במהלך סוף השבוע העלו חברי הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) ושרן השכל (הליכוד) פוסטים לרשתות החברתיות בתגובה לחוק הפונדקאות שעבר בקריאה שנייה ושלישית במליאה הכנסת.
כזכור, ביום רביעי 18.07.2018 אישרה מליאת הכנסת את חוק הפונדקאות אשר מרחיב את מעגל הנשים הזכאיות לפונדקאות ומפלה זוגות להט"ב ואבות יחידנים, ברוב של 59 תומכים מול 52 מתנגדים.
מליאת הכנסת, דחתה את כל ההסתייגויות לחוק, כולל ההסתייגות של ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) אשר מבקשת להכליל בחוק זוגות הומואים עם 46 תומכים אל מול 62 מתנגדים. חברי הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד), ומירב בן ארי (כולנו) הצביעו נגד החוק.
הצעת החוק מבקשת לערוך מספר שינויים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, אשר מסדיר את הליך הפונדקאות בארץ. החוק כיום מאפשר הליך פונדקאות רק לבני זוג- איש ואישה במצב בו לאישה יש קושי רפואי לשאת היריון, השינוי העיקרי בהצעת החוק עוסק בהרחבת מעגל הזכאים להליך פונדקאות גם לנשים ללא בן זוג הסובלות מבעיה רפואית. בנוסף מוצעים תיקונים נוספים בהסדר ובהם: קביעה כי האם הנושאת לא תהיה נשואה- אולם ועדת האישורים תוכל לאשר לאישה נשואה להיות אם נושאת במקרים מיוחדים המפורטים בהצעה, קביעה כי האם הנושאת תוכל להיות פונדקאית בתנאי שהיא ילדה בעבר לכל היותר 4 לידות, גיל האם הנושאת יהיה 22 שנים עד 39 שנים, האם הנושאת לא הייתה אם נושאת יותר מפעמיים ולא ילדה כאם נושאת ביותר מלידה אחת וכן קביעה לפיה ההורים המיועדים יהיו בני 18 עד 54 שנים ויש להם 2 ילדים משותפים לכל היותר ולגבי אם יחידנית יש לה 2 ילדים גנטיים לכל היותר.
ח"כ שרן השכל (הליכוד): "נוכח אי ההצלחה להעביר את חוק הפונדקאות גם עבור אבות יחידנים, החלטתי להתפטר מתפקידי כיושבת ראש השדולה הגאה מטעם הליכוד בכנסת ישראל. אתמול עבר חוק פונדקאות מפלה בכנסת. בניגוד לשאר חברי הקואליציה ולדברים המופצים ברשתות, הצבעתי בעד ההסתייגות שקובעת שגם גברים יחידנים יוכלו להביא ילדים באמצעות הליך פונדקאות. חוק הפונדקאות הוא חוק שגברים רבים ייחלו לו, אך גם נשים רבות. טוב היה אם החוק לא היה מפלה ביניהם. יש שיטענו שהייתי צריכה להצביע נגד החוק ולנקוט בגישה כלפי נשים של ״אם אין לכולם אז אין לאף אחד״ אני לא חושבת שזה היה נכון, נשות ישראל הן אלו אשר היו לנגד עיני ולכן הצבעתי בעדו. יחד עם זאת, עלי לשפוט את המציאות תחת כובע נוסף. עם כניסתי לכנסת, בחרתי לשמש גם כיושבת ראש השדולה הגאה מטעם הליכוד. תפקיד שאף אחד מחבריי לא היה מעוניין לקחת על עצמו, שכן, וזאת יש להגיד ביושר, בהרכב הקואליציה הנוכחי להוביל להישגים תהיה משימה קשה עד בלתי אפשרית. תפקיד יושבת ראש השדולה אינו לשמש כעלה תאנה או להצטלם עם הקהילה במצעדים, אלא להוביל לשינוי אמיתי ולשוויון. במבחן התוצאה לא הצלחתי לשנות את החוק טרם ההצבעה, ולא הצלחתי לשכנע מספיק חברי כנסת להצביע יחד איתי בעד ההסתייגות. כעת עלי לקחת אחריות ולהתפטר. כפי שאתם יודעים הצעת חוק מתקנת, המכילה בתוכה גם גברים יחידנים, הוגשה אתמול בכנסת ואני מתכוונת להפעיל את כל הכלים העומדים ברשותי כדי לסייע בקידומה. רק לאחר שתעבור, אשקול לחזור לתפקיד זה".
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "הסיפור מתחיל לפני יותר מעשרים שנה, כשבא לעולם חוק הפונדקאות ב-1996. החוק יצר אפליה ואפשר לזוגות סטרייטים – ולהם בלבד – להשתתף בהליך פונדקאות. בעקבות עתירה לבג"צ שרמזה לרשויות כי החוק אכן מפלה ויש לתקנו, החליט סגן שר הבריאות ליצמן לשנותו באופן הכי מרחיק לכת שיכול היה לספוג בהתאם להשקפת עולמו (ההומופובית, כן) כך שיאפשר לנשים להשתמש בהליך פונדקאות. שזה נחמד, עבור מספר בודד של נשים בשנה. לנשים, כידוע, יש בד"כ ביציות ורחם, וכך אישה (בין אם היא לסבית או איננה) לא נזקקת להליך פונדקאות, אלא משתמשת בתרומת זרע. מי שזקוק להליך יותר מכל הם הומואים. זו הדרך העיקרית של הומואים להביא חיים לעולם ולהקים משפחות. השבוע בישיבת הסיעה התרעתי בפני ראש הממשלה שהחוק המפלה עולה השבוע למליאה, שזה דבר קשה מאוד והציבור מתקשה לשאת אותו. אלפיים וחמש מאות איש יצאו להפגנה בעניין הפונדקאות בסוף השבוע האחרון. מתי בפעם האחרונה הפגנה נגד המסתננים (נושא סוער וחשוב כשלעצמו) הצליחה להוציא חצי – או רבע – מכמות האנשים הזו, לרחובות? הודעתי שאצביע נגד החוק, ובעד הסתייגות שהגשתי לחוק, שמטרתה למנוע את האפליה. רה"מ מסכים איתי שהחוק מפלה ואיננו הוגן, ולכן יתמוך בהצעת חוק שאגיש, ואשר תתקן את האפליה האמורה. אין תרחיש שביום זה הייתה בשורה ללהט"ב: אילו רה"מ וחברים נוספים בקואליציה היו מצביעים כמוני בעד ההסתייגות שלי כך שהייתה עוברת: היה סגן השר ליצמן שהגיש את הצעת החוק – עושה שימוש בסמכותו למשוך אותה כך שהצעת החוק כולה הייתה נופלת. בנוסף, היו הוא (ליצמן) וחבריו מצביעים נגד חוק יסוד הלאום, שהוא חוק הדגל של הליכוד, מה שהיה מביא בוודאות כמעט מוחלטת לפירוק הממשלה (ובלי שום בשורה ללהט"ב). ואכן, למרות שהצבעתי בעד ההסתייגות שלי (ועמדתי בכל הלחצים שהיו עלי למשוך אותה) ונגד החוק המפלה – החוק עבר.בכך – וגם זו עובדה שחשוב לדעת – מדינת ישראל לא הפכה למדינה השלישית בעולם (אחרי ארה"ב וקנדה) המאפשרת פונדקאות לזוגות בני אותו המין. שזה חבל, אל תבינו אותי לא נכון, אבל חשוב כדי להעמיד את הדברים בפרופורציות הנכונות ("אירן זה כאן!", למשל, זה לא). בו ביום, הגשתי את הצעת החוק המתקנת שלי, יחד עם חברתי היקרה חה"כ מירב בן ארי, ועליה אנו נחתים את רוב הכנסת – קואליציה ואופוזיציה – במטרה לדחוף ולקדם אותה במהירות האפשרית (מושב הכנסת הנוכחי הסתיים – כלומר – בפתח המושב הבא). לצערי הרב חלק מחבריי וחברותיי קיבלו מבול של הודעות שטנה ונאצה מלהט"בים שזעמו על אופן הצבעתם, והרשו לעצמם להיות הכי גסים שאפשר. חלק מאותם ח"כים שוחחו אותי והביעו באופן ברור שלאור האלימות המילולית החליטו להתרחק מעתה והלאה מכל עיסוק בנושא להט"בי כולל הגעה למצעדים, עם כל אהבתם ותמיכתם. חבל. יש מי שרוצים שלא יהיו להט"בים ותומכיהם בימין. קל להם יותר לצייר את העולם בצבעים של שחור ולבן. זה הטובים נגד הרעים. השונאים נגד האוהבים. הימין נגד השמאל. וזה אכן פחות קל להיות להט"ב בימין – אנחנו בקואליציה. אנחנו שולטים אבל אנחנו לא לבד – המפלגות הדתיות גם הן חלק מהקואליציה. דמוקרטיה, אתם יודעים. גם להם יש אמירה ומשקל. כל ניסיון שלנו לקדם דבר מה להט"בי נבלם בחוזקה על ידם. ואין לנו יצר אובדנות פוליטי להגיש כל שני וחמישי הצעות חוק שייפלו בוועדת השרים לענייני חקיקה ו/או במליאה כדי לנגח… ובכן, את עצמנו. ולא, ליצמן לא צפוי להישאר בקואליציה שתקדם הצעת חוק פרו להט"בית. מצד שני, הוא לא יהיה בקואליציה לעולם. לכן יש תקווה ומקום לאופטימיות. הוא לא יהיה לעולם לשון מאזניים קואליציונית שבכוחה להפיל ממשלה. מדינת ישראל איננה מקום רע ללהט"ב לחיות בו".
