הכנס, התקיים ביוזמת התנועה הרפורמית, התנועה המסורתית וחברי הכנסת: נחמן שי (המחנה הציוני), סגן השר ח"כ מייקל אורן (כולנו), ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), ח"כ רחל עזריה (כולנו), ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) וח"כ מסוי רז (מרצ).
ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "אנחנו חשבנו לנכון, ביוזמתם של התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית, שטוב שהכנסת תקדיש זמן לסוגיה ותיתן קול וביטוי כדי לחשוב איך אנחנו מחברים את הקצוות לקראת אולי פרק חדש ביחסים שבין הקהילות השונות והזרמים השונים למדינת ישראל. זה לא יכול להסתכם רק בדיבורים אלא צריך לחשוב על מהלכים יותר מעשיים ומהותיים. אני רוצה להסתייג מהדברים שנאמרו על ידי רבנים מסויימים שחיפשו הגדרות אחרות למילה בית כנסת. הטקס היה יהודי בבית כנסת יהודי".
ח"כ שרן השכל (הליכוד): "כשיש גילויי אנטישמיות בכל העולם וכשיש רצח של יהודים אף אחד לא שואל אם אתה רפורמי, אורתודוכסי או קונסרבטיבי. הדם שלנו שווה וכל עוד הם הצליחו לרצוח אחד מאתנו מבחינתם המשימה הושלמה. אנחנו כיהודים לאורך הרבה מאוד שנים נרדפנו וכל פעם היה תירוץ אחר כמו הדת והנראות שלנו כעם, אבל האנטישמיות הזאת עברה מן העולם. האנטישמיות הזו של הסטיגמות ושליבתה את השנאה כלפי יהודים בשנים האחרונות יש עלייה מאוד מאוד חדשה בהמשך הגילויים האלו. אנחנו רואים יותר ויותר קבוצות שמשתמשים באנטישמיות העתיקה הזו אבל יש תירוץ חדש והתירוץ הזה זה ישראל".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אנחנו נמצאים בתקופה בה התפיסה של היהדות והלאומיות הן מאוד צרות, סגורות ומדירות. הדבר הזה מאוד בעייתי קודם כל ברמה האונטולוגית גם ליהדות וגם למושג לאומיות. ברור לי לגמרי שכאשר זוהי העמדה המובילה של ממשלת ישראל שבה נמצאת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם, יש על זה השפעה על הקהילות השונות בעולם. זוהי בוודאי בעיה לקהילות יהודיות בעולם כאשר המקום שבו נמצאת הקהילה הגדולה היהודית בעולם לא מוכנה לספור אותם כשווים. הבעיה הזאת היא גם בעיה של החברה הישראלית. הרוח הזו היא רוח שפוגעת בחברה הישראלית ביכולת לקבל תפיסות שונות".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אני מאותן ילדות שהיהדות פספסה אותם. אני בחרתי בבית כנסת רפורמי לא כדי לחזק את הזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי. בחרתי בשבילי ובשביל ילדי כי רציתים שהם לא יהיו מנותקים מהיהדות כמו שאני גדלתי. המאבק הזה הוא בשבילי, בשביל הילדים שלי ובשביל רוב החברה בישראל. כואב לי שאנחנו פתאום מתעוררים ומדברים על אחדות וחשיבות הקשר רק אחרי אירוע כזה. אנחנו צריכים רוצח כדי להזכיר לנו שכולנו אותו עם ודרוש שוויון? אני פה ואמשיך להילחם למען כל התנועות וכל הזרמים אבל המטרה היא בסוף החברה בישראל והחברה שלי כדמוקרטית ויהודית".
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) "אחים אנחנו ואנחנו נעשה ככל שביכולתנו להביא ולהנכיח את המציאות הזאת. ואהבת לרעך כמוך זה לא סלוגן אלא עבודה עצמית. הדעות אכן מרובות ואני רוצה להכניס את המילים "שיחה" ו"אהבה" לתוך המשוואה הזו. יש לנו הרבה מה לתקן ולעשות בתוך החברה בישראל אבל אנחנו חברי הכנסת לא תמיד יודעים איך הדברים מתפרשים בחוץ. אנחנו נמשיך לעשות את הכל כדי שיהיו הרבה יותר שיתופי פעולה כמו מתווה הכותל כדי שכולנו נוכל להרגיש שזה הבית שלנו".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "טעות היסטורית של הציונות הדתית, שאני חלק ממנה, היא חוסר ההכרה בזרמים השונים ביהדות. לצד ההערכה לשר החינוך על הנסיעה לפיטסבורג, המעשה הכי נכון הוא להכיר במתווה הכותל ובגיורים. אני חושב שהעניין הזה הוא לא לטובת הרפורמים והקונסרבטיבים, אלא לטובת מדינת ישראל."טעות היסטורית של הציונות הדתית, שאני חלק ממנה, היא חוסר ההכרה בזרמים השונים ביהדות. לצד ההערכה לשר החינוך על הנסיעה לפיטסבורג, המעשה הכי נכון הוא להכיר במתווה הכותל ובגיורים. אני חושב שהעניין הזה הוא לא לטובת הרפורמים והקונסרבטיבים, אלא לטובת מדינת ישראל. אם אנחנו לא נדע להגדיר מהי משמעות הזהות יהודית גם למי שמגדיר את עצמו היום כחילוני, אנחנו לא נהיה במזרח התיכון".
ח"כ רחל עזריה (כולנו): "יהדות התפוצות זו המשפחה שלי ונכס עצום עבור מדינת ישראל. הקונסרבטיבים והרפורמים הם שני זרמים מאוד חשובים. אני אורתודוכסית ויש חילוקי דעות אבל תמיד במשפחה יש חילוקי דעות והם טובים. השאלה היא איך אנחנו מאפשרים לכל המחלוקות לחיות ביחד. היום בישראל אנחנו עסוקים בעיצוב יהדות ישראלית וזה מה שאנחנו חווים כולנו פה ביחד. התהליך הזה לצערי לא נעשה בצורה נעימה, אנחנו לא יושבים ביחד ודנים באיזה סוג של יהדות אנחנו רוצים. מדינת ישראל תכיר בזרמים זו הבשורה הטובה. הבשורה הרעה היא שזה יקח עוד זמן".
ח"כ מוסי רז (מרצ): "למרות היותי חילוני, אני מזדהה עם הזרמים הקונסרבטיבים והרפורמים ועם המאבק לחופש דת ומדת, ולחירות הקולקטיבית. אנחנו צריכים לעשות הכל על מנת שכל הזרמים בישראל יקבלו הכרה וצדיק איש על פי אמונתו יחיה".
ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "אני מכירה את הקהילה המסורתית מהמון רבדים גם מכאן בכנסת בכל המאבקים שאנחנו שותפים אליהם וגם אישית כחברה כקהילה בפרדס חנה כרכור. כשקרה אותו אסון הוזמנתי לקהילה מסורתית בלונדון. זה עצוב שבדם אנחנו מסמנים את הגבולות של העם היהודי אבל יותר היה לי עצוב לראות כמה חשוב לקהילות הקשר עם העם היושב בארץ ישראל. רב שאומר שזה לא היה בית כנסת אלא "מרכז פעילות" פשוט לא ראוי להיות רב ראשי של מדינת ישראל ולקבל משכורת מהציבור. בעייני זאת הייתה נקודת שבר שבאותו האירוע אלה היו המסרים והאמירות שיצאו מכאן. הדיון צריך לעבור אל תוך החברה הישראלית ולא בין הקהילות לבין מדינת ישראל".
ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "חלק מהתפקיד של מדינת ישראל לא נוגע רק לאזרחיה. חלק מהתפקיד שלה זה האפשרות לתת לגיטימציה לכל יהודי העולם לחיות את היהדות שלהם כפי שהם רואים לנכון. העובדה שדווקא כאן בבית, יהודים לא יכולים לחיות את יהדותם כמו שהם רוצים והעובדה שאנחנו שומעים נציגים רשמיים של המדינה מדברים כנגד הזרמים השוני, הם אלה שמשדרים החוצה את המסר המסוכן הזה. אנחנו סותרים לחלוטין את התפקיד שלנו פה במדינת ישראל. אנחנו חייבים להמשיך להיות מגדלור מוסרי".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "יש הרבה בורות בקרב הציבור הישראלי בנוגע ליהודי התפוצות בכלל ויהודי ארצות הברית בפרט. כשהייתי עם בן זוגי בארצות הברית עם התינוקות שלנו שרק נולדו ורצינו ללכת לבית כנסת ביום שישי, הבית כנסת שמצאנו לא היה אורתודוכסי אבל החיבוק והאהבה שקיבלנו שם זה משהו שאני ואלון לא נשכח לעולם. אחרי שהתחלתי לכהן כחבר כנסת התחלתי באמת להכיר את הקהילות השונות בתפוצות והלוואי ויותר ישראלים היו נחשפים לזה. אלה אנשים שנחלו הרבה אכזבות. אנחנו צריכים לחבור יחד כל הצדדים הפולטים כדי שסוף סוף נהיה ראויים לתואר מדינת היהודים- מדינת כל היהודים".
יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג: "יש איזשהו תסכול אל מול קיר שאנחנו כל הזמן חוזרים ונתקעים בו. שני האירועים האחרונים של כנס הפדרציות בתל אביב והטבח בפיטסבורג מסמנים זרמים שהם כבר לא תת קרקעיים .מנגד, יש עצימת עיניים של ממשלת ישראל בכל הנוגע להכרה בזרמים בסוגיות שונות מהכותל ועד הגיור, ובמקביל נפער פער פוליטי הולך וגדל בין מדיניות הממשלה לבין הקהילות היהודיות".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "הבן שלי עלה לתורה בבית כנסת אודתודכסי בתל אביב והילדים שלי מקבלים את התורה בקהילה רפורמית בתל אביב. אנחנו נתמיד ונהיה אתנים בתמיכה אבסולוטית בקהילות שלכם שספגו אבדות קשה בבית כנסת. יכול להיות שזה יקח עוד כמה דורות כדי שכולנו נוכל לרוות נחת מהמושג יהודי הוא יהודי הוא יהודי".
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "החברה הישראלית היא הרבה יותר פתוחה ממה שנדמה. הבעיה היא בממשלת ישראל ובפוליטיקה הישראלית הבעיה היא בנושא הזה כמו בעוד נושאים אחרים יש פער בין הציבור לבין הנציגים שלהם. רוב מוחץ בציבור רוצה חופש מדת ונישואין אזרחיים. בתוך מדינת ישראל יש אנשים שמוגדרים יהודים על פי חוק השבות אבל לא יכולים להתחתן פה. זה לא פחות מטרגדיה שמדינת הלאום היהודי לא מכירה בחלק מהאזרחים שלה".
יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד: "כל עוד לא יעבור מתווה הכותל ויתוקן חוק הגיור אנחנו נמשיך לעשות עוול לעצמנו כמדינה וכחברה. אנחנו לא נשקוט ולא ננוח עד שכל הזרמים יוכרו על ידי ממשלת ישראל".
ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני): "המילה היא סובלנות השונה וקבלת האחר. הסוד הוא בפתיחות והקבלה רב המחבר בינינו מבין השונים בניניו. אנחנו חייבים להכיר באמונתם ודרכם של כל זרמי היהדות".
ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "ביכולתה של מדינת ישראל להפעיל את הקשרים הבינלאומים שלה ולייצר שכפצ מדיני למען המדינה, בעזרת יהודי התפוצות".
חברי כנסת נוספים שהשתתפו בכנס אך לא נאמו: ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני).
