במהלך הדיון התגלעו מחלוקות רבות בין משתתפי הוועדה; החל מהנתונים שהוצגו וכלה במהות תהליך הגיור שנעשה על ידי הרבנות הראשית "יש כפייה אורתודוכסית על היושבים בציון וצריך להכיר בזרמים נוספים ביהדות על מנת לגייר את העולים" – ח"כ יעל כהן פארן.
היום (שלישי, 8/3/16), נערך דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא הכרה בהרכבי גיור עצמאיים שקמו לאחר ביטול בתי הדין לגיור.
משתתפי הוועדה לא הצליחו להגיע להסכמות אף על הנתונים היבשים, כאשר נציגי הגופים המגיירים הציגו מספרים שונים בנוגע לכמות המתגיירים השנתית: "80% מהפונים משלימים את ההליך, והמתגיירים יוצאים בתחושה טובה. מערך הגיור אינו אחראי על ההכרה של העולים אלא זו אחריות המדינה. כל הנאמר נגד מערך הגיור – הוא מסע הכפשות" – כך טען הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור הממלכתי.
יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (ליכוד) ציין כי "שילוב העולים בחברה הישראלית הכרחי, הגיור הוא קריטי, והכרחי גיור המוכר ע"י המדינה . מתוך 350,000 לא-יהודים שעלו לארץ, רק 3,600 מתגיירים מדי שנה".
ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) ציין כי לפני כשנתיים החליטה הממשלה לאפשר גיור בבתי דין פרטיים אך ההחלטה לא מומשה, "הרבנות לקחה מונופול על היהדות – והתוצאה עולים שנוטשים את התהליך" ואילו ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) טענה כי "יש כפייה אורתודוכסית על היושבים בציון וצריך להכיר בזרמים נוספים ביהדות על מנת לגייר את העולים".
גם ח"כ קסניה סבטלובה נכחה בוועדה וכך כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "חוק השבות בקש לתת מענה לכל אלו – אלו שמוכרים ע"י ההלכה, וגם אלו שאינם. אך לאחר שהם כבר כאן, בזכות חוק השבות – למדינה אין עבורם מענה.
רבים מאלו שאינם מוכרים ע"פ ההלכה, רוצים לעבור הליך גיור. הם מוכנים לעשות הרבה לשם כך – אם כדי להשיב חלק שאבד להם, אם כדי להתקרב אלינו, אחיהם שחיים סוף סוף ליידם אחרי 2000 שנות גלות, אלו שממש כמותם הם משלמים מיסים ומשרתים את המדינה."
