עוד כתב שטרן כי "ישבתי על ספסלי בית המשפט העליון כאשר הוא דן בעתירה זאת, האזנתי לדברי השופטים, שמעתי את "תחנוניהם" כדי שהממשלה תתעשת ותחוקק חוק ראוי בנושא הגיור ולכן לא הופתעתי מפסיקת בג"צ היום."
כל הפרטים על החלטת בג"ץ כאן
ביום חמישי (31.3.16), אישר הרכב של תשעה שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה מרים נאור, כי יש להכיר בגיורים אורתודוכסיים פרטיים שנערכים בישראל. לא זו בלבד, אלא שהמתגיירים יהיו זכאים להתאזרח בישראל במסגרת חוק השבות כיהודים לכל דבר ועניין.
משמעות ההחלטה היא שמעתה, הרבנות ומערך הגיור הממשלתי אינם הגורמים היחידים שרשאים לערוך גיורים וכי בתי הדין הפרטיים במגזר החרדי והדתי- לאומי מתחזקים. החלטה זו גם פותחת צוהר לגיורים רפורמיים וקונסרבטיבים, שמשנת 2002 מוכרים כיהודים רק בתנאי שהם בעלי מעמד בארץ (למשל, בני/ בנות זוג של אזרחים).
לכתבה המלאה באתר הארץ
ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) כתבה כי "במדינת היהודים יש מקום לכל היהודים באשר הם!
הגיע הזמן שהמדינה תכיר בכל סוגי הגיור, ולכן החלטת בג״צ להכיר בגיורים בבתי דין פרטיים, ולאפשר לאלו שהתגיירו בדרך זו להתאזרח וגם לממש את זכותם לפי חוק השבות היא מבורכת.
חברים יקרים, עוד מונופול לא ראוי – נופץ. המונופול של הרבנות על היהדות בישראל.
הגיע הזמן כי כל אחד יוכל להתגייר בדרך בה בוחר: גם על ידי ״גיור כהלכה״, גם רפורמי וגם קונסרבטיבי וגם בכל גיור שהוא המקובל בכל קהילה ברחבי תבל, כפי שהיה לאורך כל שנות היהודים בגלויות השונות.
המצב עד היום, בו מנעה הרבנות את זכות השיבה של יהודים למדינת היהודים, שהיא זכות יסודית שעומדת בבסיסה של מדינת ישראל וקיימת לכל יהודי- הוא מצב לא הגיוני, וגם לא חוקתי.
אסור לנו להמשיך לטרוק דלתות לאנשים שהם חלק מהעם שלנו!
ועם כל השמחה, עוד ארוכה הדרך לשיוויון.
יש אזרחים ישראלים שעדיין לא יכולים להתחתן בארץ, יש בעיות של הדרה והקצנה, ובכל מקרה, עלינו לוודא שהחלטת בג"צ תיושם ולא תמוסמס, כמקובל במחוזותינו.
נמשיך לעבוד."
ח"כ אלי בן דהן (הבית היהודי) החזיק בדעה שונה, וכתב את הדברים הבאים: "בג"צ הגיורים: חתירה תחת מוסדות המדינה. חזרנו לארצנו כדי לבנות בה מדינה עם מוסדות ממלכתיים, בשונה מהגלות שבה כל רב עמד בפני עצמו.
אין שום תחום ממלכתי בו בית המשפט היה מסכים שיוקם גוף פרטי במקום גוף ממלכתי, אבל באופן תמוה כשמגיעים לענייני הלכה, בית המשפט מוכן להקים בתי דין פרטיים ( וזה לא משנה אם מדובר ברפורמי, אורתודכסי או קונסרבטיבי) שהמדינה תכיר בגיוריהם."
גם ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד)הגיב על ההחלטה: "פסיקת בג"צ מאתמול, שמכירה בגיורים שנערכו בבתי דין פרטיים, הינה בשורה גדולה למדינת ישראל, למלחמה בהתבוללות ולאלו המבקשים להתגייר שלא דרך הגיורים המרחיקים של הרבנות הראשית. זו בשורה עצומה גם למאות הישראלים שכבר התגיירו בבתי הדין האלטרנטיביים לגיור וכעת מדינת ישאל תכיר בהם.
חשוב להדגיש כי פסיקת בג"צ הינה תוצאה ישירה של ביטול חוק הגיור שהובלתי בכנסת הקודמת, כהרף עין בליל החתימה על ההסכמים הקואליציוניים. מספר פעמים, על דוכן הכנסת, הבעתי דעתי שלצערי הרב האחריות והתקווה הגדולה במדינת ישראל לנושא דת ומדינה יגיעו רק באמצעות בג"צ. זאת נוכח הסכמתם של חברי הכנסת מטעם הקואליציה לשים עצמם כעבדים נרצעים של הסכמים קואליציוניים המייצגים יהדות קיצונית ומרחיקה.
אני מברך את בית המשפט העליון, וכחבר כנסת אני מאחל לכנסת שתתעורר ותעשה את המוטל עליה לא רק כעבד נרצע של הסכמים קואליציוניים הזויים. ישבתי על ספסלי בית המשפט העליון כאשר הוא דן בעתירה זאת, האזנתי לדברי השופטים, שמעתי את "תחנוניהם" כדי שהממשלה תתעשת ותחוקק חוק ראוי בנושא הגיור ולכן לא הופתעתי מפסיקת בג"צ היום.
אני מקווה שמדינת ישראל תכיר בעתיד בגיורים אלו לא רק לצורך מרשם האוכלוסין אלא גם להענקת תעודות המרה והכרה בגיורים. אין לי ספק שבפסק דין זה, הנובע מעתירה של גופים שונים, ובתוכם גם חרדים, נכנס בג"צ לחלל כואב שאותו יצרה מפלגת הציונות הדתית בכניעתה לקיצונים שבחרדלי"ם ובחרדים."
עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית אמר כי "פסק הדין קובע חד־משמעית שהמונופול האורתודוקסי בגיור, במקרה זה של מערך הגיור הממלכתי, פוגע פגיעה אנושה בזכות השבות, שהינה זכות יסודית המוקנית לכל יהודי". לדבריו, "בית המשפט בחן את הגיור הפרטי שעמד לפניו — שבמקרה זה היה גיור אורתודוקסי בקהילה חרדית — וקבע את הברור מאליו, שאם קהילה יהודית מוכרת קבעה שהאיש יהודי, הוא יהודי. מכאן קצרה הדרך להבנה, ובית המשפט מאותת זאת היטב, שאין דרך אחרת אלא לקבוע כך גם ביחס לכל קהילה יהודית מוכרת אחרת, בין אם היא אורתודוקסית, קונסרבטיבית או רפורמית".
