הבוקר, שני 30.11.2020 התקיים בוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת בראשות ח"כ רם שפע (כחול לבן), דיון בנושא אתגרי ומאפייני זהות החינוך הממלכתי.
הדיון עסק ברובו בנושא כניסתן של עמותות דתיות אל מוסדות החינוך הממלכתי.
יו"ר הועדה ח"כ רם שפע (כחול לבן) פתח את הדיון ואמר:
"כידוע יש בישראל כמה זרמי חינוך והדבר הברור הוא שהכי מעט דיונים בכנסת ובתקשורת מתקיימים על החינוך הממלכתי שבעצם הוא זה שמכיל בתוכו את רובו של החינוך בישראל. כדאי לשאול את עצמנו שאלות קשות על האופי של החינוך הממלכתי, עד כמה החוק אפשר היום למשרד החינוך ולבתי הספר לשאול שאלות על התוכן והצוות. נוצרו פערים בשטח והדבר הזה מצריך דיון מעמיק בנושא ושאילת שאלות לגבי היחס שהמדינה מעניקה היום למוסדות החינוך הממלכתי. אתנו נמצאים היום נציגי משרד החינוך ואשמח שיציגו את הנושא מנקודת מבטם".
דליה פנינג סגנית יו"ר המכזירות הפדגוגית במשרד החינוך סיפרה על אופי החינוך הממלכתי כיום ואמרה:
"למערכת החינוך יש תחומים מסוימים שבהם יש הפרדה בין ממלכתי דתי לבין הערבי ויש נושאים משותפים שכל המגזרים לומדים עליהם. אני לא מזהה בעיה בחינוך הממלכתי. גם בתוך תכני הלימוד היום יש אוטונומיה. גם בחינוך הממלכתי יש הרבה קבוצות וזה לא מקשה אחת. היום במסגרת ה30% כל קבוצה יכולה לבחור להכניס תכנים מסויימים על פי ראות עיניהם אם זה בספרות או נושאים אחרים כך שאני לא רואה שיש שינוי ממה שהיה בעבר".
יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ אמר במהלך הדיון:
"אני שם רגע בצד את הבעיות היותר מבניות תקציביות למרות שזה בעייני היסוד לעניין. זאת אומרת האפליה הנמשכת של החינוך הממלכתי בעיקר מול החינוך הדתי והחרדי. אני מדבר על כל הדברים שמשפיעים על איכות ורמת הלמידה אבל את זה אני שם בצד באומרי שהחינוך הממלכתי סובל מהזנחה של שנים כי זה נחשב משהו כללי של כולם אז גם בכנסת אין מליצי יושר ואנשים שבאים ודורשים בשביל החינוך החילוני שהוא הרוב במדינה. מעבר לעניינים האלה יש את עניין התכנים. החינוך הממלכתי דתי למשל יש לו מעוצה ולכן הוא נהנה מאוטונומיה. החינוך הממלכתי הוא פרוץ ומשרד החינוך ופקידים שונים יכולים להכניס תכנים כפי שהם רואים לנכון. יש עמותות ותקציבים ופרויקטים לתוך מערכת החינוך הממלכתי החילונית תכנים דתיים וזה בניסיון להחזיר אותם בתשובה. אני רואה את מה שההורים מספרים. הורה חילוני ששולח את הילד למערכת ממלכתית לא רוצה שהילדים שלו ישמעו את הדברים האלה דרך כלל המקצועות. תנו לנו את הכבוד והאפשרות ללמד את הילדים שלנו בלי התכנים הדתיים וההטפות האלה. לצערי יש כאן גם כשל פוליטי שהעניין הזה נדחק לתחתית סדר העדיפויות".
ח"כ עפר כסיף (הרשימה המשותפת) טען:
"כן זה שיש הדתה זה ברור גם אם יש כאלה שצוחקים וההדתה נעשית יותר ויותר קיצונית ועברה תהליך של קנאות בתקופה של בנט וכמובן שהמשיכה עם פרץ בזמן הקצר ולא ניכר שזה נעלם. לצד ההדתה, יש חדירה של הימין הקיצוני ביותר. יש מרכזי זהות בבתי הספר הממלכתיים וזאת סכנת נפשות לכל החברה. נקודה אחת היא עצם העובדה שמתייחסים למערכת החינוך כמכשיר תעמולה. אל לה למערכת חינוך לעסוק בשטיפת מוח בין אם השטיפת מוח היא דתית או אנטי דתית. יש פה במעשה הזה כרסום הולך וגדל בחינוך לדמוקרטיה. אני רואה את תפקידה של מערכת החינוך ודאי שהיא ממלכתית בכך שהיא לא תשתולדעה בראשם של התלמידים אלא תחנך למחשבה עצמאית וביקורתית".
רם פרומן יושב ראש הפורום החילוני שהיה מיוזמי הדיון אמר:
"אני חושב שאחד הדברים האבסורדים זה שאנו חיים במדינה שאין מערכת חילונית שמכבדת את הרצון של ההורים של הילדים. אין לנו כלום כחילונים. אני יושב ורואה את מה שהילדים שלי לומדים ומתרעם. זה אבסורד שמערכת חינוך מתנהלת רק באמצעות גרילה של ההורים. מי שמנסה להגיד שאין הדתה עובדה שהכניסו החל מ2015 את המונח הזה לציבורית הישראלית ותוך שנתיים, המילה הדתה הפכה להיות המילה הכי שגורה בשפה. זה בגלל שזה באמת נגע בהמון אנשים שהרגישו שזה מה שקורה במערכת החינוך של הילדים שלהם. מדובר על עמותות שמגיעות עם אג'נדה דתית ופוליטית לבתי הספר".
ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) אמר:
"כשהורה שולח את הילדים שלו לבית ספר ממלכתי לא יכול להיות שיש עמותות דתיות שנכנסות לבית הספר והן הרבה פעמים נכנסות על חשבון לימודי ליב"ה. לפני שנתיים הבת שלי הייתה בכיתה ב' וכל יום היא מתחילה לדבר איתי על אלוהים ואין לי בעיה להתמודד עם הדבר הזה אבל מאיפה זה מגיע? אני מגיע למנהלת בית הספר ומבקש ממנה את הרשימה של העמותות שנכנסות לבית הספר וכל העמותות היו עמותות דתיות. במידה וההורה קצת לא מודע לדבר הזה זה פשוט קורה. לפני חודש אושר בוועדת הכספים העברה של תקציבים לעמותות דתיות לבתי הספר שהם בכלל סגורים. התקצוב במערכת החינוך הממלכתי דתי גדולה יותר שם יש הסעות צהרון ושיעורים פרטניים, מה שבבתי הספר הממלכתי לא קורה".
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) התייחס לסוגיית הזרמים ביהדות ואמר:
"פלורליזם זה חשוב אבל הפלורליזם הפכה להיות מילה מכובסת כי היא קיימת רק בחינוך הממלכתית וזה נהיה חסות להכניס סוג מסוים של יהדות ולבטל סוגים אחרים של יהדות. נכנסות עמותות אורתודוכסיות בלבד בטענה שהחילוניות היא לא זרם לגיטימי ביהדות. מה שמטריד אותי שזה לא קיים במערכת החינוך הממלכתית דתי, שם לא מלמדים על יהדות קונסרבטיבית ורפורמית. אני לא נגד פלורליזם אני בעד פלורליזם אבל לכולם. אני נגד הדתה שמתנהלת רק בחינוך הממלכתי. צריך לוודא שהתלמידים נחשפים אל כלל הזרמים ביהדות".
ח"כ קטי שטרית (הליכוד) טענה במהלך הדיון כי לכל מנהל בית ספר יש את הבחירה אילו עמותות להכניס לבית ספרו ואמרה:
"מעניין שההגדרה על העמותות הן שהן עמותות דתיות ימניות. העמותות האלה נמצאות במשרד החינוך כבר 35 שנה ואף אחד לא אמר חלילה שמדובר בתעמולה ימנית דתית קיצונית. גם כמורה בבית ספר ממלכתי, אף אחד לא מאלץ אותך לקבל את התוכניות האלה. יש פה עצמאות למנהלי בית הספר להחליט האם הם רוצים להפעיל את התוכניות האלה בבית הספר ולכן אף עמותה לא נכנסת לבית הספר ללא אישור של מנהלת בית הספר. היו אצלי לפני שבועיים קבוצת הורים שנמצאים בחינוך הממלכתי שמבקשים חינוך מסורתי. כשאני הייתי ילדה ולמדתי בחינוך הממלכתי למדתי תלמוד ותושב"ע וזה היה בתקופת מפא"י. אני מצדיעה לכל התוכניות האלה שמביאים נופף נוסף, אני בעד שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ואין פה כפייה".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה:
"כשמדינת ישראל קמה, אחד הדברים החשובים היו השירותים הממלכתיים של מדינת הרווחה. היה מדובר בשירותים ציבורים שניתנים על ידי המדינה שאנו שואפים להשאיר אותם ממלכתיים. אותם שלושה זרמים ממלכתיים בעצם עם קום המדינה נולדו בצורה כזאת שהזרם הממלכתי הוא הזרם הכללי הליברלי שהיא אמור להיות זה שהוא לא צבוע ולא מגזרי. היום אנחנו במצב שהזרם הממלכתי הוא לא מוגן, אין לו מועצה שקובעת לו ערכים בסיסיים והוא פרוץ. הזרם הממלכתי בגלל סיבות פוליטיות הוא פרוץ והוא חסר הגנה ואנחנו צריכים לספק לו הגנה. הדרכים שבהם הזרם הזה מאוים הם לא דרכים ישירות אלא זה קורה בדרכים עקיפות דרך עמותות שמקבלות מימון ממשלתי על ידי משרדים אחרים ולכן מדובר על השקעה ממשלתית עקיפה. לאף אחד אין התנגדות למסורת ולמנהגים אבל לרקוד במסיבת סיום של גן סביב בית מקדש שלישי ולקבל הפרדה מגדרית בגני ילדים בפעילויות עירוניות זה שטחי. הדברים האלה מעידים על בורות והם מועברים על ידי אנשים שלא הוכשרו לחינוך. הדרך העקיפה והחודרנית שבה התכנים האלה נכנסים למוסדות חינוך הם בצורה חינמית כי הם ממומנים על ידי הממשלה".
ח"כ עוזי דיין (הליכוד) אמר:
"אני מאוד בעד החינוך הממלכתי אני בעד חינוך שיהיה פלורליסטי אבל לא רב תרבותי. אני מקיים את זה גם אצלנו במשפחה, הילדים שלי הלכו לחינוך ממלכתי. אני חושב שהמצב כיום שקיימים כמה זרמי חינוך זה דבר רע. החברה הישראלית צריכה להיות יותר מלוכדת סביה השפה, היהדות והארץ. החינוך צריך להיות יותר יהודי ממה שהוא היום ויותר דמוקרטי. כמובן יותר יהודי למי שרוצה ביהדותו ולא בכפייה. אני לא מבין מה זה הדתה למעט דוגמאות קיצוניות שנשמעו כאן אבל במדינה שבמערכת הממלכתית שלה לא יודעים מה זה סידור וקדיש זה לא נקרא הדתה זה נקרא פחות מידי יהדות. בפן הדמוקרטי, אני חושב שצריך ללמוד לעומק יותר את מגילת העצמאות ולקיים יותר שיעורי אזרחות ופילוסופיה. ולכן כל מה שקשור להניח תפילין ולרקוד סביב בית המקד ברור שזה דברים שלא צריכים להיות. לסיום אני מציע לבדוק את נושא העמותות כי לפעמים הוא יוצא מהגבולות. בנוסף, צריך למצוא דרך לערב יותר את ההורים בחינוך".
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) דיבר על עצמאות המנהלים בבחירת התכנים הלימודיים ואמר:
"כשהייתי מנהל בית ספר ממלכתי פתחתי בית כנסת. מנהלי בית הספר הם אלה שבוחרים אם הם מכניסים סוכני שינוי לתוך בית הספר או לא. אני לא מבין מה הצעקה הגדולה? יש הרבה מנהלי בית ספר שעומדים בפני ההדתה. בסוף זה החלטה של המנהלים. אנחנו צריכים לחזור לתקופה שבה המורים היו אנשי אשכולות. הנקודה שלי היא שאין ספק שבמציאות הישראלית שנכפית עלינו בגלל שאלות פוליטיות, החילונים נתפסים כתינוקות שנשבו. צריך לעשות הגדרה מחודשת של החילוניות".
ח"כ יאיר גולן (מרצ) טען :
"העובדה שעמותות שונות נכנסות לתוך בתי הספר שלנו היא תופעה שלילית. כשאומרים לי ממלכתי אני מבין שהממלכה היא זו שאחראית על חינוך ילדי ולא עמותות כאלה ואחרות שפוגעות במעמד המורים והמנהלים. בעייני צריך לקרוא למשרד החינוך לצמצם את כניסת העמותות אל תוך בתי הספר. הדבר השני זה קריאה לשוויון בתקצוב, שוויון ארגוני ושוויון בתגבור לימודי היהדות. אני נפגשתי עם אנשי תל"י ופנים ומצאתי העדפה ברורה לעמותות חרדיות ולעמותות של הציונות הדתית".
ח"כ עמית הלוי (הליכוד) אמר:
"אני מאוד שמחתי שיש הסכמה שכולם רוצים שהתרבות היהודית לגוונים השונים תבוא לידי ביטי במערכת החינוך. לגבי אמרתו של יוראי, אני חושב שהליברליזם מסיר אבק מהרבה ערכים יהודים. היהדות היום בשיטת הזרמים היא הגורם המפריד במקום להיות המכנה המשותף. צריך לומר ביושר, כפייה פלורליסטית היא לא פחות כפייה מכפייה דתית. תמיד המושגים היהודים היו חלק מהשיח התרבותי מה זה הפחד הזה? רוב הציבור בציבור הוא מסורתי, 40% לפי נתונים שהובאו כאן. אני חושב שהפתרון הראוי בעייני הוא אוטונומיה יותר רחבה למנהלים. המנהל מכיר את קהל לקוחותיו ויודע לתת את האופי ואת הגוון לבית ספר. בעייני אין בעיה להביא את זה לידי ביטוי על ידי שימוש בעמותות ושירותים מבחוץ".
ח"כ יוסף טייב (ש"ס) אמר:
"אני לא חשוד בבורות בענייניי תרבות אוניברסאלית, וגדלתי על הדברים האלה. יחד עם זאת אני חושב כמדינה יהודית ואחד שעלה לישראל ורוצה לגדל את הילדים שלי סביב חינוך יהודי, אנחנו הבאנו את זה על עצמנו. כשמדינת ישראל קמה למדו משנה וגמרא ולצערי היום רוב תלמידי הממלכתי אין להם שום קשר לארון הספרים היהודי ואז אתם מנסים ליצור דת חדשה וזה בסדר זכותכם. אי אפשר להוציא את ארון הספרים היהודי מהחינוך הממלכתי הוא אבן יסוד לתרבות שלנו ולקיומנו פה בארץ ישראל ולכן אני אומר שדוח שנהב ניסה להוציא כל חלק שקשור ליהדות בחינוך הממלכתי הוביל לתוצאה שנכנסים עמותות שמנסים להחדיר את היהודית מהדלת האחורית. כבר אמרו עם שאינו מכיר בעברו אין לו עתיד למה יש לנו פחד מללמוד את התרבות שלנו?".
יובל סרי נציג אגף התרבות היהודית במשרד החינוך אמר:
"לנו יש תקנה בתמיכה לתכניות משלימות שנעשות על ידי ארגונים ועמותות. כל אחת מהתוכניות שנתנו להם תקצוב עומדות בקריטריונים ויש לנו עמותות מכל המגוון והזרמים. אם יש בעיה שבית ספר בא ואומר שהיה משהו שהתנהל לא כמו שצריך אנחנו בודקים את העמותה".
יו"ר הועדה ח"כ רם שפע (כחול לבן) סיכם את הדיון ואמר:
"תודה לכולם על שעתיים של דיון מעמיק. יש אפשרות משמעותית לחשוב איך אנחנו יכולים לתקן את המציאות ולייצר שוויון ברור בין הזרמים שיאפשר וודאות יותר גדולה שאנחנו מונעים פגישה בתחושה של הרבה מאוד הורים. במשך הרבה שנים יש יתרון מאוד מובהק להשקפה ספציפית. המטרות של העמותות ברשימה המאושרת על ידי משרד החינוך הן לא מטרות ראויות ונקיות".
לצפייה בדיון הוועדה יש ללחוץ כאן
