ח"כ אלעזר שטרן: "יכול להיות שעל אלה שרוצים להיכנס לנו באיך להתפלל, איך לשים טלית, מה נשים על הצלחת ומה נעשה בחדר המיטות נפל פחד בג"ץ. יכול להיות שבמבנה הנוכחי, אפשר ליצור תהודה ודעת קהל

הדברים נאמרו במסגרת כנס "השקת השדולה לכשרות קהילתית" שנערך היום (יום ג', 2/2/16), ביוזמתם של ח"כ רחל עזריה ("כולנו") וח"כ אלעזר שטרן ("יש עתיד").
 במסגרת הכנס הוצגו הבעיות במערך הכשרות הנוכחי, והועלו הצעות שונות לאלטרנטיבות.
ח"כ עזריה אמרה כי "אנחנו לא נגד היהדות, לא נגד הרבנות ולא נגד הכשרות. אבל אנחנו לא מוכנים שכל העלויות האלה יהיו מכיסנו. אנחנו רוצים לייצר כשרות טובה, כשרות שאנחנו יכולים לסמוך עליה." 

בכנס נכחו, מלבד ח"כ עזריה וח"כ שטרן, גם ח"כ יעל כהן פארן ("המחנה הציוני") ח"כ יואל רזבוזוב ("יש עתיד"), ח"כ איילת נחמיאס-רבין ("המחנה הציוני") וח"כ מנואל טרכטנברג ("המחנה הציוני").

להלן עיקרי הדברים שנאמרו:

ח"כ רחל עזריה:  "הכשרות זה מסוג הנושאים שאלא אם כן אתם מייצרים מזון או תעשיינים, זה דברים שעוברים לידינו, אני לא חושבת שרוב האנשים מתעסקים בזה, גם כאישה דתייה זה לא אחד הדברים שהעסיקו אותי מה קורה בהם.
בנושא הכשרות יש שתי בעיות עיקריות: ראשית, זהו שירות שניתן לציבור. השירות לא ניתן כמו שצריך, וגם השירות שניתן הוא מאוד יקר. כמו בכל נושא- כשיש מונופול, הדבר לא טוב. בנושא הכשרות יש מונופול, והאינטואיציה שלנו היתה לא טובה בנוגע לזה. בדו"ח של משרד האוצר התברר לנו שהאינטואיציה שלנו היתה נכונה. בהתחלה כל מה שהיה זה שהרבנות נותנת כשרות בסיסית, וככל שעבר הזמן הכשרות שניתנה ע"י הרבנות נהייתה יותר ויותר מהודקת ומחמירה- מה שקרה זה שהחרדים לקחו על עצמם את נושא הכשרות והם לא אוכלים שם. אנחנו מחייבים את כלל הציבור במדינת ישראל לאכול בכשרות שהיא מאוד מחמירה, אבל החרדים למעשה לא אוכלים במקומות האלה.
למה זה חשוב לנו לפתור את זה: יוקר המחייה. לפי הדו"ח שהתפרסם, חצי מיליון שקל זה לשלם על מונופול הכשרות. הדבר שני – כל מונופול צריך לפרק. הדבר השלישי זה שזה שירות שניתן לציבור. יש פה עניין ערכי- נושאי דת ומדינה זה דברים שקורעים אותנו מבפנים- התרגלנו לחשוב שיש חילונים ודתיים וכל מה שהרבנות אומרת זה מה שצריך לעשות. בעלי העסקים שילמו, הרבנים שתקו – ומי יצא נגד הרבנות? הרי היא משרתת את הדתיים, רק החילונים יוצאים נגד הרבנות. בנושא הכשרות- אנחנו לא נגד היהדות, לא נגד הרבנות, לא נגד הכשרות. אנחנו לא מוכנים שכל העלויות האלה יהיו מכיסנו, חצי מיליון שקל שינועו לעבר הרבנות. אנחנו רוצים לייצר כשרות טובה, כשרות שאנשים יכולים לסמוך עליה."

ח"כ אלעזר שטרן: "עם מערך הכשרות שקיים היום בארץ, הבעיה הקשה שנוצרה זה שאנשים מזהים כשרות עם יהדות, שכל ההגדרה של מונופול חלה גם עליהם. על הרבנות הצבאית ועל מערך הכשרות נכנסה השתלטות עוינת. מה זה אומר: רוצים להחיל את התפיסה המיוחדת הקיצונית שלהם ולשפר את מצבם הכלכלי, וזה בא על חשבון מישהו אחר.
אנחנו מדברים על דברים הרבה יותר משמעותיים- יכול להיות שעל הגופים הכופים האלה, אלה שרוצים להיכנס לנו איך להתפלל, איך לשים טלית, מה נשים על הצלחת ומה נעשה בחדר המיטות- אולי נפל פחד בג"ץ עליהם במבנה הנוכחי, יכול להיות שאפשר ליצור בעזרתכם תהודה, דעת קהל ולהפיל עליהם עוד פעם את פחד בג"ץ. אני לא רב- אבל אין שום הצעת חקיקה שאין מאחוריה רבנים אורתודוכסיים. אני רוצה לעשות לכם גילוי נאות- בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי בכוונה יושב במקומות בהם אני בודק לבד שהאוכל שמוגש הוא כשר, ושכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה לחשוב. במקומות כאלה אני משתדל להוציא את הציצית החוצה שיראו. באנו לשמוע על רעיונות שתעשירו אותנו."
 

בעל עסק בהרצליה שדיבר על בעיית הכשרות בעיר, העובדה שאם אתה מסתכסך עם הרבנות אז אין סיכוי שתקבל תעודת כשרות. כמו כן הוזכר עניין התשלום השונה לבתי עסק שונים, לפי קרבתם למשגיח הכשרות ולרב.

ח"כ יעל כהן-פארן: "תודה ליו"רי השדולה. תודה וכל הכבוד על הדיון החשוב הזה. אני מהמחנה הציוני וכנציגת התנועה הירוקה בתוך המחנה הציוני, אני גם משתייכת לקהילה הקונסרבטיבית. אני רוצה להגיד שאני רואה את הנושא הזה כחלק ממכלול. אבל – כשרוצים אפשר. אפילו בממשלה שהמפלגות החרדיות בה הן הרוב עדיין אפשר.מה שקרה בכותל בתחילת השבוע מוכיח לנו שכשרוצים להשיג הישגים ולחולל שינויים- מצליחים. כך צריך לקרות גם בנוגע לכשרות. אני רוצה להתייחס לנושא שעדיין לא קיבל התיחסות והוא נושא היין: יין שנגע בו אדם לא יהודי, לא מקבל כשרות על פי כשרות אורתודוכסית, הרבנות האורתודוכסית הלכה צעד אחד קדימה ולא מוכנה לתת תעודת כשרות ליקב שמעסיק אנשים שאינם שומרי שבת- זה פשוט אבסורד! מעבר לעלויות ולמונופול, הנושא הזה הוא אבסורד, אני רוצה לציין שהתנועה המסורתית נותנת תעודת השגח ליקבים כאלה- יקבים שלא מוכנים לשלם את המחיר של אפליית עובדים וכניעה לדרישות הדרקוניות של הרבנות."

ח"כ יואל רזבוזוב: "עסקתי בנושא חוק הבשר, בזמנו נפגשתי עם יבואנים וחשבתי בכלל על מהות החוק. המפלגות החרדיות בקואליציה ובאופוזיציה זה לא נושא שאפשר לדבר עליו אבל הבאתי פיתרון אחר- למה שלא נכיר בכשרות מקומית? דיברתי עם הרבה חבר'ה שנגיד אוכלים בברוקלין. יש שם כשרות אמריקאית ושם אין להם בעיה לאכול. הנה פתרון פשוט- להכיר בכשרות המקומית. הנה יש כשרות בלגיה, כשרות צרפת למה אנחנו לא יכולים להכיר בגופים אחרים. הגשתי הצעת חוק, ישנם פתרונות מתחשבים שבהם אנחנו לא שוכחים שאנחנו מדינה יהודית. אני בטוח שפה אתם תעלו מגוון. אני מקווה מאוד שמכאן אתם וכל הנציגים שכאן נוכל לקדם את הנושא כי זה נהיה בלתי נסבל."

ח"כ מנואל טרכטנברג: "אני רוצה לברך אתכם על הדיון הזה. אני בא כאזרח מן השורה שהצביון היהודי של מדינת ישראל מאוד יקר לליבי. אני עומד מהצד ומסתכל בנושא הכשרות כצרכן והנושא הזה כל כולו מעורר אי אמון. אני עומד מול ההתנהלות הזו בין גופים, בין זרמים, אנחנו חלקים מחברה אחת ואנו חייבים להשכיל להפוך את המקום הזה לגשר בין זרמים. אז מה אם מישהו מחזיק במונופול על הדבר הזה הוא יחליט מי עוסק בזה? תחשבו על הרוב הדומם, שאכפת לנו. אני רוצה תוכן ממשי גם בעניין של הכשרות אבל לא בצורה הזו. עניין האמון הוא הדבר המשמעותי ביותר שקורה פה. זה כמו כשאני הולך לקנות תרופה – ואני בטוח, ככה אני רוצה להיות בטוח כשאני מכניס לעצמי מוצר מזון קשה או אחר. השיח לא יהיה קל, יש אינטרסים וגורמים."

הרב אבי נוביס דויטש (דיקן בי"ס לרבנים ע"ש שכטר): "אני רב 13 שנה. אחד הקורסים בו אני מכשיר את הסטודנטים זה פתיחת בקבוקי יין. יש שם ליד זה פותחן מלצרים. מדינת ישראל החליטה ולקחו מחלל שבת בפרהסיה והשוו אותו לגוי. כל הסיפור הזה של מחלל שבת בפרהסיה זה עניין של מושגים. היום הסטנדרט על כל יין שלא עבר בישול מי שיכול לגעת בו זה רק מי ששומר שבת ולמעשה רק יהודים אורתודוכסיים. ככה התנועה המסורתית הגיעה לפרויקט שלה- דרך פניות של בעלי יקבים. אנחנו כולנו נענים לרף הכי גבוה שהוא לא ציוני במהותו, פוגע בכלכלה, ולא רלוונטי למה שקורה. אנחנו נענים לדרישה של שמירה על זכויות עובדים."

ח"כ רחל עזריה: "הזמנו את המשרד לשירותי דת ואת השר האמון על ענייני דת והם בחרו לא להגיע."

ח"כ אלעזר שטרן: "לצערי הרב הכנסת הזו הפילה לפני שבוע הצעת חוק למתן אפשרות לאשר מקומות שיהיו פתוחים בשבת. הבעיה היא שהכנסת הזו אנחנו נעולים בתוך עולם ההלכה, לפי ההגדרות ההלכה אני לא מבין למה רב בתל אביב שמוסמך לרבנות לא יכול לתת כשרות ברמת גן. מקרים כאלה היו נפטרים אחרת, אין ספק ששחיתות היתה נראית אחרת ואנשים היו רוצים לאכול כשר היו אוכלים כשר, ואנשים שרוצים להיות יהודים יוכלו להיות יהודים בארץ הזו, לא רק בהקשר היהדות אלא גם הקשר של המדינה הזו עם היהדות. אנחנו לא מתכוונים להניח את הדברים.
 

 
ח"כ רחל עזריה סיכמה ואמרה כי המהלך הוא מהלך כלכלי ומורכב, והנושא ימשיך להעסיק אותה ואת ח"כ שטרן.

שינוי גודל גופנים