הנה כמה מן הדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת בדיון:
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "תמיד אוהבים להטיף לציבור החרדי בפאתוס כזה או אחר, ישנם אנשים שנמצאים בשוק העבודה. אבל, מתברר שכל החטא שלהם הוא שהם חרדים, למדו כחרדים, ולצורך כך אחד הדברים שהצליחו לעשות בקדנציה הזאת זה באמת להעביר בקושי רב. אנחנו לא צריכים לעשות מזה דרמה, יש הרבה חוקים במדינת ישראל, אבל עדיין אם נפתח החלון. גם אם בחור נמצא בעתודה כזאת או אחרת שהתארגנה לה, החוק הזה פתח הזדמנות עבור משרדי ממשלה, אבל אף אחד לא רצה את החוק כמו שצריך. לכן, צריך ללכת יותר בכוח ועם יותר שיניים. משרות ממשלתיות שייכות לכולם, לציבור. אני דורש לדעת את הפירוט של מה שהיה עד היום." ח"כ יהודה גליק (הליכוד): "יש איזושהיא בעיה באופן כללי בכנסת, כשמדברים על אפלייה לחרדים, יש ח"כים חרדים, מדברים על אפלייה לערבים, יש ערבים. האינטרס של שילוב החרדים באוכלוסייה הוא אינטרס של כל האוכלוסייה בישראל, יש מוטבציה אדירה, ויתרה מזאת כל המחקרים מראים שכשעובדים חרדים נקלטים המוטיבציה שלהם גדולה פי כמה. נדמה לי שלכולנו כחברה יש שאיפה לראות את כלל האוכלוסיות שלכאורה נחשבות משולבות." ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "כל הסיפור של ההיבדלות וההשתלבות לא קשורים לעניין, כי אנחנו תמיד רצינו להתבדל מהתרבות הרעה, ותמיד רצינו להשתלב בדברים הטובים כמו רפואה. לפני 15 שנה הגשתי הצעה לסדר בדיוק בנקודה הזאת על עצם הדרישה לאקדמאים. היה שר אוצר מאוד מעניין והוא התחייב אז שנכיר בלימודים תורניים כלימודיים אקדמאיים. אני מקווה שמהדיון הזה ייצאו הכללים, ואנשים חרדים יוכלו להתקבל במכרז." ח"כ מיכאל מליכאלי (ש"ס): "מפניות שהגיעו אליי גם אם החוק הזה ייושם יש לו בעיה מאוד קשה בציבור החרדי, חלק מתנאי הסף זה 12 שנות לימוד. עד לאחרונה משרד החינוך היה מכיר בלימודים בישיבה כ-12 שנות לימוד, היום התחילו לדרוש 14 שנות לימוד. בניגוד להכרה במכללה או אוניברסיטה. אם המדינה כן רוצה את החרדים כמשתלבים, אז למה המל"ג לא נותן לחרדים ללמוד לימודים לתואר שני בנפרד. אני מתכוון להגיש הצע"ח בנושא כך שהמל"ג ייתעסק רק בתוכן." ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): "אני מברך על הדיון על הסוגייה החרדית זה מאוד חשוב, ואני מאוד מזדהה עם הדבר הזה כי החברה שדורשת מהחרדים להתגייס חייבת גם לתת להם להשתלב. השילוב של החרדים הוא לא רק בחובות אלא גם בזכויות. האוכלוסייה החרדית והעולים סובלת מתקרת זכוכית שנוגעת לשירות הציבורי. הדיון הזה היום רק מדגיש שהחוק לא מיושם." ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אני מבקש להדגיש את דברי נציגות נציבות שירות המדינה כי בכלי תקשורת שלא חרדים זה לא ייקבל ביטוי: מוסר העבודה גבוה מאוד.לא השתכנענו למה צריך את החוק, מ2 סיבות. יש כאן אמירה החוק הזה הוא לא רק יישומי, אלא חוק שיש בו אמירה. העובדה שעובדים חרדים בתוך משרדי ממשלה נחשפים לציבור גדול, והעובדים החרדים באים עם יושרה ואמונה שבאים מתוך יושר פנימי. באנו ממקום נכון עם דרישה ליישום החוק, ואני צריך גם להכיר על האמת ולומר שראינו שינויים גם במגמה וגם ביישום החוק, אני חשוב שהיום אנחנו נמצאים אחרי זה. שם המשחק יהיה עם הפיקוח והיישום בפועל, אם אנחנו לא נעמוד בבקרה על הפיקוח, ולא יהיו לנו מדדים ברורים ומפוקחים, לא נמצא את עצמנו במקום יותר טוב. כשיש אוזן קשובה, אפשר להגיע להישגים. אני חוזר ואומר שבעניין הזה אנחנו גם רוצים, וגם יודעים שזאת השליחות שלנו- יש ציפייה מאוד גדולה כי יודעים שההשלכות הן נקודתיות, אבל יש גם השלכות רוחב." ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אין לי ספק שהמגזר החרדי מופלה ומודר בתחומים רבים, וצריך לעשות את הכל כיוון שזה האינטרס שלנו כחברה שהמגזר החרדי יישתלב בכוחות העבודה. זה חשוב מאוד לחברה הישראלית, אני לא הייתי מוותרת, אני כן רוצה שבמגזר החרדי יידעו שלא מוותרים להם, שהם כן יילכו ללמוד. זה נורא וצריך לטפח ולפתח ולעודד, אבל אחרי ששמעתי את זה אני רוצה שבמגזר החרדי ממש כמו במגזר הערבי ייעמדו בכל הקריטריונים. הערבים השתלבו בצורה בלתי רגילה במגזר הבריאות."
