שעמדתי בראשה בוועדת הפנים יחד עם השרה מירי רגב, והיא אמרה בדיוק ההפך. מה קרה? ציבור המצביעים שלה?
 
אה, הציבור התעורר. ושרה נוספת פורשת מראשות הוועדה למרות שהיא יודעת שהתהליך הזה הוא הכרחי. ושר אחר, שאמון על התפוזות, לא מפסיק להתגאות בכך שהוא הוביל את זה, ומתגאה מעל כל במה ואומר לי: עליזה, אני אתך לגמרי. את צודקת.
 
מדינת ישאל היא הבית של העם היהודי, ואני מסתכלת על המכלול, ושואלת, איפה האחריות של השרים הללו. ועל מה אנחנו מדברים? אנחנו הרי לא מדברים פה על הרחבה השלישית שתבוא ותיתן מענה לאחים ולאחיות שלנו. אנחנו מדברים באמת לבוא ורק להגדיל חלק נוסף ולהתאים אותו. אז על מה פה סוערות הרוחות? הרי מתווה הכותל, כמו שרצינו וכמו שייחלנו, ושהיה מוסכם, לא הוא עומד הערב. בואו רק נהיה ברורים.
 
כולם יודעים שמדובר ברחבה השלישית, שבכלל, הכניסה אליה היא מתחת. מי שמכיר ויודע, קשת רובינסון, שער חולדה. אנחנו לא מדברים על רחבת הכותל המערבי שאנחנו מכירים מימים ימימה. אז בואו רגע נבין על מה זה. אז בואו רגע נבין על מה זה. זה לא נתפס, זה ממש לא נתפס שכמה עצומות, וכמה יח"צנים, וספינים, הם אלה שקובעים את יחסינו עם יהדות התפוצות. "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", נאמר בדברי הנבואה של הנביא ישעיהו. אז איך אנחנו רוצים, באמת, בכאוס הזה שנוצר כאן, שהנבואה הזאת תתגשם? אנחנו יודעים, מכירים ומבינים שיהדות העולם, הריטואלים, וההבנות, וההתייחסויות וההרגלים הם אחרים. אז מה, שלא נאפשר? כשאותם סטודנטים שפוגשים אותי בבוסטון אומרים לי: איך לקחתם לנו את המקום שלנו בכותל? אנחנו רוצים לבוא ולהמשיך בדרך הזאת.
 
אז יש הזדמנות לתקן, הזדמנות לקחת אחריות. ושרות ושרים שאמונים על הנושא, אחד אחרי השני, אחת אחרי השנייה, בוחרות להתעלם ולמצוא את הדרך לצאת החוצה.
אז זה עלוב וזה לא שייך, ואני מאוד מאוד מבקשת שכולנו כאן נבין את האחריות ונתמוך. תודה, אדוני היושב-ראש".

שינוי גודל גופנים