מורה נבוכים להכרת משרדי הממשלה

לקראת הרכבת הממשלה, מכון על משמר הכנסת מגיש כשירות לציבור את מורה הנבוכים להכרת משרדי הממשלה. לעיתים נדמה כי רק המשרד לשירותי דת יש נגיעה לסוגיות דת ומדינה והשפעה על הסדרת יחסים אלו, אלא שלרבים ממשרדי הממשלה נגיעה ישירה לסוגיות דת ומדינה.

המשרד לבטחון פנים- 
המשרד לביטחון הפנים הוא גוף מטה משולב אמון על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי ולפעילות ביטחון פנים במדינה באמצעות: משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, הרשות להגנה על עדים, אגף רישוי כלי יריה והשיטור העירוני, המשרד אוייש בכנסת ה-19 על ידי השר לשעבר יצחק אהרונוביץ' ויאוייש במהלך הכנסת ה-20 על ידי ח"כ גלעד ארדן.
במסגרת תפקידו כאחראי על משטרת ישראל עוסק המשרד סוגיות שמירת הסדר הציבורי במקומות הקדושים, בין השאר מתעסק במאבקן של "נשות הכותל" לתפילה שוויונית ברחבת הכותל המערבי הכוללת קריאה בתורה על ידי נשים, כמו כן עוסק המשרד בהסדרת עלייתם של יהודים להר הבית, לדברי גורמים במשטרת ישראל הסדרי העלייה להר הבית לא שונו כמעט מאז 1967, לידיעה המלאה בנושא.

משרד המשפטים-
משרד המשפטים הוא משרד מטה מרכזי של ממשלת ישראל הפועל לעשיית צדק ולשירות הציבור בתחום המשפט בהתאם למדיניות הממשלה, תוך הגנה על שלטון החוק, על זכויות האדם ועל ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבה הכול שווים בפני החוק. המשרד אוייש במהלך הכנסת ה-19 על ידי ח"כ ציפי לבני.
כחלק מעיסוקו הרב בחקיקה למשרד המשפטים נגיעה ישירה לסוגיות דת ומדינה, במהלך הכנסת ה-19 הגיש משרד המשפטים עצמו תזכיר חוק המבקש לבטל את "מירוץ הסמכויות" בין בית הדין הרבני ובית הדין לענייני משפחה בעת גירושי זוג. ההצעה שהוגשה על ידי שרת המשפטים ציפי לבני ומשרד המשפטים מבקשת  שערכאת השיפוט המוסמכת לדון בעניינים המצויים בסמכות מקבילה של בתי הדין ובית המשפט לעניני משפחה תיקבע על ידי החוק ולא תהיה תלויה יותר במידת "זריזותו" של אחד הצדדים להגיש את התובענה בעניינים אלה.
לידיעה המלאה לחצו כאן 

משרד התרבות והספורט-
משרד התרבות והספורט קובע מדיניות ומקדם פרויקטים באמצעות יחידותיו: מינהל הספורט מעניק סיוע, מקדם פעילויות ספורטיביות ומחזק קשרים עם רשויות וארגוני ספורט בינלאומיים; מינהל התרבות מסייע למוסדות וליוצרים בתחום התרבות, ומקצה משאבים ותמיכות.
המשרד אוייש בכנסת ה-19 על ידי ח"כ לשעבר לימור לבנת. וינתן ככל הנראה בכנסת ה-20 למפלגת ה"הבית היהודי".

בשל סירובו של המשרד לשירותי דת לתקצב את פעילותם של זרמי היהדות הלא אורתודוכסיים- הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים, החליטה הממשלה להעביר תקציב לתנועות אלו דרך משרד התרבות, זאת בעקבות בג"צ שהגישו התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית.
על דבר זה נמסר ממשרד התרבות כי "בהנחיית משרד ראש הממשלה הוחלט כי משרד התרבות והספורט יתקצב פעילות רוחנית-תרבותית בקהילה יהודית שאיננה אורתודוקסית המתקיימת בקהילות אלו במועצות אזוריות. ככל הידוע לנו, ההחלטה נבעה מהזיקה שיש שלמשרד התרבות לפעילות תרבותית-קהילתית. באשר לטענה של אפליה דתית, יובהר כי שאר שירותי הדת בישראל ניתנים באמצעות המשרד לענייני דתות ובאמצעותו בלבד, ולכן כל טענה על אופן תקצוב ופעילותו של משרד זה יש להפנות אליו".

משרד החינוך-
משרד החינוך ממונה על מוסדות החינוך ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. פעילות המשרד מתמקדת בחקיקה ותכנון שירותי החינוך וההשכלה, רישוי בעלי מקצוע בתחום החינוך וההוראה.
המשרד אוייש במהלך הכנסת ה-19 על ידי ח"כ שי פירון וצפוי להנתן כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני במהלך הכנסת ה-20 לידי יו"ר מפלגת הבית היהודי, ח"כ נפתלי בנט.

המשרד עוסק בסוגיות רבות בתחום יחסי הדת והמדינה, סוגיה עיקרית הינה סוגיית לימודי הליב"ה במוסדות הפטור החרדיים. בנומבר 2014 החליט משרד החינוך שלא להחיל לימודי ליבה במוסדות החרדיים לבנים כבר מהשנה הנוכחית, הדבר עורר את זעמם של חברי כנסת רבים מן האופוזיציה.
לידיעה המלאה לחצו כאן

בנוסף בחודש ינואר השנה, חשף עיתון "הארץ" כי בשנת 2004 מימן משרד החינוך תוכניות בתחום היהדות בכ-34 מיליון שקל, זאת כאשר תוכניות לחיזוק הדמוקרטיה מומנו בכ-3 מיליון בלבד.
על כך אמרה בתגובה ח"כ זהבה גלאון כי "אין שום בעיה שהתלמידים בבתי הספר היהודיים ילמדו וידברו על יהדות, כמו שאין בעיה שהתלמידים בבתי הספר הערביים ילמדו וידברו על האיסלאם או הנצרות. אבל לתת לתכנים היהודיים תקציב גדול פי עשרה מאשר לדמוקרטיים משקף תפיסת עולם מעוותת לפיה חשוב מאוד שתהיה יהודי, אבל הרבה פחות חשוב איזה מין יהודי תהיה. חשוב פי עשרה שתשמור על השבת מאשר שתשמור על פלורליזם ועל זכויות המיעוטים."
לידיעה המלאה לחצו כאן

משרד השיכון-
משרד הבינוי ממונה על ייזום וביצוע מדיניות הממשלה בתחומי השיכון והבנייה למגורים. המשרד אוייש בכנסת ה-19 על ידי השר אורי אריאל ממפלגת "הבית היהודי" ובכנסת ה-20 יאויש על ידי מפלגת "כולנו".
המשרד עלה לכותרות במהלך הכנסת ה-19 כאשר נחשף בחדשות ערוץ 2 כי השר אורי אריאל מכר דירות המיועדות לדיור הציבורי, למוסדות דת ולישיבות, ח"כ זהבה גלאון כתבה בתגובה "ידעתם שמוסדות תורניים מחזיקים כבר עכשיו 300 דירות שמיועדות לזכאי דיור ציבורי? רק בבאר שבע לבדה יש 70 משפחות שממתינות בתור לדירה כבר אלוהים יודע כמה זמן, ויש עוד מאות אחרות שבכלל לא זוכות להכנס לרשימת ההמתנה. אבל לאורי אריאל יותר חשוב לצ'פר את העמותות שמקורבות לבית היהודי ולחלק להן דירות על חשבון האוכלוסיות הכי חלשות בישראל".

בהסכמים הקואליציונים בין מפלגת הליכוד למפלגת יהדות התורה בכנסת ה-20 דרשה מפלגת יהדות התורה למעלה משבעים דרישות ותיקוני חקיקה, אחד מהן קשור במישרין למשרד השיכון לפיו:
החלטות הממשלה בנושא דיור יתנו מענה לצרכיו היחודיים של האוכלוסיה החרדית.
הממשלה תפעל לביטול האפליה בקריטרויונים לדיור משנת 2012 – לפי סעיף זה יבוטל מתן עדיפות לדיור לבעלי "כושר מיצוי הכנסה". קריטריון זה אשר הכניס ח"כ יאיר לפיד יבוטל ככל הנראה לטובת הקריטריונים שקבע ח"כ אריאל אטיאס בזמנו והתחשבו במספר נפשות במשפחה ומספר שנות נישואין, קריטריונים המטים את הזכאות לטובת החרדי.
במסגרת סיוע לגרעיני משימה- ינתן סיוע לגרעיני משימה תורניים חרדיים.
לידיעה המלאה בעניין ההסכם הקואלציוני לחצו כאן

משרד האוצר-
המשרד הינו המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל והאחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה. המשרד אויש בכנסת ה-19 על ידי ח"כ יאיר לפיד וצפוי ככל הנראה לעבור לידי יו"ר מפלגת "כולנו" ח"כ משה כחלון, כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני בכנסת ה-20.
משרד האוצר עוסק באופן ישיר בתקציב המדינה ובסדרי עדיפויות לאומיים ומכאן נגיעתו הישירה לסוגיות דת ומדינה.
במהלך הכנסת ה19, כחלק מתיקון חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013-2014 ביקש משרד האוצר לקצץ כ-45 מליון ש"ח מתקציב המועצות האיזוריות עבור רבנים ובלניות.
מטרת הקיצוץ היתה להשוות בין מעמד המועצות האזוריות, לבין זה של המועצות הדתיות בערים הגדולות, מבחינת תקצובן ע"י משרד האוצר. כיום, המועצות הדתיות בערים מקבלות תקציב שמכסה 40% מכלל ההוצאות אשר כוללות תשלומי שכר לרבני הערים ולבלניות. מנגד, המועצות האזוריות מקבלות מהאוצר תקציב שמכסה 100% מההוצאות.
על הקיצוץ הצפוי אמר ח"כ אייכלר כי "מדובר במלחמת תרבות במסגרת התקציב השנתי".
לאחר דיון בועדת הפנים ולאחר התערבות של יו"ר ועדת הפנים ח"כ מירי רגב הקיצוץ נדחה.
לידיעה המלאה לחצו כאן 

מעבר לכך. שמו של המשרד עולה בין השאר בנוגע להעברות התקציביות הנערכות כחלק מוועדת הכספים, רגע לפני התפזרותה של הכנסת ה-19 הועברו כ-70 מליון ש"ח לטובת מוסדות חרדיים, ביניהם: למעיין החינוך התורני של ש"ס, לתמיכה בכוללים ובמכונים תורניים, כמו כן, הועברו כ40 מיליון ש"ח למשרד לשירותי דת.
לידיעה המלאה לחצו כאן

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים-
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אחראי לתכנון, פיתוח והסדרה של תשתיות ומערכות תחבורתיות משולבות. המשרד אוייש בכנסת ה-19 ע"י השר ישראל כץ.
השר וכץ ומשרדו עלו לכותרות רבות בהקשר ליחסי דת ומדינה, זאת כחלק מהדרישה לפיתוח תחבורה ציבורית בשבת.
במהלך חג הפסח (אפריל 2015) כאשר פעילים למען תחבורה ציבורית העלו לדף הפייסבוק של שר התחבורה ישראל כץ בקשות טרמפים עבור שביעי של פסח במהלכו מושבתת התחבורה הציבורית, בתמורה כתב להם השר כץ כי "תפנה לבוז'י הרצוג שהתחייב לא לשבת בממשלה שמשנה את הסטטוס קוו" בהמשך הגיב בפירוט השר כץ בעמוד הפייסבוק שלוף בין דבריו טען כי " ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וככזו עליה לשמר כללים יחודיים הקשורים לזהותה, כאשר באופן אישי יש לכל אדם את החופש לנהוג כרצונו" הדבר עורר סערה וכץ אף התראיין בעקבות כך בערוצי החדשות, חברי וחברות כנסת רבים הביעו את מורת רוחם לנוכח דבריו של השר כץ ביניהם אף ח"כ גילה גמליאל ממפלגתו. ח"כ תמר זנדברג שאף חתומה על הצעת חוק לכינון תחבורה ציבורית בשבת אמרה כי "ה״סטטוס קוו״ שבשמו שר התחבורה מסרב בעקשנות למלא את חובתו להפעיל את התחבורה הציבורית באופן מלא כבר שונה כמה וכמה פעמים בעשורים האחרונים, למשל עם הפעלת בתי הקולנוע בשבת. מדובר בהסדר פוליטי אד-הוק ישן וארכאי שלא הוצבע עליו בשום מקום, לא התקבל באופן דמוקרטי ואין לו שום תוקף חוקי או אחר"
לידיעה המלאה לחצו כאן

משרד הרווחה והשירותים החברתיים-
משרד הרווחה פועל כדי לסייע לכל אדם הנתון במשבר בשל מוגבלות, מצוקה כלכלית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול.
המשרד אוייש במהלך הכנסת ה-19 על ידי חבר הכנסת מאיר כהן.
כחלק מהתעסקות המשרד עם אוכלוסיות מוחלשות כלכלית, המשרד מסייע לאוכלוסיה החרדית בהשתלבות בשוק העבודה. במאי 2014 התקיים בועדה לקידום מעמד האישה דיון בנושא "השתלבות נשים חרדיות בשוק העבודה" בשותפות עם משרד הרווחה. בדיון עלה כי ישנהה שונות בין תעסוקת גברים חרדיים לתעסוקת נשים חרדיות- וכי יש להקים מוסדות ולהקצות תקציבים מיוחדים להשתלבותן של הנשים זאת בידי משרד הרווחה.
לידיעה המלאה לחצו כאן

בנוסף, המשרד עוסק גם בסיוע לאוכלוסיית היוצאים בשאלה, בדיון שנערך בנושא סיוע המדינה ליוצאים בשאלה בועדה לפניות הציבור, אמר נציג משרד הרווחה כי מ"קשת הצרכים של היוצאים בשאלה היא כל כך רחבה, רצף כל כך גדול החל מהצרכים הכי בסיסיים וכלה בצרכים יותר מורכבים של חינוך, השכלה ואקדמיה, אני חושב שהמענה צריך להיות משהו ברמה לאומית, ברמה בין משרדית. יש לנו עכשיו תכנית עם משרד החינוך ועם משרד הביטחון. כשחוברים כמה משרדים יחד, הדברים עובדים כי שום משרד בפני עצמו לא יכול לתת מענה שלם"
לידיעה המלאה לחצו כאן

משרד הבריאות-
משרד הבריאות אחראי לבריאות הציבור ולמערכות שתפקידן למנוע ולאבחן מחלות, לטפל בחולים, ולקדם את הבריאות. פעילות המשרד מתמקדת בחקיקה, רישוי שירותים ובעלי מקצוע, קביעת תקנים לתרופות, מזון ותכשירים, ופרסום מידע לציבור.
המשרד שאוייש בכנסת ה-19 על ידי ח"כ יעל גרמן, צפוי לחזור לידי ח"כ יעקב ליצמן ממפלגת "יהדות התורה" במהלך הכנסת ה-20.
במהלך הכנסת ה-19 אישרה ועדת שרים לעינייני חקיקה את הצעתה של שרת הבריאות לאפשר לזוגות חד מיניים לעבור הליך פונדקאות בישראל, הועדה עברה בועדת השרים אך טרם הגיעה למליאה. נשאלת השאלה האם גם לאחר איוש משרד זה על ידי שר ממפלגה חרדית ימשיך המשרד לעסוק בסוגיית הפונקאות לזוגות חד מיניים.
לידיעה המלאה לחצו כאן

בנוסף, עוסק גם בסוגיית טיפולי המרה, במרץ 2014 התריעה משרד הבריאות מפני ארגון "עצת נפש" וטיפולי ההמרה שהוא עורך בטענה כי הוכח ששיטה הוכח כי היא גורמת לתסכול ואובדנות בקרב הומוסקסואלים צעירים. גם בסוגיה זאת נשאלת השאלה מה תהה עמדתו הרשמית של המשרד לאחר חילופי הסמכויות.
לידיעה המלאה לחצו כאן

משרד הביטחון-
משרד הביטחון אחראי לביטחון המדינה ברמה המדינית, הצבאית והאזרחית. במהלך הכנסת ה-19 אויש המשרד על ידי השר משה יעלון אשר ככל הנראה ימשיך בתפקידו גם בכנסת ה-20.
המשרד היה שותף לכל דיוני הוועדה לשוויון בנטל ("ועדת שקד") אשר במהלך הכנסת ה-19 עסקה בכניסתם של חיילים מאוכלוסיה החרדית אל הצבא.
לשם גיבוש נוסח הצעת החוק נערכו לא פחות מ-50 ישיבות במסגרת הועדה, כאשר מטרתה העיקרית הייתה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013 (מ/787), ואת הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013.
במסגרת הועדה נידונו סעיפים מהותיים ומרתקים וכן גם סעיפים יבשים ושוליים יותר. כמו כן, חלק מישיבות הועדה היו חסויות מטעמי ביטחון ועל כן לא פורסם הפרוטוקול שלהן.
לידיעה המלאה לחצו כאן  

לבסוף במרץ 2014 אושר החוק לשוויון בנטל לפיו-יערך תיקון לחוק שירות ביטחון כך שיתאפשר שילוב תלמידי ישיבות וחרדים בצה"ל, בשירות הלאומי-אזרחי ולבסוף גם בשוק העבודה, במסגרת "החוק לשוויון בנטל". אישור החוק עורר סערה בחברה החרדית
לידיעה המלאה לחצו כאן

כעת, כחלק מההסכמים הקואליציונים לכנסת ה-20 נחשף כי מפלגת "יהדות התורה מתנה את הצטרפותה לקואליציה בראשות ראש הממשלה נתניהו בביטול ככל הסנקציות הפליליות כלפי תלמידי ישיבות ובעצם בחיסולו של חוק השוויון בנטל. אנו נמשיך לעקוב במהלך הכנסת ה-20 ולבחון מהי עמדתו של משרד הבטחון והאם יענה רוה"מ לדרישות יהדות התורה.
לידיעה המלאה לחצו כאן

שינוי גודל גופנים