ביום ג', 21 בפברואר 2022, כ' באדר א' תשפ"ב, התכנסה ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים לדיון בנושא טיוטת תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר) . הדיון התקיים במטרה לשלב את עמדת הוועדה במסגרת הערות הציבור לתקנות, המוגשות למשרד לשירותי דת. בדיון השתתפו משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית, כאשר חברות וחברי הכנסת החברים בוועדה אינם לקחו חלק בדיון.
יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), הציגה את הבעיות השונות העולות במינוי רבני הערים:
"בדיון הקודם למדנו שהליך מינוי של רבני הערים הוא הליך מסורבל עם הרבה קשיים. בתקנות החדשות יש שינוי בכינון האספה הבוחרת. אך אין שינוי בנושא קציבת הכהונה מי שנבחר יכהן על גיל 70-75. האם יש דוגמאות כאלה במרחב הציבורי שלנו? צריך להסדיר את מעמדם של רבני העיר. מה הם עובדי ציבור או נבחרי ציבור?"
והמשיכה את דבריה בפניה לשר לשירותי דת מתן כהנא (ימינה) ולשר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה):
"בתקנות אין התייחסות לנושא הדין המשמעתי. אני פונה לשר לשירותי דת ושר המשפטים להסדיר את כל העניינים המשמעתיים של רבני העירים. חייב להיות איזה שהוא גורם שמטפל בעניין הזה. הרב דוד אוחיון יו"ר וועדי הערים משווה את הדתות ורבניים מהציונות הדתית לחזיר ותאים סרטניים לדעתי זה גובל בהסתה".
עו"ד איגי פז, נציג נציבות שירות המדינה, הסביר את מדיניות ונהלי שירות המדינה ביחס לקציבת תקופת כהונה:
"כשאנחנו מדברים על קציבת כהונה בשירות המדינה אנחנו מדברים על הסגל הבכיר. יש מודלים שונים. כשבדרך כלל זמן כהונה הינו בין 4-6 שנים. ובשירות המדינה אין עובד מדינה שלא כפוף לדין המשמעתי".
ח"כ מלינובסקי השיבה:
"אפשר להגיד שרב עיר הוא תפקיד בכיר. מבקר המדינה רואה ברבני הערים בדוח שלו כעובדי ציבור. יש מודלים בנושאי הגבלת כהונה וצריך לתקן את כל הסיפור הזה מהשורש. התקנות הללו הן פלסתר. בסוף האנשים האלו משרתים ציבור ומקבלים משכורת מן מהציבור".
שר המודיעין אלעזר שטרן (יש עתיד), התייחס בדבריו למהות תפקידו של רב העיר:
"אני חושב שברור לכולם שכל מה שעומד בלב הדיון הזה, זהו קידום ושמירה על זהותה היהודית של מדינת ישראל והסרת מכשולים בעניין הזה. המהות של רבני הערים זו על הקהילה, במיוחד על אלה שלא הולכים לבית הכנסת כל יום. ישנם כשלים במערכת הנוכחית. הממשלה עושה פעולות לחיזוק זהותה היהודית של המדינה, שעוברות גם דרך רבני ערים. לכן, חשוב מאוד למנות אנשים נכונים וראויים שיחיו בתוך עמם ויבינו את האתגרים ואת המצוקות".
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן הוסיף:
"90 אחוז מרבני הערים כיום מכהנים למעלה מעשור, תקופת הכהונה הארוכה פוגעת בקשר שלהם עם הציבור, מה שמוביל לירידה באחריותיות. נוסף על כך, במינויים רבים שנעשו בשנים האחרונות כלל לא קוימה התייעצות עם הרשות המקומית ביחס לזהות הרב".
עו"ד דינה לפידות, נציגת המשרד לשירותי דת:
"אין מחלקות שנושא הדין המשמעתי דורש טיפול. הסיבה שהוא לא נכלל בתקנות כי זאת לא המסגרת המתאימה בהתחשב בכך שהעניין מעוגן כבר בחוק שירותי הדת. בנושא קציבת הכהונה השר לא שולל ואפילו שוקל לחיוב. זה דבר מאוד מורכב".
נציג "נאמני תורה ועבודה", הרב ד"ר עידו פכטר, אמר:
"התקנות החדשות הן החמצה מאוד גדולה. כיום אנשים לא יודעים מיהו רב העיר שלהם, הרב מהווה למעשה את הפנים של עולם היהדות עבור הציבור, ולא רק בסוגיות הכשרות והנישואין".
יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי המליצה על מודל לקציבת כהונה:
"לנושא הגבלת הכהונה ההמלצה שלי, כמו אצל הרבנים הראשיים, תהיה כהונה של 10 שנים. זה המודל שהייתי מיישמת כי זה משהו שכבר קיים. אם כבר אנחנו עושים כאילו מהפכות אז צריך לעשות את זה כמו שצריך. אם מנקים את הבית, מנקים גם את הפינות ולא רק את החלל המרכזי".
בסיכום הדיון אמרה:
"הליך המינוי של רבני הערים משפיע על כולנו, הציבור החילוני תמיד חשב שזה קשור לציבור הדתי והחרדי. נושא הכהונה של רבני העיר חייב לעבור טיפול שורש. 12 שנים לא נגעו, לא טיפלו ועצמו עיניים. זה חייב להשתנות. אני רוצה שההליך יהיה נקי מסודר ושאנשים ראויים יבחרו לתפקיד הזה. שתושבי העיר יידעו מי זה הרב הראשי של העיר ולא רק עסקנים פוליטיים. אותי מעניין שרב העיר ימלא את תפקידו לציבור הרחב. במידה ולא יחולו שינויים בתקנות ולא תושגנה הבנות בעניינים המרכזיים שהוזכרו בדיון, אקדם הצעת חוק פרטית בנושא".
