מליאת הכנסת אישרה את החוק הנוורווגי. שלוש עשרה חברי כנסת חדשים יושבעו לכנסת העשרים ושלוש

אתמול, שני 15.6.2020 אישרה מליאת הכנסת את החוק הנורווגי בקריאה שנייה ושלישית. 66 הצביעו בעד ו-43 התנגדו. על פי הצעת החוק, שרים וסגני שרים יוכלו להתפטר מהכנסת ולהכניס במקומם לכנסת את הבאים בתור ברשימה, לתקופה שבה מכהנים אותם שרים וסגני שרים בתפקידם בממשלה. ברצותם, יוכלו השרים וסגני השרים לחזור בהמשך ולכהן כחברי כנסת, ואלו שנכנסו במקומם ייצאו החוצה מהכנסת. במכון על משמר הכנסת ריכזנו התבטאויות מרכזיות בסוגיות דת ומדינה:

 

סיעת ש"ס

הרב אוריאל בוסו

נולד ברמלה, לאמו חפציבה, בתו של רב העיר יצחק אביחצירא (הבאבא חאקי), ולאביו, שעלה מארגנטינה בילדותו ולמד בישיבת פורת יוסף. למד בישיבת מעלות התורה בירושלים. לאחר נישואיו, למד בכולל הוראה והוסמך לרבנות, בידי הרבנות הראשית לישראל. לאחר מכן, שירת בצה"ל והגיע לדרגת סגן. השלים תואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו. מאז 2006, עומד בראשות מפלגת ש"ס במועצת העיר פתח תקווה, ממלא מקום וסגן ראש העיר בשכר, וממונה על ניהול המתנ"סים (משנת 2013 כחלק מאגף השכונות). בבחירות לכנסת העשרים ואחת שובץ במקום העשירי ברשימת ש"ס, שקיבלה לבסוף 8 מושבים. הוא שובץ באותו מקום בבחירות לכנסת העשרים ושתיים וגם בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, אז זכתה מפלגתו בתשעה מנדטים. הוא נכנס לכנסת במסגרת החוק הנרווגי.

בשנת 2019 התקיימה בעיר פתח תקווה מחאה על פתיחה בשבת של חנות לממכר מזון שאינו כשר. בתגובה לפתיחת החנות ביקש הרב בוסו לבטל את ההתקשרות החוקית עם הסניף ואמר:

"אעמוד בכל כח על שמירת הסטטוס קוו בעיר, ואפעל בכל דרך למנוע את פריצתו. חברת הטריפות מחללת השבת – 'קשת טעמים', כבר ניסתה בעבר לפתוח סניף בעירנו, אך כפי שאז שינסתי מותניי והחברה עזבה בבושת פנים את העיר, גם הפעם אני יוצא למאבק עיקש וחסר פשרות נגדם, ומכריז שלא יקום ולא יהיה, ובסיעתא דשמיא נמנע מהם את פתיחתו של הסניף בעיר פתח תקוה".

בתגובה אמר ח"כ לפיד:

 "למי מפריע ש'קשת טעמים' תפתח סניף בפתח תקוה? ולמה שוב המיעוט מנסה לכפות את דעתו על הרוב? לש"ס , צריך לזכור, הצביעו בבחירות 7 אחוזים מתושבי העיר. רק שזה לא מפריע להם לנסות לכפות את דעתם על כל האחרים.. נציג ש"ס אומר שלפתוח חנות כזו זה 'בניגוד לאופיה של העיר פתח תקוה'. סליחה? מי קובע את אופיה? ולפי איזה קריטריונים?"

הרב בוסו הגיב לדברי ח"כ לפיד ואמר:

"העיר פתח תקווה ידועה ביכולת המדהימה של תושביה להכיל האחד את השני – למרות חילוקי הדעות והשוני בתפיסות העולם. את זה יאיר לפיד לא יודע, ואנחנו גם לא ניתן לו את הפריבילגיה לחבל בדו קיום הנפלא שנשמר בעירנו לאורך השנים. כשבאה חברה כמו 'קשת טעמים' ופותחת בקול רעש גדול סניף ענק בעיר, ביום המנוחה היהודי – שבת הקדושה, לממכר מוצרים אנטי יהודיים, הם לא רק מפרים בכך את הסטטוס קוו העדין שנשמר לאורך כל השנים בעיר, הם גם משולים בדיוק לאותו יאיר לפיד שמאיים להפר את הקסם היפהפה של הדו קיום בעיר הזאת, מתוך אינטרסים צרים של רצון לקושש עוד כמה קולות לפני הבחירות".

הרב ברוך גזהיי (התפטר)

נולד באתיופיה ועלה לארץ בגיל שנתיים עם משפחתו שהתגוררה במרכז קליטה בבאר שבע. למד במוסדות של הציונות הדתית ובהמשך התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידת דובדבן. בהמשך למד משפטים בקריה האקדמית אונו והתגורר. במהלך הלימודים חזר בתשובה עם משפחתו. בשנת 2008 הקים את המרכז הרוחני "עוד יוסף חי" בבאר-שבע, בו הוא מוסר שיעורי תורה רבי משתתפים. ב-2018 תמך בבחירות המקומיות במפלגת ש"ס. ב-2019 לקראת הבחירות לכנסת ה-21 מונה כראש מטה הצעירים של מפלגת ש"ס. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 שובץ במקום ה-11 ברשימת ש"ס לכנסת. הוא נכנס לכנסת במסגרת החוק הנרווגי הרב גזהיי נחשב למוסר שיעורים פופולארי בעיקר בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה המסורתיים והחוזרים בתשובה והרצאותיו מטובלות בהומור ושפה קלילה אולם במהלך השנים הצטברו ציטוטים בעיתיים בנושאים שונים, בעיקר בנושא נשים ומגדר.

הרב גזהיי נחשב למוסר שיעורים פופולארי בעיקר בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה המסורתיים והחוזרים בתשובה והרצאותיו מטובלות בהומור ושפה קלילה אולם במהלך השנים הצטברו ציטוטים בעיתיים בנושאים שונים, בעיקר בנושא נשים ומגדר.

כך בנובמבר 2016 מסר הרב גזהיי שני שיעורים בנושא צניעות האישה בהם אמר:

"כתוב בספרים של המקובלים: אישה שהייתה רגילה לגלות את החלק העליון שלה, בדרך כלל מחזירים אותה בגלגול של פרה כי הפרה, העטינים שלה חשופים. לכן היא צריכה להיות סגורה. דרך אגב, זו אחת הסיבות שנשים סובלות מסרטן השד. למה? כי העיניים של כולם שם וזה מביא עין הרע. זו אחת הסיבות שנשים מעוברות מפילות את הילדים. כי היא נכנסה להיריון, מעלה תמונה של הבטן שלה. תגידי את נורמלית? חז"ל לימדו אותנו: אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך". למה כמו גפן? זה פרי שאי אפשר להרכיב עם פרי אחר. ככה אשתך. אי אפשר להרכיב לה השכן או עם המנהל. לא יעבוד. אשתך כגפן פוריה, איפה היא נמצא? "בירכתי ביתך" בבית. צנועה".

עוד אמר:

אישה צריכה לדעת: המעלה של האישה זה הצניעות שלה. שאישה צנועה – ה' שמח. כל בנות ישראל הן קדושות, אבל גדלנו במציאות שאישה הולכת עם ג'ינס לא עלינו, עד שה' יאיר לה את הנשמה. אישה היא יהלום, אישה צריכה להיות צנועה! הרי נשים, למה הן הולכות ככה? הן אומרות בשביל ההרגשה – תסלחו לי. חרטא ברטא. אישה לא לובשת בשביל ההרגשה. טריקו יותר נוח. היא שמה כדי שיסתכלו. היא רוצה תשומת לב כי היא לא קיבלה בבית כנראה. מה אתם חושבים שנוח להן ללכת עם הגופיות המסכנות האלה? הנשים לא יודעות שכל הגברים שנותנים לה מחמאות, זה כדי לקבל מה שהם צריכים. אם תשאל אותו אם הוא רוצה להתחתן איתה הוא יגיד מה פתאום, רק סטוץ. לשעשוע. נראה לך אני אקח אותה בתור אישה? תראה איך היא הולכת ערומה. כל גבר רוצה שאשתו תהיה צנועה.

אימותנו הקדושות מסרו את הנפש שלהן על צניעות, שבטעות לא יראו להן איזה אצבע. תראו את מלכת אנגליה איך היא מתלבש. ראיתם אותה פעם הולכת עם גופיה? עם טייץ? לא. היא הולכת מגונדרת. כי היא מלכה. למה הגויה המשוקצת הזאת יותר טובה מבת ישראל?

שר הפנים יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי הגיב לפרסום ואמר:

"שוחחתי עם הרב ברוך גזהיי, לגבי הדברים שאמר בסרטון. הרב אמר לי כי מדובר בכמה משפטים שהוצאו מהקשרם מתוך שעור של שעתיים בפני תלמידיו לפני כארבע שנים. הבהרתי לו שדברים אלה אינם מקובלים ואינם מייצגים את תנועת ש"ס והרב גזהיי הבין זאת".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כתבה:

"‏ברוך הבא למועדון ח"כ לעתיד ברוך גזהיי מש"ס, אתה נמצא בחברה טובה. מדהים איך שאתם בש"ס מצליחים להפתיע כל פעם מחדש בדעות החשוכות והקדומות שלכם כלפי עולים ועכשיו גם כלפי נשים. ברכות על הכוכב חדש, שאפו".

ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד- תל"ם) כתבה:

"‏לי זה ברור שהאיש ההזוי הזה יחזור אלינו בגלגול הבא כחמור".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הגיב גם הוא על דברי גזהיי ואמר:

"ברשימת ש"ס אישה לא יכולה להתמודד לכנסת. כעת ייכנס במסגרת החוק הנורבגי מועמד ש"ס, שמסביר: אישה שהייתה רגילה לחשוף את החלק העליון שלה, בדרך כלל מחזירים אותה בגלגול של פרה. אתם תשלמו לו את המשכורת בקרוב. מעניין מה היה מר גזהיי בגלגול הקודם".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):

"אריה דרעי, אני מכיר אותך הרבה שנים ואני בטוח שאתה כמוני נתקף בחילה וגועל למשמע הדברים. אל תהיה חתום על הפיכת הגזען החשוך הזה לחבר כנסת. זוהמה".

בעקבות המחאה על דבריו, בחר הרב גזהיי להתפטר מהרשימה לכנסת.

הרב יוסף טייב

בן 38 ואב ל- 6, נולד בפריז ברובע 15. גדל בצרפת עד גיל 17 התגייס לצה"ל ליחדת סיירות "פלחיק גבעתי", למד בישיבת מיר ואחרי נישואיו למד בכולל 'דרכי הוראה לרבנים', שם הוסמך לרבנות. טייב יצא לשליחות בעיר טולוז בצרפת שם שימש כרב הקים פרייקטים חינוכיים והשתתף בפרוייקט ח"יל של הסוכנות היהודית, כשחזר לארץ בשנת 2008 החל לנהל פרויקטים לעולי צרפת בעמותת שלבים בקרן וולפסון עד שנת 2020. משמש כיום כסגן ראש המועצה בקרית יערים מטעם מפלגת ש"ס. מועמד לכנסת מטעם ש"ס ונחשב נציג הצרפתים ברשימה. הוא נכנס לכנסת במסגרת החוק הנרווגי

 

סיעת הליכוד

ח"כ לשעבר אריאל קלנר (הליכוד)

איש ציבור ישראלי שהיה חבר הכנסת העשרים ואחת מטעם הליכוד. לפני היבחרו לכנסת היה מהנדס תעשייה וניהול בחברת הייטק, ויו"ר ארגון חזון לאומי – המרכז למנהיגות ציונית.  נולד בחיפה למשפחה חילונית וכיום נשוי ואב לארבעה ומתגורר בחיפה. ב-2013 הקים את 'חזון לאומי – המרכז למנהיגות ציונית' אשר הוא עומד בראשו כיום, אשר שם לו מטרה לעצב את מנהיגות דור העתיד ברוח יהודית-ציונית-לאומית. בשנת 2014  נבחר קלנר ליו"ר נשיאות ועידת צעירי הליכוד ולחברות במזכירות התנועה. קלנר הוא יו"ר נשיאות ועידת צעירי הליכוד וממייסדי פורום 'דרור בליכוד' קבוצה אשר קמה בתוך הליכוד, לאחר עזיבתו של ח"כ לשעבר משה פייגלין במטרה לאגד את הכוחות האידאולוגים השואפים לקדם את ערכי התפיסה היהודית להנהגת המדינה. כמו כן, קלנר פעיל במספר ארגונים חוץ-פרלמנטרים נוספים כגון – הר הבית, חומש תחילה ועוד.

על פסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת אשר קיבל את עתירת שדולת הנשים נגד עיריית עפולה, שבפארק העירוני שלה מתוכנן היה להתקיים השבוע מופע מוזיקלי בהפרדה מגדרית אמר:

"שוב בג"ץ הוכיח שהדבר האחרון שמעניין אותו הוא הגנה על מיעוטים. בג"ץ בחר להדיר נשים וגברים חרדים מהמרחב הציבורי בפטרונות מתנשאת. בג"ץ מגן על מיעוט קטן שאיבד את ההגמוניה בציבור ושמבקש לכפות את ערכיו על כלל הציבור. עכשיו נחכה בקוצר רוח שבג"ץ ימנע אירועים נפרדים גם במגזר הערבי".

ח"כ לשעבר אסנת הילה מארק (הליכוד)

חברת הכנסת לשעבר בכנסת העשרים מטעם מפלגת הליכוד. נולדה בבאר שבע וגדלה באופקים. בעלת תואר במשפטים ממכללת רמת גן. למדה לימודי תעודה במינהל עסקים וניהול משאבי אנוש באוניברסיטת בר-אילן. למארק משרד לעריכת דין בירושלים, המתמחה במשפט אזרחי, ובפרט בדיני משפחה ובגישור משפחה. מארק נבחרה למרכז הליכוד, למזכירות הליכוד, יושב ראש נשות העסקים בלשכת המסחר וליושב ראש סיעת הליכוד בנעמת. ב-18 בנובמבר 2018, בעקבות בחירתו של ז'קי לוי לראשות עיריית בית שאן, נכנסה מארק לכהונתה כחברת כנסת בכנסת העשרים. בבחירות לכנסת העשרים ואחת, שוריינה במשבצת נשים חדשות ברשימת הליכוד, ודורגה במקום ה-35. תושבת מעלה אדומים מאז 1988.

 

סיעת כחול לבן

תהלה פרידמן (כחול לבן):

תהלה, פמיניסטית דתיה, אשת ציבור ופעילה חברתית. הקימה והובילה ארגונים ויוזמות לקידום לכידות חברתית בירושלים ובישראל. נולדה וגדלה בקריית אונו. בעלת תואר שני במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית. בוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל. בנוסף רכשה השכלה תורנית במדרשת לינדבאום ובבית מורשה. בין השאר הייתה יושבת ראש תנועת "נאמני תורה ועבודה" ממקימי וממובילי "התנועה הירושלמית" וקואליציית הארגונים ירו-שלם. שימשה עמיתה בכירה ומנהלת תוכניות במכון שחרית, מכון חשיבה לקידום לכידות חברתית, וחוקרת במכון הרטמן.

תהלה נכנסת לכנסת על חשבון מקומה ברשימת יש עתיד, בראשות יאיר לפיד, אולם בחרה שלא להצטרף סיעת האם שלה, אלא לכחול לבן, בראשות שר הביטחון ח"כ בני גנץ, זאת כיוון שהיא תומכת עקרונית בממשלת האחדות. להחלטה זו משמעות פוליטית כבדה, כיוון שהיא צפויה להצביע נגד הצעות החוק של חבריה למפלגת האם יש עתיד, דרכה הגיעה לכנסת, בייחוד בנושאי דת ומדינה, עליהם הביעה את הסכמתה העקרונית עם יאיר לפיד ומפלגת יש עתיד. כך כתבה בטוויטר ערב הצטרפותה למפלגה:
"כשהרב רפי פרץ, איש הר המור, עומד בראש הבית היהודי, סמוטריץ בראש האיחוד הלאומי, ו"הימין החדש" מניף רק את הדגל המדיני-ביטחוני, "יש עתיד" היא הבית היחיד לציבור דתי שמאמין בשוויון לנשים, בהכלה וכבוד ללהט""בים, בגיור מחבק לעולים, באמנת גביזון מדן, למי שמבין שחייבים לקדם יהדות של חיבור."

על הצהרתו של ראש עיריית ירושלים משה ליאון לפיה אין מקום לרפורמים להתפלל בכותל, אמרה:

"יש קדוש מהכותל. יש מיליוני יהודים לא אורתודוכסים. הכותל הוא גם שלהם. ירושלים היא גם שלהם. ירושלים לא חולקה לשבטים. לא של אף שבט. של כולם. זה יום ירושלים עצוב. בלי חגיגות. מבאס מספיק גם בלי אמירות שמרחיקות ומכאיבות לחלק חשוב מהעם היהודי. לשנה הבאה בירושלים הבריאה".

‏על הצעת החוק של גדעון סער לאיסור נסיעה ביו"כ כתבה:

הפיד הדתי שלי, כולו, מביע התנגדות נחרצת לרעיון של גדעון סער לחוקק את איסור הנסיעה ביום כיפור. ובצדק. רק למה לא ברור שזה נכון לא רק לגבי יום כיפור אלא לגבי כל ניסיון לאכוף את ההלכה כחוק מדינה?! פחות חקיקה דתית יותר מדינה יהודית.

‏על נשות הכותל:

מצד אחד הרב רפי פרץ מודאג מתהליכי התבוללות בקרב יהדות ארה"ב, מצד שני הוא מגיע לתפילת הפגנה נגד נשות הכותל ומחזק את אלו שממררים את חייהם של המתפללים ברחבת ישראל. כלומר מסייע להרחיק את אלה שכן מחפשים קשר וחיבור.  לא מבינה.

‏על נושא הבחירות:

בסוף זה מתפרק על דת ומדינה. הילד החורג של הפוליטיקה. זה שאף פעם לא מספיק חשוב זה שלא מגדירים מחנות על פיו בסוף זה מתפרק על דת ומדינה.

על הכנסת חמץ לבתי חולים:

לא מבינה את ההתעקשות של הרבנות להמשיך עם החיטוט בתיקים בבת"ח בפסח. יש דרכים אחרות להקפיד על איסור חמץ שיגרמו לפחות שנאה וניכור מהיהדות.נאמני תו"ע גיבשו הצעה יחד עם רבני בתי חולים, הרבנות הראשית בעצמה גיבשה הצעה (פחות מוצלחת ועדין).עכשיו החליטו בכל זאת להאבק על החיטוט. למה?

על פתיחת קורס למשגיחות כשרות בצה"ל:

‏צעד הגיוני ומשמח.  אף פעם לא הבנתי למה לא מאפשרים לנשים להיות משגיחות כשרות, הרי ברוב הבתים שומרי הכשרות נשים הן המבשלות והאחראיות לכשרות המטבח. שמחה שהצבא התחיל את התיקון מקווה שהרבנות תלך בעקבותיו.

מיכל וונש קוטלר (כחול לבן)

בת 49, נשואה ואם לארבעה, תושבת רעננה, עורכת דין ומגשרת, חוקרת אקדמית ופובליציסטית,  התגייסה לצה"ל כחיילת בודדה. בין התפקידים שמילאה: מנהלת קשרי חוץ בינלאומיים, המרכז הבינתחומי הרצליה, מרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת מקגיל, קנדה, רכזת ועדת הקודיפיקציה האזרחית במשרד המשפטים, עמיתת מחקר במכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה, וחברת ועד מנהל ב'צו פיוס. בעבר עמדה בועד המנהל של צו פיוס המגשר בין דתיים לחילונים.

על עצמה מעידה כי:

"כמי שגדלה וחיה בישראל ובקנדה, בבית דתי פלורליסטי, ובין היתר שירתה בצה"ל כחיילת בודדה, אני עצמי מורכבת ומייצגת זהויות שונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי. חונכתי, חינכתי ועודני מחנכת לאחריות, לממלכתיות וליושרה. ערכים אלה מובילים אותי להתייצב בעת הזו לשרת בזירה הפוליטית ולתת את שביכולתי, תוך תחושת אחריות עצומה, בין היתר לחידוש וליצירת תפיסות עדכניות למיצוב מדינת ישראל בזירה הבינלאומית מהזווית המשפטית ולחיזוק יחסי ישראל תפוצות".

 הילה שי וזאן (כחול לבן):

בת 40, נשואה ואם לארבעה, תושבת מודיעין. אשת תקשורת, דוברת ומנהלת יחסי ציבור, בעבר ניהלה את מטה הבחירות של נפתלי בנט וכיהנה כנציגת הבית היהודי במוניציפלי. למדה תואר ראשון ושני וכתיבת תזה באוניברסיטת בר אילן, בפקולטה למדעי המדינה ותקשורת. במשך 12 שנה עבדה בעולם התקשורת: הייתה מפיקה בידיעות אחרונות, כתבת בידיעות תקשורת, תחקירנית כתבת ומגישה בחדשות 10 וב"צינור לילה", וכתבת מגישה בתוכנית הבוקר בערוץ 2. ניהלה את מחלקת דוברות ויח"צ בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים- מכון לב.

על השאלה מדוע חברה למפלגת כחול לבן ולא לימין החדש אמרה:

"האיחוד של הימין החדש יחד עם שאר המפלגות הדתיות יצר משהו אחר, שאני פחות שלמה איתו כמישהי שמגדירה את עצמה 'דתייה לאומית בחלק הלייט במגזר שלנו', הרגשתי פחות שייכת. לא האמנתי בדברים כמו לקיחת זכויות מקהילת הלהט"בים. הרגשתי שאני פחות מזדהה עם הקו המאד מאד מיליטנטי, מלחמה ללא כל התקרבות, והמקום שלי לא שם יותר".

בנוגע לעמדתה לגבי סוגיית הלהט"ב אמרה:

"כל בן אדם שחי במדינה הזאת, משלם מיסים כמוני וכמוך זכאי לאותן זכויות, וזה שהוא בחר לחיות את חייו באורח חיים מסויים ואני באורח חיים אחר לא נותן את הלגיטימציה לקבל יותר ממנו. מבחינתי זו זכות בסיסית שלצערי הרבה מפלגות כמו הרבה מהמפלגות שהזכרת לא תומכים בה".

על השאלה האם תתמוך בחוק הפונדקאות ציינה:

"אני חלק ממשמעת קואליציונית, חלק ממפלגה וקואליציה, אבל כן. אני מאד מאמינה שכל אדם שמשלם מיסים ומקיים חוק זכאי לאותן זכויות במדינה"

גדלה באשקלון וכיום תושבת תל אביב. היא עורכת דין במקצועה. בעלת תואר שני במשפטים ומומחית בתחום יחסי עבודה ופנסיה. עבדה במשרד עורכי הדין של אבי ניסנקורן בתחום דיני עבודה. בשנת 2010 מונתה למנכ"לית האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ובשנת 2014 מונתה בנוסף לראשות המטה של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. שובצה במקום ה-37 ברשימת "כחול לבן".

יש עתיד

ח"כ לשעבר יוראי להב הרצנו (כחול לבן)

חבר כנסת  מטעם מפלגת יש עתיד בסיעת כחול לבן. בן 31. בעל תואר ראשון משולב במשפטים ובהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב. התנדב לצה"ל לאחר שקיבל פטור מסיבות בריאותיות, ושירת כשש שנים. שימש כיו"ר מועצת התלמידים של תל אביב-יפו במשך שלוש שנים. התמודד למועצת העיר של הרצליה (מקום שלישי) כחלק מרשימת יש עתיד. עמד בראש תא הנוער של מפלגת שינוי; הצטרף ליש עתיד ב-2013, הקים ועמד בראש "צעירי יש עתיד". מוביל תאי הסטודנטים של המפלגה, סיירות השטח, תוכניות המנהיגות של יש עתיד, מערך קשרי החוץ של הצעירים, ומרכז את פעילות הנוער ביש עתיד.  הוצב במקום ה-15 ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת ה-21, ועם הקמת כחול-לבן הוצב במקום ה-35 ונכנס לכנסת, בהיותו בן 30, היה חבר הכנסת הצעיר ביותר בכנסת ה-21; לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-35 ברשימת "כחול לבן" ולא נכנס לכנסת. עם זאת לאחר ההתפטרות של גדי יברקן וויתורו של עידן רול חזר למשכן.

על פרסום דו"ח הלהטופוביה לפיו, ישנה עלייה של כ-36% במספר מקרי התבטאויות השינאה והאלימות כלפי הקהילה הגאה אמר:

"‏כשהומופובים ממונים לשרים בכירים; כששר החינוך מתגאה בטיפולי המרה ומפיץ פחד ושנאה; כששר אחר מוביל מצעד בהמות מול מצעד הגאווה; כשנותנים פרס לאדם שאומר שצריך לטפל בנו בתרופות רק כי אנחנו מי שאנחנו; הכתובת על הקיר, רוחות ההסתה נושבות ומחלחלות, רק מחכים עכשיו למטורף שיחליט לעשות מעש".

על הצטרפות עיריית רמת גן להפעלת מערך הסעות אזורי הבילוי בתל אביב וחופי הים, בשבתות כתב:

 ‏"שמעתי הבוקר בגלצ את נציג ש"ס ברמת גן אומר שהוא משוכנע שתחבורה ציבורית בשבת זה לא אג׳נדה חילונית-ליברלית, ובאותה נשימה שמדובר באפליית הציבור הדתי, כי דתיים לא יכולים לעשות שימוש בשאטלים לים בשבת. לא יודע מה הוא עישן הבוקר, אבל אשמח לקבל מזה קצת".

 

יהדות התורה

ח"כ לשעבר יצחק פינדרוס (יהדות התורה)

בן 47, עסקן ציבור חרדי. לשעבר ראש עיריית ביתר עילית. בשנת 2013 היה חבר מועצה בעיריית ירושלים והחזיק בתיק התברואה ושיפור פני העיר. כיהן כסגן ראש העיר ירושלים בשנים 2008-2013, ומ"מ ראש העיר בשנים 2018-2016. החל מנובמבר 2018 מכהן כמנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות. בבחירות לראשות העיר האחרונות, התמודד יצחק פינדרוס להתמודד לראשות עיריית 'אלעד'. בית המשפט בלוד פסק, כי יצחק פינדרוס אינו יכול להתמודד לראשות העיר אלעד, וזאת בשל הסיבה כי מרכז חייו נמצא בעיר ירושלים.

על העברת חוק הגיוס בכנסת העשרים ואחת אמר:

 "יהיו שינויים בחוק הגיוס – נתניהו כבר מבין את זה. חוק הגיוס יצטרך לאפשר לבחורי ישיבות ללמוד תורה. זה מוסכם על יהדות התורה, ש"ס ואיחוד מפלגות הימין".

בכנס 'בוחרים תפוצות 2019' של מכון גשר למנהיגות, בית התפוצות ומשרד התפוצות נשאל אודות רחבת המשפחות בכותל, וענה:

"ארצות הברית לא מוטרדים איפה 100 נשות הכותל מתפללות. רוב האוכלוסייה בארצות הברית לא מעוניינות במשבר של הכותל. התנועה הרפורמית מעצימים את המשבר הזה באופן טבעי היות וזהו ויכוח אידיאלוגי על מהי היהדות".

אליהו חסיד (יהדות התורה)

בן 44 תושב בני ברק. מנהל ישיבת אמרי אמת של חסידות גור. בבחירות לכנסות העשרים ואחת, העשרים ושתיים והעשרים ושלוש שובץ במקום התשיעי ברשימת יהדות התורה. הנציג השני של חסידות גור ברשימה.  מנהל ישיבות וכוללי 'אמרי אמת' ומעסקניה הצעירים של חסידות גור, פיקד על המצ'ינג הגדול שנערך בחסידות בשנת תשע"ט. גבאי "בית החסידים" – השטיבל ברח' אור החיים בבני ברק, שטיבל בו מתפללים בין השאר שני חתניו של האדמו"ר מגור. בעברו היה האחראי על סדרי ואווירת הלימוד בישיבת גור, וכיהן באותו תפקיד בכולל "אור יהושע" לבעלי בתים.על פי הסכם האחדות בין יהדות התורה לאגודת ישראל חסיד אמור להצטרף לישיבות הסיעה.

שינוי גודל גופנים