ח"כ עליזה לביא מסבירה את התשתית הרעיונית להבאת יותר נשים לתפקידי הנהגה במרחב ההלכתי והציבורי

במסגרת המליאה, בחרה ח"כ עליזה לביא להסביר את התשתית הרעיונית וההלכתית למאמץ שלה ושל מפלגתה להביא יותר נשים לתפקידי הנהגה. 

"ההצעה שהעברנו הבוקר – היסטוריה, 15 שנים של ארגונים ונשים שפועלות למען הבחירה של נשים לוועדה למינוי דיינים ובכלל לתפקידי הנהגה במרחב החיים הדתי וההלכתי. אני רוצה קצת לספר, לדבר, גם עבור המתנגדים וגם עבור אלה שאולי קצת לא בקיאים ברזי הדברים – לנצל את ההזדמנות ולדבר על החשיבות של נשים בתפקידי הנהגה.

בפרשת שופטים היא פותחת בפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ושפטו את העם משפט צדק". בעלי התפקידים הללו הם לא היחידים בפרשה הזו. בהמשך הדברים הפרשה דנה גם במלך, בנביא, בזקנים ומציגה את מדרג התפקידים השונים בחיי השבט ובחיי האומה כולה. הזהות המגדרית של בעלי התפקידים מהווה לכאורה אחת מנקודות הפער הבולטות בין מערכת החוק האזרחית במדינה שלנו, מדינת ישראל, לבין מערכת ההנהגה והשיפוט על פי ההלכה היהודית.

בעוד שבחברה המודרנית מינוי האישה לתפקידי הנהגה או שיפוט הוא טבעי וברור…המינוי הזה הוא בלתי אפשרי בחברה שמשתיתה את אורחותיה על ההלכה. הבסיס ההלכתי ממנו ניתן להסיק כי אין לאפשר מינוי אישה לתפקידים ציבוריים, נמצא במדרש תנאי שמתייחס לאמירה "שום תשים עליך מלך". המדרש קובע – "מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהן אלא איש."

הרב עוזיאל שהכיר בזכות האישה לבחור ולהיבחר, צמצם את המגבלות שמטילה ההלכה על מינוי נשים אך ורק למינוי שנעשה ע"י הסנהדרין. לגישתו..במקרה בו קיבל הציבור את הנבחר לתפקיד – חל העיקרון של "קיבלוה עליהם". זהו העיקרון שמאפשר את המינוי האמור ללא כל הגבלה מגדרית.
אנו מוצאים בפסקי הלכה בני זמננו שאם שבעה טובי העיר או מועצה מקומית יקבלו אישה כדיינית – היא יכולה לשמש דיין על פי העיקרון של "קיבלוה עליהם". האישה ממלאת תפקיד ציבורי או שיפוטי בקהילה, דבר המתאפשר ביסודו על ידי רצון העם לקבל את מרותה וסמכותה."


שינוי גודל גופנים