להלן עיקרי הדברים:
ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני):
לצערי הרב, לא רק במערכת של תפיסה חוקתית אחרת אלא גם במערכת ערכים אחרת – מה שחשבתי שלא יהיה, כי בעיניי היהדות היא בוודאי מערכת ערכים שהחוקים בישראל מייצגים אותה. זאת לא היהדות של חלק מרבני הערים, שבשנים האחרונות לוקחים את תפקידם, – ותפקידם הוא מטעם הממלכה ולא מטעם ההלכה – ומקבלים את התפקיד הזה שבו הם מתקיימים בעצם מכספי הציבור בישראל, ומסיתים. ואם אני לוקחת רק את הדוגמה של הרב אליהו מצפת, שעסוק רוב זמנו, אני לא יודעת אם רוב זמנו כרב עיר, בלהסית נגד הציבור הערבי במדינת ישראל. אסור להשכיר דירות לערבים הוא אומר – דבר שהוא כמובן בניגוד לחוק; אסור לקנות במרכולים – עזבו בשבת, אסור לקנות במרכולים שיש בהם ערבים. ועוד הדרך שבה זה מוצג על ידו, זה כמעט בלתי נתפס כך נאמר. רב העיר, הרב שמואל אליהו ידוע "בדעותיו הנחרצות נגד מתן רווחה כלשהי לאויב". זאת אומרת, אזרחי ישראל הערבים, על פי תפיסת רב העיר הזה, הם האויב.
זה לא שיש איזו תפיסה שאנחנו מניחים על השולחן, איזו תפיסה שלא תעלה על הדעת, שעל רב עיר יהיו איזה שהם כללים משמעתיים. החוק כבר קובע את זה. אלא מה, מה מסתבר? מסתבר שכשזה מגיע להגשת תלונה נגד רב עיר, וכך פעלתי וכך ביקשתי לפעול כשרת משפטים, אז מסתברים שני דברים: קודם כול, יש איזו בעייתיות עם החוק הקיים. והדבר השני, בית הדין עצמו מורכב מהחבר'ה. דהיינו, רבני עיר אחרים, שיכול להיות שחושבים אותו דבר, הם אלה שגם ישפטו האם אותו רב עיר עבר את העבירה המשמעתית, דבר שלא מתקבל על הדעת ולא קיים בשום סיטואציה שהיא. ולכן, עוד בהיותי שרת משפטים הכנתי, יחד עם המשרד לשירותי דת ויחד עם סגן השר אלי בן-דהן, הכנו הצעת חוק שתעשה תיקון ותקבע: קודם כול, בתי הדין המשמעתיים האלה, מה תהיה תכולתם. דבר שני, השופטים שם יהיו בהרכב אחר, שכולל שופט בדימוס, שכולל גם דיין של בית הדין הרבני הגדול, שנמצא מעליהם, קובע את היכולת מתי כן ומתי לא להגיש תלונה. ותזכיר הצעת החוק הזה הוגש על ידי כשרת משפטים בשנת 2014.
לא אנחנו נשפוט אותם כאן; יהיה בית דין משמעתי ויהיו כללים מתי מגישים ועל מה אפשר להגיש תלונה, ומה זה באמת עבירה משמעתית ומה לא. אלא אם כן באמת נציגים שיושבים כאן מטעם הממשלה והבית היהודי לא מייצגים את הציבור, אלה שרוצים לחיות ביחד ולהבין אחד את השני ושנוכל לדעת מה הכללים המשותפים של החיים שלנו כאן, אלא הם שפוטים של אותם רבנים קיצונים. וזה המבחן שיגיד באיזה צד הם נמצאים: האם הם בצד הציבור או בצד אותם רבנים קיצונים, שרק עסוקים בלפלג, לשסות איש ברעהו, להתייחס לקהילה הלהט"בית כפי שהם מתייחסים. להתייחס לערבים כפי שהם מתייחסים, או לא. עכשיו נראה איך תצביעו.
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):
שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני הגישה כאן הצעת חוק, ואני – עם הצעת חוק שהגשתי, אני חושב, אחריה, אבל גם מזמן – מצטרף. ואז אנחנו שואלים את עצמנו, תגידו, למה אנחנו עושים, הרי הקואליציה תפיל את זה. הסיבה היא שאנחנו עושים את זה – לפחות אני, לא תיאמנו את זה – בשביל להניח מראה בפני מי שרוצה לייצג את הרבנות. ושרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, הרי יכול להיות שההצעה שלנו, עוצמתה הייתה קהה אם לפחות זו לא הייתה בחירה לכל החיים. אבל מה הבעיה? שלא רק שמותר להם לעשות מה שהם רוצים, אלא אפילו, בניגוד לרבנים הראשיים לישראל, בניגוד לראשי הערים, רב עיר, על פניו, זה בחירה עד גיל 75 או לפעמים 80 או יותר.
פלא שהם תורמים לחילול השם? אז פלא שהם עושים מה שבא להם? ויש משפט אחד, קשר ישיר אחד בין הקריאה לרמטכ"ל להתפטר לבין יציאה אשם בבית משפט על שחיתות בכשרות: מותר להם. אין דין משמעתי, וגם זאת בחירה לכל החיים. מי היה צריך לעשות את זה, אנחנו מספסלי האופוזיציה או המפלגות הדתיות מהקואליציה? אם באמת רבנות זה מושג שחשוב להם והם לא יכולים לתת מקום לרב, נגיד בחדרה, מועמד שכבר יש שמה האשמות שאני לא מעז להעלות על דל שפתי; או לרב העיר צפת, שאנחנו אמרנו מה הוא אומר, שאומר מה שהוא רוצה, גם בניגוד לראש העיר שלו, וכאילו לציבור העיר שלו, כאילו, בדברים האלה. אני באמת משתתף בצערם של חברי הקואליציה עוד פעם היום, שצריכים להצביע על הצעה שאני יודע שהם יודעים שזאת מציאות בלתי מתקבלת על הדעת.
שר התחבורה, ישראל כץ (הליכוד, בשם השר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש"ס):
הצעות החוק מבקשות לתת כלים אפקטיביים למקרה שבו רב עיר התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו ועבר עבירת משמעת. הצעת החוק מגדירה מהי עבירת משמעת ומה יהיה הרכב בית הדין שידון בתיק, וכן הוראות שונות במקרים אלה. אכן, לאור מקרים שונים שעלו נוצר הצורך במענה למקרים אלה. לכן לפני שבוע הופץ תזכיר חוק ממשלתי בדיוק בנושא זה, על מנת להגיע לתיקון הדרוש בחוק. לכן, אומנם זכותם של המציעים להעלות הצעות ככל שירצו, אבל הצעות החוק הפרטיות הועלו ללא תיאום עם המשרד לשירותי דת, ולו הייתה בדיקה כזאת, ממילא מן הסתם ההצעות לא היו עולות.
השר לענייני דתות שואל את המציעים אם ירצו למשוך את הצעתם. אם לא, אז הוא מודיע כי לאור תזכיר החוק הממשלתי שהופץ, אין צורך גם בחקיקה הפרטית הזאת ולכן היא גם לא תוצמד לממשלתית ולכן הממשלה מתנגדת להצעת חוק זו וקוראת לכנסת להצביע נגד. הצעתו של השר לשירותי דת היא שהצע"ח תמשך, מאחר שהממשלה הניחה – לפני שבוע הופץ תזכיר חוק ממשלתי בדיוק בנושא הזה, על מנת להגיע לתיקון הדרוש בחוק.
