אתמול, ראשון 24.11.2019 פורסם באתר החדשות ויינט כי במדינת ישראל פועלים כשמונה מאות בתי עלמין יהודיים, אך אף אחד מהם מיועד לקבורה חילונית.
דו"ח שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה כי למרות החוק שחוקק בשנת 1996 הקובע כי יש להקים ארבעה בתי קברות אזוריים המיוחדים לכך ברחבי הארץ, המדינה לא ביצעה את המוטל עליה כבר עשרים ושלוש שנה, ובמקום זאת, מסתפקת בהקצאת חלקות לקבורה אזרחית בבתי העלמין הדתיים.
המסמך שנכתב עבור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בחן את יישום החוק לקבורה אזרחית חלופית ולפיו כל אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו, ומצא כי משרדי הממשלה והרשויות הזניחו כמעט לחלוטין את הנושא.
בשנת 2017 העיר מבקר המדינה כי במשך כמעט חמש עשרה שנה לא חלה כל התפתחות בנושא, וקבע כי על השר לשירותי דת, הממונה על יישום החוק, לפעול למימוש הסמכות שהוטלה עליו בחקיקה ולהכריז על בתי עלמין אזרחיים, כדי להבטיח את מיצוי זכותו הבסיסית של הפרט להיקבר בקבורה אזרחית. השר השיב כי ניסה לקדם שלושה פרויקטים באזורי ביקוש, אך נתקל בקשיים משפטיים.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
"בדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת נחשף משחק האשמות בין משרד הפנים למשרד לשירותי דת- של מי האחריות להקצות שטחים ובתי עלמין לקבורה אזרחית? כל אחד מפנה אותה אחד על השני. איכשהו אני לא מופתעת כששני השרים האחראיים מגיעים מש"ס ואותם זה כנראה ממש לא מעניין. המחדל הזה נמרח כבר מעל ל-23 שנים למרות שיש חוק שבמפורש מורה על הקמת ארבעה בתי עלמין אזרחיים ברחבי הארץ. הבעיות של "אזרחים סוג ב'" כפי שהמוסדות הדתיים מתייחסים אליהם, מתחילות כבר כשהם נולדים כאשר בוחנים ומבררים את יהדותם, כשהם מתבגרים גם להתחתן לא נותנים להם בארץ לעשות צבא ולשלם מיסים הם יכולים אבל להתחתן פה? זה כבר משהו אחר כנראה ועכשיו אנחנו רואים שגם למות אי אפשר פה. אז אולי כפי שאזרחים יוצאי מדינות חבר העמים נשלחים לחו"ל כדי להתחתן, גם כשהם נפטרים ישלחו את הגופות להקבר בארץ אחרת- אין גבול לביזיון".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה:
"הדו"ח מציג תמונה שאינה מתכתבת עם המציאות. בישראל מתקיים הליך קבורה אזרחי, ואין אזרח שדרש קבורה אזרית ולא קיבל מענה. המשרד מפרסם מבחני תמיכה לקבורה האזרחית וגופי קבורה העוסקים בתחום נתמכים על ידי המשרד. נדגיש כי בישראל קיימים בתי עלמין אזרחיים. והמשרד מקצה חלקות אזרחיות בבתי העלמין ברחבי הארץ. הדו"ח נכתב באופן מנותק מן המציאות למרות המציאות השונה בשטח".
