יהודי אתיופיה חוגגים את החג הסיגד בירושלים, ח"כ שמעון סולומון: "בימים בהם צצים רבנים הזויים המנסים לערער על יהדותינו- זוהי התשובה שלנו"

את הדברים כתב ח"כ סלומון בעמוד הפייסבוק שלו לרגל חג הסיגד שחל ביום חמישי (20.11.14).  גם ח"כ פנינה תמנו- שטה שנכחה באירוע כתבה על המאורע כי "תפילה לשלום ירושלים נישאה באוויר מפי הקייסים ונשיא מדינת ישראל, ומראה מרגש בכל עבר של הורינו בלבוש מסורתי מתפללים לאל לימים טובים יותר." יהודי אתיופיה אשר חגגו את חג הסיגד- המסמל את הכמיהה לשוב חזרה לישראל, עולים לכותרות אך לא תמיג הנושאים מקבלים תשומת לב ראויה, כך הצעת החוק שהוגשה בכנסת הקודמת לשילוב הקייסים במערכת הרבנות הראשית (הצעה שהוגשה ע"י ח"כ לשעבר שלמה מולה) וכך גם הסוגיה אליה נחשפנו בספטמבר בה רב העיר פתח תקווה סרב לרשום לנישואין בני זוג מהעדה.

להלן התבטאויות חברי הכנסת בנושא חג הסיגד:

ח"כ שמעון סולומון:

"חג הסיגד מסמל יותר מכל את הגשמת חלומם של אבותינו להגיע לציון. באתיופיה סימל הסיגד את הסגידה לירושלים, וכאן את ההודיה על שהגענו והגשמנו את החלום.

ישנם אתגרים רבים בדרכנו, אך אם משימתם של אבותינו הייתה להגיע לארץ הקודש, הרי שמשימתינו היא לגרום נחת ולהעלות חיוך על פניהם כשיראו אותנו מצליחים, כל אחד בתחומו ובמקומו.

לסטטוס המלא בעמוד הפייסבוק של ח"כ סולומון, לחצ/י כאן

ח"כ פנינה תמנו- שטה:

"בצל האירועים הקשים בירושלים, הגענו אלפים כדי לציין את חג הסיגד כמדי שנה בארמון הנציב ובכותל המערבי.

זו ההוכחה שאין בלבנו רתיעה וירושלים לנצח תישאר חזקה! "

 

לסטטוס המלא בעמוד הפייסבוק של ח"כ תמנו- שטה, לחצ/י כאן

השר אורי אריאל:

"בדור שלנו זכינו לקיבוץ גלויות של עם ישראל מכל העולם, וזכינו לראות את אחינו האתיופים חוזרים גם הם לארץ. הם צעדו אלפי קילומטרים ברגל, במסע קשה מאין כמותו, כדי לעלות חזרה לארצנו, במסירות נפש!

 

זכיתי להיות שותף פעיל במשך 20 שנה בסיוע למשפחות יהודיות מאתיופיה להגיע אלינו לישראל ומאז אני מחובר לחג ומשתדל לחגוג אותו שנה."

לסטטוס המלא בעמוד הפייסבוק של השר אריאל, לחצ/י כאן

בספטמבר האחרון נחשף כי הרב הראשי הספרדי לעיר פתח תקווה מסרב לרשום לנישואין את בני העדה האתיופית בעירו, החשיפה עוררה תגובות רבות בניניהם של ח"כ יואל רזבוזוב שמחה על הדבר באומרו כי " לא ייתכן שברבנות הראשית, רבנים בערים מסוימות ינהגו בדת כאילו היא שלהם. צריך לזכור שמדובר בקהילה שעלתה לישראל במסגרת חוק השבות, ואותם מתלוננים הצליחו לבסוף להירשם ברבנות בערים אחרות. אם תגובת הרבנות הראשית, למכתבי, לא תספק, אכנס דיון בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, בהם הגופים הרלוונטיים יצטרכו לתת את התשובות לדבר. בכוונתי לא להניח לנושא ולעשות הכל בכדי למנוע את ההפליה שנוצרה בתוך הרבנות הראשית בין העיר פתח תקווה לשאר הערים בישראל".

לידיעה המלאה אודות סירובו של רב העיר פתח תקווה לרשום לנישואין את בני העדה האתיופית, לחצ/י כאן

 

בשנת 2012 הגיש ח"כ לשעבר שלמה מולה הצעת חוק לפיה יש להכיר בהנהגה הדתית של הקייסים (ראשי העדה האתיופית) כשוות מעמד בממסד הדתי.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי קהילת יהודים יוצאי אתיופיה חיה בישראל כבר למעלה משלושים שנה. מתחילת התקופה לא הוכרה ההנהגה הדתית של הקהילה כשוות מעמד בממסד הדתי, זאת למרות שקהילת יהודי אתיופיה מהווה חלק משמעותי בחברה הישראלית. הקהילה נתקלה ועודנה נתקלת בקשיים רבים מול הממסד הדתי במדינה. לצורך פתרון הבעיות הללו והקלת הקשיים ישנו הכרח לשלב בממסד הדתי את המנהיגים הרוחניים של הקהילה, הידועים בכינויים "קייסים"

להצעת החוק המלאה לחצ/י כאן

 

שינוי גודל גופנים