ח"כ אבוטבול בדיון על הסדרת תרומות הזרע: "מבחינתו הנושא הזה הוא חשוב בכפוף לנושאים ההלכתיים".

הבוקר, שלישי 8.9.2020 התכנסה ועדת העבודה הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ (הליכוד) לדיון בנושא הסדרת נושא תרומות הזרע בישראל אותו יזמו חברי הכנסת יואב סגלוביץ (יש עתיד) ומאי גולן (הליכוד).

במהלך דיון בנושא, עלה כי רישום מוסדר של התרומות השונות, אינו אפשרי בשל קשיים משפטים, למרות שהוא מעוגן בתקנות בנות כ-13 שנה.  כמו כן, חברי הוועדה מתחו ביקורת על הימשכות הליכי החקיקה, כאשר תזכיר חוק הוגש ע"י משרד הבריאות בשנת 2016.

ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) פתח את הדיון ואמר:

"הנושא מאפשר לאנשים לממש את המהווים הכי כמוסים – להיות הורים והצורך ברור. לצד כך הנושא אינו מוסדר בחקיקה, יש רק נוהל של משרד הבריאות, אין רישום ארצי של התורמים, אין הסדרה של נושא התשלומים, אין התייחסות לאיכות הבדיקות. הכנסת צריכה להחזיק את העניין הזה. הגשתי הצעת חוק פרטית בנושא, אבל אני מחכה להצעת החוק הממשלתית, כאשר ידעתי שבלי הצעה שלי זה לא יקרה. אני רוצה לגייס אתכם חברי הכנסת לייצר הסדרה, אני לא בקואליציה, אבל זה לא נושא פוליטי, ויש צורך בגיוס של חברי הכנסת, לכן לא הגשתי את ההצעה, עד שידעתי שיש עוד חברים מהקואליציה שחותמים עליה. בשורה התחתונה, אולי יהיו דעות מגוונת של ניואנסים, אך העניין הוא איך כולם מתחברים לעשות סדר, לטובת כולם".

הרב איתי כהן יו"ר מכון 'דורות' התייחס לסוגיה מבחינה הלכתית ואמר:

"ללא הרישום, ישנם הרבה ילדים שיש עדין את החשש שמא יישא אח את אחותו. הרי היום המוסד היחיד בו ניתן להתחתן היא הרבנות ויש מצב שיקרה מקרה כזה של גילוי עריות. מבחינה הלכתית אם הדבר הזה ייפתר אנשים ילכו בלב שקט יותר לבנק הזרע. גם בדיקה גנטית היא לא נותנת תשובה של מאה אחוז וגם הרבה אנשים בוחרים שלא לספר לילדים שלהם שהם הובאו מתרומת זרע".

ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) טען:

"הנושא הזה הוא חשוב ביותר וכגודל הרגש גודל הנושא ההלכתי שבדבר. ההלכה יודעת גם להתמודד עם הנושא הזה. גדול הפוסקים בנושא הזה נפטר לפני מספר חודשים הרב בקשי דורון. הוא כתב הרבה תשובות בספרים שלו על הדברים האלה. אפשר להודות לו שהוא הנגיש את השאלות של היום של המודרנה להלכה. אני חושב שכדאי שהדבר יהיה מעוגן ומוסדר ואנחנו בקואליציה היינו רוצים את זה. מבחינתו הנושא הזה הוא חשוב בכפוף לנושאים ההלכתיים. אנחנו נשתנה לא ההלכה תשתנה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר:

"אני רוצה להודות על קיום הדיון ולברך את חבר הכנסת יואב סגלוביץ על הצעת החוק. יהיה לנו קל וכדאי לתמוך בחוק הזה אני רק מבקש שנעשה את זה בתיאום יחד עם הארגונים. ראוי לציון וההערכה לרב איתי על המסירות שלו בנושא ואלפי זוגות פונים אליו ומקבלים עזרה. יש הרבה אנשים שרוצים להיעזר בתרומת זרע ולא יכולים בגלל הסוגיה ההלכתית שארגון 'דורות' העלו".

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אמר בהמהלך הדיון:

"זה כמעט מחדל שהדבר הזה לא הוסדר עד היום. מקווה שלא איחרנו את המועד אבל יפה שעה אחת קודם להסדיר את הדבר הזה בחקיקה בכל דרך שלא תהיה. הניואנסים יהיו ניואנסים אבל היום צריך לקבוע את המסגרת הכללי. הייתי קורא לוועדה לקדם את החקיקה הזאת בקצב גבוה במיוחד מכיוון שכל יום שהעסק הזה לא נמצא בהסדרה זה יוצר עוד ועוד בעיות".

ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס) אמר:

"לא הכרתי את הנושא הזה לפני כן ומשיחה עם הרב איתי כהן יו"ר מכון 'דורות' ואביו נשיא המכון, התברר כמה שאנחנו נמצאים במצב של בורות. לא שיערתי שהנושא הזה לא יהיה מוסדר במדינה מתקדמת כמו מדינת ישראל".

ד"ר איתי גט מנהל בנק הזרע בבית חולים אסף הרופא הציג את עמדתו בנוגע להסדרת הנושא ואמר:

"איך שהדברים נעשים היום שנה בתכלית מאיך שהדברים מצטיירים בוועדה הזו. אנחנו בבנק הזרע מתמודדים עם שלושה סוגי מטופלים, קבוצה אחת של נשים הרו וילדו, יש פה קבוצה שלא שמעתי עליה של מישהי צעירה שבאה לבנק הזרע ורוצה לבנות את המשפחה שלה. היא רוצה איכות זרע ומגוון של תורמים כמה שיותר רחב ואיכותי. צריך להבין שאת המקל הזה קשה להחזיק שלם משני קצותיו ככל שנצור הגבלות נענה לקבוצה אחת אבל אז נפגע באינטרסים של קבוצה שנייה. נשים שכבר יש להם ילדים לעומת נשים שעדין אין להם. גם תורמי זרע הם קבוצת לקוחות עם אינטרס מסוים. הנושא של החיסיון הוא מאוד משמעותי לתורמים מהיכרותי עם השטח".

עו"ד טליה אגמון משנה ליועץ המשפטי במשרד הבריאות הציגה את עמדת משרד הבריאות ואמרה:

"משרד הבריאות הגיש לפני מספר שנים תזכיר חוק בנושא על מנת לבחון את ציפיות הציבור הרחב. הנושא רגיש ואכן צריך לחוקק אותו אבל אי אפשר לעשות את זה בחיפזון. דובר על תרומות במסלול אנונימי ולא אנונימי. מאגר המידע הוא נושא מאוד רגיש וגם תורמות מחו"ל במובן ההלכתי. אנחנו לא רוצים לפתוח את זה למסלול לא אנונימי בכלל ואז לא יהיה לנו תורמים. אנחנו בעבודה לנושא האכיפה שחוזר וגם לקידום של חקיקה. יש דברים שניתן כמובן לקבוע רק בחקיקה. אנחנו חושבים גם שזה נושא שראוי להסדרת כמו תרומת ביציות".

ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) השיבה לדבריה של נציגת משרד הבריאות ואמר:

"הסעיף בחוזר מנכל משנת 2007 איננו ממומש ולא מדבור בחקיקה אלא ברמה ניהולית שלא מבוצעת. אנחנו פועלים לפי נוהל משנת 2007. אני הייתי רוצה לשמוע מה הם לוחות הזמנים לחקיקה ממשלתית והאמירה שזה נמצא בתהליך זה לא מעניין אותנו. צריך שיהיה רישום של המאגר זה חובה של משרד הבריאות מ2007 והדבר הטכני הזה הוא מהותי בגלל הדברים ששמענו בוועדה, ולכן שמתי על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית כדי לגרום לכם לזוז".

ח"כ משה אבוטבול  (ש"ס) גם השיב לדבריה של נציגת משרד הבריאות ואמר:

"סך הכל אפשר לעשות איגום ואיזון בין רצון התורמים לאימהות גם מישהו שחתם על חשיפה יכול לשנות את ההחלטה בעתיד. כן חשוב לאותם האימהות ולמערכת ההלכה דברים שיכולים למנוע גילוי עריות או נושא של ממזרות לא עלינו. זה כן צריכים לעשות. אתם במערכת הבריאות אם לא תתקדמו בנושא הזה, זה חוצה מפלגות וח"כ יואב סגלוביץ' יוכל לרתום גם את הקואליציה. אנחנו רוצים לעשות את הדברים בתיאום".

עו"ד טליה אגמון משנה ליועץ המשפטי במשרד הבריאות מגיבה לדבריהם ואמרה:

"נושא המאגר הינו בעייתי.  לצערי היכולת לחייב בנקים לדווח דיווח על תורמי הזרע למאגר ממשלתי של משרד הבריאות אינו אפשרי היות ויש היום בעיה משפטית עם עקרון הפרטיות. לגבי לוח הזמנים בשנתיים האחרונות לא הייתה אפשרות לקידום הצעת חוק ממשלתית. אנחנו נמצאים במצב בו כולנו שקועים בנושא הקורונה גם הכנסת וגם משרד הבריאות. אני לא יכולה להתחייב ללוח זמנים אבל זה לא נושא שהסרנו מסדר היום".

ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד) ממלאת מקום יו"ר הועדה סיכמה את הדיון ואמרה:

"משהו שקשה לי להסכים איתו זה משך הזמן שהנושא הזה נמשך. התזכיר חוק פורסם בשנת 2016 ולא קודם עד כה. זה סוג של מחדל של המדינה וגם ככנסת בתור מחוקקים שלא הבאנו את הנושא הזה לחקיקה רשמית. הדיון הזה היה צריך להתקיים ממזמן ולצערי אין לנו בשורה לציבור ולילדים בשנת 2020. הועדה קוראת לגורמים האחראים במשרד הבריאות והמשפטים לקדם חקיקה כדי לשמור על זכות ההורים של הילדים שנולדים באמצעות בנק הזרע וזכות הילדים עצמם. במסגרת זו דורשת הועדה להקים באופן מידי את מאגר הרישום הרשמי כדי לאפשר את הבדיקות המתחייבות על מנת למנוע נישואים בין אחים ואחיות לאותו אב וכדי למנוע מתום אחד להירשם בכמה בנקי זרע במקביל. אנו קוראים לתת את הזכות לפי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים סעיף 16 וחוק האימוץ סעיף 30 לילד הנולד מתרומת זרע לפתוח את התיק שלו בגיל 18.  אני רוצה להציע את עצמי ואת חברי הועדה לקדם את הצעת החוק של יואב סגלוביץ. עצם העובדה שהדבר תקוע כל כך הרבה זמן במשרד הבריאות גורם לי לחוסר מנוחה. כל מטרתנו היא להתקדם לחקיקה שתפתור את הסוגיות והאתגרים שעלו היום בדיון".

בהמשך לכך, הציעה ח"כ פלסקוב לח"כ סגלוביץ' כי חברי הוועדה מהקואליציה יגישו הצעת חוק חדשה, ולבקש פטור מחובת הנחה, כך שהחקיקה תקודם בכנסת בשיתוף הליך חשיבה עם משרד הבריאות. ח"כ סגלוביץ' ציין כי הוא מסכים לכל הצעה שתקדם את הנושא.

שינוי גודל גופנים