ח"כ סובה בצעה לסדר יום בנושא מתן פתרון לזוגות לפני נישואים שאינם יכולים להתחתן בישראל: "נמצא פתרון זמני בלי להיכנס לנושא ההלכה".

היום, רביעי 8.7.2020 מליאת הכנסת דנה בהצעה לסדר יום בנושא: מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם להירשם בישראל וכעת אינם יכולים לרשום את הנישואים גם בחו״ל עקב משבר הקורונה.

את ההצעה לסדר יזמו חברי הכנסת יבגני סובה (ישראל ביתנו), אנדריי קוז'ינוב (יש עתיד- תל"ם), י"ור מרצ ניצן הורוביץ ושרן השכל (הליכוד).

ח"כ יבכני סובה (ישראל ביתנו) פתח את הדיון ואמר:

"אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו במה הממשלה הזאת מתעסקת: מתווכחים בתוך הממשלה, מדברים על כל מיני שטויות, בזמן שעם ישראל והרבה אזרחי ישראל מצפים לפתרונות. אני חייב לגלות לכם – יכול להיות שחלקכם לא יודעים – כמעט 9,000 זוגות מדי שנה נאלצים – אני מדגיש את המילה הזאת: נאלצים – לנסוע לחוץ לארץ בשביל לעשות את הדבר המינימלי ביותר: להתחתן. למה? כי מדינת ישראל לא מאפשרת להם להתחתן. לא מספיק שאתה משלם מיסים, משרת בצבא, חס וחלילה מותר לך להיפצע, ויש כאלה גם שנהרגים בעבור המדינה הזאת, אבל מה שכן, אם אתה לא יהודי לפי ההלכה, מדינת ישראל שאתה אזרח בה לא מאפשרת לך להתחתן ולרשום את הנישואים. המצב הזה נמשך שנים על גבי שנים, עד שבאה הקורונה. באה הקורונה – ואני רואה פה את סגן שר הפנים, אדוני יואב בן צור, שתכף אני מניח שיתייחס לדברים – באה הקורונה ואין טיסות לחוץ לארץ. אין טיסות. פנו אליי לא מעט אנשים שאומרים: אנחנו רצינו כבר – ויתרנו על הזכות להתחתן במדינת ישראל, המדינה שלנו, והזמנו כרטיסים לאפריל, למאי, ליוני, ולא יכולים לנסוע, לטוס לחוץ לארץ להתחתן. אז אני פונה אליך, אדוני סגן השר: בוא נמצא פתרון זמני. אני לא נכנס לנושא ההלכה. אני לא רוצה שאתה או החברים שלך או שר הפנים יכירו באנשים האלה כיהודים, כי זה נושא הלכתי שלא ניתן לפתור. אבל בואו נמצא מנגנון שיאפשר לזוגות האלה לרשום את הנישואים לפחות בתקופת הקורונה, כי אין טיסות. אין טיסות, אבל הם צריכים להתחתן. הם רוצים לעשות ילדים; הם רוצים שהילדים שלהם ילכו לגנים; הם רוצים להירשם כזוג נשוי לכל דבר. על פי הנתונים של 2018, אדוני סגן השר – ואת זה אני לוקח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – במרשם האוכלוסין נרשמו – ב-2017, סליחה, כי אלו הנתונים הכי עדכניים – 8,849 זוגות שהנישואים שלהם נערכו בחוץ לארץ. הנתון בשנת 2018 ו-2019 היה כמעט – דומה. אז אנחנו כרגע במחצית של שנת 2020, זה פחות או יותר המצב: כמעט מ-3,000 זוגות נמנעה הזכות להתחתן, כי הטיסות בוטלו, ואני מניח שעוד קרוב ל-3,000, 4,000 זוגות לא יוכלו לעשות את זה בחודשים הקרובים. הבקשה שלי היא בקשה צנועה מאוד: בואו ביחד נשב ונמצא פתרון, אם זה בשטח של שגרירות צ'כיה, קפריסין או כל מדינה שמארחת את האנשים האלה. בואו נמצא פתרון, כי אין טיסות. אי-אפשר לשלוח עכשיו מטוס פרטי לרשום את הנישואים. אני קורא לאדוני סגן שר הפנים, אני קורא לכל חבריי, אני קורא גם לאדוני היושב-ראש, שאתה מש"ס: בואו נשב בוועדה המתאימה – אני חושב שוועדת הפנים היא הכי מתאימה, ונמצא פתרון לזוגות הצעירים האלה".

ח"כ אנדרי קוז'ינוב ( יש עתיד- תל"ם) עלה לנאום ואמר:

"בתחילת השבוע שר הפנים אריה דרעי השתתף בצערם של הזוגות שלא יכולים להתחתן בארץ עקב הסגר וביטול האולמות והחתונות, אבל במשך העשור האחרון בארץ יש כ-400,000 פסולי חיתון שלא יכולים לממש את זכותם הטבעית. בצערם אף שר אחד בממשלה לא משתתף, כי הנושא הזה לא נפתר במשך עשור, למרות שהדרישה עולה כל הזמן. אנחנו חיים במדינה שהרבנות למעשה שולטת בכל המוסד של הנישואים. אוקיי, יש מונופול של הרבנות, יש את הסטטוס קוו, שאתם כחברי כנסת מהקואליציה מגינים עליו כבר עשורים, אבל בכל זאת, יש פה גם אזרחים שהם לא יהודים לפי ההלכה, שמשרתים, משלמים מיסים, עושים כל דבר, אזרחים לכל דבר ועניין, רק מה? הם לא יכולים להתחתן ולממש את הזכות הזאת. והזכות הזאת הוכרה כזכות אוניברסלית על ידי כל מוסדות האו"ם והעולם ומה שלא יהיה. אי-אפשר למנוע מבן אדם להתחתן עם בחירת ליבו. עד היום למדינה היה תירוץ מצוין: לכו תתחתנו בחו"ל – משרד הפנים ירשום אתכם. נקבל את זה איכשהו. בחריקת שיניים נקבל את זה. אין, אין טיסות. לא יקרה. עכשיו אנחנו בוכים, וזה עולה בטלוויזיה כל הזמן, וזה על סדר-היום. הזוגות הצעירים קבעו חתונה, זה התבטל פעם, פעמיים, וצריך למצוא פתרון. מה עם הזוגות שתכננו לנסוע, להירשם או להינשא בחו"ל ולהירשם פה בארץ? להם בכלל אין שום פתרון. פה לפחות עוד מוצאים איזה פלסטר: 20 איש בחתונה, 50 איש בחתונה, האולם נפתח, האולם לא נפתח. אבל בסופו של דבר פה נמנעת הזכות הבסיסית של להביא את הדברים האלה לידי ביטוי. והתירוץ הזה הוא פג תוקף – אי-אפשר להינשא בחו"ל, ואי-אפשר להירשם בארץ. לכן, כמו חברי יבגני סובה, אני מבקש למצוא פתרון לדבר הזה, כי זה דבר מתבקש. יש לזה גם השלכות כלכליות – לרישום כזוג נשוי במשרד הפנים יש השלכות כלכליות מבחינת מיסים, מבחינת תשלומים, מבחינת ההטבות. למה כל הדבר הזה נמנע? אני לא מדבר מבחינה דתית, אני מדבר מבחינה אזרחית נטו. למה זה נמנע? אז בואו נמצא פתרון. הפתרון הראוי – למצוא שטח של מדינה זרה בארץ, שטח ריבוני, שהמדינה הזרה תסכים לערוך בו את הנישואים בשטחה בארץ, ומשרד הפנים ירשום את זה. זה פתרון, וזה פתרון שאני מציע להעביר לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, וייתכן שתבוא הישועה".

יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורוביץ:

"בשנה רגילה בערך 10,000 זוגות של אזרחים ישראלים, ששני בני הזוג הם אזרחים ישראלים, מתחתנים בחו"ל ואחר כך נרשמים כאן; המספר הזה אינו כולל זוגות מאותו מין. זאת אומרת, 10,000 חתונות של אזרחים ישראלים בחו"ל – רובם כי הרבנות לא מאפשרת להם, הרבנות או בתי הדין האחרים לא מאפשרים להם להתחתן בישראל, כי זה הדין אצלנו. בשנה הזאת של הקורונה, בגלל שאין טיסות, אין לאנשים האלה אפשרות להינשא. עכשיו, אלה אנשים שהרבנות איננה מעוניינת להשיא אותם. הרבנות הוציאה אותם מהגדר של – אני יודע מה – של היהדות. אז מה רוצים מהם? מה מבקשים מהם? הם אזרחים ישראלים. הם אזרחים. צריך לתת פתרון. יש למשל – אני אציע מין דבר – עבר לפני כמה שנים רישום נישואין לחסרי דת. כששני בני הזוג הם חסרי דת, אפשר לעשות רישומים בישראל שלא דרך בית דין דתי, זאת אומרת יהודי או דרוזי או מוסלמי או אחד מבתי הדין הנוצריים, אלא רישום נישואים במשרד המשפטים על ידי רשם אזרחי לשני בני זוג שהם חסרי דת. ניתן באותה צורה בדיוק לרשום את כל מי שלא יכול להתחתן. אני חושב שיש זכות גם למי שלא רוצה להתחתן בנישואים דתיים להתחתן בנישואין אזרחיים, אבל נעזוב, לא ניכנס איתכם עכשיו לוויכוח הזה. אנחנו עכשיו מדברים על מניעה בגלל הקורונה. עכשיו תראו, זה לא עניין של איזה פריבילגיה, לעשות חתונה – נחמד לעשות חתונה, באמת זה דבר נחמד – אלא על זכויות שאחר כך נובעות מהנישואין. זאת אומרת, האנשים האלה שלא יכולים להתחתן בגלל הקורונה הם אזרחים ישראלים – זה לא למטרות הגירה או למטרות אחרות, זה למטרות נישואין בין בעל לאשתו – נמנעת מהם הזכות הזאת, וזאת פגיעה חמורה ביותר. בכל הדיונים – למשל בהצעות החוק שלי לנישואין אזרחיים בישראל – תמיד אמרתם: הם יכולים לנסוע לחו"ל ואנחנו אחר כך רושמים אותם, שזה באמת מה שקורה. זאת אומרת, דה פקטו אתם מכירים בנישואין בחו"ל, אבל עכשיו אי-אפשר טכנית לנסוע לחו"ל, וכנראה שלא יהיה אפשר גם בחצי שנה הקרובה לפחות. צריך למצוא לאנשים האלה פתרון. סגן השר בן צור, אני לא בא ואומר לך: תכיר בהם כיהודים, אל תכיר בהם כיהודים; בעיניי זה גם לא כל כך חשוב, אבל לא משנה, בעיניך זה חשוב. אתה לא נותן להם הכרה כיהודים או משהו מהסוג הזה, אתה פשוט מאפשר להם כאזרחים – אחד מוכר כיהודי והשנייה לא מוכרת כיהודייה, נגיד הרבה עולים מברית המועצות, מרוסיה – אתה מאפשר להם פשוט להתחתן. אני רוצה לשמוע מה הפתרון, פתרון לאזרחי ישראל שפשוט בתי הדין הדתיים לא רוצים ולא יכולים להשיא אותם. מה אתה מציע להם בעצם".

ח"כ שרן השכל (הליכוד) נימקה את החלטתה להצטרף אל ההצעה לסדר היום בנושא, ואמרה:

"היה לי חשוב להצטרף להצעה לסדר-היום הזאת מכמה סיבות. הראשונה היא שאני חושבת שגם במדינת ישראל, שבה לא ניתן לרשום חלק מהזוגות הנשואים, צריך להגיע לאיזושהי פשרה. אני הגשתי הצעת חוק שמדברת בדיוק על הפשרה הזאת. היא מדברת בעצם על נישואין אזרחיים אך ורק בתחומי שגרירויות, וזה ייתן איזשהו פתרון ומענה, כך שהם לא מתחתנים בישראל אלא בשטח השגרירות, הם חתומים על תעודת נישואים ממדינה זרה, ואז הם יכולים להיות רשומים פה. אני חושבת שזאת הצעת פשרה טובה. אני חושבת שזה משהו שצריך לדון בו אחרי משבר הקורונה. אבל תוך כדי משבר הקורונה נוצרו כמה בעיות, ופה גם פניתי לכמה מקומות. הייתה לי אתמול בלילה שיחה לא פשוטה עם אבא שחמישה חודשים לא ראה את הילדים שלו, ובסוף השבוע האחרון, ממש לפני שלושה ימים, הבת שלו חגגה יום הולדת, הנכד שלו לפני שבועיים חגג בר-מצווה, והוא לא יכול היה להיות -מצווה, והוא בטלפון איתי בבכי. כמוהו באמת עשרות אם לא מאות של זוגות, שהם לא נשואים – או שהם כן נשואים, אבל נשואים אזרחית – לא רשומים במשרד הפנים, או כאלה שהם לא נשואים ויש להם ילדים. יש להם תעודות, מראים שיש להם ילדים פה, מראים איזשהו דוקומנט, איזשהו מסמך, ועדיין משרד הפנים כבר יותר מכמה חודשים מאז שביקשנו לא מוציא הנחיות ברורות – לא לתיירים; לאלה שיש להם בני משפחה, משפחה קטנה פה, במדינת ישראל. השתתפתי בדיון שהיה בשבוע שעבר בוועדת הקורונה, ודרשנו ממשרד הפנים לבוא ולהביא הנחיות עד יום שני. אני יודעת, סגן השר, שאתה עשית מאמץ כביר בעזרה גם בפנייה הזאת. הבעיה היא שכמוהו יש עוד כמה עשרות של פניות שהגיעו אלי, וזה קשה לטפל פנייה-פנייה בפניות שמגיעות אלינו. כל אחד זה עולם ומלואו. אבל אני מבקשת ממך, בהזדמנות הזאת של הדיון הזה, לוודא שאנשי משרד הפנים עד יום שני גג מפרסמים לכולם הנחיות ברורות לאנשים נשואים, גם אם הם לא רשומים במשרד הפנים, ולהורים לילדים במדינת ישראל שרוצים לבוא ולבקר את הילדים שלהם כאשר הם לא אזרחים".

סגן שר הפנים ח"כ יואב בן צור עלה להציג את עמדת הממשלה ואמר:

"אין ספק שהדברים האלה הם דברים כואבים. כל אחד מנקודת המבט שלו, שיסתכל ויראה איך אנשים צריכים להתמודד בתקופה הזאת עם מגוון שלם של נושאים שהם לא דומים ולא קיימים – בתקופה הזאת, בגלל המשבר שבו אנחנו נמצאים. יש אנשים שרוצים להגיע לארץ מסיבות שונות ולא יכולים להגיע. יש אנשים שרוצים לצאת מהארץ מסיבות שונות ופוחדים שאם הם יצאו הם לא יוכלו לחזור. אז אנחנו במצב מורכב, במצב לא רגיל, במצב לא פשוט. אי-אפשר, אי-אפשר לשנות סדרי עולם בגלל מצב נתון, שאנחנו מקווים שהוא ייגמר – עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה, אבל הוא ייגמר. אני לא יודע איזה סוג של פתרון ביניים אפשר לתת כשיש לנו חוק ברור כשכתוב בו מה קורה במקרה כזה. מה החוק היבש אומר? בהתאם לסעיף 19ג לחוק מרשם האוכלוסין, שינוי בפרט רישום במרשם האוכלוסין ייעשה על יסוד תעודה ציבורית המעידה על השינוי שחל. במקרה של שינוי בפרט המצב האישי, השינוי יכול להיעשות על יסוד תעודת נישואין המונפקת על ידי הרשות המוסמכת לכך בהתאם לפקודת הנישואין והגירושין, על יסוד החלטות שיפוטיות המעידות על השינוי שחל שניתנות על ידי ערכאות מוסמכות או על יסוד תעודה ציבורית המעידה על השינוי שניתנה בחו"ל ושאומתה כדין – זאת אומרת, אי-אפשר לשלוח את זה במייל. בהיעדר תעודה ציבורית מאומתת המעידה על השינוי שחל במצב האישי ואשר נדרשת בהתאם להוראות החוק האמור, אין בסמכותו של פקיד הרישום לבצע שינוי במצבו האישי של התושב. אז מה אנחנו רוצים עכשיו, לשנות את החוק? אני לא נכנס לפרטים של אותם זוגות, אני לא מכניס את החשיבה האישית שלי, המחשבה האישית שלי או ההנהגה האישית שלי, מה אני חושב לגבי אותם זוגות. אין לזה קשר. אני עוד פעם אסביר: אני לא נכנס לפרטים של אותם זוגות – לא לפרטים של איך ולמה הם מתחתנים ולא לפרטים של מי מתחתן עם מי ועם מה. אני לא נכנס לזה בכלל. אני נכנס לבעיה בכללותה כדי לנסות למצוא פתרון. שמעתי את הפתרונות שהצעתם. שמעתי את הפתרונות שהצעתם. אני אנסה לבדוק במינהל האוכלוסין ועם היועצים המשפטיים כמה מהרעיונות שהעליתם. אני מקווה, אני מקווה שנצליח למצוא איזשהו פתרון. אף אחד לא מנסה להציק לאף אחד, אבל אתם צריכים כולכם לדעת שנכון שהעבירו פה ברוב המקרים חוקים של הגבלות, אבל לא העבירו חוקים אחרים שבעצם פותחים משהו, אלא חוקים של הגבלות. אז נכון שאולי צריכים לעשות איזשהו סוג של התאמות לתקופה הזאת. אני לא יודע לומר אותן, מה ומה נכון. בכל אופן, אני יכול להבטיח דבר אחד – שאנחנו ננסה למצוא איזשהו סוג של פתרון. אני מקווה שהוא יימצא. אני מקווה שהוא יימצא. אני לא יכול להבטיח. אני אמרתי שאנחנו מבטיחים להתאמץ. אנחנו לא קבלני הצלחות, אבל אני מקווה שנצליח. זה תלוי בהרבה גורמים, בהרבה פרמטרים. יש לזה השלכות, השלכות הלאה. אתם יודעים, כשעושים משהו, גם כשהוא זמני, אחר כך אומרים: הינה, אפשר, יש פתרון, לא צריכים לנסוע לחוץ לארץ, נשארים בארץ, נעשה את זה בשגרירות, נעשה באיזה מקום. אני לא יודע מה עכשיו מדינת ישראל – אם אנחנו רוצים לפתוח את הנושא הזה. כל דבר – בסוף גם יהיה אפשר להימלט לחצר השגרירות ולא להיעצר בגלל דברים כאלה ואחרים. זו גם אפשרות, אנחנו מכירים את זה, לא? ננסה למצוא איזה פתרון זמני לתקופת המשבר הזאת. אנחנו נשתדל לעשות את זה. אני מקווה שנצליח. בכל מקרה, ברור שכל פתרון שיהיה יהיה פתרון זמני ולא פתרון של קבע. אנחנו לא הולכים לשנות משהו ולא נשנה משהו, אלא הדבר הזה, אם הוא יהיה, הוא יוגבל בזמן ובתקופה".

ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

שינוי גודל גופנים