להלן עיקרי הדברים מתוך הוועדה:
ח"כ משה גפני: מבחינתי חוק עוקף בג"צ הוא לא דבר פסול. הצ"ח הזאת לא באה לשנות דבר וחצי דבר, היא איננה מתערבת בטובלים ובטובלות. מטרתה להשאיר את הססטוס קוו הקיים כפי שהיה בטרם החלטת הבג"צ.
אם הייתי לבד בעולם הייתי מרחיב את החוק הזה לעוד אלף ואחד נושאים.
ח"כ עליזה לביא: יש פה תחושה של הקלה וחוק שמביא לגאולת עולם, המציאות בשטח היא שייפגעו אזרחים ואזרחיות של מדינת ישראל. אני לא מבינה איך חוק כזה יכול להתכתב עם החלטת בג"צ. האם היועמ"ש יוכל להגן על הצ"ח הזו?
מה יקרה לנו עם מתגיירות שרוצות לבוא ולטבול? מתגיירות שלא באות באמצעות בתי הדין של המדינה?
מה יקרה עם אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל שהחוק הזה נכתב נגדם. למה לא מובא בדברי הסבר שהחוק הוא נגד XYZ ?
רחל עזריה מכשירה את החוק הזה, יכולתם למנוע את זה.
בעניין ההצעה להקים מקוואות לתנועות, עד היום לא דיברו עם התנועות, לנוכח המציאות הישראלית וההשלכות החמורות של ההתנהלות כולל על אחינו מעבר לים, אני לא מאמינה בכוחה של הממשלה, ואנחנו כך מחוקקים חוק לא שויוני, חוק שמטרתו לפגוע ולא לאפשר.
ח"כ אכרם חסון: אני הגוי היחידי שנמצא בישיבה הזו. כגוי שיש לו קשר באמצעות יתרו למשה רבנו, אולי יש לי סיכוי לגשר בין היהודים. אבל הבנתי שאין לי סיכוי.
ח"כ תמר זנדברג: יש פער חסר תקדים בין נוסח החוק לבין המהות והמשמעות שלו. ח"כ גפני הצליח להביא משפט שלא אומר כלום ומאחוריו עומד עולם שלם של אפליה. המשמעות היא חוק עוקף בג"צ, מדיר, מפלה.
לצערנו הרב הגעת לפשרה רקובה עם אלה שמייצגות את הנשים האורתודוקסיות בקואליציה, על הגב של הרפורמים והקונסרבטיבים היהודים.
למה צריך חוק אם הוא לא משנה את המצב הקיים? בשביל להבטיח שירות ממלכתי שויוני? בשביל זה צריך ללכת לרב?
כל המציעים הם גברים, ולצערנו גם חברת הכנסת שולי מועלם חתומה על החוק. הפקרתם את החברות והחברים שלנו. בימים כתיקונם כולנו בסולידריות עם הפלורליזם היהודי, ולמען שלמותה של הקואליציה הפקרתם את השותפים שלנו.
אתם מייצגים זרם צר ביהדות, ובטעות אתם קיבלתם את המפתח.
ח"כ יעל כהן פארן: אני חברה ופעילה בתנועה המסורתית, אני מקווה שאף אחד לא יצא מהחדר כשאני מדברת, ואני גם מקווה שלא תצאו כשנציגי התנועות ידברו.
זהו כתם שחור על ספר החוקים במדינת ישראל. 20% מהמתגיירים בישראל מתגיירים בתנועות, וגם ככה הם מופלים לרעה.
ח"כ קסניה סבטלובה: כאשר מדברים על כלל הקהילות היהודיות, מתכוונים לכלל העם היהודי באשר הוא.
כאשר מתייחסים כתת אדם לאותה קבוצת אוכלוסייה, כמובן שייצאו חוקים כאלה.
אתם חייבים לחזור בתשובה בעניין הזה. עד שזה יקרה נמשיך לריב על חוקים שאין להם תוחלת.
ח"כ מיכל בירן: אני מודה שכשניסיתי להבין את החוק נתקלתי בבעיה. שאלתי שוב ושוב איך מה שכתוב קשור למה שמתריעים בפניו. אני מקבלת את הפרשנות שזה נעשה במכוון.
המדינה צריכה לשלם על המקוואות, לא כי חסר כסף, אלא כי זה דבר סימבולי.
ח"כ יהודה גליק: אני מברך את גפני על הקמת מקוואות לקהילה הרפורמית… החוק הזה נועד לדאגתו של גפני לקונסרבטיבים והרפורמים.
ח"כ אורי מקלב: אנשים שבכלל לא משתמשים במקוואות ומדברים עליו כעל מטונף, מלוכלך, בלניות מתנכרות. מה הם רוצים מהמקוואות? תלכו לבריכות שחיה.
ח"כ אליעזר מוזס: מי שבא כמתחזה, קבוצת ליצנים. תפתחו ותראו שהרבנים שלהם עושים בר מצווה לכלבים.
ח"כ דוד ביטן: החוק הזה אינו עוקף בג"צ, הוא פותר את הבעיה שבג"צ הפנה את תשומת ליבנו אליה.
ההסדר מקובל על היועמ"ש ועל משרד המשפטים.
ההסתייגויות שמתייחסות לתקופה של התשעה חודשים אינן רלוונטיות. זה פתרון משולב. היום אין בעיה להכנס למקווה, הבעיה היא רק בתהליך הגיור, כי הסוף זה טבילה.
אנחנו נקים, באמצעות הסוכנות, בין שניים לארבעה מקוואות. זה עלות כספית מאד נמוכה. קל מאד להקים וזה לוקח חודשיים שלושה.
אם ובמידה ולא נקים, לא נוכל להגן על החוק הזה בבג"צ.
כל חברי הכנסת החרדים, מציעי החוק, יצאו מן החדר כאשר דיברו נציגי התנועות המסורתית והרפורמית.
במהלך הדיון הוחלפו דברים קשים בין חברת הכנסת רחל עזריה לבין נציגי התנועה הרפורמית. נציגי התנועה הביעו אכזבתם מתמיכתה של ח"כ עזריה וסיעת כולנו בהצעת החוק, ח"כ עזריה התייחסה לבג"צ אחר בנושא הכשרות אשר הוגש ע"י המרכז הרפורמי לדת ומדינה ופגע, לדבריה, במיזם הכשרות הקהילתית, מהלך המהווה לדעתה פגיעה ביכולת לשתף פעולה.
העיתונאי והחוקר יאיר שלג, נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה, הביע את התנגדות המכון לקידום חוק זה.
בסיום הדיון המתוח נערכה הצבעה, ההסתייגויות השונות שהציעו חברי וחברות הכנסת מהאופוזיציה לא התקבלו.
החוק עבר קריאה שניה ושלישית בוועדת הפנים, ויעלה בקרוב להצבעה במליאה.
לנוסח החוק המלא
