היום, שלישי 15.12.2020 השדולה ליחסי הדת והמדינה בישראל בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התכנסה לדיון ראשון בנושא.
בדיון נכחו בין היתר ראשי הערים של עיירית רמת גן וגבעתיים, סגנית ראש עיריית תל אביב מיטל להבי וארגוני חברה אזרחית מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, עתים, נאמני תורה ועבודה ועוד.
ראש השדולה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) פתחה את הדיון ואמרה:
"הנושא של דת ומדינה בקורונה הציג לנו את עומק המשבר בסוגיה הזאת. למשל נושא התחבורה הציבורית בשבת. גם בנושא הגיור, שבג"צ קיבלו בשבוע האחרון החלטה בנושא. זה נושא כאוב ונוגע להרבה אנשים בארץ. כפי שאתם יודעים כבר לפני שנתיים נכתב מתווה והצעות חוק של כל מיני ארגונים ולמרות זאת ממשלת ישראל לא מתקדם בנושא. זה נושא שיכול להוסיף קרע נוסף למציאות שלנו. מפה אני יכולה רק לפנות לממשלת ישראל שיקדמו את הנושא הזה כי הוא קרוב לליבנו. בנושא החתונות, אנחנו יודעים שעם ישראל רוצה שינוי ואנחנו עומדים במקום ולא נותנים להם פתרונות ושולחים אנשים להתחתן בחו"ל. יש לנו 400 אלף ישראלים שלא יכולים להתחתן בארץ על פי חוק. זאת הזכות הבסיסית והטבעית של האזרח להתחתן במדינה שלך. נושא של אמון הציבור ברבנות הראשית, זה לא סוד אבל אני משתמשת בנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2017 שמראה כי 80% אינו מביע אימון במערכת הרבנות הראשית. אני מאמינה בעיקרון של חיו ותנו לחיות. אנחנו צריכים להיות ביחד כעם אחד אבל יש הבדל בתרבות ובחיי קהילה אבל עדין כולנו צריכים להיכנס תחת אלונקה אחת למען המדינה והעתיד שלנו. אני לא מציגה את הנתונים הללו כדי להתריס או לעורר ויכוח זול ומלוכלך אבל זאת המציאות וחייבים לשים את זה על השולחן. אלה פחות או יותר הנושאים שרציתי להעלות על סדר היום והיום אנחנו בהתכנסות ראשונית בנושא".
יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן :
"אני מצטער שמפלגות מהצד הימין הפוליטי לא לוקחות חלק בדיון היום. כחבר בשדולה אנחנו לא פועלים נגד הלכה אלא מתנגדים בשימוש פוליטי של ההלכה. הדוגמא אולי הכי בולטת זה נושא הגיור על ידי רבני עיר. הרי גם במשא ומתן קואליציוני שניהלנו לפני שנה נבע שרבני צהר חס וחלילה יקבלו זכות לגייר אנשים במדינת ישראל. אני לא מכיר רב עיר אחד שהוא לא אורתודוכסי שלא קיבל הסמכה פה בארץ ומאז 1967 רבני עיר קיבלו את הזכות לגייר כמו שיש להם זכות לחתן לקבור וכו'. הזכות היחידה שלקחו מרבני העיר זה הזכות לגיור וזה לא קשור להלכה אלא למאבקים פוליטיים בין רבנים והממסד החרדי נגד רבני צהר. הייתי מצפה לקבל תמיכה וסיוע בנושא ממפלגת ימינה אבל משום מה הם בורחים לגמרי מהנושא. הנושא של לימודי ליב"ה אני לא יודע איפה קבעו שזה נוגד את ההלכה והמקורות. נכון להיום מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שממנים מערכת חינוך שאוסרת על הילדים ללמוד מתמטיקה אנגלית ומדעים. מועצות דתיות הפכו לשירותי מפלגות. בעייני הן חייבות לכפוף למחלקה בכל עירייה כמו מחלקת תרבות ורווחה".
ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן):
"היהדות נתפסת כמשהו שיש סביבו המון שחיטות הוא לא הופך את המדינה הזאת ליותר יהודית. יש לא מעט מפלגות שרואים עין בעין איך מייסדים יהדות שהיא ממלכתית וריבונית ומתמודדת על המציאות של מדינת ישראל. אנחנו נמצאים בתוך תהליך ולתהליך הזה צריך הרבה מאוד שותפים".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו):
"חשוב לי לומר כמה מילים בשדולה הזאת. אני אדם מסורתי ואדם שהדת היהודית חשובה לו ודווקא בגלל זה אני חושב שהשדולה הזאת חשובה. העובדה שלאורך השנים ההנהגה הישראלית נתנה לקבוצה קטנה מאוד ביהדות שהיא הקיצונית ביותר, עד כדי כך שמבחינתם הרבנות הראשית היא הגוף שבאמצעותו אפשר להמשיך לשלוט באחרים. ליהדות יש כל כך הרבה דברים שחבל שהציבור הישראלי לא מכיר ומתרחק מהיהדות כי מי שנתנו לו את המונופול לשלוט ביהדות במדינה הם הקיצונים ביותר. בהקשר הזה צריך להעביר את האחריות של שירותי הדת לעיריות כי אצלם נמצא המידע. כשיהיו מחלקות בתוך העירייה העלות תהיה נמוכה יותר ויקבלו שירות טוב יותר".
ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו):
"לקחו את הציבור החילוני הפכו אותו לנטול ערכים ועכשיו אפשר לזרוק עליו ערכים דתיים. אם נלך לבתי הספר נראה עמותות דתיות שעושה מהלך של הדתה. אנחנו רואים את תהליכי ההדתה בבתי הספר, בצה"ל לצערי בצורה מאוד קשה ואח"כ זה עובר לחיים האזרחיים בעיריות בנושא של שבת ונישואין. אני בא ואומר הגיע הזמן שהמדינה תצא לנו מהחיים ומהצלחת. לא תיקבע לנו את אורך החיים. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שכל אחד מאיתנו יודע לכבד את הערכים של השני. יהדות זה תרבות ולא רק דת אורתודוכסית זה מקומם ונגד זה צריך להילחם על עתיד המדינה והאופי שלה. החזון הציוני לא דיבר על הקמת מדינה דתית אורתודוכסית אלא מדינת היהודים על כל הגוונים. כדי שנלמד לחיות ביחד אנחנו צריכים להגיע למצב שהפוליטיקאים החרדים מנותקים ממנגנוני השליטה".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) אמר:
"הבנות שלי לומדות במסגרת דתית ואני שמח שהן מקבלות ערכים יהודים. גם אני גדלתי על ערכים יהודים ואני צם מגיל 12 ביום כיפור אבל אני רוצה להחליט איך השבת שלי צריכה להיראות. תשאירו לאנשים את האופציה לחיות ולקיים אורך חיים כפי שהם רואים לנכון".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) אמרה:
"זה נושא כל כך מרכזי בחיי מדינת ישראל והחשיבות של התיקון בו הוא גדול. הנושא הזה הוא בנפשנו ובנושא הזה אנחנו כושלים. הבעלות שיש לממסד האורתודוכסי על כל סוגיות הדת והדמינה בישראל, הדבר הכי טרגי שקרה מזה זה הפגיעה ביהדות, העובדה שמדינת ישראל היא המקום עם היהדות הכי תקועה במקום שתהיה פריחה והתחדשות. בארצות הברית אנחנו רואים דברים מדהימים שקורים. הדבר השני העגום הוא שמדינת ישראל היא המקום היחידי בעולם שבה לא כל היהודים והיהודיות מוכרות באותו האופן ומקבלים שוויון. כמה נורא זה. לעניין הנישואין, יש ציבורים שלא יכולים לאפשר לעצמם לא ללכת לרבנות ואני לא יכולה להפקיר אותם שהם יאלצו למצוא את עצמם לפעול במקום שהוא פטריכאלי ולא עקבי. הפתרון חייב להיות ביטול המונופול של בתי הדין הרבניים והרישום של הנישואין חייב להיות אך ורק אזרחי בידי המדינה ואחרי שנרשמת כנשוי אתה יכול להתחתן אצל איזה רב שתרצה. ברגע שיהיו אופציות המערכת תשתכלל".
רקפת גינסברג מנכ"לית התנועה המסורתית:
"כאישה שמובילה תנועה דתית אנחנו מציגים יהדות הלכתית ומודרנית. הקהילה המסורתית מחזיקה קהילה בשטח כ90 קהילות בחרבי הארץ ובעצם נותנת שירותי דת וליווי פלורליסטי יהודי ומסורתי לקהילות ברחבי הארץ במטרה לאפשר יהדות פלורליסטית לציבור הישראלי. רבנים במדינת ישראל הם חרדים או אורתודוכסים והדרך היחידה לקבל שירותי דת זה דרך לא פורמלית שאנשים בכספה ממנים את השירותים הללו. המשמעות בכלל של קהילות בטח בעידן הקורונה זה די ברור לנו שזה סיפור מאוד מרכזי ביכולת שלנו להתמודד. האינטרס של הביחד הוא מגוון והאינטרס שלנו כחברה שיהיה בה מגוון ומגוון הוא כוח. ככל שיהיו יותר אפשרויות הן יהיו גמישות יותר. המגוון יאפשר לנו כחברה לקיים יהדות בריאה יותר".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) סיכמה את הדיון ואמרה:
"הנושא הזה מעלה הרבה עניין. והעלנו הרבה נושאים שכל אחד הוא עולם ומלואו. אנחנו נגענו בשלל הבעיות שיש בתחום רק על קצה המזלג. תקופת הקורונה היא הזדמנות ששמה לנו בפרצוף את השסע הדתי והבעיות הפנימיות".
