ח"כ יואב בן-צור: נשות הכותל אחראיות לפיגועים בירושלים

הצעה לסדר היום: החלטת הממשלה לאשר לנשות הכותל רחבה מיוחדת (3/2/16)

ח"כ יואב בן צור: "איננו יודעים חשבונות שמים, מפני מה עתה יש מרצחים, למה ילדים בני 14 ו-15 לוקחים מכל הבא ליד, סכין או מספריים, במטרה לפגוע בכמה שיותר יהודים. אבל הנביא ישעיה אומר שיש מה שקדם לכך: "איכה היתה לזונה קריה נאמנה" – קריה נאמנה הפכה להיות מופקרת. באה כאן קבוצת נשים, שמשום מה קוראים להן "נשות הכותל", ולדעתי – ולדעתי – – –
אני מצטער, החיילת שהייתה פצועה אנושות נפטרה מפצעיה, השם ייקום דמה, יהי זכרה ברוך."

ח"כ בצלאלא סמוטריץ': "אנחנו מאמינים בתורה מן השמים, אנחנו מאמינים באמיתות מוחלטות, אבסולוטיות, אנחנו יודעים שמה שנהוג לכנות הזרם האורתודוקסי זו אמת, וזרמים אחרים שנושאים שמות אחרים הם לא אמת. יש אמת ויש שקר. ולכן אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן להכיר בשום זרם אחר ביהדות. אני לא מקבל את המושג הזה בכלל."

ח"כ רחל עזריה: "לפני חמש שנים יצאתי למאבק כשגיליתי שכל דגלי ישראל נעלמו מהכותל. הורידו את הדגלים, וכל האנשים הממונים על הכותל בכלל לא שמו לב. הגיעו אלי תלונות של נשים שבאו עם הילדים שלהן לבר-מצווה, וסדרניות צניעות רדפו אחריהן כי אמרו להן שהשרוול שלהן לא מספיק ארוך. הנשים האלה יצאו בבכי מהבר-מצווה של הבן שלהן. הגיעו אלי קבוצות "תגלית" שהתלוננו על זה שבסוף הסיור, שכל מטרתו לחבר בין יהדות התפוצות לישראל, ביום האחרון הם באים לכותל ורוצים לשיר "עם ישראל חי", והדבר היחיד שקורה הוא שסדרניות צניעות באות ורודפות אחריהם ואומרות להם שלבנות אסור לשיר. לא משנה שהם כולם שרים ביחד.
אני קיבלתי תלונות על סיטואציות שלא ייאמנו. הכותל הוא לא של כולם; הוא הפסיק להיות של כולם. הרבה מאוד אנשים לא מרגישים בו בנוח – לא מרגישים בנוח עם ההפרדה שגדלה לממדים בלתי אפשריים, לא מרגישים בנוח עם זה שעזרת הנשים קטנה, לא מרגישים בנוח עם כל זה. ואל תדברו רק על נשות הכותל ואל תדברו רק על הרפורמים. עם ישראל לא מרגיש בנוח."

הצעות לסדר-היום: החלטת הממשלה לאשר לנשות הכותל רחבה מיוחדת

היו"ר מאיר כהן:
אושר ושגשוג – נדחה, ואנחנו עוברים להצעה לסדר-היום – החלטת הממשלה לאשר לנשות הכותל רחבה מיוחדת, הצעות לסדר-היום מס' 2738, 2753, 2755 ו-2767. אני מזמין את חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

יואב בן צור (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה לשלוח איחולי החלמה לחיילות שנפצעו היום. אני מקווה שתהיה להם רפואה שלמה, ושיצליחו להציל את חייה של הפצועה אנושות.
דבר שני, אני רוצה לקדם בברכה את החיילים שנמצאים פה ביציע, ברוכים הבאים.
הנביא ישעיה – השר להגנת הסביבה, סליחה, אני רוצה להודות לך על שינוי התקנות בהיטל ההטמנה, יישר כוח – הנביא ישעיה מקונן – "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים". איננו יודעים חשבונות שמים, מפני מה עתה יש מרצחים, למה ילדים בני 14 ו-15 לוקחים מכל הבא ליד, סכין או מספריים, במטרה לפגוע בכמה שיותר יהודים. אבל הנביא ישעיה אומר שיש מה שקדם לכך: "איכה היתה לזונה קריה נאמנה" – קריה נאמנה הפכה להיות מופקרת. באה כאן קבוצת נשים, שמשום מה קוראים להן "נשות הכותל", ולדעתי – ולדעתי – – –
אני מצטער, החיילת שהייתה פצועה אנושות נפטרה מפצעיה, השם ייקום דמה, יהי זכרה ברוך.
באה כאן קבוצת נשים, שמשום מה קוראים להן "נשות הכותל", ולדעתי ראוי לקרוא להן "נשות הפרובוקציה", כי נשות הכותל האמיתיות הן אותן – – – אדוני.

היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש – אני מבקש, בצד שמאל, אנה מכם. הדובר מבקש להמשיך.

יואב בן צור (ש"ס):
נשות הכותל האמיתיות הן אותן נשים צדקניות שבאות יום-ום לכותל ושופכות את צקון לחשן, ולא רק בראש חודש. נשות הפרובוקציה, כל מטרתן היא לנגח, להשפיל, לרמוס, לפגוע ברגשות המקום המקודש לעם היהודי, כמו שאומרות "ראו, טהור אני".
הייתי מאוד רוצה לדעת האם הן מקפידות להניח תפילין כל יום, או רק בראשי חודשים? האם כשאחת מהן לא הספיקה להגיע לקריאת התורה היא רצה ומתרוצצת בבתי-הכנסת, מבית-כנסת לבית-כנסת, כדי לשמוע את קריאת התורה? האם הן מקפידות ללבוש גם טלית קטן, או רק טלית גדול, כפושטות טלפיים? האם הן מקפידות על קריאת שמע לפני השינה? התשובה ברורה לכולנו.
היה פעם חכם שאמר: אם אתה רוצה להתגייר, תעשה את זה בערב יום כיפור ולא בערב פסח. הן לא באות לכותל כדי לקיים מצוות; הן באות לכותל כדי לעורר פרובוקציות, כדי לעורר מהומות, כדי לנגח את היהדות המסורה לנו מדורי דורות. הן באות לכותל כדי לפלג ולשסע ולקרוע את העם לגזרים. בשביל זה הן באות לכותל.
אני הייתי רוצה לראות את אותן נשות הפרובוקציה שקודשי ישראל כל כך חשובים להן, האם הן היו מעזות להתפלל בהר-הבית גם בלי טלית ותפילין ובלי ספר תורה? את זה הן לא היו מעזות, ותאמינו לי, לא בגלל האיסור ההלכתי של עליה להר-הבית, כי זה ממש לא מעניין אותן. הן לא היו עושות את זה כדי לא לפגוע ברגשות הווקף המוסלמי – ובצדק. אז למה לפגוע ברגשות של מאות אלפי יהודים? זה כן מותר? למה לנעוץ סכין בלבה של המסורת היהודית? זה מותר? לצערי, דווקא במדינת ישראל, מדינת היהודים, מדינה שבמגילת העצמאות שלה מוגדרת קודם כול כמדינה יהודית, ורק אחר כך כמדינה דמוקרטית – השוויון לרמוס את כל הקדוש והיקר לנו, דווקא פה.
ואני שואל שאלה: היעלה על הדעת שאדם יציג את עצמו כדוקטור או פרופסור רק כי הוא החליט שהוא כזה? אז למה כל מיני ליצנים שקוראים לעצמם רפורמים, ונוסעים בשבת, יכולים לקרוא לעצמם רבנים או אנשי דת? למה כל מיני ליצניות, שאין להן שום שמץ של מושג במסורת היהודית, בהלכה היהודית, מחליטות לקיים את הדת היהודית כראות עיניהן, ועוד יש להן העוז והחוצפה לבקש הכרה בדת החדשה כחלק מהדת היהודית? ואנחנו, כמו אנשים לא כל כך חכמים, לצערי, נותנים להן את ההכרה שהן מבקשות. על זה היה דווה לבנו, על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת הרב מנחם אליעזר מוזס. אדוני, בבקשה. הרב אליעזר מוזס, בבקשה, אדוני. בהזדמנות זו נברך אותו בברכת מזל טוב, נכדו התחתן. מזל טוב.

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
תודה רבה. תודה, תודה. בשמחות.

היו"ר מאיר כהן:
אמן, אמן.

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש הנכבד, חברי חברי הכנסת, על הכותל המערבי אומרים חכמינו: מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי. המקום הזה איחד את עם ישראל מאז חורבן בית-המקדש השני, זה קרוב ל-2,000 שנה התרפק עם ישראל ורצה לבוא לארץ לזכות להתרפק על אבניה, כמו שכתוב: "כי רצו עבדיך את אבניה". כמה געגועים היו בכל מקום, בכל בית הדבר הראשון שהיו תולים על הקיר זה היה תמונת הכותל המערבי, כשלא היינו יכולים להגיע לשם, והיום, כשאנחנו יכולים להגיע לשם, אז המקום שייחד את עם ישראל צריך להפוך למקום של פילוגים? של בוקה ומבולקה?
באותה תקופה, לפני 100 שנה, כשיהודים התרפקו לעלות לארץ, מחוללי הרפורמה מחקו מהסידור שלהם את "ציון" ו"ירושלים" – מחקו מהסידור את "ציון" ו"ירושלים", וממשיכי דרכם, קבוצת "נשות מחללי הכותל", עושים הכול לפלג היום את עם ישראל, גם במקום הקדוש הזה. מה לנשים אלה עם קדושת הכותל המערבי? מה להן ולכמיהה לבניין בית-המקדש, ולראות כוהנים בעבודתם ולוויים בשירם ובזמרם? מה להן ולעבודת הקורבנות בבית-המקדש, שייבנה במהרה בימינו?
המצב כואב, וגם כאוב, כי במקום שאנחנו נתאחד כולנו, ובימים קשים כאלה, כשאנחנו מקבלים עכשיו את הבשורה הנוראה על החיילת שנפצעה ונפטרה, ה' ייקום דמה, ומה שקורה היום – זה הזמן לפילוגים? זה הזמן לכל העניין הזה? אני מקווה באמת שהתוכנית לא תצא לפועל, של כל החלוקה הזאת, כי צדיקים, מלאכתם נעשית על-ידי אחרים, והקיצוניות שבנשים האלה לא מסכימות לשום הסדר, כי בלי לעורר מהומות, מאיפה ידעו שהן קיימות? אני מבקש, מהמקום הזה, תפסיקו עם כל העניין הזה. תפסיקו עם הראשי-חודשים, כי "ראשי חדשים לעמך נתת", לשמחה ולששון, לישועה ולנחמה – לזה אנחנו זקוקים, עכשיו ובמהרה בימינו, שנזכה כבר לביאת משיח צדקנו, ייבנה בית- המקדש במהרה בימינו, אמן.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, בבקשה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהיה מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא, יתברך שמו. זהו אחד מי"ג העיקרים שכותב הרמב"ם, ובעקבותיו רבים רבים בעם ישראל אומרים אותם בכל בוקר, לאחר תפילת שחרית. וכאדם מאמין בתורה מן השמים, יש תחומים שבהם אני לא יכול להיות פלורליסט, גם אם אני מאוד רוצה. כאדם שמאמין בתורה מן השמים אני יודע שיש מושגים של אמיתות מוחלטות, אבסולוטיות, לא הכול בחיים אמת יחסית, לא הכול בחיים הוא פונקציה של עיני המתבונן. זו המשמעות של תורה מן השמים. ריבונו של עולם הופיע במציאות, הוריד לנו תורה מן השמים. קראנו את זה, אגב, רק בשבת האחרונה, בפרשת השבוע, בפרשת יתרו, במעמד הר סיני. והמשמעות היא שאותה תורה מן השמים שקיבלנו היא אמת מוחלטת.
אנחנו אוהבים מאוד כל יהודי ויהודי.

עליזה לביא (יש עתיד):
ויהודייה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
ויהודייה. כמובן. סליחה, חברת הכנסת עליזה לביא. בוודאי. אוהבים מאוד כל יהודייה ויהודי. ויהודי ויהודייה. וכמדינת ישראל יש לנו אחריות – לבל יידח ממנו נידח – יש לנו אחריות לכל יהודי ויהודייה ברחבי העולם. יש לנו אחריות כבירה להילחם בתופעת ההתבוללות, שמפילה חללים-חללים בעם היהודי, לצערנו הרב, בממדים גדולים ומסוכנים יותר מן השואה.
אבל – וזה אבל גדול – כיוון שאמרתי שאנחנו מאמינים בתורה מן השמים, אנחנו מאמינים באמיתות מוחלטות, אבסולוטיות, אנחנו יודעים שמה שנהוג לכנות הזרם האורתודוקסי זו אמת, וזרמים אחרים שנושאים שמות אחרים הם לא אמת. יש אמת ויש שקר. ולכן אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן להכיר בשום זרם אחר ביהדות. אני לא מקבל את המושג הזה בכלל. אבל מה שנהוג לכנות זרמים אחרים ביהדות – אנחנו אוהבים את האנשים, ואנחנו רוצים וצריכים לקרב אותם ולחבק אותם ולחוש אחריות כלפיהם בכל העולם, ומדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי כולו, ללא קשר להשקפתו הדתית, אבל אנחנו לא יכולים לתת לו הכרה, מכיוון שזה פשוט שקר, מה אפשר לעשות. מי שמעוות את התורה ומעוות את ההלכה ומעוות את היהדות הוא לא אמת, מה אפשר לעשות. אי- אפשר לתת הכרה לשקר, גם אם אנחנו רוצים נורא להיות נחמדים ולחייך אליו.
עכשיו, זה אתגר. חברת הכנסת עזריה, אני רואה את – שמעתי את האנחה שלך, והיא נכונה, זה אתגר: איך אני אומר לאדם: אני אוהב אותך, מחבק אותך, תרגיש שייך, אבל אני לא יכול לתת לגיטימציה – – –

רחל עזריה (כולנו):
שלא יהיו – – – שיצעקו – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
אבל אני לא יכול – – –

רחל עזריה (כולנו):
– – על נשים שבאות לבת-מצווה עם הבן שלהן.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
רגע, רגע, אל תאשימי אותי במה שאחרים עשו.

רחל עזריה (כולנו):
לא – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
אני מדבר על מה שאני אומר.

רחל עזריה (כולנו):
בסדר. אז אתה אומר: איך מחבקים – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
אנחנו – מדינת ישראל לא יכולה לתת מעמד והכרה פורמלית לרפורמים ולקונסרבטיבים – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
נא לסיים, אדוני.

עליזה לביא (יש עתיד):
קודם כול, מי שנתן את ההכרה – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
– – לא בכותל ולא בשום מקום אחר.

עליזה לביא (יש עתיד):
– – זכות הראשונים להכרה, זכות הראשונים להכרה זה יו"ר המפלגה שלך.

היו"ר טלי פלוסקוב:
חברות הכנסת היקרות, יהיה לכן זמן לתגובה נוספת.

עליזה לביא (יש עתיד):
יו"ר המפלגה שלך – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
טוב. אני – – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
חבר הכנסת סמוטריץ, אני מבקשת לסיים.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
יו"ר המפלגה שלי – אני מסיים. משפט.

עליזה לביא (יש עתיד):
יו"ר המפלגה שלך, הראשון שהקים – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
אני – – –

עליזה לביא (יש עתיד):
– – לזכותו ייאמר – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
חברת הכנסת לביא – – –

עליזה לביא (יש עתיד):
הוא הראשון שהקים – – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
חברת הכנסת לביא, יושב-ראש המפלגה שלי, ותאמיני לי שדיברתי אתו, מעולם לא הכיר בזרם אחר ביהדות מלבד הזרם האורתודוקסי. את יודעת מה? הוא לא יכול להכיר. אני חוזר חזרה ליסוד תורה מן השמים – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
– – אנחנו לא ממציאים את היהדות, ואף אחד לא יכול להמציא אותה – –

עליזה לביא (יש עתיד):
– – –

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
– – מי שהמציא אותה זה הקדוש-ברוך-הוא – –

עליזה לביא (יש עתיד):
ברור.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
– – שנתן לנו אותה במעמד הר סיני – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
– – ולכן זה אמת. ואני אומר לכם שאנחנו אוהבים, גברתי היושבת-ראש, ומחבקים, יהודי באשר הוא, כיהודי. לא יכולים לתת מעמד והכרה בזרמים שהם פשוט לא אמת, הם עיוות של האמת – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
– – ואנחנו לא מכירים בשקרים, הגם שהם נורא נורא נחמדים. תודה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. חבר הכנסת אורן אסף חזן – אינו נוכח.
תשיב לנו שרת המשפטים חברת הכנסת איילת שקד, ולאחר מכן יש לנו שתי דעות נוספות. בבקשה, גברתי.

שרת המשפטים איילת שקד:
תודה, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון האחרון קיבלה הממשלה החלטה בדבר יישום המלצות הצוות המייעץ בסוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי. הצוות, שמונה על-ידי ראש הממשלה, כלל את מזכיר הממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר ומר צביקה האוזר. ראש הממשלה מינה את הצוות האמור על רקע דרישות הולכות וגוברות מצד זרמים שונים ביהדות לחופש הפולחן בכותל המערבי, באופן שיתאפשר לנשים להתפלל בעזרת הנשים על-פי דרכן, בין היתר כשהן עטופות בטלית ותפילין, וכן לאפשר קריאת נשים בספר התורה.
דרישותיהם האמורות של הזרמים השונים, ובהם גם ארגון נשות הכותל, עלו בין היתר באמצעות פניות רבות לבית-המשפט העליון בעתירות משפטיות לאורך השנים. בדיון נוסף, שהתקיים בהרכב מורחב בבית-המשפט העליון, נקבע ב-6 באפריל 2003 כי זכותן של נשות הכותל להתפלל בכותל המערבי כדרכן ועל-פי מנהגן, ובכך למעשה דחה את הטענה כי מנהג המקום בכותל המערבי הוא מנהג ההלכה.
ביום 11 באפריל 2013 נעצרו כמה חברות בארגון נשות הכותל בטענה כי עצם הגעתן לכותל המערבי כשהן עטופות בטליתות מהווה הפרה של החוק, ואולם בית-המשפט המחוזי קבע כי אין הוראה חוקית האוסרת על נשות הכותל להתעטף בטלית ברחבת הכותל.
לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים למצוא פתרון הולם לסוגיה הזאת; בין היתר הוקמה בשנת 1997 ועדת-נאמן, שקבעה במסקנותיה כי יש להכשיר את מתחם קשת רובינסון כאתר תפילה חלופי בעבור נשות הכותל. בשנת 2003 קבע בית-המשפט העליון שיש לאזן בין זכותן של נשות הכותל להתפלל ליד הכותל כדרכן לבין הפגיעה שחשים שומרי מצוות אחרים נוכח אורח תפילתן. נקודת האיזון שמצא בית-המשפט הייתה הכשרה ראויה של מתחם קשת רובינסון לתפילתן של נשות הכותל, והוא הורה לממשלה לעשות כן, אחרת יש לאפשר לנשות הכותל להתפלל לפי מנהגן בכותל המערבי.
בשנים 2011 עד 2013 – תוכנית הרחבת רחבת התפילה שהוגשה על-ידי ממשלת ישראל אושרה על-ידי ועדות התכנון והבנייה העירוניות, והשר בנט, שהיה אז שר הדתות ושר התפוצות, בנה שם רחבה.
יש להדגיש כי רחבת התפילה שהוקמה במתחם קשת רובינסון – –

עליזה לביא (יש עתיד):
סמוטריץ, תקשיב לשרה שלך.

שרת המשפטים איילת שקד:
– – משמשת כיום לתפילה בין היתר בעבור הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי, וארגון נשות הכותל סבור כי אין מדובר ברחבת תפילה ראויה, ומשכך – לא הסכימו להעביר את תפילתן לרחבה החדשה.
הצוות המייעץ שהוקם על-ידי ראש הממשלה שמע במשך חודשים ארוכים את עמדותיהם של הצדדים, הוא גיבש את הדוח תוך דיאלוג ארוך עם הצדדים הנוגעים בדבר, וקבע במפורש כי המלצותיו הוגבלו לעיסוק בהסדרי התפילה בכותל המערבי בלבד, ונמנע מלעסוק בנושאים אחרים שקשורים ליהדות ולזרמים השונים בה.
ההמלצות של הצוות המייעץ מבוססות על העקרונות שהותוו בפסיקת בית-המשפט העליון, ויש בהן משום מתן כבוד לצורכיהן של קבוצות אוכלוסייה שונות וכן מתן אפשרות לזרמים השונים ביהדות לממש את זכויות התפילה והפולחן סמוך לכותל, כל זרם על-פי דרכו ומנהגו, בלי להביא לפגיעה שעלולים לחוש חלקים מן המתפללים נוכח אורח תפילתם של מתפללים אחרים.
בהתאם למתווה המוצע תוכשר רחבת תפילה ראויה במתחם קשת רובינסון – – דרך אגב, מתחם שגם כיום – כפי שאמרתי, בנה אותו השר בנט, והוא משמש אתר תפילה בעבור הזרם הקונסרבטיבי.

עליזה לביא (יש עתיד):
במפלגה שלכם לא יודעים את זה.

שרת המשפטים איילת שקד:
– – אשר תשמש את הזרמים השונים ביהדות, בהם גם ארגון נשות הכותל והזרם הרפורמי.
בהתאם להמלצות הצוות המייעץ, לאחר הכשרת רחבת התפילה ייכנסו לתוקפן תקנות אשר יכירו לראשונה ברחבת הכותל המערבי – הרחבה הצפונית, המוכרת כיום – כרחבת תפילה אשר התפילה והטקסים בה ייעשו על-פי מנהג היהדות האורתודוקסית כדין תורה שהרבנות הראשית לישראל נוהגת לפיו, ובכלל זה הפרדה בין גברים לנשים וקיום תפילת נשים בהתאם למנהג זה.
יישום המתווה יביא קץ למחלוקות שבין הצדדים הנוגעים בדבר – מחלוקות קשות העלולות להגיע עד כדי שפיכות דמים באתר הפולחן המרכזי של העם היהודי, כמו גם לשינוי המצב הנהוג כיום בכותל המערבי. כך, לדוגמה, כיום מונחות לפתחו של בית-המשפט העליון כמה עתירות המבקשות לשנות את המצב הנהוג היום: יש עתירה תלויה ועומדת המבקשת להתיר לנשים להכניס ספרי תורה לרחבת עזרת הנשים בכותל המערבי; יש עתירות תלויות ועומדות המבקשות להורות לרב הכותל להתיר להן לעשות שימוש בספרי תורה המצויים בעזרת גברים, ואנחנו כבר יודעים שהיו ניסיונות להעביר ספרי תורה בין רחבה לרחבה; יש עתירה תלויה ועומדת המבקשת להביא לייצוג הולם בקרן למורשת הכותל באופן שימונו חברים המייצגים זרמים נוספים ביהדות.
חברים, בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים. אני חושבת, בסך הכול, שהעבודה שעשתה כאן הממשלה היא עבודה טובה. חשוב שאנחנו נחיה אחד עם השני בשלום, ובהתחשב בכלל הנסיבות, המתווה הזה הוא מתווה סביר. לאור פסיקותיו העקביות של בית-המשפט העליון בעניין זכויותיהן של נשות הכותל להתפלל כדרכן ברחבת הכותל המערבי, לא ניתן לומר כי סיכוי העתירות הנ"ל להתקבל אינו גבוה.
יישום המתווה אינו משנה את הסטטוס-קוו ברחבת התפילה הקיימת אלא להפך – יישום המתווה יקבע לראשונה כי מנהג המקום ברחבה הקיימת הינו מנהג אורתודוקסי, וכן ימנע את דרישותיהם של זרמים אחרים ביהדות להתפלל ברחבה הקיימת לפי מנהגם.
יודגש עוד כי אין בהכשרת רחבת התפילה במתחם "קשת רובינסון" משום פריצת גדר היום, וכבר כמה שנים קיימת רחבת תפילה פלורליסטית, המשמשת, בין היתר, את הזרם הקונסרבטיבי.
יוער עוד כי רחבת התפילה החדשה תנוהל על-ידי ממונה שימונה על-ידי ראש הממשלה מבין הבאים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אחד מסגניו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה או אחד מסגניו של מזכיר הממשלה. לצדו של הממונה תפעל מועצה שתורכב משישה עובדי ציבור, שישה נציגי ציבור שימונו על-ידי ראש הממשלה, ובראש המועצה יעמוד יו"ר הסוכנות היהודית.
ברחבת התפילה שתוכשר יותר קיומן של תפילות וטקסי בר או בת מצווה בלבד; לא תותר עריכת חתונות או ברית מילה.
באמת, חברים, אני חושבת שכל חברי הבית הזה צריכים לדעת לשמור על אחדות עם ישראל, והפשרה הזאת היא סבירה. תודה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
רגע, גברתי, מה את מציעה לעשות עם ההצעה?

יואב בן צור (ש"ס):
דיון בוועדת הפנים.

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
ועדת הפנים.

שרת המשפטים איילת שקד:
להעביר לדיון בוועדת הפנים.

היו"ר טלי פלוסקוב:
אוקיי. יש לנו שתי הבעות דעה נוספות. הבעת דעה של חברת הכנסת רחל עזריה – בבקשה, גברתי.

בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
הבעת דעה – נדמה לי שזה אחרי ההצבעה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
לא, לא, עכשיו.

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
ואחריה מי?

היו"ר טלי פלוסקוב:
עליזה לביא. חברת הכנסת עליזה לביא.

רחל עזריה (כולנו):
שמעתי בקשב רב את הדברים שנאמרו על כך שהכותל לא צריך להיות מקום שיוצר ריב ומדון. שמעתי בקשב רב את זה שאומרים שהכותל הוא מקום של כל יהודי וכל יהודייה. אני רוצה לבשר לכם שהלוואי שזה היה המצב. לפני חמש שנים יצאתי למאבק כשגיליתי שכל דגלי ישראל נעלמו מהכותל. הורידו את הדגלים, וכל האנשים הממונים על הכותל בכלל לא שמו לב. הגיעו אלי תלונות של נשים שבאו עם הילדים שלהן לבר-מצווה, וסדרניות צניעות רדפו אחריהן כי אמרו להן שהשרוול שלהן לא מספיק ארוך. הנשים האלה יצאו בבכי מהבר-מצווה של הבן שלהן. הגיעו אלי קבוצות "תגלית" שהתלוננו על זה שבסוף הסיור, שכל מטרתו לחבר בין יהדות התפוצות לישראל, ביום האחרון הם באים לכותל ורוצים לשיר "עם ישראל חי", והדבר היחיד שקורה הוא שסדרניות צניעות באות ורודפות אחריהם ואומרות להם שלבנות אסור לשיר. לא משנה שהם כולם שרים ביחד.
אני קיבלתי תלונות על סיטואציות שלא ייאמנו. הכותל הוא לא של כולם; הוא הפסיק להיות של כולם. הרבה מאוד אנשים לא מרגישים בו בנוח – לא מרגישים בנוח עם ההפרדה שגדלה לממדים בלתי אפשריים, לא מרגישים בנוח עם זה שעזרת הנשים קטנה, לא מרגישים בנוח עם כל זה. ואל תדברו רק על נשות הכותל ואל תדברו רק על הרפורמים. עם ישראל לא מרגיש בנוח. זה לא אמור להיות ככה. לא יכול להיות שהסוכנות היהודית לא יכולה לעשות טקס של קבלת תעודות זהות בכותל כי אומרים להם שהכותל זה רק לתפילה. הכותל, החלק התחתון, זה לתפילה. החלק העליון תמיד היה רחבה לטקסים, למיני טקסים, אבל פתאום מחליטים שאין יותר טקסים כאלה.
אז אל תתפלאו אם בסופו של דבר מגיעה קבוצה קטנה – אבל הקבוצה הזאת רק תגדל – של אנשים שדורשים כותל שכולם יגישו בו בנוח. ולכן, הפשרה הזאת, לא רק שהיא נכונה, אלא אפילו יותר מזה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.

רחל עזריה (כולנו):
הגיע הזמן שאנחנו ניקח אחריות על מה שקורה בכותל המערבי. לא יכול להיות שאותו כותל, שכולנו שמנו תמונה שלו, וגם בבית של סבא וסבתא שלי הייתה תמונה של הכותל, וכשאנחנו מגיעים לארץ-ישראל ולמדינת ישראל, מחליטים שהכותל לא יהיה של כולם – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.

רחל עזריה (כולנו):
– – אלא של קבוצה אחת קטנה, או כמו שאמרו לי: הכותל צריך להתאים למי שבא להתפלל כל יום. הוא לא צריך להתאים לכולם. תודה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת רחל עזריה. חברת הכנסת עליזה לביא – בבקשה, גברתי. נא להירגע – –

עליזה לביא (יש עתיד):
אני מזכירה לכולנו – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
חברת הכנסת עזריה, תודה.

עליזה לביא (יש עתיד):
– – שהכותל המערבי – פרי געגועים של דורות, חבל לי לשמוע דווקא את נציגי הבית היהודי מתבשמים בהסדר הזה. פתרנו נקודה אחת, אבל הפקרנו את הכותל המערבי. הפקרנו אותו, לצערי הרב. היה פה פתרון מאולץ ומהיר. יכולנו לעשות את זה אחרת. עזרת הנשים בכותל המערבי היא חמישית מעזרת הגברים, ואפשר היה לשנות את זה. הרי הצפיפות והדוחק – עזרת הגברים היא עם מזגן, היא מסודרת, יש בה הרבה מאוד תנאים שאין בעזרת הנשים.
לפני כשנתיים פניתי בבקשה לבוא ולכלול בכל ההסדר הזה גם את ההסדרה בתוך הכותל, הרחבה של הכותל המערבי. יש יותר אנשים שמגיעים לכותל המערבי. הכותל המערבי הוא של כולנו, הוא לא רק של קבוצה מתבדלת אחת, וכל ההסדרה הזאת – אני מבינה שאין פתרון ולא היה פתרון ואי-אפשר שיהיה פתרון, כי עם דברי השנאה שנשמעו כאן מחברים שיושבים פה, בבית הזה, שהסוגיה של העם היהודי רחוקה מלבם – אנחנו צריכים לבוא ולקרב ולאפשר לכולם ולכולן להתפלל במקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אבל השנאה שהתגלתה – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
– – –

עליזה לביא (יש עתיד):
אף אחד לא הפך את המקום, אבל מה שאתה גרמת – –

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
– – –

עליזה לביא (יש עתיד):
מה שאתה גרמת עכשיו, מה שקרה עכשיו – –

רחל עזריה (כולנו):
– – –

עליזה לביא (יש עתיד):
– – זה שנשים לא תוכלנה להגיד "קדיש יתומה". איפה כתוב בהלכה שאסור לומר "קדיש יתומה"? אישה שרוצה לבוא ולומר קדיש, אישה שרוצה לבוא עם הבת שלה – –
סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס:
גם להניח תפילין – – –

עליזה לביא (יש עתיד):
מה? איפה זה נאמר? הרי אתה יודע שזה דבר פשוט.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.

מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
– – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
חברת הכנסת עליזה לביא, אני מבקשת לסיים.

עליזה לביא (יש עתיד):
אתה, חבר הכנסת מוזס, אתה, שידוע באהבת עם ישראל שלך – איך אתה יכול לדבר במילים כל כך קשות על האחים שלנו? אין מה לעשות, אנחנו צריכים לבוא ולמצוא פתרון, אבל מה שקרה כאן – המהירות והחיפזון מהשטן – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
נא לסיים, גברתי.

עליזה לביא (יש עתיד):
– – שהובלה על-ידי הממשלה הזאת, כי אביחי מנדלבליט היה חייב להיות עכשיו בתפקיד אחר, והוא שלקח את זה, אבל באתי אליו ופניתי ואמרתי לו: בואו נביא באמת להסדרה – –

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.

עליזה לביא (יש עתיד):
– – בתוך הרחבה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, גברתי.

עליזה לביא (יש עתיד):
אפשר היה לעשות את זה אחרת. אי-אפשר שהמחיצה תלך ותגבה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה.

עליזה לביא (יש עתיד):
אי-אפשר כל מיני דברים שלא מקובלים בחברה הישראלית. אני לא מצליחה להבין – –

עליזה לביא (יש עתיד):
חברת הכנסת עליזה לביא, את מדברת שלוש דקות במקום דקה. אני מבקשת לסיים.

עליזה לביא (יש עתיד):
אני מסיימת, גברתי. ראוי היה למצוא הסדר נכון וטוב יותר, שלא ימשיך ויפגע בכולנו בחברה הישראלית. תודה, גברתי.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת עליזה לביא. רבותי, יש כאן הצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים. יש עוד הצעות? לא. לכן, אנחנו נצביע כרגע על העברת הנושא לדיון בוועדת הפנים. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.

הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר טלי פלוסקוב:
תשעה חברי כנסת הצביעו בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא עובר לדיון בוועדת הפנים.

שינוי גודל גופנים