ח"כ גפני בוועדת חוקה, חוק ומשפט: "אנחנו בעידן אחר, אני וח"כ מקלב כבר לא דואגים רק לציבור החרדי, אלא מבקשים לדאוג לכלל הציבור במדינת ישראל"

בתאריך ה-11.7.2017 קיימה וועדת חוקה, חוק ומשפט, דיון לקראת הכנה לקריאה ראשונה בהצעת חוק, שיפוט בתי דין רבניים, של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה), המבקשת לחזור ולהסמיך את בתי הדין הרבניים לשמש כגוף בורר בסכסוכים אזרחיים, בהסכמת שני הצדדים. הוועדה לא הגיעה למסקנות מעשיות בנושא החוק, אך הדיון בהחלט חשף מחלוקת רבה בין הח"כים בנושא מתן יכולת לבתי הדין הדתיים לשמש כגוף בורר בסכסוכים אזרחיים, גם אם בהסכמה של שני הצדדים.

להלן לקט דברים שנאמרו:

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה):
הצעת החוק מבקשת לאפשר לבני זוג לדון בענייני ממון בבתי דין רבניים. הצעת חוק זאת מבקשת לחזור ולאפשר לבתי הדין הדתיים לדון בהליכי בוררות. עבר לזה, כל המינים והמשפטים שנאמרו, ראיתי סרטונים בנושא הזה, שמעתי דיונים שלמים בנושא של החוק. כל זה פייק ניוז אמיתי, אין לזה שום בסיס להצעת החוק הזו. הצעת החוק לא תפגע לא בנשים. הדיון הוא על עומס בתי הדין הרגילים, והצעת החוק הזאת תקל עליהם.

ח"כ ענת ברקו (הליכוד):
יש כמה דברים שלא ברורים לי בחוק הזה, ואני כאישה מאוד מוטרדת מזה. כל הנושא של החרגת נושא המשפחה, לא הוחרג, אין התייחסות חקיקת דיני עבודה ונשים בהריון. צריך להבין, אנשים שמים שורה בחוזה נלך לבוררות בבית דין רבני, ובסופו של דבר הם לא באמת עושים את זה כשזה מגיע. מעבר לזה, ההגדרות מאוד רחבות, ויעוררו מחלוקות בהמשך, מיהם הצדדים הנוגעים לדבר, האם תינתן הסכמה בכתב לעניין הזה. האם יכול להיות שיוווצר מצב שבו יגיעיעו מדתות שונות. מה עם מצב של בתי דין לענייני משפחה. האם אפשר לעשות את זה ללא היתר מביתי הדין. אני מאוד מוטרדת, מהשאלה האם קיימות הגנות לגבי הזכויות הללו של ענייני עבודה? ונשים? כיוון שהיום כפי שזה כתוב בחוק, זה לא בא לידי ביטוי. החוק הזה במטרתו הנוכחית מהווה פגיעה חמורה בנושאים שהעליתי, ואלו הנושאים שצריך להתעכב עליהם.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא חסיד של הסטטוס-קוו, אני חושב סטטוס-קוו יש רק בדיונים כאן, הציבור בישראל כבר מזמן לא הולך לפי הסטטוס-קוו, יש טלוויזיה בשבת, יש גיורים, הרבה משפחות לא הולכות לפי ההלכה, אף אחד כבר לא משחק במשחק הזה, רק אנחנו. האם יכול להיות ששמדינת ישראל לפי חוק תשלח אנשים בשם הפטרניליזם, אני זרקתי כאן כהערת אגב, איזה אישור דייני יש לראש  אבות בתי הדין. אנחנו נמצאים במצב שראש אבות בתי הדין אין לו תעודת דיינות. האם בהמשך למתווה הכותל? לא נידרש להקים בתי דין רפורמים וקונסרבטיבים שייעשו בהסכמה.

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו):
הצעת החוק הזו באה לתקן מצב שמישהו הרגיש שהוא נפגע במשהו אחד, ועכשיו עושה פגיעה קוליסאלית ופוגעת במישהו אחר. זה בסוף עושה זילות בבתי הדין הרבניים. כל הרעיון של בוררות הוא לא בית משפט. ברגע שמייצרים מוסד בוררות שהוא מוסד ממלכתי, כשאני הולך לבית משפט, בא השופט בדיון הראשון ואומר מעכשיו בית המשפט ייהפוך לבוררות. פתאום תבוא התנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית, ויגידו אנחנו רוצים שבית המשפט ידון לפי ההכרעה שלנו.  בוררות עולה כסף, יש ציבור שרוצה ללכת לבוררות על פי הדין הדתי והוא רוצה והוא זכאי, יש נתיבים אחרים שאפשר לבחור. כל הרעיון בהליך הבוררות הוא להוריד עומס, ואז באים בתי הדין הרבניים, ואומרים, אין עומס, אנחנו ישראל ביתנו נתנגד לחוק הזה, ונבקש בהסתיגויות לקבוע סמכויות כמו בענייני נישואין וגירושין.

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
גם ככה יש בעיה במדינת ישראל שהיא מייצרת לעצמה מירוץ סמכויות בין הסמכויות שהיא מסמיכה, צריך לחזור ולהגיד, אין בעיה של מקומות ללכת ולעשות בוררות בנושא. לקחת חד משמעית את סמל המדינה, ולעשות בו זימון. חופשית יכולה להיות רק כשיחסי הכוח הם שיווינוים, כשבא סמל המדינה יצרת סוג של הפעלת כוח.

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):

אני יושבת כאן ונדהמת מהשימוש של מנכל בתי הדין יעקובי, תנו לנו פלורליזם שיפוטי. יאללה עד הסוף אתם רוצים  לפתוח לפלורליזם, יאללה עד הסוף, תפתחו גם בתי דין לבירורים שהם פתוחים לכולם. אני לא יכולה להבין איך אתם (מפלגת כולנו) נכנסים להסכמות על החוק הזה מתחילתו ועד סופו, לא משנה איזה החרגות קיבלתם. מה שהדבר הזה יצר זה התחלה של מערכת משפט מקבילה למשפט הישראלי. זה המדרון החלקלק שבו מדינת ישראל לא נהיית לא יהודית ולא דמוקרטית. אפילו בבית משפט שריעה כבר החתירו קאדית. אתם לא מוכנים אפילו לקבל מנכ"לית.

ח"כ רחל עזריה (כולנו):
אני לא אוהבת את החוק הזה. אני הייתי המתנגדת החריפה ביותר בתוך הקואליציה. אולם, בסופו של דבר כשיישבנו, הגענו להסכמות, ולכן, החוק עבר וועדת שרים, וגפני אתה נימקת את החוק במליאה בהתאם למסקנות שהגענו אליהן. אבל, היום אתם מתעלמים מהייעוץ המשפטי של הוועדה.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה):
החוק הזה התחיל על ידי שתי נשים שהיה ביניהן סכסוך כספי, והן מבקשות של לדון בבית דין פרטי, הן לא רוצות. שתי הנשים הללו רוצות לדון בסכסוך ממלכתי. אני לא מכיר מציאות שרוצים כך להתעלל בנשים, הן רוצות ללכת לבית דין ממלכתי, לא דתי, חינכו אותן שצריך לדון כשיש סכסוך ממוני בדין תורה בבית דין ממלכתי. הציבור החילוני המילטנטי לא צריך את החוק הזה, מי כן צריך את החוק הזה? אני וח"כ מקלב לא באים לדאוג לעצמנו, אנחנו רואים את הציבור המסורתי במדינת ישראל, הציוני-דתי. 
אם אתם רוצים להכניס את מקלב ואותי לתוך הקונכייה, ושנדאג ציבור החרדי רק, בבקשה. אנחנו בעידן אחר, אני ומקלב כיו"ר וועדת מדע, שכבר לא דואגים רק לציבור החרדי, אלא לכל הציבור.  כל הליברליזם האלים הזה לא נותן לנו לחיות. אנחנו מתעקשים על הסטטוס-קוו, כי אנחנו רוצים שהילדים והנכדים שלכם יישארו יהודים, ואתם מתנגדים כי אתם יודעים את זה.

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד):
הנושא של בתי הדין לא מתחיל בהצעה הזאת. אני, 15 שנים לפני שהגעתי לכנסת, ביקשתי להכניס 5 נשים לוועדה למינוי דיינים, נשמעו המון טענות ומענות מהסובבים בחדר, ראו את רמת האנרגייה, את העניין. אנחנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית
הצעת החוק הזאת מבקשת לבוא ולהרחיב במקום פוצע ומדממם, יןתר מידי שנים אנחנו נלחמים במציאות הקשה בבתי הדין, וחלו ניסיונות ושיפורים במקומות של כאב וזעקה מהשטח. רוצים סמכויות נוספות, אז בואו נפתח הכל, אנחנו במו ידינו מביאים ליחסים ולהתעמרות בין בני זוג, אז אם רוצים ללכת ולפתוח, בואו נפתח הכל. יש אולי צדק בחלק מהדברים, ןאתה אומר אני רוצה לבוא ולת. איך אפשר לבוא ולהבין משהו שהוא לא שיוויני, אני באה ואומרת ומבקשת.

בסיום הדיון הודיע יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ סלומינסקי הבית היהודי, שהוא מבקש שהמציעים ייפגשו שוב עם משרד המשפטים, ויגיעו להבנות בנושא.

הודעתה של ח"כ עזריה שנמסרה לאחר הדיון:
ח"כ רחל עזריה (כולנו) בדיון בועדת החוקה על חוק הבוררות בבתי הדין הרבניים: "הגיעו עמיתי מהקואליציה ומאוד רצו את החוק הזה, אני הייתי המתנגדת החריפה בתוך הקואליציה בסופו של דבר הסכמנו שלא יכללו בחוק גירושין ונישואין ויחסי עובד מעביד. כל החוק הזה הוא סוג של אובדן משילות כמו שאמרו פה, על גבול האנרכיה. אנחנו רואים מה קורה במירוץ הסמכויות, זה מפרק משפחות, ברגע שאחד מבני הזוג אומר מילה שמתחילה באות ג' כשהם בסכסוך, מיד מתחיל מירוץ סמכויות או לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה כדי לתפוס את כל הסמכויות רק כדי להגיע למצב טוב יותר בשלב הגירושים. במקום שבני הזוג ישבו וידונו וימצאו פתרון, אנחנו עושים בדיוק הפוך.
אני מאוד חוששת שזה מה שיקרה גם פה. כל סכסוך ירוצו לתפוס סמכות ולתפוס את ההזדמנות כדי להגיע לדיון במקום טוב יותר. אני דורשת שזה לא יהיה קשור לעובד-מעביד, המעביד חזק יותר מהעובד ותמיד יש לו יותר כוח, הוא יפנה את זה לבתי הדין הרבניים ונראה עובד שמסרב, זו לא סיטואציה שיכולה לקרות. דבר שני זה נושא של נשים, ודבר שלישי כל מה שקשור לנישואין וגירושין – כל אלו חייבים להיות מוחרגים מהחוק.
על כל זה הסכמנו ולכן החוק עבר וועדת שרים וקריאה טרומית. ח"כ גפני אמר את זה במליאה, על הדוכן, אלה היו ההסכמות. לא יכול להיות שההסכמות האלה מופרות. לא יכול להיות שאנחנו נפגע פה בנשים ובעובדים. "

שינוי גודל גופנים