ביום א', 03 במרץ 2022 ג' באדר ב' תשפ"ב, קיימה וועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים דיון מיוחד על היערכות רשויות המדינה להבאתם של אזרחים ישראלים ובני משפחותיהם ארצה בעקבות המצב באוקראינה.
יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה בפתיחת הדיון:
"נחתו על שולחני סיפורים רבים על שהגיעו אנשים מאוקראינה דרך רומניה להתארח אצל אזרחי ישראל. מסיבות שעוד לא ידענו מה לעשות גירשנו אותם לרומניה. מיד פניתי לשרת הפנים והיא החלה לפעול. השרה ואנשי רשות האוכלוסין וההגירה עובדים ליליות וימים. בנוסף פתרנו גם את העניין שבני זוג של זכאי שבות יוכלו להגיע לארץ".
שרת הפנים איילת שקד (ימינה) הציגה בפני הוועדה את הנתונים על קליטת הבאים מאוקראינה עד כה:
מאז פרוץ המלחמה נכנסו לישראל 2,034 אזרחים אוקראינים. מתוכם פחות מ10% הם זכאי חוק השבות. לפי הנתונים האלה נגיע בתוך חודש ל-15 אלף אוקראינים. לגבי חוק השבות אני חושבת שיש פה קונצנזוס ונעשה הכל שכל הזכאים יגיעו. מצד שני אי אפשר להמשיך את המגמה הזו של 15 אלף אנשים שיגיעו לכאן. מדינת ישראל מאפשרת את המדיניות הרחבה ביותר מהמדינות שאין להם גבול יבשתי".
ועל ההיערכות לקליטת עולים נוספים אמרה:
"ישראל בניגוד לשאר המדינות בעולם נערכת לגל קליטה גדול של כ100 אלף זכאי חוק השבות. לקלוט ולאזרח הכי הרבה אוקראינים מכל העולם. זה אתגר גדור מאוד בהיבטים של דיור ותעסוקה".
לאחר דבריה של השרה התייחסה ח"כ מלינובסקי לדברים:
"קודם כל אנחנו צריכים לטפל בזכאי חוק השבות ולהחזיר את אזרחי ישראל וכמובן לתת סיוע הומניטרי. אני רוצה לפנות אלייך בבקשה אישית יש משפחות, ושהעדיפות תהיה לתת העדפה של מעמד פליט לקרובי משפחה של אזרחי ישראל".
על המאמצים בקליטת כל העולים ובני משפחה של אזרחים ישראליים אמר שר התפוצות נחמן שי (עבודה):
"אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מאמץ מיוחד להקל על הכניסה של יהודים ולא יהודים לישראל. מדינה שהוקמה בידי פליטים והייתה כתובת לפליטים יהודים לא יכולה לסגור את שעריה לפליטים לא יהודים. אני יודע שזה עדין ורגיש אבל יחד עם זו אני חושב שמדינה שיש בה ערכים של חירות חופש וצדק היא לא יכולה לדחות בן אדם ברגעים הקשים של חייו".
ח"כ הרב גלעד קריב (עבודה) הוסיף:
"יש להקל בתנאי הקבלה בעת הזאת לגבי העולים מכח חוק השבות וכן לקבוע תקרה לנושאי הערבות".
ופנה לשרת הפנים ושאל:
"מי נכלל באותו מעגל של בני משפחה שהם לא זכאי שבות שיכולים להיכנס ללא מתן ערבות?"
שרת הפנים השיבה: אמא, אבא, אח, אחות, ילד וילדה.
ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) התייחס בדבריו להיקפי הקליטה:
"אתם נערכים ל100 אלף זכאי חוק שבות ואני חושב שאפשר להעלות אנשים בהיקפים יותר גדולים. אני לא כל כך מבין איך ישראל מנהלת את האירוע הזה. לכן מיידית יש לנסח מדיניות הגירה ברורה ולהגדיר מספר של פליטים ולתת עדיפויות לקרובי משפחה ולעובדים של חברות ישראליות. אני חושב שצריך לחשוב על מעמד של פליט עובד. חייבים לגבש חזון מכיל וגדול".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) חיזק את דבריו של ח"כ האוזר והוסיף:
"אפשר לדבר על עלייה של 200-250 אלף עולים, זה אירוע שלא היה עשרות שנים בישראל. אני באופן אישי חושב שאנחנו לא נראים טוב בעניין הערבויות. יחד עם זו אני מבין שלמדינה יש מדיניות הגירה. מי שיגיע לכאן אלו אנשים שיש להם זיכה יהודית, חברים ומכרים".
ח"כ יוליה מלינובסקי פנתה אל נציגי הרבנות הראשית:
"לא סתם הזמנתי את הרבנות ואני אומרת לכם שיהיה ברור כל מה שעשיתם עם בירורי יהדות תם ונשלם, נגמר הטקס. אתם צריכים להיערך למצב. אותם אנשים של העלייה עכשיו בדומה לשנות ה-90 הם באים ריקים ללא מסמכים. אתם צריכים לעשות חושבים איך תטפלו בהם. אי אפשר גם לשלוח גם את האזרחים שכאן להביא טפסים משם".
ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) ביקר את המאמצים שנעשים כדי להעלות ארצה את זכאי חוק השבות:
"מדינת ישראל לא לקחה את זה כמבצע מיוחד כדי להביא את זכאי חוק השבות ארצה. בסופו של דבר יש כאן הזדמנות וחוב מוסרי להעלות עשרות אלפי יהודים ארצה. לא ברור לי שבשביל זכאי חוק השבות מדינת ישראל היא הבחירה הראשונה וזו תקלה שלנו. האירוע הזה לא מנוהל. אנחנו חייבים להפנים שמדובר באירוע חירום".
ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) הוסיפה:
"אנחנו המדינה היחידה שהיא מדינה יהודית. והמדינה הזו הוקמה בשביל אותם 200 אלף שזכאים להגיע לכאן. האנשים האלה היהודים האלה הם אזרחים פוטנציאליים שלנו וכן אנחנו צריכים לסכן חיים בעדי להציל אותם ולהביא אותם אלינו".
ועל עניין הפליטים אמרה:
"ייתכן שישראל צריכה לתת כתף לעניין הפליטים אבל אני לא חושבת שמדובר על קבוצות של ילדים וצעירים".
ח"כ יום טוב כלפון (ימינה) אמר:
"העדיפות העליונה היא להביא לכאן אזרחים ישראלים וזכאי חוק השבות. ואת כלל המשאבים להפנות למענם. וכשרואים את המספרים קיים חשש שהיהודים וישראלים לא יקבלו מענה נכון. בואו ננסה לעלות עוד מדרגה ולהתייעל. יש לנו מטרת עליונה שהיא מהותה של מדינת ישראל להביא לכאן את היהודים".
יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי סיכמה את הדיון:
"מדינת ישראל עושה הכל עבור זכאי חוק השבות, עבור משפחות של ישראלים שזו העדיפות הראשונה שלנו. עבור כל אלה שיש להם זיקה למדינת ישראל. מדובר בסיטואציה לא פשוטה שיש עוד מה לשפר, אבל מי שלא עושה לא טועה. אני מחזקת את רשות האוכלוסין על עבודה מאוד קשה, אבל מצד שני עובדי הרשות צריכים לגלות אמפתיה לאנשים שמגיעים. אנחנו חייבים לשפר את התנאים הפיזיים לבאים מחו"ל. רשות האוכלוסין צריכה לדאוג ליצור מנגנון אנושי, טלפוני, גורם מוסמך שיפתור בעיות לבאים למדינת ישראל. שואלים אותי איך זה קשור לוועדה – זהו פרויקט לאומי! על פי הצורך אנחנו נכנס את הועדה גם בעוד שבוע, וגם בפגרה, אני חיה מהשטח ואנחנו נשתדל לתת מענה תוך כדי תנועה לכולם".
