ח"כ נגוסה על הסוכנות היהודית: "עוד לא סיימנו את קיבוץ הגלויות, ולכן היא רלוונטית"

ביום שלישי ה-28.11.2017 קיימה וועדת העלייה והקליטה של הכנסת דיון בהצעה לסדר של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בסוגייה האם הסוכנות היהודית עוד רלוונטית. על אף שח"כ גפני הכחיש שההצעה לסדר באה למעשה לנגח את הסוכנות, על רקע החלטות ממשלת ישראל לביטול מתווה הכותל והקשחת תנאי ההכרה בגיור, ההצעה לסדר הוגשה ב-10.7.2017 על רקע התבטאויותיו של יו"ר הסוכנות, משה שרנסקי, בנושאי הכותל והגיור. בסוף הדיון החליט יו"ר הוועדה, ח"F אברהם נגוסה (הליכוד) על קיומו של דיון המשך בנושא.

להלן עיקרי הדברים:
יושב- ראש וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד):
הצעה לסדר היום של ח"כ משה גפני, יש לנו המון דיונים פה, אך זהו הדיון עם הכי הרבה ח"כים. דעתי בנושא השאלה האם הסוכנות היהודית עודנה רלוונטית רלוונטית היא שהייתי עולה חדש ואני מכיר ומוקיר את פעילות הסוכנות היהודית בתחום העלייה והקליטה. אני חושב שהיא רלווונטית. עוד לא סיימנו את הקיבוץ גלויות, ולכן לסוכנות יש מקום בתפקיד הזה. והאם אם יש לתקן בעניין הרלוונטיות? התשובה היא כן. ח"כ משה גפני (יהדות התורה): ביקשתי להעביר את הדיון לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני חושב שזאת וועדה חשובה שעושה את עבודתה אני מתאר לעצמי שלא יהיה לי כאן רוב למה שאני רוצה להגיד.  מדינת בת 70 מדינה שברוך השם הכל נעשה בה באופן פורמלי ובפיקוח. מה התפקיד של משרד הקליטה? זה לא מה שהסוכנות עושה. ח"כ יואל רזבזוב (יש עתיד): הדיון הוא לא ענייני כי מה שהסוכנות עושה בשנה, רואים פה במשך כל השנה בדיונים. אני זוכר כל שנה עושים את הדיון הזה למה משרד הקליטה לא עושה את העבודה הזאת, והתשובה היא שמדינה אחרת לא יכולה לפעול בתוך מדינה אחרת. זוהי התנכלות שלך (גפני) מול יהדות ארה"ב.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד):
הקשר עם התפוצות לא יכול פוליטי. צריך להיות חיבור שהוא לא פוליטי בין התפוצות לעם היהודי שבישראל. היום בקהילה היהודית בארגנטינה יש 240 אלף יהודים פחות, איפה הם? הם התבוללו, ולאף אחד לא אכפת במדינת ישראל, פרט לסוכנות יהודית. זה יוביל לכך שלא יהיו יהודים בתפוצות, יהיו רק אורתודקסים. יש יהודים שנוסעים עם רכב כדי להתפלל, מי שלא מכיר את זה חו"ל, לא יודע מה זה יהודים בחו"ל, הם לא פושעים, הם יהודים

ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני):
זה מבורך שאנחנו נמצאים פה. כי אנחנו לא רואים את הציבור החרדי בשיח הציוני בארץ ובתפוצות. אתם לא שם בכלל, כי אתם לא מוכנים להכיר בכך שהעם היהודי הוא רב גוונים, אתם צריכים להיכנס למוסדות הציונים, ולקונגרס הציוני. גפני: אנחנו רוצים ואף אחד לא ייקבל אותנו… זה חשוב להיות מתחת לאוהל, ואני חושב שהחרדי צריכים להיות חלק מהמשלחות שיוצאות. בשיח סביב הכותל חלק מהבעיות היו שלא שיתפו את הציבור החרדי מראש.  ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני):
 אני רוצה שהשיח על העם היהודי מה הוא היום ומה הוא יהיה הוא בלב העניין שלנו. הסוכנות היהודית היא מוסד בסוגריים ישן, ואני לא חושב שצריך ללכת ולבחון אותם. בכמה נושאים הסוכנות מצליחה כגוף לא ממשלתי. אני מדבר גם על הצעד ההפוך, אני רוצה שישראלים יידעו מהו העם היהודי, כי גדל פה דור יותר מאחד, שצריך לדעת מהו העם היהודי. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): כדי לבנות פה את מדינת היהודית, אנו צריכים את הסוכנות היהודית שתשמש לנו כמטרייה של מדינת היהודים. ח"כ משה גפני (יהדות התורה): אני לא העליתי את הנושא האידיאולוגי, אני העליתי את הנושא הזה שהמדינה צריכה לקחת על עצמה אחראיות.  אתם החלטתם לדבר כמו אנשים חרדים, שמדברים על כך שצריך להחזיק קהילות. אז למה יש משרד קליטה, למה יש משרד שיכון. ח"כ נאווה בוקר (הליכוד): אני חושבת שבכלל הישיבה הזאת היא אבסורד, מישהו חשב פעם שנצטרך לקיים את הדיון הזה. אני רואה לא מעט דיונים על גופים שהם עמודי התווך של הציונות כמו קק"ל, כמו ההסתדרות הציונית. אלו דיונים לא נכונים שמעקרים את הממלכתיות מהמוסדות הללו. ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): אני נוכחתי מקרוב בעבודה של הסוכנות. אני בקשר די רציף עם קהילות יהודיות ברחבי העולם, ואני רואה את החשיבות של הקשר בין הקהילות ובין הסוכנות. המדינה לא יכולה לטפל בזה בעצמה, וצריכה את כל העזרה וכל הסיוע.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): הדיון הוא לא כמה הסוכנות חשובה. אני אומר את האמת, אני חושב שהוויכוח פה הוא וויכוח אידיאולוגי קשה בין התנועה הציונית ומה שהיא מייצגת לבין מה שגפני מייצג שבחלקו הגדול הוא לא ציוני. אם גפני דיבר על ממלכתיות ומדינה, אז מה זה החינוך שלהם ומה זה הכשרות שלהם 

שינוי גודל גופנים