ח"כ אילטוב, יו"ר וועדת המשנה לענייני חוץ והסברה: "אנחנו צריכים תכנית אסטרטגית איך אנחנו מטפלים בסוגיות הנוגעות לקשר של ישראל עם יהדות ארה"ב, בהן סוגיות של דת ומדינה".

 להלן עיקרי הדברים:

יו"ר וועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
"הנושא של היחסים עם יהדות ארה"ב הוא נושה חשוב מאוד עבור יחסי החוץ של ישראל, ולכן אנחנו כוועדת חוץ ובילקחנו את הסוגייה הזאת כדי ללמוד אותה"…"אנחנו מנסים להבין כיצד לקיים את הקשר כמו שצריך עם יהדות ארה"ב, דיברנו עם רבנים, שאנחנו לא יכולים שלא להתחשב בקהילות היהודיות שנמצאות כאן.  השאלה שלי היא איך אנחנו משנים את המציאות שיש חוגים ליברליים שחושבים שישראל היא מדינת אפרטהייד".

שגיא אהרון, נציג משרד החוץ, מנהל מחלקת הקונסוליות במשרד החוץ: 

אני לא אחדש לכם הרבה לגבי המקום המוסרי של הדאגה שלנו ליהדות ארצות הברית.  יש תחושה הולכת וגוברת בקרב רוב יהודי ארה"ב שאלו הם יהודים קונסרבטיבים ורפורמים, של ניכור כלפי מדינת ישראל. אנחנו בארה"ב עצמה לא נעשה את המבחן הזה מי יהודי ומי לא. חשוב לנו לנהל דיאלוג כל הזמן, גם אם הדיאלוג לא קל. להראות שישנם באמת היבטים מסוימים שמדינת ישראל לא תוכל לבוא לקראתם, מתוקף ההיבט הדמוגרפי של המדינה, והיבטים אחרים שבדמם, גם כשאנחנו עושים צעד אחד קדימה, מרגישים שהדברים לא נעשים בקצב משביע רצון, והם אומרים לנו, הבעיה היא לא אנחנו, הבעיה היא הילדים והנכדים שלנו כי אתם מאבדים אותם. ישנן כמה סוגיות שהקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות מציקות להן מאוד, הסוגיות גם של חוק המקוואות, גיור, אלו דברים חוצי ממשלות בהיבט הפנים-הישראלי, שהם כעצם בגרונם עבור אותם יהודים, יש הצטברות של כעסים. אנחנו מבחינתנו רוצים לשקף להם שבפירוש אכפת לנו, רוצים להיות יחד עם איתן.

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד):
"חלק מהמצוקה הכי גדולה, היא שיהודים לא נמצאים בקשר. מה זה עושה לנו כשבא מישהו ומשרת פה בצבא, אבל אז לא יכול להתחתן כאן. מה זה עושה לנו כחברה".

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
"מהדברים שאני שומעת, אני חושבת שהדרמה של חוסר היישום של מתווה הכותל היא הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו שומעים אותה פה בישראל. אני גם נפגשתי עם ראשי התנועה הקונסרבטיבית, גילוי נאות אגיד שאני גם מהתנועה הקונסרבטיבית, עולמות מקבילים. קומה למטה בוועדת הפנים לפניכמה חודשים נאמרו דברים מאוד קשים, מה לנו ולמתווה הכותל, יהודי ארה"ב לא ייקבעו מה קורה בישראל, מה אכפת לנו, זה נאמר על ידי יור וועדת הפנים, (דודי אמסלם מהליכוד) הברית של ישראל עם יהדות ארצות הברית זה קשר אסטרטגי, שעבר פה באיזושהיא צורה ואני מאוד מודעת לעוצמות שיש שם. בואו נודה על האמת יש איזשהוא סידור היום בכותל, יש רחבה שהיא מחוץ לכותל, וברגע שיש החלטה להפוך את זה לחלק מהרחבה הכללית, איזשהוא שינוי קטן יחסית, ממה שיש היום, פתאום נהפכו העולמות. ואנחנו צריכים לקחת את זה ברצינות בכנסת".

ח"כ אבי דיכטר (הליכוד): 
"ישבתי פעם עם אלי ויזל, שסיפר איך בשיחה עם אובמה. הפתיע אותו אובמה בשאלה, תגיד לי מר ויזל מה המשמעות של מדינת ישראל עבור העם היהודי? העם היהודי חי בגולה 2000 שנה, ואם לא הייתה קמה מדינת ישראל הוא היה שורד. אבל, הוא אמר לו אם חס וחלילה מדינת ישראל תושמד זה כנראה יהיה סופו של העם היהודי, זוהי זווית ראיה מאוד מעניינת להסתכל על הקשר שבין מדינת ישראל ליהדות ארה"ב. אנחנו עושים דיון בגלל הקשר שבין יהדות ארה"ב למדינת ישראל, אין ספק שההשפעה של יהדות ארה"ב על הממשל, היא גדולה בכמה מכפלות מההשפעה של שאר ארה"ב על הממשל, הכיוון שלנו כוועדה הוא לדעת לאן זה הולך, מה משפיע, הכמות של יהודי ארה"ב?".

קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
"סבטלובה: אני חייבת לומר שמאז שנבחרתי לכנסת, לא קרה יום אחד שאני לא מקבלת פניות מיהודי ארה"ב שעברו גיור, ולא מקבלים פה את הגיור שלהם. עם כל הכבוד לדיונים של איך אנחנו מקרבים את יהודי ארצות הברית. תחשבו כמה נזק זה, אנחנו מדברים על בן אדם אחד, אבל זאת כל הסביבה שלו. בן אדם בוחר להגיע למדינת ישראל, הוא לא אולץ, ואנחנו פה במדינת ישראל לא מוצאים פתרונות לגיורם של אותם יהודים ששיכים ליהדות הקונסרביבית והרפורמית, אנחנו נכשלנו. מה הסכך הכל של הנזק הזה.  אנחנו נאבד את אותם אנשים, וגם את הדורות הבאים. אני אומרת לחברי הקואליציה שפה, אם תפתרו את הבעיות הללו תבורכו".