ח"כ אביגדור ליברמן: "על הרבנות השתלטו גורמים שלא מכירים בסמכותו ההלכתית"

את הדברים אמר היום (30/12/15) ח"כ אביגדור ליברמן במליאת הכנסת כאשר עלתה להצבעה הצעת התיקון לחוק הגיור שהגיש. ההצעה מבקשת לשנות את סמכויות הגיור כך שגם רבני ערים יהיו מוסמכים לגייר.
בתגובה ענה לו ח"כ משה גפני ואמר כי "אתה בושה למדינת ישראל"
ואילו ח"כ ליברמן טען כי אילו רות המואביה היתה מבקשת להתגייר בפני ליברמן היא לא היתה מצליחה לעשות זאת. 

להלן הדברים ממליאת הכנסת-

ח"כ אביגדור ליברמן :
"גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, החוק הזה למעשה מתפצל בשני מישורים: אחד, המישור ההלכתי, והמישור השני הוא מוסרי אמוציונאלי.
ואני רוצה להתחיל דווקא מההיבט ההלכתי לגבי סמכות הגיור במדינת ישראל. ואני מדגיש: הצעת החוק שלנו היא הצעת חוק שלא נוגדת הלכה. בהחלט, כישראל ביתנו, אנחנו בעד מדינה יהודית. אני אומר: אנחנו כישראל ביתנו נגד מדינה חרדית. ואני חושב שההפרדה הזאת היא חשובה מאוד.
הרי מה שקרה במדינת ישראל, דווקא מוסד ממלכתי הנקרא הרבנות הראשית, מי שהשתלט עליו זה גורמים שלא מכירים בסמכותו ההלכתית. הרי כשאנחנו מדברים על העדה החרדית הם לא מכירים לא בכשרות של הרבנות הראשית, הם לא מכירים בסמכות של הרבנות הראשית, יש להם רשימות יוחסין משלהם, יש להם אזורי מגורים משלהם, יש להם מערכת חינוך משלהם – והם מכתיבים לכל שאר מדינת ישראל איך אנחנו נחיה."

ח"כ משה גפני :
"איפה יאיר לפיד? איפה יאיר לפיד?
אה, הנה. אפילו יאיר לפיד לא דיבר כמוך. בושה.
בושה. אתה בושה למדינת ישראל."

ח"כ אביגדור ליברמן :
"אני אומר: אם הרב גפני היה צריך להעביר את רות המואביה גיור, בטוח הוא היה אומר לה: לכי, חפשי את החברים שלך אי שם בהרי מואב או בסיביר. אחת, שתיים, שלוש, כוכבית גיור, זהו, לכי מכאן.

אז אני אומר, גם בהחלט על המסורת היהודית – הרי מה קרה אחרי גלות בבל? באו לפה ערב רב. אבל אז היו מנהיגים, לא היה הרב גפני, היו עזרא ונחמיה, עשו גיור המוני. לא קרה שום דבר, הרי אין דבר יותר פשוט ממנו.

אני מדבר גם על המסורת היהודית, יש שם בית שמאי ובית הלל. מה הבעיה? הרי מה שאנחנו מציעים היה תקף עד שנת 94'. עד שנת 94' כל רב עיר יכול היה לגייר, היה רשאי להקים בית-דין ולגייר. מ-94' בלחץ החרדים הדבר הזה בוטל. הרי אין פה שום דבר שהוא סותר את ההלכה.

אני יכול להגיד יותר מזה: הצעת החוק שלנו מתואמת עם רבני "צהר". הרי יש פה מפלגה שכביכול מייצגת אותו זרם ביהדות, רבני "צהר" מאוד מזוהים עם הבית היהודי. ולא במקרה אף נציג של הבית היהודי לא נמצא פה, הרי הם מתביישים להסתכל בעיני הרבנים שלהם. אני כבר לא מדבר שהם מתביישים להסתכל בעיני הציבור הרחב שתמך בהם.

הרי אין דבר יותר הגיוני מזה. הרי איך זה יכול להיות שרב העיר רשאי לתת כשרות, הוא רשאי לחתן, הוא רשאי לקבור, ורק נושא אחד, סמכות אחת נלקחה ממנו, רק סמכות הגיור. כל שאר הסמכויות השאירו בידיו. הרי ברור שזה בא בלחץ של החרדים לפגוע בציבור מסוים. לא היה פה שום מניע אחר.

ואנחנו בכוונה לא נתנו פה הצעת החוק, לא הגשנו הצעת חוק מרחיקת לכת. הגשנו הצעת חוק שמתואמת עם הרבנות הראשית על כל דורותיה.

וזה שהקואליציה הזאת נכנעת באופן בזוי ללחץ של גורמים חיצוניים, אני בטוח שכל אותם האבות המייסדים של התנועה הרוויזיוניסטית מתהפכים בקבר. דיברתי על זה לא פעם מעל דוכן הכנסת: הציונות הוקמה על-ידי מנהיגים שכולם היו חילוניים, מהרצל עד ז'בוטינסקי ופינסקר ומקס נורדאו – כולם היו אנשים חילוניים.

אני רוצה גם להזכיר שהתנועה הציונית קמה כמחאה כנגד הממסד הדתי, אשר הציע לחכות עד שיבוא המשיח ויאסוף את כל היהודים לכאן. התנועה הציונית אמרה, ראשי התנועה הציונית: אין לנו זמן לחכות – יש משפט דרייפוס, יש פוגרומים, בוא ניקח את האחריות בידינו, בוא נביא את עמנו לארץ ישראל, בלי לחכות למשיח.

אני חושב שהפן הנוסף, שהוא קריטי להבנת הנקרא, זה ההיבט המוסרי, ההיבט האמוציונאלי. אנחנו מדברים על אנשים שכולם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית: כולם משרתים בצבא וכולם עובדים ומשלמים מיסים.

ואספר לכם לפחות חוויה אישית שלי שנדהמתי, עד היום לא שכחתי ולא אשכח. לפני עשר שנים הבן שלי עבר טירונות ונשבע ליד הכותל המערבי, היה טקס השבעה ליד הכותל המערבי. יחידה קטנה מאוד, 30 איש. ארבעה חבר'ה נשבעו על הברית החדשה.

ואני שואל את עצמי: למה? הרי הם הגיעו לפה בגיל שנתיים, שלוש, ארבע. איך זה יכול לקרות, שאנשים צעירים שמוכנים להילחם ולמות למען מדינת ישראל נשבעים ליד הכותל המערבי על הברית החדשה? זה חלק מאותה דרך ייסורים והשפלה שעברו ההורים שלהם, שמנסים בכוח לדחוק אותם החוצה, לעשות הכול על מנת שירגישו פה זרים.

הרי לא יכול להיות שכל שנה מתגייסים 5,000 חיילים שמוכנים להילחם ולמות למען מדינת ישראל, והמדינה שולחת אותם קדימה, רובם משרתים ביחידות קרביות. רק מתי מתחילה הבעיה? שאם הם חס וחלילה נהרגים וצריך לקבור אותם, ואז אנחנו נתקלים בבעיה; או שהם מסיימים צבא, מחליטים להתחתן, ואז הם מבינים שלהתחתן במדינת ישראל הם לא רשאים, והם צריכים לנסוע לפראג או לסופיה או לקפריסין על מנת להתחתן. הדבר הזה הוא בלתי נסבל.

ואני רוצה להגיד, שאותם אנשים שהגיעו לכאן מתוך אמונה, שהגיעו לכאן מתוך הזדהות עם הרעיון הציוני, משרתים בצבא, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מיסים, הם אזרחי ישראל והם יהודים לא פחות טובים, לא מגפני ולא מאחרים.

הרי הדבר הזה שאנחנו יוצרים פה בתוך מדינה אחת כמה חברות במקביל – הפסקנו להיות חברה אחידה, אין כור היתוך."

להצעת החוק בנושא בתי הדין המיוחדים לגיור, לחצ/י כאן

שינוי גודל גופנים