ביום ב', 9 במאי 2022 ח' באייר תשפ"ב, שבה הכנסת ה-24 מפגרת החורף לפתיחת כנס הקיץ. זאת בעוד שבזמן הפגרה איבדה הקואליציה את הרוב בכנסת לאחר שח"כ עידית סילמן (ימינה) הודיעה על פרישה מן הקואליציה. נוסף על כך, לאור המצב הביטחוני והאירועים שהתרחשו בהר הבית הודיעה מפלגת רע"ם כי היא מקפיאה את חברותה בקואליציה. מצב זה עלול לגרום לקשיים בקידום חקיקה מצד הממשלה ולהביא לחיזוקה של האופוזיציה בניסיון להפיל את הממשלה בהצבעות אי אימון או בפיזור הכנסת.
על כל אלה, חזרה הכנסת לפעילות ולאחר בוקר שבו התקיימו דיונים בוועדות הכנסת, התכנסה מליאת הכנסת לדון בהצעות אי-אמון בממשלה ובנושאים נוספים שעל סדר היום. ח"כ מאיר פורש (יהדות התורה) התייחס בנאומו למדיניות הממשלה בנושאי דת ומדינה והשינויים בסטטוס קוו:
"זו ממשלה שמרגע הקמתה מנסה לפגוע בסטטוס-קוו, בכל נושא שקשור לזהות היהודית שלנו, ולשנות סדרי בראשית. זו ממשלה לא לגיטימית שמסוכנת לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. אני רוצה לדבר על כמה ממשרדי הממשלה. ניקח לדוגמה את משרד התקשורת. עם ישראל מכיר רק רפורמה אחת שהמשרד עשה: הרפורמה בקומה הכשרה. לא מדובר בניסיון להוריד מחירים בחבילות התקשורת בעבור ציבור מסוים, שבחר מתוך דאגה וחינוך לילדיו –להיות בקומה הכשרה. כל המטרה היא ניסיון לכפות את החילוניות ולפגוע בדרך החינוך של הציבור החרדי. אני אגלה לכם כאן שהיו גורמים מקצועיים במשרד התקשורת שהיו נגד הרפורמה הפוגענית הזו,שהשר הציע. רק קצת רצון טוב מצד השר, והוא היה מגיע לפתרון ולא היה פוגע בדרך החינוך של הציבור החרדי. לא בכדי ראינו שגם מי שהגיש את הבג"ץ נגד הקומה הכשרה, היו התנועות הרפורמיות.
אנחנו יכולים לראות לאורך כל הדרך שהממשלה שמה את כל כובד משקלה, מתחילת כהונתה, כדי לפגוע בסטטוס קוו שהיה נהוג כאן 74 שנים: שרת התחבורה בניסיון להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, משרד הדתות בפגיעה והחלשת מוסד הרבנות הראשית וברבנים הראשיים, תוך פגיעה בכשרות וניסיון להביא חוק גיור שיכול להביא שואה רוחנית על עם ישראל. ברוך השם, הצלחנו למנוע את הגעתו להצבעה במליאת הכנסת, כאשר חברי הקואליציה הבינו שאין לזה שום סיכוי לעבור ראינו גם את הניסיונות לפגוע בזהות היהודית, עם אותו רביי רפורמי שעומד בראש ועדת החוקה, שניסה לקדם בכל כוחו את מתווה הכותל על אף שמבחינתם לכותל אין שום משמעות".
על התנהלותה של האופוזיציה אמר ח"כ יוסי שיין (ישראל ביתנו):
"אנחנו רואים פה לשון שלוחת רסן. אנחנו רואים פה אירועים שהם באמת יוצאי דופן מבחינת קיצוניותם. שמענו היום את הלשון שלוחת הרסן של חבר הכנסת פינדרוס, שמענו את סמוטריץ' מדבר על זה שהוא יסמן מי ייכנס לבתי כנסת. זה בלתי נסבל בשיח הציבורי".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ביקר את שר התקשורת על הרפורמה שמוביל בתחום הפלאפונים הכשרים:
"כל פעם אמרו לנו, כאשר היינו מבקשים על נושאים של סטטוס קוו בנושא דתי שזו דמותה של המדינה, צביונה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אמרו לנו: חיה ותן לחיות. בא שר התקשורת במין התנשאות כזאת, ואומר לנו החרדים איך לחיות. אנחנו לא מבקשים שיבואו לציבור הכללי ויגידו לו: תשמע, אתה תיקח פלאפונים עם קומה כשרה. לא. כל אחד שינהג כפי רצונו. אבל תן לנו, לציבור החרדי, לחיות כמו שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו, כמו שאנחנו חיים. בא יועז הנדל במין התנשאות כזאת, רשעות, ומכריח אותנו. הרי אצלנו תלמידים ותלמידות לא יחזיקו פלאפונים".
שר התקשורת יועז הנדל (תקווה חדשה) השיב לח"כ גפני:
"חבר הכנסת גפני דיבר כאן על "חיה ותן לחיות". חבר הכנסת גפני לא רוצה באמת "חיה ותן לחיות" לגבי הטלפונים, הוא רוצה "חיה ותן לשלוט". כי מי שירצה טלפון כשר, יהיה לו טלפון כשר. אבל הוא רוצה לשלוט גם על האחרים. בניגוד לספין התקשורתי שאולי עובד, אני לא יודע בעיתונות החרדית, זה לא לקבוע כיצד החרדים ינהגו. להפך. אני מכבד את אזרחי ישראל החרדים, ואני שמח מאוד שיהיו להם כמה שיותר תשתיות תקשורת, בניגוד למה שהיה בשנים הקודמות, ושיעשו מה שהם רוצים. אבל שאף אחד לא ישלוט עליהם, למעט צעירים מתחת לגיל 18. כל הרעיון הוא שמי שירצה יבחר לו כשרות אחרת ויוכל לנייד את המספר אם הוא ירצה, ולו יהיה חופש בחירה ולא לעסקנים חופש שליטה, זה הכול. ואני יודע שזה מרגיז, אבל אני לא מוכן שתהיה אוטונומיה במדינת ישראל שבה במקום אחד יחליטו על אחרים חבורת עסקנים, ובמקום אחר, אנחנו – כל הציבור הכללי יוכל לבחור מה שהוא רוצה. ואני יודע שזה מפריע וכואב".
כשהצעת חוק כלי ירייה הועלתה בפני המליאה בקריאה ראשונה, בנאומו התייחס ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) לחתימתו של השר לשרותי דת מתן כהנא (ימינה) על עדכון התקנות לבחירת רבני ערים:
"התקנות החדשות באות בסך הכול לאפשר בחירת רב במקומות שבהם לא נבחר רב במשך שנים. נשמע טוב, לא? אצל המנכ"ל שלו כבר אפשר לשמוע במרומז את מה שמלמד על המגמות של התקנות. מנכ"ל המשרד לשירותי דת אמר שהתקנות יאפשרו לבחור רבנים, ואני מצטט: תוך מתן דגש לצרכים המקומיים והתאמה טובה יותר בין אופיו של הרב לקהילה הרלוונטית. מילים יפות שבאות לכסות על רצון ברבנות מאוד מאוד מסוימת.
על פי התקנות החדשות, כהונת רבני הערים תוגבל לקדנציה בת עשר שנים, עם אפשרות הארכה על ידי מועצת העיר דבר שעלול להוביל את הרב המקומי לנסות ולמצוא חן בעיני הפוליטיקאים המקומיים, שבהם תהיה תלויה הארכת כהונתו. כמה רבני ערים ותיקים יודחו בעקבות התקנות, והעיקר הוא השינוי בגוף הבוחר: על פי התקנות של השר כהנא, הכוח לקביעת חברי הגוף הבוחר עובר אל הפוליטיקאים המקומיים ואל השר לשירותי דת, ואילו כוחם של נציגי בתי הכנסת – כלומר, של הציבור שמבין את ערכו וחשיבותו של רב גדול בתורה וביראת שמיים נחמס.
באופן מאוד לא מפתיע, מי שמיהרו לברך על התקנות הללו הם הגופים שנמצאים בקצה הליברלי של הציבור הדתי-לאומי, אם לא מעבר לו. גופים כמו מכון הרטמן וכמו נאמני תורה ועבודה שאת קידומן הם דחפו במשך השנים. ללמדך שהשר כהנא, כמו שאר חברי מפלגתו והקואליציה, הם בסך הכול שליחים של גופים רדיקליים כמו הקרן לישראל חדשה ושאר הגופים".
