ח"כ אלעזר שטרן: "בתי הדין הרבניים קנו ביושר את הדימוי הציבורי שלהם- לאישה לא כדאי להתקרב לשם"

את הדברים אמר היום (23.3.16) ח"כ שטרן בדיון בועדה לקידום מעמד האישה. הדיון עסק בפערים בטיפול במסורבות גט בין בתי הדין בארץ לבין אלה שבחו"ל.
יו"ר הועדה, ח"כ אעידה תומא סלימאן, פנתה למנכ"ל בתי הדין הרבניים בשאלה:"למה אתם לא משתמשים בכלים ההלכתיים שיש אלא משתמשים בכלים שתופסים כותרות? יש כלים שלא השתמשתם בהם עד עכשיו."
עיקרי הדברים שנאמרו בוועדה כאן

היום, יום ד' ה23.3.16, התכנסה הועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ אעידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) על מנת לדון בפערים הקיימים בין בתי הדין הרבניים בארץ לאלו שבחו"ל, בטיפול בתיקים של מסורבות גט.

בוועדה נכחו (לסירוגין), מלבד היו"ר, גם ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) אשר יזמה את הדיון בנושא, ח"כ רחל עזריה (כולנו) שפועלת רבות לשם פתירת נושא העגונות, ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני), ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) וח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני). 

במהלך הדיון הושמעו סיפורים אישיים רבים של נשים עגונות, מטעם טוענות רבניות ודוברות ארגונים שונים.

נציגי משרד הדתות בחרו שלא להגיע לדיון, ומינו את מנכ"ל בתי הדין הרבניים לייצג אותם.

ח"כ עליזה לביא אמרה כי "מאז הצמיחה של הבירוקרטיה הדתית המקרים של מסורבות גט ועגונות הלכו וגדלו" והוסיפה כי "ההלכה הולכת קדימה, ומאז שקמה מדינת ישראל יש פחד ושיתוק שתקף את בתי הדין הרבניים." 

וח"כ דב חנין  הוסיף כי  "ישנם פתרונות בהלכה היהודית, הפתרונות הם אינם מסובכים ואנחנו חייבים ללכת בדרך הזו. זו מצווה אנושית ומצווה יהודית."
 
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אני מבינה שמנכ"ל בתי הדין הרבניים נמצא איתנו, אני ארצה שתתייחס לסוגיה הזו- למה לא משתמשים בכלים שיש אלא משתמשים בכלים שתופסים כותרות ואולי משנים תדמית? ובמיוחד שיש דברים שלא השתמשתם בהם עד עכשיו?"

ח"כ רחל עזריה: "אני גדלתי בבית של יהדות של שמחה ואהבה מאוד גדולה ותמיד שמעתי שיש מקומות בהם היהדות היא קשוחה ואני לא הכרתי אותם. כשתהחלתי לנהל את ארגון "מבוי סתום" אני נתקלתי בפער הבלתי נתפס בין מה שהאישה חווה בבית הדין הרבני לבין מה שאני מכירה."

ח"כ עזריה סיפרה על מקרים בהם "עד שהאישה לא עונה על כל הדרישות של הגבר היא נחשבת סרבנית גט- זו סחיטה. בגלל שהיא לא מוכנה להרוס את העתיד של הילדים שלה ואת העתיד שלה, היא נחשבת לסרבנית."

עוד הוסיפה ח"כ עזריה "מסורבות גט- זה כולם אומרים לי שאי אפשר לשנות. למה? רק כי לא רוצים.  מה ביקשתי- שיהיו יועצות משפטיות בבית הדין הרבני. זה עניין של כסף. באתי לשר כחלון ואמרתי לו שאני צריכה תקציב וכסף לשים שם יועצות משפטיות ומערכת מחשוב. הבאתי את הכסף, הבאתי את התקנים, משכו אותי באף. אמרו לי יועצות משפטיות- אי אפשר. לגבי עניין המיחשוב- שוב הבאתי את הכסף, הבאתי עוד ועוד תקנים ועדיין זה לא קורה."
 
"מה שקורה זה שאף אחד לא רוצה לפתור את בעיית סרבנות הגט. למה? כי זה יושב על כסף, וכוח, ודת ומדינה. יושב פה מנכ"ל בתי הדין הרבניים- אני הצעתי לך את נושא היועצות המשפטיות ואתה לא רצית. בסוף בסוף- לא משנה מה התשובה, הם לא רוצים לפתור את הבעיה. שפשוט יגידו מה הם עושים כדי לפתור את הבעיה של סרבנות גט."
 
ח"כ עליזה לביא: "זו התוצאה של בתי הדין הרבניים שעברו ממשרד המשפטים למשרד הדתות.".
  
ח"כ רויטל סוויד אמרה כי "העובדה שכל חברי הכנסת שיושבים פה הם מרקע דתי זו אמירה משמעותית- כי זה כואב לנו ממקום שאנחנו יודעים שאפשר לפתור את זה, וזה מגיע ממקום שמכבדים את הדת ומכבדים את הממסד הדתי. אין לי דרך אחרת לתאר את התהליך הזה חוץ מהתעללות והתעמרות בנשים. בדיוק כמו שבתי המשפט ידעו לעצור את תופעת גבית הרכבים או הסחר בנשים, ככה, מנכ"ל בתי הדין- אתה יכול להחליט שלא יהיו יותר נשים עגונות בישראל."
 
ח"כ אלעזר שטרן: "הדימוי הציבורי שקנו אותו ביושר לאורך הרבה שנים הוא שלאישה לא כדאי להתקרב לבית דין רבני. לדבר הזה יש השלכות אחורה- כי אנשים לא רוצים להתחתן עם רבנים, כי הם לא רוצים להתגרש בבית דין. וכל המוסד וכל היהדות מתערערת דרך היחס הזה לבתי דין..
אנחנו מרחיקים אנשים מהיהדות, ואנחנו יכולים לראות את ההשלכות של זה באנשים שמתחתנים בקפריסין."
 
מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב יעקובי הקשיב לכל הטענות ואמר כי בתי הדין הרבניים התקדמו הרבה מאוד, אך עדיין קיימת בעיה תקציבית- והיא הגורם לכל מורכבות התהליך. בשל הבעיה התקציבית ישנו מחסור בדיינים המעכב את הטיפול בתיקים וגורם לכך שדיינים מאחרים למשפטים, מקצרים או לא מגיעים.
 
 כמו כן, התייחס המנכ"ל למערכת המיחשוב עליה דיברה ח"כ עזריה אשר אמורה לסייע רבות בתהליך. לכך הגיב המנכ"ל כי "היא נמצאת בתהליך של פיתוח". זאת- למרות שבדיון שנערך בנושא ביוני 2015 דובר על כך שמפתחים במשך שנתיים את אותה מערכת מיחשוב, וכבר אז תהינו – מהי כמות הזמן הנדרשת לפיתוח מערכת מחשב לא מסובכת בשנת 2016, ועוד לאומת הסייבר?

בנוסף, הבהיר המנכ"ל כי "בתי הדין בישראל הם המיינסטרים בפסיקה הדתית. מי שרוצה פסקי דין מבתי דין איזוטריים שלא נמצאים במרכז שיקבל אותם. מי שלא רוצה פסיקה אורתודוכסית, בבקשה- שלא יגיעו אלינו. אם גבירתי (בפנייתו לח"כ לביא) מצפה שאני אשנה את הגישה של בתי הדין האורתודוכסיים- אני לא שם."
 
ח"כ יעל כהן פארן: "אני יודעת שבתחילת הדיון עלה הנושא של הפקעת קידושין וענה הרב יעקובי שזה לא מתקבל על פוסקים אורתודוכסיים. אני רוצה להציג מקרה שבו כן התקבלה החלטה של הרב הראשי בשנות ה20 של המאה הקודמת. חשיבות הפקעת קידושין היא בעצם להוות איזשהו מימד מרתיע- אני בטוחה שאם זה יאושר וזה יקרה פעם אחת לא יהיו יותר מסורבות גט, כי ברגע שיראו פעם אחת שזה מה שקורה הם לא יעשו את זה. אני רוצה לשאול- למה אתם לא עושים את הפקעת הקידושין?"
 
לכך הגיב המנכ"ל, הרב יעקובי- "הפקעת קידושין היא אשליה. צריך לבדוק את הנסיבות של הפקעת הקידושין."
הדיון המשיך באורח סוער במיוחד כאשר טוענות רבניות עלו וסיפרו את המקרים הקשים בהן נתקלו ואימתו את מנכ"ל בתי הדין עם העובדות- אשר מרובן הוא התנער וביטל מכל וכל, וחלקן אמר כי יבדוק.
 
מפאת ריבוי הדוברים ומורכבות הנושא, הישיבה ננעלה ללא מסקנות והחלטות סופיות והוחלט כי תשוב ותתכנס במושב הכנסת הבא.

שינוי גודל גופנים