היום, חמישי 17.12.2020 ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזברוג התכנסה לדיון שני בהכנת הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון).
בתום הדיון, אישרההועדה את נוסח הצעת החוק להצבעה בקריאה ראשונה במליאה.
הנוסח שאושר הוא: "כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע ומין, או מכל טעם דומה אחר".
הנוסח המקורי שהובא בפני הועדה בתחילת השבוע היה תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכולל הוספת סעיף הבנוי ממשפט אחד: "הכל שווים בפני החוק; אין מפלים בין אדם לאדם במישרין או בעקיפין, להלכה או למעשה".
בעד אישור הצעת החוק הצביעו ארבעה חברי הכנסת: ח"כ גינזבורג (כחול לבן), ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן), ח"כ ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד) וח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת).
נגד ההצעה הצביעו שניים: ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) וח"כ יוסף טייב (ש"ס).
יו"ר הועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) פתח את הדיון והציג את המחלוקות סביב נוסח הצעת בדיון הקודם ואמר:
"לצד אופייה היהודי מובהק שאני אלחם על כך אני אעמוד על כך שהמשטר בה יהיה משטר דמוקרטי על בסיס העקרונות שעליהם מושתתות משטרים דמוקרטים. התיקון של ערך השוויון לא יוריד ולא יפגע בשום מגזר. בהצעת החוק המקורית דיברנו על זה שכל אזרח שווה בפני החוק והיו שאלות שהתעוררו למה לא כל אדם? הנוסח המקורי הוא מחמת דת גזע ומין ודיברו על כך במהלך הדיון הקודם על האופציה להרחיב את העילות. האם יש להתחיל לפרט את כל העילות שבשמם לא מפלים או לא להרחיב רשימה שאחרי זה יגידו רגע את המילה הזאת לא הכניסו ומה זה אומר לגביה ולכן זאת שאלה שנדון ונתייחס אליה. אנחנו ננסה להגיע לפשרה כדי שכולם יוכלו להרגיש בנוח עם הנוסח שבו אסור להפלות אנשים ברמת זכויות הפרט שלהם ולא משנה למה. זה לא גורע מפסיקות שנקבעו עד היום בעניין שוויון אלא להפך, אנחנו רוצים לחזק את ערך השוויון ולא לפגוע בו. לבוא ולתקוף את בית המשפט זה לא פתרון בעייני אלא התגוננות. אני מנסה בימים האלה למצוא פתרון לבעיה הזו שיניח את דעתם של המפלגות החרדיות".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
"כל חוק לא משנה מהו, הוא לא שוויוני. שאתה מגדיר מי יכול לבחור בבחירות שהוא צריך להיות מעל גיל 18 זה מפלה. שאתה רוצה לקדם סטודנטים ולא לומדי תורה זה ונותן מענק גדול יותר לסטודנטים זה גם מפלה. לכן המילה שוויון היא מילה מתאימה אבל בוא נזכור שאין חוק שלא יוצר קבוצות שונות בפני החוק. זה לא התקפה שלי לבית משפט העליון אבל בסוף השאלה מי מגדיר מתי הקבוצת שיוך הזאת נפלה ומתי היא לא. אם אתה מחליט שחשוב שיהיה לימוד תורה בישראל אז אתה מחליט לתמוך באברכים אבל מי שמחליט אם זה שוויוני זה השופט בבית משפא העליון והוא יכול להחליט שזה ערך פחות חשוב ואציל זה הערך החשוב ביותר. בסוף, הוא מחליט על פי השקפת העולם שלו האם זה מספיק חשוב כדי ליצור קבוצת שיוך שלא תהיה מפלה. היום כשאני קובע את זה אני נותן לקבוצה מצומצמת שיש להם השקפת עולם מאוד מסויימת שאני מכבד אותה כמובן אבל המיעוט הזה פוסק על פי השקפת העולם שלו האם השוויון הוא מפלה או אל מפלה. אם הייתי חושב שאת החוסר שוויון בחברה הדרוזית והחרדית החוק הזה היה פותר הייתי מצביע בעדו. עד שלא יובהר מי יכול ליצור ועל פי אלה ערכים הוא פועל. אני אסמוך עליו אם הערכים שלו דומים לערכים שמייצגים לא רק אותי אלא את אנשי מדינת ישראל ואז הייתי שלם עם החוק הזה כי עם הכאב של הצעת החוק אני מסכים אבל הפירוש לחוק יהיה בעייתי".
יו"ר הועדה ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) השיב לח"כ פינדרוס ואמר:
"למרות שהדת נוכחת בכל מקום בארצות הברית, היא לא כופה את עצמה על החיים של האזרחים".
ח"כ יוסף טייב (ש"ס) טען:
"כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים. אין לי ספק שחוק השוויון הוא חשוב וקריטי אבל יחד עם זאת, אנחנו למדים שכל פעם שיה לבג"ץ את האפשרות והדברים הגיעו לפתחם, הם העדיפו את ערכי השוויון על ערכיה היהודים של מדינת ישראל. אנחנו רוצים שהחוק יהיה שווה ולדעתי אין דבר כזה חוק שוויוני. נכון שאם אחוקק חוק הוא יחול על כולם בצורה שוויונית אבל הוא לא בהכרח יביא לשוויון בין האזרחים. עד כמה זה שאנחנו רוצים את השוויון, חקיקה כזאת מגבירה שוב את כוחו של בג"ץ. אם היינו עושים את זה ביישוב דעת ולא במצב הארעי שהכנסת נוכחת בו עכשיו זה היה נכון יותר. אין לי ספק שאתה רוצה להביא שינוי למגזרים השונים ולכולם אבל אני חושב שהצורה שבה אנחנו עושים זאת, אנחנו מעצימים את כוחו של בג"ץ. כרגע רוב אזרחי ישראל היו רוצים לראות חקיקה שתפחית את כוחו של בג"ץ. אני באופן אישי אתמוך במידה ונקבע שאת השוויון כנסת ישראל תקבע ולא בג"ץ".
