ח"כ כהנא בכינוס השדולה לשיפור שירותי הדת :"הציונות הדתית מתנפלת מחדש על נושאים של דת ומדינה."

היום, רביעי 23.9.2020 התכנסה השדולה לשיפור שירותי הדת בישראל בראשות ח"כ מתן כהנא (ימינה) וקיימה כנס ראשון מסוגו בעניין שיפור מערך הכשרות בישראל.

הדיון נקבע לקראת הודעת המדינה לבג"צ על פתרון ליישום פסק דין הגינות שלטונית (משגיח מושגח) ונערך בהשתתפות משה דגן המנכ"ל היוצא של הרבנות הראשית, עו"ד ירון קטן מי שהיה היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, ומייצג כיום את רבני הערים וההתיישבות, ונציגי הארגונים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ארגון רבני ורבניות בית הלל, כושרות, חותם, נאמני תורה ועבודה ועמותת עיתים.

יו"ר השדולה ח"כ מתן כהנא פתח את הדיון ואמר:

"אני מאוד נרגש לפתחו את הכנס הזה. אנחנו עם השדולה הזו יצאנו לפני מספר שבועות שחרטנו על דגלנו לעסוק בחיזוק שירותי הדת. השדולה הזו לא עוסקת בסוגיות הלכתיות. השדולה מרכזת את כל הארגונים האורתודוקסים בכנסת שעוסקים במנגנון ובירוקרטיה שעומדים מאחורי שירותי הדת. אנחנו רוצים לעסוק במועצות דתיות, מינוי רבנים הרבנות הראשית אני עוסק במינוי רבני ערים מהציונות הדתית. לשמחתי אנחנו זוכים לשיתוף פעולה טוב עם השר יעקב אביטן. בתחילת הדרך הייתה מתיחות ולשמחתי הרב יעקב אביטן הבין שאני בעניין של שיתופי פעולה. יכול להיות שבכשרות אנחנו לא רואים את הדברים עין בעין אבל בענייני משגיח מושגח אנחנו באותו קו. נפגשתי גם עם הרב דוד לאו ששמח על השדולה הזו והיא סוג של בשורה. הציונות הדתית מתנפלת מחדש על נושאים של דת ומדינה. אני ער ומודע לחילוקי דעות ומתחים שיש בין הדעות השונות שיובאו פה היום אבל היכולת להקשיב אחד לשני היא יכולת מאוד חשובה וחלק מהעניין הזה של השדולה זה שכל הכוחות של היהדות האורתודוקסית יודעים לפתוח את הדברים".

משה דגן מנכ"ל הרבנות היוצא אמר :

 "אני קודם אומר כמה מילים לגבי מה הרבנות עשתה בארבע שנים האחרונות. דבר ראשון חשוב לומר שוועדת הכשרות המליצה על מספר דברים שיש לנקוט אותם בכדי לשפר את מערך הכשרות. חלק תלויים ועומדים כי תזכיר החוק שהוגש עדין לא נידון בוועדת שרים לחקיקה. מה שחשוב לציין זה שמעל 4000 משגיחי כשרות שניגשו למבחני הסכמה. מיד אחרי דוח המבקר הוצאנו מכתבים למועצות הדתיות וביקשנו מהם שישלחו את המשגיחים שלהם למבחנים וניגשו הרבה. קיימנו קורסי מפקחים והם ניגשו לקורס שיזמנו ברבנות. בערך 130 עברו את הקורס הזה ושיפרנו את המערך המקצועי שעובד. הנושא שי יבוא מקביל גם כן שיפרנו ברמת הרבנות הראשית היום יש מערל ממוחשב שמנהל את הייבוא בצורה מערכת דיגיטלית. ניתוק של משגיח מושג- בג"ץ לא נתן את דעתו להבדלים והשונות שיש בין העסקים. אני חושב שבג"ץ צודק שצריך לעשות ניתוק בין משגיח מושגח אבל פחות בתעשייה ששם יש יותר קושי ויש אבחנה כזו. למרות שאנחנו נמצאים במצב שיש תזכיר חוק שמדבר על תאגיד שייצור את ההפרדה וייתן את המענה לבעיה יש הרבה מועצות דתיות שכבר עשו את זה ביוזמה מקומית כמו ירושלים ותל אביב שהם פשוט לקחו חברת כוח אדם ויצרו את הניתוק הזה. מה שחשוב זה שיש בעצם סוג של דה לגיטימציה שהוא לא בצדק למערך הכשרות. זהו המערך הכי גדול בעולם שנותן כשרות ויש לו יתרונות רבים על פני גופים פרטים שנותנים את הכשרות. יש קושי בנושא הזה שבזמנו ניסינו להעביר בחקיקה את הנושא של נהלים אחידים וזה לא עבד וחבל כי היו גופים עם מניעים זרים שחששו מזה. שמעתי טענה שככל שיהיה נהלים ברורים דרישות הכשרות יהיו גבוהות יותר ולא תהיה גמישות אבל אני חושב שזה טעות".

במסגרת הכנס הציג לציבור עו"ד עמיחי פילבר מנהל תחום כשרות במשרד הדתות לשעבר את תכנית השדולה להסדרת מערכת הכשרות בישראל.

עו"ד עמיחי פילבר הציג את הכשלים במערך הכשרות לדעתו הכוללים:

-דרישת תשלום שונות לבתי עסק דומים

-מערכת הכשרות מתנהלת באופן מקומי אזורי

-חוסר מקצועיות של המשגיחים שעובדים במשרה במסגרת משרה חלקית

-ריבוי מעסיקים

-העסקה לא הוגנת

-העסקה בשחור

-אין קידום שכר ופיתוח מקצועי

-כשלים ברגולציה

-אין חלוקת סמכויות ברורה

-אין מבנה תקציב קבוע

-רק 2% מתקציב מועצות הדתיות מופנה למערך הכשרות

לאחר מכן,  הציג עו"ד עמיחי פילבר את התוכנית למתן פתרון לאותם אתגרים ואמר:

"יש לקדם שינויים מערכתיים והפיכת משגיח למקצוע עם שכר הוגן. משגיח כשרות יקבל 10-15 עסקים והוא יהיה אחראי עליהם. במסגרת התוכנית המשגיח יכנס לכל עסק יותר מפעם אחת ויעמוד לרשות בעלי העסק. התשלום של בתי העסק יתחלק לפי שלוש רמות של דוכנים -800 ₪ מסעדות חלביות 1200 ₪  ומסעדות בשריות 1400 ₪. הניהול הכספי יתנהל בצורה מרכזית כאשר כל עסק ייכנס למאגר הרישום הממשלתי וזה יכנס לקופה אחת מרכזית. העסקת משגיחי כשרות יהיו על ידי חברות עירוניות או חברות כוח אדם כאשר החברה יודעת לבדוק אם המשגיח היה בעבודה והיא תשלם לו ותעבוד לפי רמות והסכמי שכר שייקבעו מראש. החברות הללו לא יקבעו בנושאים של משמעת או כשרות אלא הם צינור לשירות המועצה הדתית. זה יהיה מיקור חוץ להעסקת משגיחי כשרות. תוקם חברה מטה ממשלתית לכשרות שתטפל בשלושה דברים: ניהול מערך משגיחים, פיקוח על חברות ההעסקה והכשרה מקצועית והשתלמויות".

ח"כ מתן כהנא (ימינה) סיכם את הדיון ואמר:

"אני שמח מאוד על הדיון המעמיק שהיה כאן ועל ההכנה שלו. אחד הדברים שמשותף זה שכולנו רוצים ביוקרתה של הרבנות הראשית של מדינת ישראל שתהיה מוסד מפואר ושהוא יגדל וזה משהו שמשותף לכולנו. החשיבות של השערת הסמכות בידי הרבנות יש קונצנזוס שצריך להמשיך לשמור על כוחה של הרבנות. אני נכנסתי לפוליטיקה וגיליתי שפוליטיקה זה אומנות האפשר. לתוכנית של עמיחי יש קומה שנייה ושלישית אבל עכשיו יש מספיק כוחות בכנסת לקדם את הקומה הראשונה ואם נקדם את ההצעה הזו ששמנו פה עשינו משהו גדול. אני שוב אומר לכולנו שהיה שיח מעניין מכבד והשיתוף פעולה הזה עם הארגונים השונים הוא חשוב. אנחנו כציונות דתית על כל גווניה לא מספיק באים לידי ביטוי בנושא הזה ורב מאוד המשותף על המפריד".

שינוי גודל גופנים