ח"כ מייקל אורן פרסם מאמר דעה בעיתון 'הניו יורק טיימס' בעקבות הטבח שאירע בפיטסבורג. ח"כ מייקל אורן: "ישראל מסרבת להכיר בתנועה הקונסרבטיבית שאליה שייכים כל 11 הקורבנות".

שלשום, שני 29.10.2018 פרסם  סגן השר ח"כ  מייקל אורן (כולנו) מאמר דעה בעיתון 'ניו יורק טיימס' תחת הכותרת מה שמדינת ישראל חבה ליהודים האמריקאים: מדינת הלאום של היהודים חייבת להכיר ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית. את המאמר הוא כותב בעקבות הטבח שאירע בסוף השבוע בבית הכנסת 'עץ החיים' שבפיטסבורג.

ח"כ מייקל אורן כותב במאמרו : "הטבח של 11 מתפללים בבית הכנסת בפיטסבורג עורר זעזוע עמוק בקרב הישראלים. אף על פי שנדמה כי שנים רבות של טרור על האוטובוסים והרחובות שלנו, חלק ניכר מהארץ המתעצמת הזאת נותרה חסרת מילים על ידי הידיעה על יהודים שנורו בשבת בידי תפילה של אנטישמי מתלהם. ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא ראובן ריבלין גינו בחריפות את הטבח והביעו סולידריות מלאה עם אחינו ואחיותינו. נפתלי בנט, השר לענייני תפוצות, טס מיד לפנסילבניה. ובכל זאת, על כל ביטויי האהדה האלה, ישראל מסרבת להכיר בתנועה הקונסרבטיבית שאליה שייכים כל 11 הקורבנות. חתונות קונסרבטיביות ורפורמיות המבוצעות בישראל לא מתקבלות על ידי הרבנות הראשית. בית הכנסת "עץ החיים" שבו היה הטבח כלל לא היה בית כנסת של ממש על פי הרבנים הראשיים של ישראל. הקורבנות, שנרצחו אך ורק על היותם יהודים, התאמנו על סוג של יהדות, אשר יחד עם כל הזרמים הליברליים האחרים של היהדות, אינה נחשבת ליהודית מספיק עבור המדינה היהודית.

חוסר כבוד כזה עומד בניגוד גמור לתרומות היהודיות של ישראל לישראל. התקליט נמצא בכל מקום: שמותיהם של פילנתרופים יהודים אמריקאים מוטמעים באמבולנסים שלנו, במעונות האוניברסיטה, בבתים לקשישים ולמרכזי נכים. יהודים אמריקאים עזרו ליער את הגבעות שלנו ולגדל את העניים שלנו, לחשוף את העבר שלנו ולזייף את העתיד הטכנולוגי שלנו. אם כן, בהתחשב בכל זאת, מדוע ישראל מסרבת להכיר בזרמים הקונסרבטיבים והרפורמים, המייצגים את רוב יהודי אמריקה?
סיבה אחת היא דמוקרטיה. אף שהקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בישראל צומחות בהתמדה, בעוד שהציבור החרדי והחרדי מהווים יחד 20% מהבוחרים ומתרחבים במהירות. רובם רואים את הזרמים הליברליים של היהדות ככפירה. דעות אלו אינן משותפות לרוב הישראלים, אך המפלגות הדתיות והחרדיות הן בעלות משקל פוליטי עצום במערכת הפרלמנטרית שלנו. תמיכתם נותנת לקואליציות הישראליות את היציבות הנדרשת להתמודד עם האתגרים החברתיים והביטחוניים המורכבים שלנו. ההתמודדות עם ההתנגדות האורתודוכסית לזרמים היהודיים הליברליים האמריקאים, על ממשלות ישראל לבחור בין הכרה בלגיטימיות שלהם לבין ניהול המדינה בפועל והגנה עליה. לפיכך, לא רק הממשלה הנוכחית שלנו, אלא גם שכל קואליציה מאז שנת 1948, מימין ומשמאל, נמנעה מלהכיר בתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות.

סיבה נוספת למצב הנוכחי היא חילוקי דעות ארוכים על נושאים יהודיים מרכזיים. במשך עשרות שנים נבדלו שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, על פי ההגדרה של "מיהו יהודי" – ממשלת ישראל מעמידה את ההגדרה המסרותית שיהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או עבר תהליך גיור אורתודוכסי, בעוד שהתנועות הליברליות בארה"ב מכירות כחברי הקהילה מי שנולד לאב יהודי בלבד ואלה שאינם מסכימים לתהליך הגיור כלל- מה שנקרא- יהודים מבחירה.

אי-אפשר לסכסוכים כאלה לשבור את האחדות היהודית שעליה מתבססת ישראל. מעבר לשיקולים הכלכליים, הפוליטיים ואף האסטרטגיים, מחויבת ישראל מוסרית לשמור על העם היהודי. עוד לפני שקיבלנו את עשרת הדיברות, כעבדים במצרים, היינו עם, כפי שמשה דרש: "תן לעמי ללכת". ישראל נוסדה כמדינת הלאום של היהודים, ללא קשר למקום מגוריהם או כיצד הם מתרגלים – או אינם מתרגלים – את יהדותם. כל היהודים צריכים להתייחס לישראל כמולדת אבותיהם, למימושם של אלפי שנים של כמיהה, מסירות וחלומות, לא פחות אם הם גרים בלונג איילנד מאשר בירושלים או בתל אביב. ואם הישראלים מצפים שרפורמים ויהודים קומוניסטים יחשבו את ישראל כמולדתם הרוחנית, אזי ההכרה חייבת להיות הדדית.

בעקבות הטבח הנורא הזה, על ממשלת ישראל לעשות יותר מאשר להביע תנחומים. מאוימת על ידי עליית האנטישמיות, הקהילות היהודיות-אמריקאיות צריכות לדעת שישראל עומדת מאחוריהן ולא רק במלים. עכשיו הגיע הזמן לממש את השליחות ההיסטורית שלנו, לציית לחוק שלנו ולחזק את האחדות שקיימה אותנו במשך אלפי שנים, דרך גולים, גירושים, רצח עם ותקומה. בהכרה ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית, ישראל לא רק תערער את האנטישמים, אלא גם, תפעל כנגדם".

לקריאת המאמר המלא באגלית, יש ללחוץ כאן

שינוי גודל גופנים