אתמול, רביעי 5.8.2020 התקיים דיון בועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אודות אפליית בתי הכנסת במגבלות חמורות תוך עיוות נתוני ההדבקה בהם.
בדיון, השתתף שר הבריאות ח"כ יולי אדלשטיין וטען טען כי כאשר מסתכלים על הנתונים צריך לחשוב דווקא בדגש על החגים המתקרבים איך לא גורמים לתופעות שליליות בעקבות האירועים המשמחים בלוח השנה.
שר הבריאות ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד):
"ברור לי שבמציאות כמו ראש השנה אם נאפשר במקום של 500 איש 1/3 מהתפוסה 6 שעות יחד, כניסה יציאה לשירותים, אינטראקציה בין 200-150 איש במרחב סגור שזה דבר שמדאיג אותנו בנתוני התחלואה הנוכחיים של כמעט 2000 נדבקים כל יום וסביר שיהיה חולה קורונה במקום כזה. כשנהיה במצב של 50 חולים ביום הסבירות יורדת ולכן נצטרך לקבל החלטה קרוב יותר לחגים. אנו רוצים לראות אם בתוך כמה שבועות נוכל להוריד את התחלואה ואז לקבוע כללים ברורים. לי יש בבית הכנסת גבאי שאמרתי לו שאתן לו מגן של גבאי מצטיין. אבל הוא כבר ארגן חמישה חזנים וחמישה מקומות לחגים שיתפללו בחוץ. המצווה הגדולה ביותר היא לשמור על החיים ועל הבריאות. אם אנשים יגיעו לשמוע מצוות שופר אני לא בטוח שזה הדירוג הנכון של מצוות. אני מקווה שניצור מציאות שאנשים יוכלו להתפלל אבל חס וחלילה לא ידביקו את סביבתם".
יו"ר ועדת חוקה ח"כ יעקב אשר אמר:
"קדושת החיים בציבור החרדי היא אחד מצוויי התורה החשובים ביותר. צריך להפעיל היגיון באיך אנחנו צריכים לשמור על עצמנו. קשה לנו עם הרבה דברים, נאלצים לוותר על חתונות ונושאים נוספים אבל לציבור החרדי יש שני דברים נורא חשובים, נשמת אפה של היהדות- התפילות בבתי הכנסת ועולם התורה והישיבות. חייבים למצוא פתרון לבתי הכנסת, והישיבות שזה מה שמחזיק את העולם על פי אמונתנו. אם רוצים לדאוג שעשרות אלפי בחורי ישיבות לא יסתובבו בערים אדומות ובמשפחות עם 12 נפשות, צריך למצוא את הפתרון דווקא בישיבות. העברנו 15 חוקים בנושאי קורונה בחודשיים האחרונים והצעתי לעשות מלוניות בישיבות בהן יש הדבקה. אם חלילה נדבקו מספר בחורי ישיבה אפשר לייצר אגף חולי קורונה שיעמוד בכל התקנים במקום לקחת אותם לביתם כשבדרך ידביקו את מי שסביבם. זה יהיה תחת פיקוח משרד הבריאות והמל"ל. צריך להיכנס לתכנית ברורה והגיונית. יש לייצר תקן פרטני ומותאם לכל בית הכנסת ומקומות שלא יעמדו בתקן ייקנסו. אי אפשר בגלל 5% או 10% שיפרו כללים להפיל הכל. לכל רשות מקומית יהיה תברואן או איש בריאות הציבור שיהיה אחראי לפקח. אנחנו הולכים לחיות בשגרת קורונה ואי אפשר לחיות בדלי הדברים היומיומיים ויש כאלו שעבורם הדברים הרוחניים הם דברים של יום יום ויש למצוא לכך פתרון".
ח"כ אליהו חסיד (יהדות התורה) טען:
"אם החליטו שאפשר לפתוח חדרי כושר ובריכות שחיה אותו הדבר צריך להיות לגבי בתי הכנסת. כולם מבינים שאי אפשר לאסור הפגנות ולפגוע בדמוקרטיה כי לכולם זה חשוב ואפילו שלא נשמרים שם. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. משום מה דילגו על היהודית ומקפידים רק על הדמוקרטית. מדינה יהודית חשובה ליהודים לא פחות. כשם שלספורטאים חשוב הספורט והחליטו על פתיחת חדרי כושר ובריכות, התפילה היא חלק חשוב מחייהם של יהודים שמגיעים להתפלל וצריך לפתוח את בתי הכנסת, בהגבלות כמובן. לא מבקשים לעשות שם חתונות ובר מצוות אלא להתפלל. תנו ליהודים להתפלל במקדש מעט שנשאר בדורנו. תנו ליהודים להתפלל! לא כל בתי הכנסת שווים בגודלם. צריך לעשות תקנות לפי גודל בתי הכנסת".
ח"כ משה אבוטבול (ש"ס):
"אין הבדל אם יש 100 איש באולם שמאזינים לקונצרט לבין 100 איש בבית כנסת שמאזינים לחזן. אנו מתכוונים לחגי תשרי. אצלנו בני עדות המזרח יש אמירת סליחות שבועיים מהיום. אנו לא רוצים להגיע למצב שהציבור יעשה דין לעצמו גם בלי לשאול אותנו. אנו רוצים שבתי הכנסת יפתחו בצורה מסודרת עם תו סגול. הבעיה היא שאין הסבר נאות למה אסור, מה הבדל בין זה לבין זה. אנשים לא מבינים את זה".
ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו):
"אסור לאסור תפילה בבית הכנסת. כל עוד שיש מאוורים ואויר זז ובית הכנסת מאוורר אין שום סיבה לעצור בוודאי במרחב הציבורי. אני מקווה שלא אצטרך לעבור על החוק אבל אני לא מוותר על הכיסא שלי בבית הכנסת".
ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר:
"לא הייתי מייחד את הדיון רק לבתי כנסת אלא בתי תפילה של כל הדתות. אנחנו מחזקים את ידי השר והמשרד במאבק בנגיף הזה וחשוב שכל הציבור ימלא אחר ההוראות אך יש גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. התרענו על כך בחג הקורבן וברגע האחרון הודיעו על סגר. מי יכול לעמוד בזה? יש מסגדים שמכילים אפילו יותר מ-1000, אז תאמר רק 20? למה אי אפשר לפי תו סגול ומרחק 2 מ' לאפשר יותר מתפללים? אלו מקומות היגייניים בהם מחויבת נטילת ידיים. מה שיקרה הוא שיהודים מוסלמים ונוצרים ילכו בסוף ויקיימו את המצוות וצריך לאפשר זאת לצד שמירה על הבריאות של האזרחים".
