ביום ד', 30 במרץ 2022 כ"ז באדר ב' תשפ"ב קיימה ועדת המשנה לזכאי חוק השבות והקשר עם התפוצות דיון בתכלול ותיאום המאמצים להעלאת זכאי חוק השבות מאוקראינה ורוסיה. יו"ר הועדה, ח"כ יום טוב כלפון (ימינה), פתח את הדיון בהתייחסות לגל הפיגועים הפוקד את מדינתנו בימים אלו:
"התבשרנו לפני כמה ימים על מספר עגול ומדהים, על 10,000 עולים מרוסיה ואוקראינה בחודש בסך הכל. זו התשובה הטובה ביותר לאלה שרוצים להשמיד אותנו. אנחנו נמשיך להתפתח במדינה שלנו לפתח ערים ולהביא ילדים".
שר התפוצות נחמן שי (עבודה) הציג בפני הועדה את עשיית משרדו מפרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה:
"אנחנו עוסקים בסוגיה של אוקראינה כבר שלושה חודשים באופן אינטנסיבי. הידקנו את הקשרים עם הקהילות היהודיות שם. שמענו על הצרכים שלהם והקשיים שלהם והתרשמתי מהמנהיגות של הרבנים. החלטנו להקצות 10 מיליון שקלים לטובת סיוע לקהילות, זה עזר להם בתחילת הדרך. כרגע החלטתי להקצות עוד 10 מיליון שקלים להמשך הדרך, הצרכים הם עצומים. הסיוע מעוגן בחוק הלאום אבל אני לא צריך חוק פורמלי בשביל לסייע ליהודים בכל מקום באשר הם. כותבים פה סיפור היסטוריה יהודית חדשה בחודש האחרון. אנחנו נצטרך לשקם את הקהילות היהודיות בוודאי באוקראינה ובמקומות אחרים. נשלח אנשים כדי לעזור להם. אנחנו לא מחסלים את החיים היהודים מחוץ לישראל".
בדיון נשמעה ביקורת רבה כלפי המאמצים המתבצעים להעלאת זכאי השבות מאוקראינה ורוסיה כשח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) פנה לנציג ארגון "נתיב" ואמר:
"אנחנו נערכים לקליטה מבריה"מ והמדינה מנהלת את האירוע עם 7 אנשים? אם היו 100 איש שיכולים לטפל בכך, האם היה זירוז והיקף גדול יותר? בסיטואציה הנוכחית, מדינת ישראל בעיוורון מוחלט מטפלת בעניין בקצב של חצי שנה. מי שרוצה לעלות צריך לקבל תשובה תוך 7 ימים. רה"מ היה צריך לדפוק על השולחן ולדרוש זאת. זה אירוע עם פוטנציאל היסטורי במודל פלגמטי, לא רלוונטי לגודל המשימה. יש פה ליקוי מאורות אסטרטגי. אנחנו צריכים לגייס 500 איש לשישה חודשים, ולהכשירם תוך ימים. אנחנו באירוע חירומי ואני לא מבין את המודל. אנחנו באאוט פוקוס. זה אירוע לאומי".
וכשפנה לשי פלבר, סמנכ"ל עלייה וקליטה בסוכנות היהודית ולנציג משרד העליה והקליטה אמר ח"כ האוזר:
"גרמניה הכריזה על חוק שבות ליהודים. היא מתעדפת יהודים, ללא מבחני אינטגרציה, אתם מחויבים להבין זאת. אנחנו פה מתחרים אל מול הגרמנים. אני קורא לרה"מ ראש המלל ואחרים לנהל מולם דיון רגיש. אנחנו לא מנהלים פה מכולת אלא מדינה. אנחנו חודש בקרבות. היינו צריכים לנהל את הדיון חודש לפני ואנחנו לא ערוכים למשפך המתקיים כרגע. אנחנו לא מנהלים את האירוע בסדר גודל היסטורי כמו שאמורים להתייחס אליו. חייבים לעסוק בזה יומם ולילה. אתם ישנים כבר חודשיים ומנסים להתרומם בקצב לא רלוונטי לאתגר ומול עינינו נפספס את האתגר ועוד שנה שנתיים נבין שהגיעו 250,000 יהודים לגרמניה ולא לישראל כי אנחנו לא יצאנו מגדרנו".
מאיר שפיגל פרויקטור העליה מאוקראינה, מנכ"ל הביטוח הלאומי השיב:
"אנחנו עושים הכל שזכאי השבות שהגיעו לגרמניה או צרפת יגיעו כמה שיותר מהר לארץ. צריך לזכור שמשפחות באות שבעלים מאחור והקליטה קשה יותר".
ח"כ רון כץ (יש עתיד) הצטרף לביקורת על מאמצי העליה והקליטה:
"אני יושב פה ועוקב אחרי התוכנית של הארגונים והמשרדים. אני חייב להגיד שהייתי יותר אופטימי וזה הולך ודועך. אין לנו מערכת מתפקד אלא אנשים טובים שרוצים לעשות יותר. אבל זו לא הרמה של מדינת ישראל. דיברנו על גרמניה שמציעה לזכאי שבות עבודה ודיור ומדינת ישראל אומרת שאין מספיק כוח אדם בנתיב. אנחנו רוצים להיות בליגה של הגדולים, אך אנחנו לא שם. אם נמשיך להקשות אנחנו עוד חצי שנה נשב פה ונדבר על מחדלי העלייה, צרפת וגרמניה יקלטו עשרות אלפי יהודים ואנחנו נשב פה בשילוב ידיים".
ולדימיר בליאק (יש עתיד) הוסיף:
"אני לפני שלושה ימים חזרתי מהונגריה. נפגשתי עם נציגי משרד החוץ והסוכנות היהודית ונתיב. נפגשנו עם הפליטים זה מראות קשים, מסע קשה פיזית ונפשית. התהליך הראשוני של הקליטה סך הכל מתנהל טוב באופן יחסי. 10,000 איש הגיעו לכאן וזה מספר מרגש שלא היה פה 30 שנה. אני חושב שאנחנו צריכים יותר, האם מקצים מספיק כסף לנושא הקליטה? ובעיקר בנושא התעסוקה חסרים היום. צריך לחשוב איך אנחנו מייצרים את הקשר עם המעסיקים והעולים. בימים אלה התשובה שלנו לרוצחים זו קליטה ועלייה במדינת ישראל.
ח"כ יום טוב כלפון:
"אנחנו יודעים שבתהליך הקליטה השנה הראשונה והשנים הראשונות הן הכי קשות. בן אדם שלא מצליח להתפרנס יעזוב. אני רואה שיש אפשרות להשתכר יפה כבר בחודשים הראשונים של העליה שלא כמו בעבר. אני מאמין שכאן יהודים צריכים לחיות ולא לנדוד ממדינה למדינה".
ח"כ צבי האוזר פנה אל שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ושרת העליה והקליטה פנינה תמנו-שטה (כחול לבן) להגיע לועדה ולהסביר:
"איך מדינת ישראל נערכת להביא 50,000 ואנחנו יכולים להביא 100,000. זה מראה אבן אחרי אבן את התייחסות של המערכת. היה צריך להוסיף כוח אדם של 250 איש ולא 50 איש. אחד הדברים שיוצרים סנטימנט עלייה הוא קליטה ראשונה של הראשונים שמגיעים. מדינת ישראל גם בתחום הזה איננה ערוכה לאירוע".
ח"כ רון כץ:
"אני מקווה שאף עולה לא רואה את הדיון הזה, אנחנו מתלבטים איפה לשים אותם שבגרמניה הם מקבלים הכל מהשורה הראשונה".
יו"ר הועדה ח"כ כלפון סיכם את הדיון:
"הדיון התקיים כמעט 3 שעות ולא בכדי. יש הרבה כשלים בהעלאת זכאי חוק השבות ויהודי התפוצות. מדינת צריכה להגיע אליהם באופן פרו אקטיבי. השבוע הפסדנו בכדורגל לגרמניה וגם על ליבם של אחינו בתפוצות הפסדנו לגרמניה ומדינות אחרות. אנחנו לא בעמדה שאם הם צריכים אותנו אנחנו פה. יסודה של הציונות היא להביא לכאן, למדינת ישראל יהודים".
