ח"כ פרידמן בציון היום לחיזוק הקשר עם התפוצות: "יותר מדי פעמים שמעתם מילים קשות על הזרמים הלא-אורתודוקסים".

אתמול, שלישי 8.12.2020 התקיים במליאה דיון לציון היום לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות שחל השבוע.

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין (הליכוד) פתח את הדיון ואמר:

"מדינת ישראל מאז ומתמיד הייתה מדינה מיוחדת – מדינה שזכות הקיום שלה היא עובדת היותה בית לאומי לכל יהודי העולם. נכון להיום, יותר יהודים חיים מחוץ לישראל מאשר בישראל, אם כי צריך לומר שבמרוצת הזמן, לשמחתנו, נוצר גידול משמעותי באוכלוסייה היהודית בארץ, היו גלי עלייה רבים ובחלקה היחסי של הקהילה היהודית, אם אפשר לקרוא לזה ככה, או חלקם היחסי של היהודים שחיים בישראל הולך וגדל ביחס לכלל יהדות העולם. לצד הצורך בעידוד עלייה, הבאת יהודי העולם לארץ וחיזוק הרעיון הציוני, מדינת ישראל מחויבת גם לשלומם ולביטחונם של יהודי העולם באשר הם. הדאגה ליהודי העולם חשובה במיוחד בתקופה הנוכחית, על רקע שני נושאים אשר עתידן של הקהילות היהודיות לטעמי תלוי בהם. הנושא הראשון הוא האנטישמיות הגואה. המשבר הכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה הגביר עוד יותר את האנטישמיות כלפי קהילות רבות, והדבר הזה לצערנו ניכר מאוד אפילו בארצות צפון אמריקה. המאבק באנטישמיות מחייב אותנו לקיים קשר הדוק בין מדינת ישראל ליהודי העולם, כדי להילחם ביחד כנגד התופעה הפסולה הזאת. עלינו לוודא כי המוסדות היהודיים בקהילות השונות יישארו בטוחים מפגע. עלינו לוודא כי כל יהודי בעולם ירגיש בטוח ויקבל את ההגנה הדרושה לו במקרה הצורך. לצד זה, עלינו להבטיח גם את זכותו של כל יהודי לקיים את מנהגי מצוות היהדות. מדינת ישראל פועלת ותמשיך להשקיע מאמץ חשוב במניעת חקיקה אשר תגביל את השחיטה הכשרה או את האפשרות של יהודים לקיים חיים יהודיים שלמים בכל מקום בעולם. הנושא השני שאנו נדרשים להתמודד עימו הוא ההתבוללות, המסכנת את המשך הדורות. אלו ימים שבהם העולם הופך גלובלי יותר, הרחוק הופך קרוב, והתוצאה המיידית של מגמה זו היא גידול בהיקף קשרי הנישואים בין יהודים למי שאינם יהודים. אנו עדים לתהליך התבוללות מואץ, המעמיד בסכנה קיומית קהילות יהודיות שלמות. בהיבט הזה אמר בשעתו יושב-ראש הסוכנות היהודית לשעבר, מי שכיהן גם כחבר כנסת וכשר, נתן שרנסקי, כי ישנם בעצם רק שני מרכיבים שמסוגלים לשמר את הזהות היהודית של יהודי החי בגלות – ובוודאי שכך הדבר כאשר מסתכלים על הדברים בראייה לאורך דורות: הזיקה לדת והזיקה למדינת ישראל. ברור לגמרי שמי שנהנה משניהם, או לפחות מאחד מהם, הסיכוי שיתבולל וינתק את שרשרת הדורות נמוך יחסית. לעומת זאת מי  שלא מקיים אף לא אחת משתי הזיקות האלה, הסיכוי  שיתבולל הוא, לצערנו, כפי שאנחנו רואים, גבוה. חברות וחברי הכנסת, זוהי חובתנו כנבחרי ציבור במדינת ישראל להעמיק את המאבק באנטישמיות; להעמיק את הקשר בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות בעולם ובכך להגדיל את הסיכוי לשמירת שרשרת הדורות ולשמירתה של הזהות היהודית בקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם. אני רוצה לומר דבר נוסף. כמי שהייתה לו הזכות לכהן בעבר כשר תיירות, זכיתי לראות אילו יתרונות אדירים יש לביקור, ולו ביקור קצר, במדינת ישראל, בעיקר לאותם צעירים יהודים, וכיצד בכמה ימים של חשיפה לייחודיות של מה שמתרחש כאן וביקור בבירתנו הנצחית ירושלים היחס לישראל, הזיקה והקשר ליהדות משתנים ללא הכר. אין דרך טובה יותר לחיזוק הזיקה ליהדות והזיקה לארץ ישראל ולמדינת ישראל כמו לבוא הנה, לבקר באתרים ההיסטוריים כאן, להכיר מקרוב את התושבים, לחזות בנופים הייחודיים של המדינה. להרגיש שייך. דווקא בימים אלה של משבר כלכלי וקשיים גדולים חשוב מאוד ששיתוף הפעולה המצוין המתקיים בין הכנסת לבין הסוכנות היהודית ויושב-הראש שלה, השר לשעבר יצחק הרצוג, יימשך, כדי לטפל בכל הנושאים החשובים האלה שעומדים על הפרק. חשוב בפרט, בעיניי, שנמשיך להשקיע את המשאבים הדרושים לתוכניות דוגמת מסע ותגלית, כדי שרבים מצעירי הקהילות היהודיות בעולם אכן יוכלו להגיע ולבקר בישראל. מדינת ישראל תהא לעד ביתו הלאומי של העם היהודי. אנו מחבקים היום את כלל הקהילות היהודיות בעולם ומאחלים לכל יהודי באשר הוא".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר:

"חיפשתי בתנ"ך את המילה "תפוצות" – לא מצאתי. ולכן, העניין של יהדות התפוצות – אנחנו יודעים שרק בתפילה אנחנו אומרים: "וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ", אבל הנביא ישעיהו אומר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האֹבְדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם". העניין של התפוצות הוא לא מצב שהיינו רוצים בו; אנחנו מצפים ליום ההוא שבו לא תהיה יהדות תפוצות. אבל כאשר אנחנו בגלות – יש גם גמרא שאומרת: "צדקה עשה הקדוש ברוך הוא לישראל שפזרן לבין האומות" – שאם היו נפגעים במקום אחד יישאר שריד במקום אחר. אבל אנחנו צריכים לדעת שהקשר, כמו שציין היושב-ראש, של אנשים שבאים אפילו לטיול, לתיור, לסיור בארץ ישראל – הם רואים את הנופים, הם רואים את הקשר עם ירושלים, וזה עושה להם מזכרת לכל החיים. כמו שאמר שרנסקי, מי שקשור לדת ולמדינת ישראל אלה הם שיישארו. הוא פעם סיפר לי שהמילה הראשונה שהוא ידע על יהדות זה "שמחת תורה", כי במוסקבה הם היו באים בשמחת תורה לרקוד הקפות גם בעיר שלהם, אז זה הדבר הראשון שהוא ידע. אחרים ידעו מאצעס – מצות. יהודים שמגיעים מאתיופיה אומרים כל הזמן: ירושלים, ירושלים. הינה, יושבת פה השרה ותעיד על זה. ארץ ישראל וירושלים הן חלק בלתי נפרד מהדת היהודית ומתורת ישראל, כי אחרת אנחנו מגיעים למצב שיש אנשים שבאים מהתפוצות ואומרים שאנחנו כובשים זרים בארץ אבותינו. שמעת? חלק מהארגונים האלה שעוסקים בזה ומפיצים בכל העולם את העלילה שאנחנו, בני ישראל, זרים הם בארצם וכובשים הם בארצם, היו יהודים שבאמת לא היו פה ולא רצו להיות יהודים והתבוללו, ובזמן השואה אחד מהם היה שר אוצר, אחד מהם היה יושב-ראש ועדת המשפטים בסנאט ואחד היה יושב-ראש ועדת ההגירה, והם סירבו לספינות שרצו להיכנס לארצות הברית, שמא יאמרו שהם דואגים לאחיהם היהודים. לעומת זאת, רוב העם היהודי בכל התפוצות תמיד היה בקשר עם כל יהודי שכאב לו: בתימן – כאב לו בפולין; כאב בפולין – כאב ברוסיה; כאב ברוסיה – כאב במרוקו. זאת אומרת, כולם אמרו: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". כולם הניחו תפילין ושמרו שבת, וזה מה שאיחד אותם תמיד. נכון, כמו שציינת, אדוני היושב-ראש, שבמאות האחרונות יש תהליך של התבוללות, והוא תהליך קשה מאוד. לפי ההלכה, כל מי שנולד לאם יהודייה הוא יהודי, אבל אמר פעם מנהיג ציוני, שלדעתו גם מי שנכדיו יהיו יהודים הוא יהודי, כי יש אנשים, הוא אמר, שהם יהודים על פי ההלכה, אבל מבחינה לאומית הם מתנתקים, הם לא יודעים בכלל. יש אנשים בארצות הברית – סיפור ששמעתי – חבר אחד צלצל לחברו העורך דין: אתה יודע שיום כיפור היום? שכחתי מזה. אמר לו: בארץ ישראל אין יהודי ששוכח שיום כיפור היום. ולכן, אנחנו צריכים לדעת שהקשר איתם חשוב מאוד גם להם, כדי לקרב אותם בחזרה ליהדות, כדי שיהיה "וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ", ומצד אחר לדעת שהבסיס והעוגן שלנו – הן כלפי אומות העולם, הבית הלבן ולהשפעה הבין-לאומית והן להשפעה היהודית – זה דווקא עם היהודים שקשורים וחבוקים עם תורת ישראל ועם ארץ ישראל. הם היהודים שכל הזמן מזדהים גם עם היהודים שיושבים בארץ ישראל, והם לעולם לא יגידו שאנחנו כובשים זרים בארץ ישראל. לכן, החשיבות היא גם בשבילם וגם בשבילנו. אנחנו צריכים לדעת שהקול היהודי, הכוח היהודי, הוא דבר שכל הנשיאים בארצות הברית מתחשבים בו הרבה מעל ומעבר למספרם באוכלוסייה האמריקנית. לעומת זאת, אנחנו רואים – בפרט בתקופת טראמפ – שהאנשים שעומדים לצד ישראל, עד כדי כך שהודיעו שארצות הברית תכיר בירושלים ותעביר את השגרירות – את זה עשו יהודים, שהיו מאוד מאוד קרובים ולא חשבו שאנחנו כובשים זרים בארץ ישראל, אלא אנשים שהיו קרובים מאוד לדת היהודית, למסורת היהודית. גם כאשר החינוך היהודי חזק אצלם בבית, אז הם גם ממשיכים. אני רוצה להגיד מילת קטרוג על עצמנו, משהו שאנחנו לא בסדר: בשנת הקורונה, מדינת ישראל התנכרה ליהדות התפוצות בצורה מאוד מאוד כואבת. טיפלתי בהרבה הרבה מקרים. ברגע שבאה הקורונה, במקום שמדינת ישראל תמיד הייתה אומרת שאיפה שיהודים נמצאים במצוקה, אנחנו שם; אז לאו דווקא שנמצאים אי-שם בקצוות תבל שולחים מטוס, אבל כשהם בארצות הברית ואירופה, לא נותנים להם להיכנס לראות את ההורים המבוגרים שלהם, הזקנים הקשישים שעלו לארץ. הילדים שלהם רוצים לבוא והם לא יכולים להיכנס. נכון, צריך לשמור שלא ייכנסו אנשים בלי בידוד, וצריך לשמור על הבריאות שלהם, אבל הייתה כזאת התנכרות. לדעתי, זה יירשם לדיראון. אני מקווה מאוד שהקורונה תיגמר, אבל אם לא, צריך מייד לפתוח את השערים לכל יהודי בתנאי של שמירת הבריאות – זה כן, אבל להגיד – קיבלתי תשובה על יהודי זקן בן 90 שהזמין את הבן שלו: זר לא יכול להזמין זר; כי היהודי שחי פה עוד לא עשה עליה אז הוא זר. מדינה יהודית לא יכולה להגיד ליהודי מהתפוצות: אתה זר, אף פעם. אני חושב שבעזרת השם, אם אנחנו נתקן את היחס ליהדות התפוצות ונכבד את האנשים שרוצים בנו, גם הם יכבדו אותנו".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד):

"כמעט 15 מיליון יהודים חיים היום בעולם, אדוני היושב-ראש, ובעצם הפכנו להיות הדת המונותאיסטית הראשונה אבל הקטנה בעולם. 72 שנים חלפו מאז הקמת המדינה, ועדיין רוב היהודים בעולם חיים בתפוצות. מתוך 15 מיליון יהודים בעולם, 8 מיליון חיים בגולה, רובם המכריע במדינות צפון אמריקה. ראוי לציין בעניין זה כי בשנה החולפת, 2019, נרשם שיא של עלייה בעשור האחרון – יותר מ-35,000 עולים. למרבה הצער, הקורונה פגעה במומנטום החיובי של עליית יהודים ארצה, אבל בעזרת השם, אנחנו כולנו מקווים שבשנת 2021 ימומש יעד העלייה שנקבע על 50,000 עולים. הלוואי, אלוהים, שכך יהיה. אתמול, בשדולת העם היהודי בכנסת – אדוני, גם אתה נכחת, ותודה רבה לך – בשיתוף הסוכנות היהודית, קיימנו כנס ובו דנו בהשלכות מגפת הקורונה על יהודי התפוצות, ומדובר בלא מעט השלכות. מפעל העלייה נפגע באופן ישיר, כמו שציינתי, בשל סגירת השמיים, והיקפי העלייה ירדו. נוסף לכך מוסדות יהודיים רבים, אדוני היושב-ראש, נפגעו כלכלית, ובעניין זה ראוי לציין לטובה קרן של 30 מיליון ש"ח שהסוכנות היהודית העמידה לאותן קהילות. בכל זאת, אני רוצה לשים דגש על שתי השלכות, מרכזיות מאוד בעיניי, של מגפת הקורונה על הקהילות היהודיות בעולם: הראשונה היא עלייה בגילויי האנטישמיות; השנייה היא ההתרחקות של יהודים ממרכזים קהילתיים, מה שלאורך זמן מוביל להתנתקות מהזהות היהודית, ובוודאי גם להתנתקות ממדינת ישראל. לפני חמישה חודשים פורסם על ידי מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב דוח מיוחד המסתמך על מאות דיווחים ממוקדים שונים בעולם היהודי. הדוח העלה כי מגפת הקורונה הולידה גל חדש וייחודי של אנטישמיות ברחבי העולם. מנתוני הדין וחשבון עולה כי גל האנטישמיות החדש כולל מגוון עלילות, שלכולם מכנה משותף: היהודים במדינת ישראל, לא תאמינו, הם האשמים בקורונה. זה פשוט מדהים. רוב גילויי האנטישמיות באים לידי ביטוי ברחבי אירופה, צפון ודרום אמריקה. שימו לב לנתון הבא: אוניברסיטת אוקספורד באנגליה, במחקר שהיא עשתה, עולה כי 19% מהציבור באנגליה – לא תאמינו – מאמינים שהיהודים גרמו להתפרצות המחלה. נשמע מטורף, אבל זה העולם שלנו. הדוח הנורא הזה מצביע על חזרה לאנטישמיות הקלאסית, שכוללת תיאוריות של קונספירציה לצד עלילות דם. עוכרי ישראל באשר הם – ואתה תסכים איתי, חבר הכנסת אייכלר – כמו גם האסלאמיסטים, מוסיפים לשמה של מדינת ישראל את מה שמציין נגיף הקורונה; למשל, COVID19 הם כותבים COVID1948. מדהים. שנת הקמתה של המדינה. ביטוי רע וחדש נפוץ בימים האלה בקרב ארגונים ניאו-נאציים, שמרימים שוב את ראשם. הם קוראים לזה Holocough, כאילו השואה עם השיעול. היהודי הזה מהשואה, כשהוא משתעל, אז אתם יודעים מה הוא מפזר. זה נורא. ההיסטוריה הקשה מלמדת אותנו שבעיתות משבר כלכלי מפנות קהילות רבות את זעמן לעבר העם היהודי. יהודי העולם צריכים לחוש היטב שמאחוריהם יש מדינה, ניצבת מדינה חזקה, מדינה שמחבקת אותם ותיאבק בעבורם; מצד אחד לעודד אותם לעלות למדינת ישראל ומצד שני לדרוש ולתבוע את ביטחונם באותן מדינות וקהילות שבהן הם חיים. תופעה נוספת שהתגברה בצל מגפת הקורונה היא ניתוק הקשר של יהודים רבים מהמרכזים הקהילתיים שלהם – דבר שבמקרים רבים עלול לגרום לתהליך של איבוד הזהות. המרכזים הקהילתיים היהודים הפזורים ברחבי העולם הם לרוב הטבור המקשר בין אותן קהילות, בין היהודים שחיים בתפוצות, לבין מדינת ישראל. די להזכיר את שיעור ההתבוללות המטפס בקרב הקהילה הגדולה ביותר בעולם, אדוני, בארצות הברית. אתה בוודאי ובוודאי מכיר את זה ומכיר את הנתונים. לכן אני רואה בחיזוק המרכזים האלה יעד לאומי שלנו כמדינה. לסיום דבריי, ברצוני לומר כי בחזוננו אנחנו רואים עלייה מסיבית של יהודי העולם ארצה. מדינת ישראל הייתה ותישאר לעולם מדינת היהודים המקבצת אליה את בניה מארבע כנפות תבל. הלוואי שנזכה להגשים את החזון הזה בימינו שלנו. ובכל זאת, בינתיים, ועד שחזון זה יתממש, מוטלת עלינו כמדינה, ככנסת, ובוודאי כממשלה, חובה לשמר, ואף לחזק, את הקשר שלנו ליהודי העולם ללא חרמות וללא הדרה. לחבק כל יהודי באשר הוא. זו הדרך היחידה לקרב את אלה שמתרחקים מהזהות היהודית; זאת הדרך הבטוחה לחזק את הקשר עם מי שחי בגולה כיהודי; זו הדרך האמיתית לממש את חזון העלייה החקוק ביסודה של מדינת היהודים".

ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן):

"בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה", במילים הקשות האלה מתאר התנ"ך מציאות שבה כל אחד מהשבטים חי לעצמו, דאג לעצמו, הגן על עצמו. זה לא שלא היו מנהיגים, אבל אף אחד מהם לא הצליח להתעלות מעל השבט שלו, המשפחה הקרובה שלו, ולראות את העם כולו משני עברי הנהר. בשבועות האלה בבתי כנסת בכל העולם – בברקלי, בירושלים, בפריז, בבואנוס איירס – אנחנו קוראים את הפרשיות שמספרות על יעקב אבינו, יעקב שכולנו נקראים על שמו, ישראל; אנחנו לא בני אברהם, אנחנו לא בני יצחק, אנחנו בני ישראל. לאברהם וליצחק היו עוד ילדים, שגורשו, שעזבו, שהפכו להיות אויבים מרים. ישראל-יעקב הוא הראשון והיחיד שלא ויתר על אף ילד והצליח להחזיק את המשפחה שלמה. לפני מתן תורה, לפני קבלת מצוות, לפני כיבוש הארץ היינו בני ישראל, משפחה. משפחה – גם את זה מלמד אותנו ספר בראשית – זאת לא הרמוניה, אלו לא הסכמות, זה עניין מסובך מאוד. יעקב אבינו לא ויתר על אף אחד; כולם היו בניו. גם לנו אסור לוותר על אף אחד. גם לנו אין זכות לוותר על אף אחד אף פעם. צריך לומר את האמת, לנו הישראלים יש הרבה מה לתקן בעניין הזה. לימודי ההיסטוריה שלנו עוברים דרך השואה אל הציונות. אנחנו עוסקים המון ביהודים מתים, ולא מלמדים אותנו כמעט שום דבר על יהודים חיים. אין לנו מושג כיצד נוצר המרכז היהודי הגדול בארצות הברית; מה מטריד את יהודי הונגריה, ומה מאפיין את הקהילה הגדולה בארגנטינה. אני רוצה לפנות מכאן אל אחיי ואחיותיי בני העם היהודי שאינם חיים בארץ. יותר מדי פעמים בשנים האחרונות קיבלתם מכאן, מהבית הזה, את השדר כאילו ויתרנו עליכם; יותר מדי פעמים שמעתם מילים קשות על הזרמים הלא-אורתודוקסים, שרבים מכם משתייכים אליהם; יותר מדי פעמים שמעתם, שממילא כל מי שלא אורתודוקסי יתבולל, ואין טעם להתחשב בדעתו. ביום הזה אני רוצה לומר לכם: אני לא מוותרת עליכם; אנחנו לא מוותרים עליכם; אין לאף אחד זכות לוותר. למרות מה שאתם שומעים מהקצוות שלנו, למרות מה שאנחנו שומעים מהקצוות שלכם, יש הרבה אנשים ונשים – בבית הזה ובמדינת ישראל כולה – שאתם האחים והאחיות שלהם, בלי תנאים, בלי דרישות. יש הרבה מאוד אנשים ונשים – בבית הזה ובמדינת ישראל כולה – שלא מסתכלים עליכם דרך המבט הצר של איתנו או נגדנו; שלא בוחנים אתכם דרך אורח החיים שלכם, גם אם לא מסכימים איתו, דווקא כשלא מסכימים איתו. יש הרבה מאוד אנשים ונשים, שמאמינים ויודעים בכל ליבם שאנשים אחים אנחנו – עם אחד. עם אחד בשנים הראשונות כשמדינת ישראל הייתה הפרויקט של העם היהודי; עם אחד גם עכשיו כשהעם היהודי צריך להיות הפרויקט של מדינת ישראל. אחת מהצעות החוק הראשונות שהנחתי על שולחן הבית הזה עוסקת בחובה לשמוע את עמדתכם כאשר אנחנו כאן מחליטים החלטות, שיש להם השלכה ישירה עליכם. לא לדבר עליכם בלי לדבר איתכם –Nothing about you without you . אנחנו ערבים זה לזה. אנחנו חייבים ללמוד לדבר זה עם זה. המדינה הזו שמבקשת להיות בית לאומי לעם היהודי היא גם שלכם. אנשים אחים אנחנו".

ח"כ יוסף טייב (ש"ס):

ני חושב שזהו יום גדול – יום גדול לישראל, יום התפוצות; יום שבו אנו מעידים שאנחנו עדיין מחוברים, חבל הטבור לא נחתך. מדינת ישראל מחויבת ליהודי התפוצות, לקהילות היהודיות בתפוצות. אני חושב, כפי שאמר היושב-ראש קודם, שקיימת בעיה, אם זה באנטישמיות, אם זה באפשרות של יהודי התפוצות להמשיך לקיים את מצוות היהדות – ברית המילה, השחיטה  – והנושא השלישי הוא נושא ההתבוללות, שהולכת לצערי וגוברת משנה לשנה. הזיקה היהודית והזיקה למדינת ישראל, אני חושב שאסור לנו לשכוח: מדינת ישראל, מדינת היהודים ששמה מדינת ישראל – אחד הדברים שיובילו בסופו של דבר לשמירה של הזיקה היהודית של יהודי התפוצות בעולם הוא לא אחר מאשר אותם ביקורים של נערים שמגיעים לישראל דרך כל מיני תוכניות, דרך ההסתדרות הציונית העולמית, דרך הסוכנות היהודית, דרך משרד הקליטה. אבל אני חושב שאנחנו מדברים הרבה. מדינת ישראל – כולנו עולים פה ואומרים ומביעים את המחויבות שלנו כמדינה לבוא ולהיות בקשר עם יהדות התפוצות ולתמוך ביהדות התפוצות. אני חושב שדווקא ברגעים אלה, בתקופה כה קשה, תקופת קורונה, יהדות התפוצות חוטפת מכה אנושה בקהילות שלה, במרכזים היהודיים שהולכים ונסגרים. אני חושב שאחת הנקודות שאנחנו צריכים לשים עליה את הדגש היא שדווקא העלייה שהולכת ומתעצמת בשנים האחרונות – היא מצד אחד ברכה למדינת ישראל אבל מצד שני, אל לנו לשכוח שהמרכזים היהודיים האלה מתרוקנים מהגרעינים הטובים והמשובחים שלה ובעצם אותן קהילות, אותם מרכזים יהודיים, נשארים לבד, כצאן ללא רועה, עם חוסר זיקה ליהדות ולמדינת ישראל, מה שמוביל בסופו של דבר להתבוללות. אל לנו לשכוח שהתבוללות היא סכנה אסטרטגית לעם היהודי כולו, ולמדינת ישראל בוודאי. לכן אני לפני כחודש קיבלתי החלטה להרים את הכפפה, יחד עם חברי כנסת נוספים, ולהציע הצעת חוק לחיזוק הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל אשר מטרתה תהיה לשמר את הקשר בין היהודים המתגוררים בתפוצות לבין מדינת ישראל, תוך שימור המורשת היהודית בקרב הקהילות היהודיות בעולם, ולהטיל על הממשלה לחזק את העם היהודי בתפוצות, וזה לא בדיבורים אלא על ידי מעשים. ממשלת ישראל, על פי החוק, תקבע תוכנית פעולה ורשת תמיכה בתחומי החינוך הלא-פורמלי, ההסברה וחיזוק הקשר עם יהודי התפוצות. המשרד שהתוכנית שתיקבע היא בתחום פעולתו יהיה מחויב לדווח לממשלה ולוועדה השייכת לכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכותה אחת לשנתיים על הגידול הדמוגרפי ועל קביעת יעדים כדי שנוכל להיות בטוחים שמדינת ישראל עושה את המרב כדי לשמור את יהודי התפוצות הנמצאים בעולם, ויפה שעה אחת קודם".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד):

"האחווה היהודית היא בעלת ערך עצמי ונצחי, גדולה מאיתנו, מעל כל יחיד וקבוצה, אחוזה בנצח, נצח ישראל שלא ישקר ולא יינחם. היא עמדה למבחן במהלך הדורות. לא תמיד הצלחנו לשמור עליה בשלמותה, אבל היא צלחה את עיתות הגלות, והיא המסד לייסודה של התנועה הציונית ולהקמת מדינת ישראל. ישראל שלנו נוסדה כדי לממש את האחווה הזאת, כדי לממש את זכויותיו של העם היהודי, כדי לתת לקשר העמוק בין בנותיו ובניו של יעקב, הוא ישראל, מימוש מדיני, ריבוני בטריטוריה המובטחת, היא ארץ ישראל. אני אומר את הדברים כך, חברותיי וחבריי לכנסת, כי בתחילת המסע מתחדש של הלאומיות שלנו, בראשיתה של הציונות, הרעיון של שלילת הגולה היה רעיון רווח, רעיון מרכזי. היעד הישראלי היה ברור וטבעי: חיסול הגולה וקיבוץ כל העם היהודי בארץ ישראל; מקהילות לעם; ממקומות נכר לחבלי מולדתנו; מחיים תחת ריבונות של זרים לחיים עצמאיים וחופשיים ברשות עצמנו. בשנים האחרונות יש שינוי. המילה גלות או גלותי, שנחשבו כינויי גנאי, אינן כאלה יותר. המושג התפוצות, שאנחנו מציינים אותו גם היום, הפך קבוע בשיח, דבר העומד בזכות עצמו. ישראל, מדינת ישראל, כאילו קיבלה על עצמה את ההגדרה של קהילה יהודית גדולה, גדולה מאוד, אבל לא יותר מקהילה יהודית. והשיח הזה הפך למקובל וטבעי גם במסדרונות הממשל שלנו, גם בעמדות הרשמיות של ממשלת ישראל. לכן חשוב לי דווקא היום להבהיר לעצמנו וגם לאחיותיי ואחיי ברחבי העולם את הדברים המהותיים בזהות שלנו, בזהות היהודית של כולנו, כיוון שנדמה לי שהשיח הנוכחי, אדוני היושב בראש, נובע, לעניות דעתי, מאי-הבנה יסודית מאוד של היהדות כתופעה וכייעוד. היהדות איננה דת; היהדות היא מסכת חייו של עם החי בטריטוריה מסוימת על פי משטר ייחודי בתרבות ייחודית. ספר הספרים שלנו כולו, מבראשית ועד דברי הימים, מגולל את סיפורו של עמנו, של עם ישראל, ככזה הנועד להגיע לכאן ולקיים כאן ממלכת כוהנים וגוי קדוש. פעמיים בתנ"ך מופיע הפסוק הזה: "היום הזה נהיית לעם להשם אלוקיך" – בהר סיני, במתן תורה, מתן עשרת הדיברות, הנורמות המרכזיות של התרבות העברית שלנו, ובכניסה לארץ ישראל. לא ביציאת מצרים – יציאת מצרים הייתה ההיווצרות העוברית שלנו – אבל בכניסה לארץ "היום הזה נהיית לעם להשם אלוקיך". הלידה היא כאן כי המולדת שלנו היא כאן, ארץ ישראל. השאיפה הזאת לארץ ולריבונות היהודית היא כל כך מרכזית במורשת שלנו שבאמת אי-אפשר להיות בן התרבות היהודית באופן כן ולהתכחש לה. "אמת תורת בר-כוכבא גם בנפול ביתר!", אמר המשורר. התורה הזאת היא תורת בר-כוכבא, היא תורת החשמונאים שאנחנו מציינים החודש את חגם, חגנו, חג החנוכה, היא תורת משה ויהושע, היא תורת כל היהודים, מיליוני היהודים שבמשך כל הדורות לא ויתרו על השאיפה הזאת לקוממיות, לממלכתיות, לריבונות יהודית כאן, בארץ, וגם לא ויתרו במשך כל הדורות על הניסיונות לעלות ולממש אותם כאן. לכן אני מבקש להעיר לכל העוסקים בתפוצות, בוודאי לנציגים הרשמיים של ישראל, על השיח הזה שמתייחס לקיום יהודי כתרבות ללא קשר לארץ ולריבונות, שיח בעייתי שמחמיץ את העיקר. אני מאוד מזדהה, חברותיי וחבריי, עם הרכות, עם האנושיות שבו, עם ההכרה הצנועה שלנו כישראלים שלא קל לעלות לארץ. באופן אישי אני לא חשבתי שאני אקרא לאחד מילדינו על שם סבא או סבתא שלנו, אבל כשהגיע הרגע, אז ההערצה שלי למעשה העלייה – לעובדה שסבא שלי אברהם עשה את המעשה הזה ועלה בעצמו, על כל הקשיים הכרוכים – ההערצה הזאת התגברה על הקביעה הראשונית, וקראנו לבן שלנו אברהם, שהוא כידוע גם העולה הראשון שעלה מארצו, ממולדתו ומבית אביו והגיע כאן לארץ כדי לייסד את התרבות שלנו, את התרבות העברית. מי שהחליט לשאת את מחירי העלייה על גבו ראוי להערצה כפורץ דרך לדורות הבאים. מי שבחר להישאר בביתו בארץ שהוא גר בה עכשיו נותר כמובן כאח נאמן ואהוב שראוי לכל דאגה ועזרה מאיתנו, מכל אחד ואחד מאיתנו, בוודאי ממדינת היהודים, ממדינת ישראל. אבל היעד שלנו כמדינה, הקריאה המרכזית שאנחנו צריכים להמשיך ולקרוא באוזניכם, אחיותינו ואחיינו באסיה, באירופה, באוסטרליה, באפריקה או באמריקה, היא הקריאה: בואו הביתה. זה הבית שלכם. בואו הביתה. זה נכון תמיד, אבל השנה הנוכחית היא שנה חריגה. בשנה הזאת אנחנו צריכים לשאת את הקריאה הזו בקול רם מאוד, כיוון שבשנה הזאת רעדה האדמה מתחת לרגליהם של היהודים דווקא בארצות הרווחה. שנאת ישראל היסטורית ואנטישמיות קמאית הצטלבו שוב עם נסיבות פוליטיות, חברתיות וכלכליות בארצות הברית ובאירופה והזכירו לכולנו שהקיום היהודי שם הוא לא דבר טבעי ונצחי. שמענו את הנתונים שאמר כאן חבר הכנסת מאיר כהן, ואני מוסיף עליהם: מספר התקריות האנטישמיות, אדוני היושב-ראש, נוסק בשלוש שנים האחרונות ומגיע לשיא היסטורי. על פי סקר בין יהודי ארצות הברית, 54% חוו על בשרם אירוע אנטישמי. 65% מדווחים על תחושת איום הולכת וגוברת. בצרפת ובבריטניה המצב לא יותר טוב. אני קורא מכאן קודם לכן לכם, יהודים ברחבי העולם: אנחנו אוהבים אתכם, דואגים לכם. איך שאתם, כל אחד בדרכו שלו, בכל מקום שתבחרו לחיות, תמיד נמשיך לדאוג לכם. תמיד. אבל ישראל היא ביתכם ההיסטורי, היא מולדתכם השנייה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש מושגים מהותיים בזמן האחרון. אם יש מושג מהותי נכון על ישראל זה שאפשר לקרוא לה "מולדת מהותית". גם אם לא נולדתם בה, היא מולדתכם, כיוון שהיא מולדת העם היהודי. בואו הביתה. אנחנו מחכים לכם. הבית הזה הוא ביתכם והוא גם בית בטוח, משגשג, מלא באחווה, ואנחנו נעשה הכול כדי שתממשו כאן את חלומותיכם. בואו הביתה".

שרה העלייה והקליטה ח"כ פנינה תמנו (כחול לבן), סיכמה את הדיון בשם שרת התפוצות ואמרה:

"ראשית אני אומר שאכן אני מחליפה את חברתי שרת התפוצות עומר ינקלביץ', שלצערנו נכנסה לבידוד היום, אבל עוקבת אחרינו מרחוק, מהבית. זו גם ההזדמנות לשלוח איחולי החלמה מהירה ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה והתפוצות דוד ביטן, יושב-ראש נמרץ. אנחנו נקווה ששניהם יחזרו אלינו במהרה. היום כנסת ישראל מציינת את יום התפוצות כדי לעצור ולומר לאחינו ואחיותינו בכל רחבי העולם: יהודי התפוצות, אנחנו אתכם לאורך כל הדרך. אתם לעולם לא צועדים לבד. אנחנו מוקירים, מעריכים ואוהבים אתכם, ובמיוחד בשעה הזאת, שעה שאינה פשוטה, שעת משבר עולמי וגלובלי. יהודי התפוצות – אמרו זאת לפניי – חווים טלטלה לא קטנה, גם מבחינת העובדה שהאנטישמיות מרימה ראש. אמר חבר הכנסת מאיר כהן שבחלק מהמדינות – באנגליה 20% בטוחים שמי שהפיץ את המחלה ואת הנגיף זה היהודים עצמם. היהודים קיבלו מכה מאוד מאוד קשה גם בגלל אורח החיים הקהילתי, באחוזים גבוהים של אנשים שכתוצאה מהידבקות מהנגיף מתו ונקברו, וראינו מראות מאוד מאוד קשים בצרפת ובמקומות אחרים. סוגיה נוספת, שלא פוסחת כמעט על שום קהילה ברחבי העולם, היא העובדה שההתארגנות הקהילתית, הפדרציות שאנחנו מכירים, נפגעו כלכלית. נוצר מיתון כלכלי מאוד מאוד קשה, שמאיים על ההתארגנות היהודית שהחזיקה את הגחלת ומחזיקה את אורח החיים היהודי הקהילתי, את העובדה שהם יכולים דרך הפעילויות והמרכזים והפדרציות לחנך את הדורות הבאים לשמור על הזיקה היהודית, על המסורת, על הקשר עם ישראל. הדבר הזה אינו נעלם מעיניה של ממשלת ישראל. אני יכולה לומר ששרת התפוצות, מרגע כינוסה של הממשלה השלושים-וחמש פועלת ביתר שאת כדי לחזק את הקשר עם יהדות התפוצות, אבל לא רק – לומר אמירה מאוד ברורה, כולל צעדים פרקטיים, שממשלת ישראל ומדינת ישראל עומדת לצד הקהילות, אם זה בקרן מיוחדת בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית – שזו הזדמנות גם לומר להם תודה על כל הפעולות הרבות בכל רחבי העולם, כולל בקהילות נידחות שנמצאות בסכנה, כולל חילוץ יהודים שרוצים לעלות לישראל ממדינות שאין אליהן גישה. יחד עם הסוכנות היהודית, משרד התפוצות, השרה מובילה פעילות ענפה כדי לחזק את הקהילות. אני רוצה להזכיר שלא הרבה ישראלים יודעים, אבל יהדות התפוצות, מרגע קום המדינה ועוד לפני, פועלים ביתר שאת, בנחישות, כדי לחזק את מדינת ישראל והחברה הישראלית, אם בתרומות ואם בזירה הפוליטית ואם בניצול מעמדם העסקי והחברתי. הם תמיד עם עין אחת צופייה לכאן. היום, כשיש המשבר הזה – משבר שהכה ביהודי התפוצות, כפי שאמרתי, בצורה מאוד חזקה – אנחנו צריכים שתהיה אמירה ברורה ומעשים אקטיביים שאנחנו עומדים איתן לצידם. אומנם מדינה קטנה, ויש משברים תקציביים. אנחנו לא עושים את זה רק כאות סולידריות – גורלנו שזור בגורלם. זו לא רק סולידריות – גורלנו שזור בגורלו של העם היהודי בכל רחבי תבל, ואנחנו עומדים נחושים כדי לסייע. חלק מן התוכניות אנחנו מכירים. יש תוכניות כאן כדי לחזק את הקשר – מסע, תגלית – אבל יש גם תוכניות חדשות שמשרד התפוצות ושרת התפוצות מובילים, כמו תוכניות יונייטד ומוזאיק, שהן תוכניות ספציפיות לחיזוק החינוך היהודי, המסורת והקשר עם עם ישראל, תוכניות שהן השקעה לדורות הבאים, עם כל האתגרים – אתגר ההתבוללות שאנחנו רואים, ומדברים בעניין הזה בעיקר בקרב יהודי צפון אמריקה, ואנחנו יכולים לעשות יותר. כמובן, אני במשרדי עוסקת בעידוד עלייה, לא ממקום של כפייה, חלילה. מישהו כאן העלה שפעם לומר "גלותי" – זו הייתה מילת גנאי. אנחנו מכבדים כל אחד שבוחר לחיות בגולה, ועם זאת תמיד אומרים להם שהזרועות שלנו פתוחות לקבלם כאן, בישראל. אחד הצעדים הראשונים שביצעתי זה גיבוש תוכנית לאומית, תוכנית חומש, ואחד הפרקים הראשונים זה לזכור את מצבה של הקהילה היהודית בעולם. כפי שאמרתי, הם חווים אנטישמיות, פגיעה כלכלית ועוד. לצד זה יש גם תקווה גדולה – תחזיות עלייה משמעותיות בחמש השנים הקרובות. אמר אחד מחברי הכנסת שהקורונה פגעה בגלי העלייה או בשבירת השיא שהיה בשנת 2019, של למעלה מ-30,000 איש. אז אני רוצה לבשר לכם שבשנה הזאת, 2020, אנחנו בעזרת השם נסגור את השנה עם למעלה מ-20,000 עולים, למרות ועל אף משבר הקורונה. זה הישג אדיר. אני שמחה במספר הזה – למעלה מ-20,000 עולים חדשים בתקופה שכמעט כל השנה השמיים היו סגורים, מדיניות שמיים סגורים לא רק בישראל אלא בכל מיני מקומות אחרים. למרות שצריך לומר שהמדינה מעולם לא סגרה ולא תסגור את שעריה בפני עלייה. 20,000 עולים חדשים זו ברכה, ואנחנו נכונים לאתגר של קליטתם. ברמה האישית, בשבוע שעבר חזרתי עם עולים חדשים מאתיופיה. הייתי בקהילות, ביקרתי בקהילה באדיס אבבה. המצב הוא לא פשוט, הוא מורכב. אנחנו נמשיך לפעול למענם, כולל זה שבשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית אנחנו נגיש סיוע במזון, ובשבוע הבא אנחנו נקבל בברכה כמה מאות מאחינו ואחיותינו בני המנשה מהודו. כמובן, כפי שאמרתי, יהודי התפוצות לאורך ההיסטוריה תמיד עמדו לצידנו. ברמה האישית, כשאני הייתי בת שלוש, במבצע משה, כאשר המבצע דשדש, המורכבות הייתה גדולה: מדינת אויב, הרקולסים שנוחתים באמצע מדבר. כאשר המבצע דשדש, מי שהפעיל לחץ אדיר וכביר כדי להעלות את יהודי אתיופיה היו יהודי התפוצות, בעיקר יהודי ארצות הברית ויהודי קנדה, שדחפו ולחצו, עם מעורבות, כמובן, של יהודים טובים אחרים, כמו ג'ורג' גוטלמן, זיכרונו לברכה, שנפטר השנה, שהיה איש עסקים בלגי, ושלח את מטוסיו שלו כדי שינחתו בסודאן ויעלו עולים לישראל. הם ידעו לעמוד לצידנו ויודעים לעמוד לצידנו. בשבוע שעבר שוחחתי עם יושב-ראש הפדרציות של צפון אמריקה, מארק, ושאלתי אותו בסוף: מעבר להתגייסות המשמעותית מאוד של שרת התפוצות, האם יש משהו שאני כשרה יכולה לעשות למענכם? הוא אמר לי דבר אחד שהפתיע אותי: הוא ביקש ממני לעשות כל שאני יכולה כדי שהחברה הישראלית תכיר אותם – ובצדק רב. אז אנחנו מי שעוסקים בכנסת, מקבלי ההחלטות, מי שעוסקים בפרויקטים – בסוכנות היהודית, ואחרים – באמת מכירים את יהודי התפוצות ואת התרומה שלהם, אבל אני חושבת שהחברה הישראלית צריכה להכיר יותר. גם זו משימה חשובה: להביא אותם לקדמת הבמה התקשורתית ושל החברה הישראלית; לספר על הדברים הנפלאים ולא על המחלוקות והחיכוכים סביב מתווה הכותל ואחרים, של זרמים דתיים כאלה ואחרים".

 

שינוי גודל גופנים