ח"כ דוד רותם: "אני מוכן שתהיה מעורבות של יהודי התפוצות בנושאי בטחון בישראל. אבל לא אקבל השפעה בענייני זהות יהודית"

את הדברים אמר אמש (12/10/2014) ח"כ רותם במושב שנערך ע"י "מכון על משמר הכנסת" במהלך פסטיבל הקהל18. המושב "להשפיע בלי להצביע- ישראל חו"ל ובחזרה" שהנחה מנכ"ל התנועה המסורתית עו"ד יזהר הס, עסק בגבולות ההתערבות והמעורבות של יהודי ארה"ב בנעשה בישראל. במושב השתתפו גם ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ מיכל רוזין וח"כ דב ליפמן.

ח"כ מרב מיכאלי ענתה בתגובה לדבריו של ח"כ רותם כי "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, היא אינה יכולה להתעלם מהעם היהודי, מדינת ישראל גם משפיעה על היחס של הממשלות ליהודים בארצם- אנחנו לא יכולים לסלק מעצמינו את האחריות להשפעות יהדות ארה"ב וגם לא להתעלם מהם".

להלן עיקרי הדברים מהמושב:
ח"כ דוד רותם: "לאחר שפגשתי יהודים אמריקאים חזרתי יותר בטוח בעמדתי. יש לנו בעיה עם הציבור האמריקאי ובעיקר עם אלה שמזדהים עם הרפורמים והקונסרבטיבים. כשבתו של קלינטון מתחתנת בטקס דת- הרי היא לא תהיה יהודיה לכל דבר. לא הייתי משיא אותה לבני. גם אילו היתה עוברת גיור רפורמי- לא הייתי משיא את בני לאף אחת כזאת, יש לי ויכוח עם הדרך הרפורמית לגבי דרך הגיור שלהם.
עם ישראל הוא ביתו של העם היהודי ולכן לא מקובלת עלי התערבות של יהודי התפוצות בזהות היהודית במדינת ישראל, עדיף שתהיה השפעה של יהודי ארה"ב בנושאי בטחון אבל לא בעניין של זהות יהודית".
ח"כ מיכל רוזין: "אני סוברת כי מעורבותם של יהודי אמריקה חשובה, עם זאת יש להפריד בין השפעה והתערבות להכרעה. לכן אני מתנגדת לזכות הצבעה למי שלא חי במדינה- מי שאזרח וחי פה מקבל עליו את התוצאות. בפועל יש התערבות של יהודי ארה"ב כמעט בכל התחומים.
בביקור האחרון שלי בקהילות היהודיות בארה"ב נחשפתי לסקר שנעשה שם, לפיו, ככל שאתה מזדהה יותר עם מדיניות מדינת ישראל, כך גם תרגיש יותר יהודי."
ח"כ מרב מיכאלי: "כשאנחנו מדברים על השפעה של יהודי ארה"ב, אנחנו קודם כל מדברים על כסף. כסף הוא שקונה את ההשפעה, גם אם הכסף הולך למטרות חברתיות.
מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, היא אינה יכולה להתעלם מהעם היהודי, מדינת ישראל גם משפיעה על היחס של הממשלות ליהודים בארצם- אנחנו לא יכולים לסלק מעצמינו את האחריות להשפעות יהדות ארה"ב וגם לא להתעלם מהם".
ח"כ דב ליפמן: "אני אומר במפורש- אני מוכן לוותר על השירותים בתחום הדת שהמדינה נותנת לי כאורתודוכסי כדי שאנשים יקבלו הזדמנות לחוות את היהדות כטוב בעיניהם.
יש דברים שמרגישים רק כשחיים כאן, במהלך מבצע "צוק איתן" קיבלתי מאות מיילים: "אתם חייבים לכבוש את עזה וכו'" כך גם אני חשבתי כשחייתי בבולטימור, אחרי כמה שנים בארץ הבנתי את הויתורים שצריך לעשות כדי להמשיך לחיות כיהודי. עם זאת, אי אפשר למנוע מיהודי התפוצות להשפיע- הרי בסוף ההחלטות שלנו משפיעות גם עליהם."

שאלה שהופנתה מהקהל- היכן עובר הגבול בין מי שהוא יהודי למי שאינו יהודי לשיטתכם?
ח"כ מיכל רוזין: "אף אחד פה לא יגדיר האם אני יהודיה ואיך אני יהודיה, מבחינת דוד רותם אני יהודיה אבל לא מעניין אותו מה אני עושה ביום כיפור או בשבת- אני יהודיה מבחינה גנטית. אבל שלא כמוני יש גם אנשים החיים חיים יהודיים מלאים, הלכתיים אבל לא נולדו כיהודים- זה לא יעניין אותו.
הבת שלי, תלמידת כיתה ב' חזרה מבית הסםר לאחר מפגש עם רב אורתודוכסי, היא אמרה לי "אמא, הם היהודים, מפרידים בשר וחלב ולא נוסעים בשבת". אמרתי לה, גם אנחנו יהודים. אתם מבינים? וזה מה שהיא לומדת במערכת החינוך.
לחרדים גם ככה לא משנה הגיור, הרי ח"כ רותם לא היה ממילא מחתן את בנו איתי"
ח"כ דוד רותם: "נכון"
ח"כ דב ליפמן: "אם הבן שלי היה מחליט להתחתן עם יהודיה לא דתיה הייתי מסכים. אפילו על גיור הייתי מתפשר."
ח"כ מרב מיכאלי: "אני אתחיל מ'חוק השבות' שהרי ההחלטה מי נכנס לארץ ומי לא אינה קשורה לגיור אלא בכלל למשפטי נרנברג, זהו היקף ההגנה שניתן ליהודיות וליהודים. העיוות שקרה לנו, הפקיד בידי הממסד האורתודוכסי את הזכות הלגדיר מיהו יהודי. חוק השבות מעניק הגנה במדינת ישראל לכל מי שנרדף על היותו יהודי. לכן מה שצריך לתקן בראש ובראשונה לפני הגיור הוא את האפשרות להתחתן בנישואים אזרחיים, כך גם מי שאינו יהודי לפי ההלכה יוכל להתחתן בישראל עם מי שירצה, רב אורתודוכסי, קונסרבטיבי, רפורמי ואפילו עם אברי גלעד אם זה מה שהוא רוצה."

שינוי גודל גופנים