ח"כ מיכאלי בדיון בנושא דיווח בתי הדין הרבניים על עגונות חו"ל: "בית הדין מצטיין כל כך בשחרור עגונות בחו"ל למה הוא לא מתחיל את זה בבית".

היום, שני 7.9.2020 ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) התכנסה לדון בנושא דיווח לפי סעיף 4ב3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשיג-1953 לעניין עגונות חו"ל.

הדיון התקיים ביוזמת ח"כ תהלה פרידמן שביקשה מיו"ר הועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) לקיים את הדיון.

היועצת המשפטית של הועדה פתה את הדיון, הציגה את הוראת השעה שאושרה ואמרה:

"את התיקון לחוק הובילה ח"כ עליזה לביא בכנסת העשרים. היה ניסיון של הכנסת לצמצם את המקרים של עגינות ומסורבות גט בחוץ לארץ היות ולא בסמכות המדינה לקיים סנקציות כלפי אותם גברים שמתגוררים בחו"ל. לצד כל זה זה נקבע להוראת שעה לשלוש שנים בגלל החששות שהיו כלפי הקבלה של זה בקרה הקהילות בחוץ לארץ והמדינות. זה עתיד לפקוע ביוני 2021. התכנסנו היום כדי שיהיה לנו את הנתונים והמעקב לדון בסוגיה של הארכת הוראת השעה. כבר ב2005 הייתה הרחבה של הסמכות הבינלאומית ואפשר בהוראת קבע לרכוש סמכות אבל הייתה טענה מצד ארגונים מסוימים שזה מרחיב יתר על המידה את הסמכות של בתי הדין הרבניים".

חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא אשר הובילה את חקיקת החוק:

"אחד החוקים המרגשים והמשמעותיים שיצא לנו לקדם. כשפנה אלי רב ברוסיה וסיפר לי על המצוקה על מקומות שאין בתי דין או שהם לא מסוגלים לסייע במקרה בו נשים מבקשות להיפרד מבעליהם. היו פה לא מעט בעיות בהקשר של הסכמי הסגרות בין מדינות וכו'. עצם העובדה שמדינת ישראל מאפשרת סיוע זה גרם להרבה מאוד גברים לא להתעמר בנשים שלהם. אשמח לדעת ושתהיה התייחסות למה החוק מאפשר והאם יש בתי דין רבניים שמנצלים את הסמכות לאכיפת יתר. צריך אומץ הלכתי כדי לשחרר עגונות. וכשאחיות שלי אומרות לי שבין הדין שהשיא אותם לא יכול לגרש אותן, זה התפקיד שלנו במדינת ישראל".

עו"ד רפי רכס יועץ משפטי של בתי הדין הרבניים:

"התוצאה שבעיני מרשימה ביותר וזה של חמישים ושבעה נשים עגונות ששוחררו וקיבלו גט. הנתון הזה הוא לא מדויק ולדעתי יש יותר נשים. בדוח רשום שנפתחו יותר מ119 מקרים של תביעה אבל אחד הדברים שכבר למדנו זה שהתוצאות שאנחנו הבאנו זה ממערכת המחשוב שלנו שנותנת את הנתונים לפי קוד תיקים אבל תיקים רבים שבדקתי עם אכן עגינות חו"ל אבל יש הרבה מאוד תיקים שלא עומדים בדרישות של עגינות חו"ל. סעיף 9 בחוק לא דורש זיקה לישראל אלא התנאי היחידי הוא ששני בני הזוג יהודים. מה שלמדנו מזה הוא שלא תהיה לנו ברירה אלא לפתוח פיזית את כל ה119 מקרים האלה ולתת עליהם את המידע המדויק לפי התרשמות משפטית שלנו. לא בכל התיקים שהיו עגינות חו"ל קודדו באופן נכון. יש לנו כמה תיקים באופן עקרוני לפי לשון החוק אחד מהתנאים זה שהזוג גרוש אזרחית או שהגישה תביעת גירושין ופעלה בשקידה ראויה. בכוונה זה נכתב כך כי בשטח יש אינספור צורות של מקרים. התברר לנו שהחוק לא מוכר בקרב כל קהילות חו"ל והרבה נשים חרדיות שהסיפור הזה של גירושין אזרחיים זה הסוף של התהליך ואז הן באות לבית הדין והוא אומר להן קודם כל לקיים נישואין אזרחיים. מה שמיוחד בחוק הזה זה שהחוק הזה התחיל בשיתוף פעולה עם בתי הדין הרבניים".

ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן):

"צריך לומר בכנות שהיה שאלות וספקות לגבי החוק הזה גם מצד ארגוני נשים. כל גט כזה זה עולם ומלואו. יש לי כמה שאלות והצעות שיעזור לנו להמשך החקיקה והפיכה מהוראת שעה לחקיקה קבועה. קודם כל האם הייתה לבית הדין סמכות לדון בתהליך, הכוונה היה שיא שלוש עילות לבית הדין להתערב והדבר הזה לא נמצא בדו"ח וזה לא מאפשר לנו לבחון את זה. השאלה של אם הם היו נשואים בנישואים אזרחיים לדוגמא זוג שנישא נשואים קונסרבטיבים או רפורמים זה נחשב להצעת החוק?. יהיו רצון שהדו"ח הזה יביא להתמודדות עם הסוגיה גם בארץ".

ח"כ אסנת הילה מארק (הליכוד):

"אני נאבקתי בבתי הדין בתור עורכת הדין עם נשים מסורבות גט. אני יותר מאשמח אם אנחנו נקדם פה איזשהי חקיקה ורעיון להביא אותו לבתי הדין ולהתיר את העגונות של מדינת ישראל. אני ניסיתי דרך כל מיני ארגונים שגם הם לא מצליחים לנגוע במספק אמיתי לדעת כמה נשים עגונות יש במדינת ישראל. בגלל חשיבות העניין אני הקמתי שדולה פה בכנסת למען העגונות וזה נושא שחייבים לתת עליו את הדעת במלוא העוצמה. יש נשים שמסתובבות במשך שנים ולא מסוגלות להתחתן ולהביא ילדים לעולם בגלל רוע של הצד השני שאומר בפירוש אני אשאיר אותך ככה עד גיל 50 שתגמרי את החיים שלך ככה. נכון שיש שינוי בגישה של בתי הדין הרבניים אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות עוד דרך בנושא".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה):

"המאבק שלי למען מסורבות גט באופן ספציפי וביטול המצב המעוות שמאפשר בכלל סירוב גט ועגינות הולך הרבה שנים לפני שבאתי לכנסת. צר לי על כך שעדין יש פחדנות מחפירה מצד  סמכויות הלכתיות במדינת ישראל שלא משתמשות בכוח השלטוני שניתן להם כדי לחדש את ההכלה ככה כדי שלהיפטר מהסוגיה שנקראת ממזרות. להחתים אדם רק בגלל שאימא שלו הרתה אולי ממישהו שהוא לא הבעלים החוקים שלה בטאבו זה בלתי נסבל ואותו דבר הרעיון של קניין חד צדדי בנישואים הוא דבר בלתי נסבל וצר לי על פחדנות ועיוות וקטנות קומה אלא שימור הכוח הגברי באשר הוא ולא להשתמש בכלים המתאימים כדי לשנות את זה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) הגיב לדבריה של ח"כ מיכאלי ואמר:

"את מדברת כאן על שינוי התורה הקדושה שניתנה לנו.

ח"כ מרב מיכאלי:

"אני אישה לא דתייה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס):

"אז אל תדברי על דת".

ח"כ מרב מיכאלי השיבה:

"הדיון על פרשנות ההלכה, התורה שניתנה מסיני ניתנה לי ולך".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) השיב לה:

"ואת מעוותת אותה".

אחר מכן ח"כ מרב מיכאלי המשיכה בדבריה ואמרה:

"הדיון הוא לא בהלכה עצמה אלא על החוק במדינת ישראל לגבי עגונות ומסורבות גט. החוק נותן סמכות בלעדית לסמכות בנישואין וגירושין. כל זמן שהחוק במדינת ישראל ותן את הסמכות בעניין הזה לבתי הדין הדתיים אז חד משמעית זה התפקיד שלי שלא נעשה שימוש לרעב בדברים האלה. לא סוד הוא שאני התנגדתי לחוק הזה כי אני אמרתי אם בית הדין מצטיין כל כך בשחרור עגונות למה הוא לא מתחיל את זה בבית? אני רואה פה בדו"ח הזה הצלחה גדולה של שחרור מסורבות גט ועגונות ואני שואלת מה היה המצב בישראל במקביל בתקופה הזאת? מה הם המספרים? אני רוצה לבקש נתונים שמראים כמה זה העמיס עבודה על בתי הדין וגם במקביל להבין האם באמת תמונת המצב האם הוא שונה בתוצאות מסרבנות הגט בישראל. אם למדנו מהדיון הזה שכשבית הדין רוצים לקדם משהו הם מצליחים לזה. רק כשאין להם מונופול הם בתחרות ומוטיבציה להביא הצלחות וכך גם יקרה בארץ אם נבטל את מונופול הרבנות".

לצפייה בוועדה יש ללחוץ כאן

שינוי גודל גופנים