הנה מתוך הדברים שאמרו חברות הכנסת:
חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו): "יש לנו פה אתגר גדול. כי מצד אחד אני חושבת שהעניין של להסדיר את המעמד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי יש פה ערך גדול, אבל מה שאנחנו רואים ואנחנו חוששים שיקרה בדרך זה שהרבה מאוד אוכלוסיות יפגעו. אם זה אוכלוסיות של הדרוזים, וגם ערבים אזרחי ישראל, אבל יש אוכלוסיות נוספות. אני דרשתי שהמילה שוויון תופיע, זה חשוב לי לומר. אנחנו מחפשים את הפתרון אני אומרת לך בצורה כנה- זה המצב. אני רוצה להסביר, אנחנו מחפשים פתרון שיהיה מקובל בתוך הקואליציה- הבעיה הגדולה היא שהחוק הזה, במצב הנוכחי, זה לא רק עניין של שוויון, זה גם עניין שהוא גובר על כל שאר החוקים, וזה שהוא מבוסס על מורשת ישראל כשלא ברור מה זה מורשת ישראל- החוק בנוסחו הנוכחי לא יפגע רק באוכלוסיות שהזכרתי אלא גם בנשים, בלהט"ב בעולים מרוסיה שאינם יהודים על פי החוק. גם היום אין את המילה שוויון. המילה שוויון לא מופיעה היום בחוק הישראלי, ובג"צ בפועל מתנהג כאילו המילה שוויון מופיעה בו. הקבוצות האלו לא חייבות להיפגע גם אם לא מופיעה המילה שוויון, אם החוק הזה לא ייגבר על שאר החוקים. גם שהוא אמור להיות חוק יסוד יש מספר דרכים לתת פתרון לבעיה הזו- אם החוק לא גובר על חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" (שגם בו אגב לא מופיעה המילה שוויון) אז אנחנו לא חייבים שגם בחוק הזה תופיע המילה שוויון. אבל אם מתעקשים שהחוק יגבר על חוק כבוד האדם וחירותו אז אני מסכימה איתך שצריך את המילה שוויון. אני שואפת שהחוק הזה לא יגבר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו."
חברת הכנסת רויטל סוויד (המחנה הציוני): "אני קודם כל מאוד מעריכה באמת את הניסיונות של מפלגת "כולנו" לחפש פתרון מצד אחד. לצערי הרב הם מחפשים פתרון שיהיה מקובל רק על הקואליציה ואיך אומרת חברת הכנסת עזריה, יש להם אתגר גדול. האתגר הגדול הוא רק פוליטי, כי הצעת החוק הזו כמו שהיא מנוסחת, גם עם התיקון…אנחנו מדברים על מצב שאו שיש שוויון ואו שאין שוויון. זה אפילו לעג לרש לבוא ולהתייחס לזה ככה. שוויון זה לא דבר שנתון לפשרות- או שיש או שאין. וגם עם התיקון לחוק זה יעמוד בניגוד לערכי מגילת העצמאות. מגילת העצמאות מדברת על כך שאנחנו מדינת הלאום של העם היהודי, עם שוויון למיעוטים ללא הבדל דת גזע ומין. האמירה על כך שלאור חוק כבוד האדם וחירותו ניתן לוותר על המונח של השוויון לא נכון. הם מתעלמים מהסעיף הפותח של הצעת חוק הלאום- הם מתייחסים רק למילה 'מחוייבות'.. אבל הסעיף הזה אומר במפורש שבכל פירוש של חקיקה ושבית המשפט יצטרך לעשות הערך הלאומי יגבר על הערך הדמוקרטי. ולכן אנחנו בעצם באים ואומרים לבית המשפט העליון שאין לכם יותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין לכם יותר שמירה על זכויות אדם, יש לכם רק את הערך הלאומי. כל עוד הם לא מתקנים את הסעיף הראשון אזי גם אם תהיה מחוייבות שהיא עדיין לא מתקרבת לשוויון ביהמ"ש יהיה מחוייב לערך הלאומי. החוק הזה לא יגבר רק על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הוא יגבר על כך החוקים במדינת ישראל וזו הבעיה."
לראיון המלא בגלי צה"ל:https://goo.gl/RJQVoH
