ח"כ יואל רזבוזוב בועדת העלייה והקליטה: "הדיינים צריכים ללמוד להיות נחמדים יותר"

את הדברים אמר ח"כ רזבוזוב בדיון שנערך בועדת העלייה, הקליטה הותפוצות בנושא "אתגר בירורי היהדות במשפחות עולים", בדיון הציג המדען הראשי של משרד הקליטה את הנתונים ממחקר שערך בנושא והתיחס ליחסם של העולים שאינם יהודיים למוסדות המדינה וכן לרבנות הראשית. ח"כ יואל רזבוזוב התיחס לקשיי העולים להוכיח יהדותם בדבריו "איני בקיא בהלכה אך אני מסכים כי דברים מסוג אלה מרחיקים אנשים מהדת ומהמסורת" בתגובה לדבריו טען ח"כ אברהם מיכאלי כי בית דין הינו בית משפט לכל דבר והרי "אזרח שמגיע לבית המשפט לא מצפה שהשופט יעשה לו קוצי מוצי".

להלן עיקרי הוועדה: 

פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, כ"ז בסיון התשע"ד (25 ביוני 2014), שעה 09:30

 

סדר היום:

אתגר בירורי יהדות במשפחות עולים בישראל

 

נכחו:

חברי הוועדה:

יואל רזבוזוב – היו"ר

אברהם מיכאלי

 

 

מוזמנים:

ליזה כהן    –    ראש תחום ותכניות הכשרה – אגף הגיור, המשרד לשירותי דת

הרב אליהו מימון    –    מנהל אגף עגונות וברור יהדות, הנהלת בתי הדין הרבניים

עו"ד מיכאל אביטל    –    סגן היועץ המשפטי, בתי הדין הרבניים

הרב יצחק רלב"ג    –    חבר מועצת הרבנות הראשית ואחראי על נישואין ברבנות ירושלים, הרבנות הראשית

ד"ר זאב חנין    –    המדען הראשי, משרד העלייה והקליטה

עמנואל מהל    –    מנהל מחלקת קהילות יהודיות, חטיבת תפוצות, משרד החוץ

עו"ד דסי צנגן    –    לשכה משפטית רשות האוכלוסין, משרד הפנים

חנן אחיטוב    –    נתיב – לשכת הקשר, משרד ראש הממשלה

הרב משה בארי    –    מנכ"ל צהר, ארגון רבני צהר

הרב רפי פוירשטיין    –    יו"ר עמית, ארגון רבני צהר

הרב אוריאל גנזל    –    ראש מיזם "צהר לחקיקה", ארגון רבני צהר

שמעון הר שלום    –    מנהל מיזם שורשים לבירור יהדות, מרכז שורשים, ארגון רבני צהר

לודמילה ספיבק    –    אמא של כלה שעברה בירור יהדות, ארגון רבני צהר

אנה ספיבק    –    עברה בירור יהדות, ארגון רבני צהר

שלום נורמן    –    יו"ר מיזם שורשים מנכ"ל מכון טריגובוף

אלק וילנסקי    –    עבר בירור יהדות, מרכז שורשים

אריה ווחנובצקי    –    שיווק למגזר הרוסי בשורשים

אסתר ביסוור    –    יועצת משפטית, מכון "עתים"

אלון שלו    –    רכז מחקר, מכון "עתים"

שאול פרבר    –    מיסד, מכון "עתים"

הרב שמעון פליקס    –    חבר, מכון "עתים"

ירדנה קופ-יוסף    –    עו"ד, מנהלת מרכז הסיוע, מכון "עתים"

עו"ד אלעד קפלן    –    עו"ד, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית, מכון "עתים"

הרב יוסף הדנה    –    הרב הראשי ליהודי אתיופיה, ארגוני עולים מאתיופיה

בת חן משינסיקי אבן    –    עו"ד, טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

אבנר-סנבטו ג'נבר    –    דובר, טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

טלי דג'ין    –    עו"ד, מנהלת מחלקה משפטית, טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

הרב ד"ר אפרים זדוף    –    חבר הנהלה, מרח"ב – מועצת הרבנים החילוניים בישראל

דוד דנקר    –    קשרי ממשל, איחוד הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

ליזי מרטין    –    ארגון נפש בנפש

רעות סוקולסקי    –    לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הסוכנות היהודית

 

אתגר בירורי יהדות במשפחות עולים בישראל

 

 

היו"ר יואל רזבוזוב:

 

בוקר טוב לכולם. אנחנו דנים היום בנושא לא פשוט – אתגר בירורי יהדות במשפחות עולים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מקיימים דיונים בנשוא הזה, אבל גם עקב המחקר שעוד מעט יציגו בפנינו ובכלל הרגישות של הנושא, בכל יום שעובר אנחנו מבינים שזאת פצצת זמן מתקתקת, משום שהיכולת להביא ראיות ולראיין את הסבים והסבתות, לצורך הבאת הראיות – הולכת ונעלמת.

 

בדיון לפני חודשיים הייתה פה השחקנית והזמרת אניה בוקשטיין, שסיפרה מה היא עברה, איזו שהיא מסכת התעללויות בשביל להוכיח ובסוף היא הוכיחה, אבל מה היא הייתה צריכה לעבור בשביל זה. יש הרבה אנשים שגם נכנעים בדרך והולכים לקצה השני.

 

הצורך להוכיח יהדות קיים לצערנו בקרב רבים ממיליון העולים מברית המועצות לשעבר ויוצאי אתיופיה, שאמנם הוגדרו כיהודים על ידי משרד הפנים, אך כשהם רוצים להינשא נישואים אורתודוכסיים, אנחנו יודעים – ומה שהמדינה קבעה היום, זה מה שמוגדר – הם מתבקשים להוכיח את יהדותם.

 

אנחנו יודעים שהרבה מהם מאד מאד מתקשים להביא הוכחות ואני באמת שמח על כך שארגון שורשים של רבני צוהר מאד מסייע להם, ובאמת עוד לפני שנכנסתי לתפקיד שמעתי על הארגון, וגם מכון עתים, אבל מאז שאני בתפקיד אני פשוט מקבל יותר ויותר פניות על העזרה של שני הארגונים הללו.

 

משה בארי:

 

תודה רבה לאדוני יושב הראש. יש מעט מאד אתגרים שבהם ברור שמתי שהוא נקום ונאמר איך לא ידענו, איך לא חשבנו, איך לא הבנו, אבל אני חושב שמעט מאד מהפעמים, מעט מאד מהדוגמאות כמו הדוגמא הזאת, זו דוגמא שבה לא תהיה שום הצדקה ושום הסבר ולא נוכל לענות שום תשובה נכונה.

 

יש הרבה אתגרים שנדחים כי הם דברים שנתונים לוויכוחים. הנושא של בירור יהדות – אין עליו ויכוח. יש פעמים שדברים נדחים כי יש זמן. לא נורא. הנושא של בירור יהדות זה פצצת זמן חברתית מתקתקת, ויש דברים שזה תקציבי ענק. פה מדובר בתקציבים מעוטים ואני לא חושב שנוכל לענות איך הגענו למצב הזה.

 

עכשיו אני אתאר רגע את המצב. המצב, כמו שאדוני אמר, מדובר בערך ב-700,000-750,000 אנשים, שחיים במדינת ישראל. הם יהודים לגמרי, לפי כל אמות מידה. כל מה שנדרש זה דבר מאד מאד פשוט, שהם יוכיחו את זה. שהם יבואו לבית הדין הרבני ויראו שהם יהודים.

 

על מי מוטלת המשימה? יש שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה לומר – אתה האזרח, לך תוכיח, זו אחריות שלך, זו הבעיה שלך. לא נולדת בארץ, אותנו זה לא מעניין. תביא את המסמכים, נסתדר איתך. ויש אפשרות שהיא השנייה והיא הנכונה במקרה הזה, שבה מדינת ישראל כמדינה אומרת – זו האחריות שלנו, כי אם אנחנו לא נטפל בזה היום, אז בעוד 20 שנה תהיה פה חברה מפוצלת, חברה מפולגת, חברה שאחד לא יכול להתחתן עם השני, למרות שכולם יהודים כשרים ואין שום הצדקה ושום סיבה למציאות הזאת.

 

מה המדינה כמדינה צריכה לעשות? שני דברים. דבר ראשון, מדינת ישראל צריכה לפעול בתחום הביצוע; והדבר השני, מדינת ישראל צריכה לפעול בתחום המודעות. בתחום הביצוע – אנחנו מקבלים עזרה וסיוע מהמשרד לענייני דתות, מאגף הגיור והסיוע הוא קטן. סיוע חשוב ומשמעותי, אבל עדיין הוא לא יכול לכסות שום דבר.

 

 

 

שלום נורמן:

 

לפני שנה החלטנו לראות איפה נמצא הקהל הזה, קהל היעד שלנו מבחינת זהותו, מבחינת השתלבותו, מבחינת ראיית הדברים ויזמנו את המחקר הזה. המחקר הזה, מבחינת היקפו, אני חושב שהוא אחד הגדולים שנעשו. המדגם הוא מדגם של 1,200 עולים שהגיעו אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי, זאת אומרת אחרי 1989 ואלה שהם מעל לגיל 18. מדגם כזה לא נעשה בעבר, בעבר הקרוב לפחות והנתונים הם די מעניינים.

 

אני ברשותכם לא אתעכב על כל מסך, כיוון שגם התכוננתי בדיוק שלוש דקות לפני, כשהודיעו לי לפני תחילת הישיבה.

 

מבחינת החתך, אני לא אחזור על המספרים ורק כדי לסבר את האוזן, מדובר במיליון עולים, קצת יותר ממיליון של עולים שהגיעו, חלקם במעמד של 4 א', חלקם במעמד של 4 ב'. כשמדובר היום בבירור יהדות ואני אתייחס, בעיקר מדובר באלה שהם בעלי מעמד של 4 ב'. זאת אומרת אלה שנרשמו, הוכרו כיהודים על ידי נותן הוויזה בברית המועצות לשעבר והגיעו לארץ, נרשמו כיהודים במשרד הפנים ובדרך כלל, כפי שציין הרב משה בארי, מגלים זמן קצר לפני המועד לנישואין, שהם צריכים לעבור איזה הליך נוסף כדי למסד פורמאלית את מעמדם כיהודים וכדי שיתאפשר להם לערוך נישואין כדת משה וישראל.

 

 

4 ב' זה המעמד של יהודים על פי ההלכה. זה מעמד שניתן על ידי נציג לשכת הקשר בקונסוליות השונות וזה אנשים שבאים לארץ ונרשמים במשרד הפנים כיהודים. מעמד 4 א' הוא מעמד של עולה שמגיע בתור עולה על בסיס חוק השבות, שהוא לאו דווקא יהודי על פי ההלכה, ואני אומר לאו דווקא, בגלל שמסיבות כאלה ואחרות – ואנחנו התייחסנו לזה גם במחקר – כנראה שיש אחוז מסוים בתוך אלה שקיבלו מעמד 4 א', בגלל נסיבות כאלה ואחרות שהן פורמאליות, פרוצדוראליות ודוקומנטריות, קיבלו מעמד של 4 א' ולא מעמד של 4 ב'.

 

טוב, העניין של אי הנוחות, בסך הכל המסך הזה והשאלה הזו שבחרנו, בסך הכל בצורה מובהקת אנחנו מדברים על יותר מ-40%, מסך שבו נשאלה השאלה באיזו מידה הם מרגישים אי נוחות. אני מדבר על העולים שהגיעו. בסך הכל אי הנוחות ממוקדת במוקד של הרישום לנישואין. זאת אומרת, נקודת הזמן שבה אדם רוצה להינשא – זה הבנים או שזה העולים עצמם – היא הנקודה הבעייתית לכולם. אנחנו רואים את זה לכל אורך המחקר וזה גם מסביר מדוע צוהר, שגם התמקדה בנושא הנישואין, הגיעה למצב שבו היא מטפלת היום ב-1,400 תיקים, שמשמעותם 7,000 בודדים כאלה ואחרים בשנה. זאת אומרת זה רק מסביר בדיוק את הלחץ שנוצר דווקא על השירות שניתן על ידי ארגון רבני צוהר.

 

בסך הכל, גם במסך הזה, גם במסכים האחרים, אתם תראו שלא מדובר בתחושת אפליה בתחומים אחרים וסך הכל העלייה הזאת היא עלייה מאד מצליחה, מאד מרגישה משולבת, להוציא את העדן הפרוצדוראלי הזה, ואני מדבר בעיקר על אוכלוסייה שמוגדרת ב-4 ב' ואוכלוסייה ניכרת מתוך 4 א'.

 

יש הסוברים כי העולים אשר לא רשומים בישראל כיהודים הם למעשה יהודים על פי ההלכה אשר אין בידיהם מסמכים: אני פה רוצה לומר, זאת אומרת זאת בעצם שאלה שהם נשאלו, לגבי הפרספציות שלהם, בגלל הבנתם, הבנת העולים את המציאות שממנה הם באו, ופה זה נושא מאד מאד מורכב ומאד מאד חשוב והוא חשוב מאד רק בשביל לסבר את האוזן מבחינה היסטורית.

היו"ר יואל רזבוזוב:

 

קודם כל ממה ששמעתי כאן מהמחקר, אנחנו חיים במדינה יהודית דמוקרטית וכמובן שהיינו רוצים לראות כמה שיותר אנשים שיבואו לרבנות ויוכיחו ויתנו להם את כל מה שניתן על פי ההלכה, על פי מה שהזרם האורתודוכסי רוצה ומבקש, וכמובן כמו שאנחנו אומרים, שהדור השלישי הולך ונעלם וזה הופך קשה יותר ויותר. אז אנחנו באמת צריכים להציף את זה ובאמת מי שרוצה את זה, כי אנחנו חיים, כמו שאני אומר עוד פעם, במדינה יהודית דמוקרטית.

 

מצד שני, אני לא רוצה לפסול את אותם האנשים שנמצאים כאן במעמד 4 א', חוק השבות והם אזרחים מצוינים, אזרחים שסבלו בעבר מאנטישמיות ויש גם יהודים על פי אב. אז אמנם אולי זה לא מקובל על ידי הזרם האורתודוכסי, אבל האנשים האלה כן נפגעים כאן פעם אחר פעם, ובכלל גם קצת קשה לשמוע שסופו של דבר אולי בגלל איזה שהם קצוות, תמיד יש קצוות קיצון – מיליון אנשים נחשבים בגדר חשודים.

 

אני לא אוהב לשמוע את זה וגם לגבי כל התהליך הזה – ואת זה אני אומר לרבנות הראשית – לדיינים – אפשר לעשות את התהליך הזה הרבה יותר נעים. התהליך הוא משפיל למי שעבר את זה, ואני מכיר, תאמינו לי, אני מכיר, וכמו שאמרתי יש מיליון איש שנחשבים כחשודים. כל בן אדם שמיני אולי במדינת ישראל עבר את החוויה הלא נעימה הזאת, וכאן אנחנו פשוט צריכים לשים לזה סוף, בכנסת הזאת.

 

צריך להוסיף מספר דיינים שעברו הכשרה, שילמדו להיות נחמדים יותר, שבתי הדין הרבניים יתנהלו, הרי אנשים לא רצחו אף אחד, לא צריך לשבת מלמעלה ולצעוק על אנשים, וזה משהו שאנחנו ראינו ונחשפנו, ואני חושב שכל אחד שידבר על זה – יספר על אותה חוויה שהוא עבר.

 

 

זאב חנין:

 

 

העניין שלנו היה באמת לראות האם קודם כל יש הבדל בתגובות הבסיסיות. זאת אומרת זהות והזדהות עם מדינת ישראל, שייכות לתרבות הישראלית, לתרבות היהודי-רוסי ורוסי, מה שנקרא תמיכה במדיניות פנים וחוץ של מדינת ישראל וכו' וכו' – האם יש הבדל בין אותם עולים יהודים לכביכול עולים לא יהודים על פי ההלכה. אנחנו גילינו שאין הבדל דרמטי, או כמעט ברוב הנקודות אין הבדל בכלל.

 

אחת מהנקודות שבאמת מבחינתי הייתה הנקודה החשובה ביותר, זה יחס לנושא של ההמשך היהודי. רובם – יהודים על פי ההלכה ולא יהודים על פי ההלכה – הם רוצים המשך יהודי לילדים ולנכדים. הם תומכים בחינוך יהודי.

 

דבר עוד יותר מעניין שגילינו, מצד אחד יש בהחלט תמיכה רחבה בנושא של מה שנקרא נישואים אזרחים בישראל; אבל כשהלכנו לשאלה הבאה, למרות זאת, אוקי, תמכו – 78% תומכים בנישואים אזרחיים. אבל אתה, ספציפית, ילדיך, ונכדיך, איך אתה רוצים להינשא – על ידי חופה וקידושין או לנסוע לקפריסין או שיהיו נישואים אזרחים פה במדינת ישראל. קרוב ל-80% פלוס של יהודים על פי ההלכה, וקרוב ל-70% שאינם יהודים על פי ההלכה – רוצים לעשות את זה דרך חופה וקידושין.

זאת אומרת באופן תיאורטי רוצים להיות במדינה שיש איזה שהוא סמל של ליברליות. יחד עם זאת, לגבי הנושא האישי – אני, מה פתאום? אני חלק של הקולקטיב היהודי וצריך להיות מקובל פה, בכל הקולקטיב היהודי. זה גיור אזרחי, מה שנקרא.

 

עלינו למצוא את הפתרון ההלכתי, להסכים כולנו, איך אנחנו מסדרים את הסטאטוס היהודי. למצוא פתרון שמקובל על כולם. גיור, בירור יהדות, ובירור יהדות לדעתי זה הנושא החשוב ביותר.

 

..

 

היו"ר יואל רזבוזוב:

 

חשוב שיהיה חופש בחירה. אני מאמין שבכנסת הזאת יעבור החוק של ברית הזוגיות. אני חושב שחופש הבחירה הזה דווקא ייתן לנו תוצאות יותר טובות של אלה שירצו להתחתן תחת חופה, כי ברגע שאנשים מקבלים את חופש הבחירה שלהם, ואני באמת חושב שזו זכות בסיסית, דמוקרטית, להתחתן איך שהם רוצים – וכמו שציינתי לפני, אנחנו גרים במדינה יהודית דמוקרטית ואתה אמרת את זה, גם רוב האנשים רוצים להיות משויכים ורוצים להיות יהודים ורוצים להתחתן על פי ההלכה כמו שצריך.

 

שמעון פליקס:

 

תודה, תודה לוועדה על האפשרות. זה פשוט מאד, זה כואב מאד, זה אישי מאד. לפני קצת פחות משנתיים הבן שלי הביא הביתה בחורה שעלתה ארצה בשנת 1990 עם כל המשפחה שלה, אמא, סבתא. הסבתא לא ברוסיה, היא פה, היא חיה, בועטת, קיימת, בריאה ברוך השם. הוא הביא אותה הביתה, הם חושבים להתחתן, זה לקח קצת זמן ובתור הורים לא רק דתיים, אני מלמד תורה 40 שנה, אשתי מלמדת תורה 40 שנה, פחדנו קצת, בכל זאת, רוסיה, בוא נקווה.

 

סיפרו את הסיפור, פגשנו את המשפחה. סיפרו שבשנת 1991 היה ברור יהדות בבית דין בבת ים לאח, לבן דוד של הכלה, זאת אומרת הבן של הסבתא של הכלה מצד אמא כמובן, והחליטו שהוא יהודי בשנת 2011, לא הרבה זמן לפני שכל הסיפור הזה התחיל. הדוד השני לא רק קיבל אישור יהדות, הוא התחתן ברבנות תל אביב. אז ברוך השם, אנחנו היינו רגועים, הבנו שיש פה יהודיה עם אמא, עם סבתא, עם סיפור שואה וקירגיסטאן, וברחו, ופולין. באמת סיפור מלא ושלם והיו שתי החלטות של בתי דין, אז היינו רגועים.

 

היינו כל כך רגועים, שלמרות שאני מכיר את הרב פרבר, לא הלכנו לא לעתים ולא לצוהר, אבל כמו צאן לבטח הבן שלי עם הכלה הלכו לבית דין בתל אביב, כי הם חשבו שאין פה בעיה בכלל. היא עם תעודת זהות של יהודיה, החלטות בית דין, ופתאום אמרו שהכל לא תקף, לא קיים. אנחנו הולכים, ומפה אני מצטט – רק לפי מסמכים. החלטות בתי דין לא מעניינות א ותנו. אנחנו לא יושבים פה, ואני מצטט את אב בית הדין בתל אביב – לא דנים פה בכלל. זה לא בית דין בכלל. הולכים רק לפי המסמכים ומה שהבורר יגיד.

 

אני לא פוסק, אבל אני רב, אני מלמד דת 40 שנה. זה אנטי הלכתי. זה לא לא הלכתי, זה אנטי הלכתי. ככה לא מתנהלים כלפי החלטות בתי דין. זו פשוט לא ההלכה. בן האדם שעושה את זה, פשוט צריכים לפטר אותו. צריכים להגיד – אולי אתה לא רב, אולי אתה אפילו-. אוקיי.

 

רוצים להתחתן כבר. הם הציעו לנו ללכת לבית דין לגיור. הבחורה מאד לא רצתה, זה 20 שנה שהיא חיה כיהודיה, כמעט 30 שנה שהיא חיה כיהודיה. האמא והסבתא מאד מאד כאבו את כל הסיפור הזה, אבל אני אילצתי את הבן שלי ואת הכלה שלו ללכת לבית דין לגיור, לבייש אותה, לגרום לה לבכות, הדיינים גרמו לה לבכות, ואני לתומי חשבתי שאנחנו הולכים לתהליך של גיור לחומרה. בכל זאת, יש פה שתי החלטות בתי דין לגבי הסבתא והדודים, אז זה יהיה צ'יק צ'ק, דקה.

 

משום מה אין מסמכים מסודרים, הם באו מאוזבקיסטן, אין מסמכים מסודרים, המסמכים שיש להם משוחזרים והם הודו, אמרו מלכתחילה שהם משוחזרים. הם לא שיקרו. אף פעם לא טענו משהו שהם לא יכולים לטעון, ובית הדין בקריית גת אמרו לנו – אין כזה דבר אצלנו – גיור לחומרה. זה תהליך, היא צריכה ללכת לבית כנסת כל שבת ודברים כאלה. היא מאד כעסה, בכתה.

 

הבן שלי, שעד אז היה הבן שלי, עכשיו הוא מאד כועס על הדיינים, מאד כועס על הרבנים, מאד כועס על היהדות. כל המשפחה הם מאד – ולמה אני פה? כי הם לא רוצים. הם לא רוצים לדבר על זה. הדודים שאחד מהם התחתן והם ויש לו ילדים, הם מפחדים שיבואו ויחפשו אותם ויגידו שהם לא יהודים, כי אם הסבתא לא יהודיה אז כולם לא יהודים. אז אני פה.

 

אני פה מבקש מהוועדה, אני יודע שזה לא המקום, אבל יש פה רבנים ואנשי שורשים, שניסו לעזור ומשום מה לא עזרו, אבל האמת היא שזו לא הבעיה שלהם. כי הם לא צריכים לנבור, יש פה סבתא עם סיפור ועם תעודות ועם החלטות בית דין. אז משהו פה רקוב עד היסוד. עד היסוד. זה אנטי הלכתי. אוהבים להגיד אתה רפורמי, אתה רפורמי. אני לא מדבר ככה, אבל הם רפורמים. הם לא יודעים מה זה הלכה.

 

אני חיתנתי את הבן שלי עם הבחורה הזאת – – –

 

אברהם מיכאלי:

 

כבוד הרב, במחילה, את הסגנון הזה בוועדה כלפי דיינים וכלפי רבנים, אני חושב שממך אני לא מצפה לשמוע. כל הביקורת המשפטית שלך והטיעונים שלך ראויים שישמעו במקום הנכון.

 

 

אתה לא היית אומר את אותו דבר על שופט שלום או מחוזי, מילים כאלה פה בוועדה הזאת. אז בבקשה, במתינות. אתה יכול לחלוק על כל רב, זכותך ללכת לבית הדין – – –

 

היו"ר יואל רזבוזוב:

 

אני לא בקיא בהלכה, אבל יש נקודה שאני מסכים, שהרבה אנשים שנקלעים לסיפורים מהסוג הזה הם מתרחקים מהדת ומהמסורת ומכל דבר שקשור.

 

אם נעשה סטטיסטיקות ואני לא רוצה לעשות, אני לא מדען ראשי, אבל אני אומר לך שאתה תראה שכל אחד יגיד שהוא עבר השפלה. מגיעים לבית דין, אתה מגיע כפושע. אתם צריכים לפתור את זה. אין מה לעשות, זה לא יכול להימשך כך.

 

יצחק רלב"ג:

 

אני חולק עליך לחלוטין. הוצאנו נרשמים לנישואים בירושלים, כל זוג שלישי מעולי רוסיה, או הבחור או הבחורה, מקבלים את היחס וכולם נהנים ושמחים. עכשיו, מה שקורה, אם אתה קורה לזה השפלה, אם אחד צריך לברר את היהדות והוא בא לבית הדין, ואני ראיתי בפרוטוקול הקודם והתפלאתי, שבית הדין יושב למעלה וההוא יושב – זה שבא לברר את היהדות – עומד למטה. זה נקרא השפלה? הוא בא לשם כנאשם? איזה דיבורים אלה? אתה רוצה לעשות עוד מאמץ, תעשה מאמץ גם אצל אלה. איזה דיבורים? זה נקרא השפלה ואתה עוד קורא לזה, אדוני יושב הראש, עם כל הכבוד – מתעללים? הרבנים מתעללים? מה מתעללים?

 

 

אברהם מיכאלי:

 

הרב רלב"ג, ברשותך. אדוני יושב הראש, אנחנו פה מדברים על מושגים שלצערנו אותם אנשים שמופיעים שם חושבים שבשבילם זו השפלה. מי היה בבית המשפט לאחרונה וכשהשופט שואל אותו שאלות – אומרים שזה השפלה? אני לא מבין את זה. המושגים האלה של השפלה – – –

 

..:

 

אזרח ישראלי שמגיע לבית המשפט לא מצפה שהשופט ידבר איתו בקוצי מוצי.

 

 

 

מה שמפריע לאנשים האלה, הרב רלב"ג, זה דבר אחד: ברוסיה קראנו לנו יהודים אפילו שהיינו במצבים כאלה או אחרים והם פתאום באים לארץ ואומרים להם אתם לא יהודים. שם קראנו לנו עברי, זה היה המושג, אז איך יכול להיות שאתה, אחרי מאה שנה, אז איך יכול להיות? לכן זה פער ציפיות, בהבנה, מה לעשות?

 

חשוב מאד שאנחנו מקיימים את הדיונים האלה, כי הפערים שנוצרים בשטח הם גורמים לתסיסה גדולה, ואנשים שמתלוננים בתחושתם הסובייקטיבית הם צודקים. אני לא בא חלילה למחות את התחושה הסובייקטיבית שלהם. לכן, אם אנחנו לא ניכנס לעומק העניין, לא נוכל לחנך אולי את הצדדים כך שהפער יצטמצם בין יום, אבל את הפערים האלה צריכים לצמצם.

 

אני מציעה ככה: לקבוע פגישה בהקדם, בתיאום איתך, בתיאום עם הנהלת הוועדה, עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, שהוא היום חייב להיכנס לעובי העניין יחד איתנו, כדי לשבת ולנסות לפתור מה שניתן לפתור. יש דברים של תקנים, יש דברים של תקציבים. אנחנו נעזור לו ונראה איך להתגבר על זה, אבל בסך הכל הנושא הזה הוא מאד חשוב. זה כואב.

 

היו"ר יואל רזבוזוב:

 

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאלי. אני מקבל את ההמלצות שלך. אנחנו באמת נקבע פגישה, דיון וננסה גם לזרז את כל העניין הזה. אנחנו התכנסנו כאן היום כי ישנה בעיה, לא כי אין בעיה, לא הכל טוב ויפה.

 

כמו שאמרתי, הרצון פה של כל היושבים סביב השולחן הוא לשפר את המצב ולעזור לאנשים שנתקלים בבעיות – לפתור אותן.

 

מה שאני מבקש מהגוף האחראי זה לפרסם. גם אנחנו נעזור לקרוא לגשת לבירור, כל עוד לא מאוחר, כי אנחנו אמרנו שבסוף כל אותם מיליון אנשים שנמצאים בגדר חשודים, יגיעו לרבנות וברגע שהדור השלישי הולך ונעלם יהיה יותר קשה להוכיח ואז יהיה לנו פה לא דיון כזה, אלא משהו יותר גדול עם הרבה הרבה צעקות.

 

לגבי תקצוב שורשים, שבאמת עושים עבודה נפלאה, בשביל לתקצב כל דבר, כל גוף, אנחנו צריכים תכנית עבודה מסודרת עם ביקושים ועם הכל, כדי לראות איך אנחנו עוזרים.

 

אנחנו נבדוק גם את הסוגיה של משרד הפנים ואני בכלל, עוד פעם, זה יכול לעשות מהומות, אבל אני חושב שאם נתיב עושים את הבירור הזה ומשרד הפנים יקבל את הבירור הזה, אז גם הרבנות צריכה להתחשב. אז אתם יודעים, יהיו אחוז אחד או שניים של טעויות, אז מה, מה קרה? אנשים רוצים להיות יהודים, יש להם זיקה לישראל, הולכים לצבא, משלמים מסים, אז טעו, אז במקרה, אז הוא יהפוך להיות יהודי טוב יותר. הוא יהודי, הוא ממשיך ורוצה להמשיך את המסורת, אז צריך להכיר בזה, ואנחנו נפתור את כל הבעיה הזאת.

 

אנחנו מדברים כאן על כ-300,000 אנשים שבסוף הם לא יהודים על פי מה שנתיב קבע, אבל יש עוד 600,000 או 700,000 שאותם אתם מחשיבים גם כלא יהודים, הם בספק, ואז הם מגיעים. לתת להם. לתת להם, כי בסוף אלה יהיו אזרחים טובים ויהודים טובים, זה מה שחשוב. במיוחד כשהרבה אנשים פה שיבחו את נתיב ואמרו שהם בודקים ועושים את העבודה שלהם.

 

חברים, תודה רבה. אני חושב שזה לא הדיון האחרון, יהיו לנו עוד הרבה דיונים.

 

תודה.

 

 

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.

שינוי גודל גופנים