ח"כ עבאס בהצעת אי אמון בממשלה: "בין מה שהמדינה מקצה למקומות הקדושים לערבים וקדושים ליהודים, מתגלה פער גדול".

אתמול, שני 16.11.2020 הועלתה במליאה הצעת אי אמון בממשלה על ידי סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ בשל שלושה נושאים כאשר אחד מתוכם הינו המשך חילול מקומות קדושים אסלאמיים ונוצריים.

ח"כ מנסור עבאס (הרשימה המשותפת) הציג את הנושא ואמר:

"שופטי בג"ץ קבעו שהמדינה חייבת לפעול לשמירה וטיפוח בתי הקברות. בפסק הדין בעניין עתירתם של עמותת אל-אקצא ועדאלה שהוגשה ב-2004, המדינה הודיע כי למטרה זו הוחלט להקצות בתקציב המדינה במסגרת תקציב מינהל מקרקעי ישראל סכום של 2 מיליון שקל לשנה לטיפול ושיקום מקומות קדושים לדתות שלא יהודיות, "אנו מניחות כי בעניין זה תקוים הידברות בין הצדדים וכי ייקבעו נהלים ודפוסי פעולה כיצד לקדם את התהליך באיזה היקף ועל פי אילו סדרי עדיפויות". דברי שופטי בית המשפט העליון. ומה עשתה המדינה מאז? שום דבר. אפילו סכום קטן זה של 2 מיליון שקל לשנה לא הוקצה מאז הפסיקה ועד היום. אם נשווה בין מה שהמדינה מקצה למקומות הקדושים לערבים בהשוואה למקומות קדושים ליהודים, מתגלה פער גדול ובלתי סביר. לכן, וגם לפי פסיקת בג"ץ, המדינה חייבת להקצות תקציבים לשימור ולטיפוח בתי הקברות והמקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים, וגם לקבוע קריטריונים להקצאה תקציבית למימון בתי הקברות במדינה בכלל. אני סבור שצריך גם להקים רשות לפיתוח מקומות קדושים למוסלמים – ואני אדאג להגיש הצעת חוק בעניין – כאשר בידי הרשות אמורות להיות מופקדות סמכויות של ניהול, שמירה, אחזקה, טיפוח, פיתוח והפעלה של המקומות הקדושים. רשות זו תתייעץ באופן שוטף עם ועדי הווקף שייבחרו על ידי מוסלמים בערים המעורבות בכל הקשור לנכסי הווקף באותן ערים. מטרת הצעת חוק זו היא למלא את החלל הקיים בתחום הזכויות ושירותי הדת של בני העדה המוסלמית בארץ. מאז הקמת המדינה אין גורם רשמי שתפקידו לפעול לשימור ולאחזקה נאותה של מאות מסגדים, בתי עלמין וקברי קדושים מוסלמים הנמצאים באזורים שמוסלמים אינם מתגוררים בהם עוד. מקומות אלו נהיו במצב מוזנח ומופקר שאינו מכבד מדינה נאורה. צריך גם לקדם תוכנית מתאר ארצית, תיקון לתמ"א 19, לשימור, טיפוח ומתן אפשרות ביקור בבתי הקברות הערביים הלא-פעילים המצויים בישראל. כמו כן, צריך עירובם של הגורמים הדתיים, נאמני הווקף, עמותות רלוונטיות וכן הכנסיות לצורך קידום המהלכים הנדרשים לשימור בתי הקברות והמסגדים והכנסיות, כלומר, בדיקת האפשרות במקרים מתאימים שהגורמים הללו ייזמו את מהלך השמור. כבני אדם, כבני משפחה, כבני קהילה לאומית ילידה, אנו תובעים שימור, טיפוח ואפשרות ביקור בבתי הקברות, במסגדים ובכנסיות אלה. לנוכח המצב הקיים, בגלל המשך חילול מקומות קדושים אלו, אני מבקש היום להביע אי-אמון בממשלה".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) השיב לו ואמר:

"אני חושב שלא שייך למדינת ישראל, ולא רק פה, לחלל בתי קברות, מסגדים ומקומות קדושים של שום דת – דרך אגב, זה לא הדת היהודית. בן אדם נולד בצלם, זה לא חשוב אם יהודי או לא יהודי, בוודאי לא כשמדובר בבית קברות. אז לכן אני חושב, זה לא בתרבות היהודית, זה מנוגד להלכה היהודית, לדעתי. בוודאי ובוודאי אין לנו פה מחלוקת; להפך, אני מתבייש שעושים את זה. בכל מקום בעולם, אני חושב שכשיש דת ויש לה הסממנים שלה, יש לה המקומות הקדושים שלה, צריך לכבד אותה, ובוודאי, אני מסכים איתך. מדינת ישראל צריכה להשקיע שם את כל האמצעים, גם באכיפה, גם בתקציב, כדי לכבד. אני חושב שמי שמכבד דת אחרת הוא מכבד את עצמו, את הדת שלו. אם מחללים מסגד, זה כמו שמחללים בית כנסת, מבחינתי. זה אותו דבר, זה לא חשוב. אם מחללים בית קברות, זה בית קברות. מה זה חשוב לי איזה בית קברות זה – אם זה יהודי, מוסלמי או נוצרי? זה בני אדם, מה זאת אומרת?
לכן, אני אומר שבגדול אני מסכים איתך. אני לא מכיר את המקרים הפרטיים, אבל בוודאי זה גם לא התפקיד שלי בעניין הזה. אם זה היה התפקיד שלי אז הייתי עושה דיונים בסיפור הזה, בגלל שאני חושב, כפי שאמרתי, שבתי עלמין, מסגדים ומקומות קדושים הם מקומות קדושים וצריך לכבד אותם, זה לא חשוב של מי. זאת תפיסת העולם שלי, חד-משמעית. בכל מקום שאני יכול לסייע בעניין, כמובן, תדבר איתי. איפה שאני אוכל לתרום אני אתרום".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) השיב לדברי השר ואמר:

"אני רוצה להדגיש שהקושי מתחיל בהסדרים המשפטיים בישראל, שיצרו מנגנון של בחירת הנהגה דתית בקרב האוכלוסייה היהודית כאשר אין מנגנונים מקבילים של הנהגה דתית בקרב האוכלוסייה הערבית, לא המוסלמית ולא הנוצרית. כך למשל יש מועצות דתיות ביישובים היהודיים שמסדירות את העניינים הדתיים ואין לך מועצות דתיות ביישובים הערביים; יש רבנות ראשית שמנהלת את העניינים הדתיים בחברה היהודית – אין לך משהו מקביל בחברה הערבית.  הרעיון הוא שמערכת המשפט יוצרת מנגנונים כדי לנהל את העניינים הדתיים, לרבות אחזקת בתי קברות וניהול ענייני הדת וכדומה, ואין משהו מקביל בחברה הערבית. ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת מהציבור היהודי, יכול להיות שאתם לא חושבים על זה – עד כדי כך, למשל, שכשנגמר חודש רמדאן, חודש הצום הקדוש, הרי יש חג אחר כך, אבל תמיד יש ספק של יום אחד, אם החודש הוא 30 יום או 29 ימים. אין לך אפילו מנהיג דתי מוכר, רשמי, שאמור להחליט החלטה כזאת. זאת אומרת, אין שום הסדר שמכיר בנוכחות הקולקטיבית של הדת, מה שמשליך כמובן גם על כל הנושאים שחברי מנסור עבאס הזכיר – חילול של בתי קברות, חילול של מסגדים. כבוד השר שטייניץ, אתה יודע כמה כואב לאזרח הערבי לעבור בטבריה בטיילת ולראות את המסגד הנטוש שם, מסג'ד אל-בחר? כמה כואב לעבור בכפר הנטוש מעלול ליד אזור יפיע ולהגיד: לא, אתה לא יכול להיכנס לבית הקברות הנוצרי שם? אתה לא יכול להיכנס בכלל, לא יכול לראות את בית הקברות; להיות בקיסריה ולראות מסגד שנהפך למסעדה או למועדון עם משקאות חריפים? אין הרגשה קשה וכואבת ומעצבנת מאשר לראות את החילול הכל-כך קשה הזה. הזמן לא יספיק לדבר על כל הנושאים, אבל זה באמת נושא שמחייב התערבות של כולנו, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה".

 

שינוי גודל גופנים